רודולפינה מנצל
רודולפינה מנצל (בגרמנית: Rudolphina Menzel; 1891 – 1973) הייתה מאלפת כלבים ומדריכת כלבנות יהודיה שפעלה באוסטריה, בגרמניה ובישראל.
מנצל עסקה באילוף כלבים למשימות ביטחון, בשירות המשטרה האוסטרית, הצבא הגרמני, הצבא הבריטי ו"ההגנה", ולאחר מכן אילפה בישראל כלבי נחייה לעיוורים.
ביוגרפיה
מנצל נולדה בשנת 1891 בווינה למשפחה אמידה. היא למדה באוניברסיטת וינה, ושם קיבלה תואר דוקטור בפסיכולוגיה, ביולוגיה וביוכימיה. במהלך לימודיה הייתה פעילה באגודת הסטודנטים הציונית והקימה את הסניף הווינאי של תנועת הנוער הציונית "תכלת לבן". בשנת 1915 נישאה לרופא רודולף מנצל, והשניים עברו להתגורר בווילה מפוארת בעיר לינץ.
בשנות ה-20 הקימו בני הזוג מנצל בביתם בית ספר לאימון כלבי תקיפה, הגנה, שמירה וגישוש, וערכו מחקרים בתחום זה, שזיכו אותם במוניטין בינלאומי. הם אילפו כלבים להגיב לפקודות בעברית, ושלחו אותם לארץ ישראל. כלבים שאימנה למען משטרת אוסטריה והצבא הגרמני אולפו אף הם להגיב רק לפקודות בעברית. בשנת 1934 הגיעה לביקור ראשון בארץ ישראל, והכשירה מאלפי כלבים של "ההגנה".
בעקבות האנשלוס – סיפוח אוסטריה לגרמניה בשנת 1938, הורה היטלר להעביר את בני הזוג מנצל למחנה של הצבא הגרמני, כדי שיעבדו בשירותו. בעזרתו של סגן מפקד האס-אס בלינץ, שהיה ידידם, נמלטו בני הזוג מנצל, ובספטמבר 1938 הגיעו עם אחדים מכלביהם לארץ ישראל. בני הזוג התגוררו בקיבוץ רמת יוחנן, ולאחר מכן עברו לקריית מוצקין, שם הקימה מנצל את "המכון לחקר כלבים ואילופם". במכון עסקו תחילה באילוף כלבים לצורכי ביטחון, ובין השאר הוכשרו בו כלבים לגילוי מוקשים. בהדרגה הפך המכון למרכז ארצי לגידול כלבים גזעיים, בין השאר לצורכי חקלאות.
בשנת 1942 פנה אליה הצבא הבריטי, כדי שתכשיר 400 כלבים למען הכוחות שפעלו בצפון אפריקה. מנצל נועצה במשה שרת, ראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית, והוא הורה לה להיעתר לבקשה. הבריטים הבטיחו שלא ישתמשו בכלבים אלה נגד יהודים, ועמדו בהבטחתם.
מנצל גילתה וטיפחה את גזע הכלב הכנעני והעניקה לו את שמו, הביאה להכרה בו כגזע נפרד, ואף ייצאה ממנו לארצות הברית ולמדינות נוספות.
לאחר מלחמת העצמאות עברה להכשרת כלבי נחייה לעיוורים, בשנת 1949 הקימה בקריית חיים את המכון לאימון כלבי נחייה לעיוורים, שפעל עד 1970. בשנות ה-60 לימדה פסיכולוגיה של בעלי חיים באוניברסיטת תל אביב והייתה האשה הראשונה שהייתה לפרופ' באוניברסיטה זו (1962). רודולפינה מנצל נפטרה בשנת 1973, זמן קצר לאחר פטירת בעלה.
כתביה ומכתביה נשמרים בארכיון הציוני המרכזי בירושלים.[1]
מספריה
כל ספריה נכתבו יחד עם בעלה, רודולף מנצל.
- חנוך כלבים ואלופם, לנוטר, תרצ"ט
- על כלבים, חתולים ושאר ידידים, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשכ"ט
- Wesenserprobung, ihre theoretischen Grundlagen u. ihre praktische Ausführg, 1930
- Die Verwertung der Riechfähigkeit des Hundes im Dienste der Menschheit : Wissenschaftl. Grundvoraussetzungen u. prakt. Anleitung zur Abrichtung u. Führung von Spürhunden im Ausforschungsdienst, 1930
- Praktische Anleitung für die Durchführung von Eignungsprüfungen bei den Nichtjagdhunderassen, 1937
- Welpe und Umwelt, 1937
- Schwalbensommer, 1952
- Pariahunde, 1960
קישורים חיצוניים
- דוד תדהר (עורך), "ד"ר רודולפינה מנצל", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יד (1965), עמ' 4516
- האופטימיות - כלבים עם יעוד, דבר, 24 בספטמבר 1954
- עמוס כרמלי, כלבים כנעניים ליצוא, דבר, 15 בדצמבר 1965
- עמוס כרמלי, כלבים 'כנעניים' מבוקשים בארצות הברית, דבר, 11 באוקטובר 1967
- יהושע משולח, גיוס חירום של כלבים לשמירה בישובי הגבול, דבר, 10 בנובמבר 1967
- רחל קוריאט, "פנו דרך לחלוציות החדשה לכיבוש הכלב עבור בניין ארצנו": בניית שדה הפעולה של גידול כלבים מקצועי בארץ -ישראל 1934-1948, מתוך "חיות וחברה" - כתב העת הישראלי לקשר בין אנשים לבעלי חיים, גיליון 30, אביב 2006
- עופר אדרת, כך אילפה רודולפינה מנצל את כלבי המלחמה של הנאצים לציית לפקודות בשפה העברית, באתר הארץ, 25 במרץ 2010
- מפרופ' רודולפינה מנצל ועד ליחידת "עוקץ" – כלבים בצמרת, באתר ארכיון צה"ל
הערות שוליים
- ^ רודולפינה מנצל, בקטלוג הארכיון הציוני המרכזי בירושלים
