פיתה
 | |
| פיתה חתוכה לשני רבעים שלמים ושני רבעים מופרדים לארבע דפנות | |
| מאכלים | |
|---|---|
| מוצא | המזרח התיכון |
פיתה היא לחם חיטה שטוח העשוי מקמח בתוספת שמרים. הפיתה היא מאכל מסורתי במטבח המזרח תיכוני והים תיכוני. פיתה משמשת לטבילה ("ניגוב") ברטבים או במטבלים כמו חומוס וגם להכנת כריכים.
מקור השם
מקור השם "פיתה" אינו ודאי. לפי הסברה המקובלת, המקור הוא המילה היוונית ל'עוגה' או 'פאי', וממנה התגלגלה המילה לשפות הבלקן; לעברית הגיעה דרך הלדינו, שפת היהודים הספרדים.[1]
סברה אחרת[2] גורסת כי המקור הוא המילה הארמית 'פיתא' ("לחם"; מקבילה לעברית "פת"). בעבר רוב ככל הלחמים נעשו שטוחים, ולכן כנראה נצמד השם "פיתה" דווקא ללחם שטוח, למרות שמקורו הוא לחם על כל סוגיו.
היהודים שהגיעו לארץ בסוף המאה ה-19 והפכו לדוברי עברית לא יכלו להשתמש במילה "לחם" לציון הלחם הערבי (ח'בז), מפני שמילה זו כבר שימשה לסוג אחר של מאפה, שלא היה רווח בארץ ישראל, ולכן בחרו לאמץ את המלה הארמית "פיתא", שמאוחר יותר החלה להיכתב "פיתה" (כמו רוב המלים הארמיות המסתיימות באל"ף, למשל "עובדא" נכתבת היום "עובדה"). במדינות רבות, שאינן ערביות או מזרח תיכוניות, מכונה הפיתה לעיתים קרובות בשם: "לחם ערבי"[3].
שימושים
בגרסתה המודרנית והתעשייתית (שהופיעה בשנות ה-50) נאפית הפיתה זמן קצר מאוד – מספר דקות בחום גבוה – 200 מעלות צלזיוס בתנורים ביתיים, או כדקה בטמפרטורה של 400–500 מעלות (בתנורים תעשייתיים). בשל הטמפרטורה הגבוהה נכלא בתוך הפיתה קיטור שגורם להתנתקות הדפנות ולהתנפחותה ליצירת מעין כדור. לאחר האפיה, נפלט הקיטור מהפיתה והיא חוזרת לצורתה השטוחה, אך הדפנות נותרות נפרדות מבפנים. לאחר מכן, אפשר לחתוך את הפיתה ולפתוח אותה לצורת כיס, ולהכניס מרכיבי מזון שונים לתוכה.
סוגי פיתות
פיתה תימנית
פיתה נוספת היא הפיתה התימנית לסוגיה (צאלוף, קלוב ועוד), שהייתה הלחם העיקרי בתפריטם של יהודי תימן.
פיתה דרוזית
הפיתה המסורתית (המכונה בישראל פיתה עיראקית, "לאפה", או פיתה דרוזית), היא פיתה שטוחה שאינה מתנפחת בזכות שיטת האפייה השונה שלה: היא נאפית בסאג' או בטאבון (תנור כיריים המופעל על ידי אש חמה או גחלים).
פיתה דרוזית היא סוג של פיתה שטוחה וגדולה יותר הנאפית בטאבון או על סאג'. מקורה בעדה הדרוזית אך היא נפוצה כיום במטבח הים התיכוני ובמטבח המזרחי. מכיוון שבפיתה הדרוזית, בדומה ללאפה, אין כיס, הפיתה הדרוזית משמשת לעטיפתם של מאכלים המוכנסים לתוכה.
פיתה פלאפל
מאכל שנהוג להגיש עם פיתה הוא הפלאפל. כדורי עיסת חומוס ותבלינים מטוגנים בשמן אשר ממלאים בהם את הפיתה, בתוספת סלט
ראו גם
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: פתה |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פיתה |
קישורים חיצוניים
- מתכון לפיתה, באתר הנחתום
הערות שוליים
- ^ האקדמיה ללשון העברית,https://hebrew-academy.org.il/2019/11/13/%D7%A4%D7%99%D7%AA%D7%94/
- ^ מילון אבן-שושן, הערך "פִּתָּה".
- ^ לדוגמה: בספרדית, המונח "פיתה" ידוע, אך נהוג להשתמש גם במונח: "Pan árabe" – "לחם ערבי". באיטלקית המונח הוא: "Pane arabo" ובצרפתית- "Pain arabe".
30531159פיתה