מחט

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מחט היא חפץ ארוך דק וחד, בעלת קצה מחודד ובצידו השני חור שנקרא קוּף.

מחטי תפירה

היסטוריה

מחטים עם קוף, עשויות מעצמות, מקרניים ומשנהב נמצאו במספר אתרים פלאוליתים באירופה, אסיה וצפון אמריקה. בJournal of Humam Evolution הופיע ב-2018 מחקר מקיף[1] בו השתתפו חוקרים מסין, קנדה, צכיה וצרפת שחקרו אלפי שנות היסטוריה של התפירה. החוקר ד'אריקו (d’Errico) כותב שהמחקר מראה שמחטים עם קוף, הומצאו כנראה באופן נפרד בסין ובסיביר בימי קדם ומאז הן קבלו צורות שונות כדי להתאים לצרכים שונים של התפירה, הרקמה וכדומה.

באירופה המחטים הופיעו באופן מפוזר בימי קדם והיוו חלק מנרתיקיהם של הציידים שיישבו את היבשת האמריקנית בימי קדם. מחטים הן כלי יעיל לתפירת בגדים וכובעים הנחוצים בסביבות קשות שבהן גרו אוכלוסיות בחצי הצפוני של כדור הארץ, אומר ד'אריקו.

יצירת מחטים מעצמות ובעיקר קדיחת הקוף בעזרת כלי אבן, זו מלאכה לא פשוטה. המחטים צריכות להיות דקות וחדות בקצה אחד. עצמות הן שבירות וצריך היה לעיתים להשחיזן מחדש, מה שהיה אפשרי רק אם הן נשברו קרוב לקצה החד. מכאן מבינים שהאנשים שייצרו אותן פתחו מיומניות מורכבות.

משנות המאה ה-19 ועד אחרי מלחמת העולם השנייה מפעל 'פורג' מיל'[2] (Forge Mill) ברדדיטש (Reddditch) באנגליה, היה מרכז הייצור של מחטים לכל השוק העולמי כולל ארצות הברית. המפעל נסגר בשנות ה-1950 המאוחרות. החל בשנות ה-1960 המוקדמות, התחילו להופיע בשווקים מחטים יותר זולות. ארצות שונות ובראשן יפן הציפו את השווקים.

ישנן מחטים מפלסטיק, שאפשר להשתמש בהן כאשר רוצים ללמד ילדים קטנים בגילי הגן לרקום או לתפור.

שימושים

מחטים משמשות במגוון תחומים:

תפירה

בתחום התפירה, המחט עשויה כיום ממתכת. בעבר, מחטי תפירה היו מיוצרות מעצמות בעלי חיים או מעץ. מחטים מודרניות מיוצרות מתיל פלדה עשירה בפחמן, אשר צופה בניקל או בזהב לשם הגנה מקורוזיה. מחטי הרקמה מן האיכות הגבוהה ביותר עשויות פלטינה. מחטים נשמרות בדרך כלל בספרי מחטים או בתיבות מחטים ייעודיות מקושטות.

בקצה הקהה של מחט לצורכי תפירה ביד נמצא חור הקרוי קוף (שמו לקוח מהאות קופא באלפבית היווני העתיק אשר צורתה כצורת החור), אשר באמצעותו עובר החוט דרך הבד לאחר שהבד חורר באמצעות הקצה החד. קיימים שמות שונים למחטים לצורכי תפירה ביד, על-פי התכלית שהן ממלאות: לרקמה, עבודות עור, ריהוט, וכדומה. במכונת תפירה נעשה שימוש במחט שבה הקוף מצוי סמוך לקצה החד.

גודל המחט מצוין על אריזתה באמצעות מספר. נהוג כי אורכה ועובייה של המחט גדלים ככל שהמספר המציין את מידתה קטן. למשל, מחט מספר 3 תהיה ארוכה ועבה ממחט מספר 9.

באומנויות טקסטיל שונות מורחב השימוש במילה מחט לכל חפץ שתכליתו לחדור בד, גם אם רק חלקו חודר את הבד, כמו מחט לאריגת שטיחים.

יש אנשים הנוהגים לתפור או לרקום עם אצבעון על האצבע שדוחפת את המחט, כדי להימנע מיבלות או פצעים.

רפואה

  • מחטים עם קוף, בדומה למחטים בתחום התפירה, משמשות לתפירת רקמות בגוף, למשל בזמן ניתוח.
  • מחט חלולה משמשת להכנסת או שאיבת נוזלים מן הגוף (ראו מזרק; מחט היפודרמית).
  • מחטים משמשות גם בתחום הרפואה האלטרנטיבית, וליתר דיוק, בדיקור סיני (אקופנטורה).
  • בשנת 1894 שיפרה הממציאה האמריקנית הלן בלנשארד את המחטים הכירורגיות[3] כך שמבנה המחט מאפשר להחדיר אותה לעור בקלות עם התנגדות מינימלית ולכן בפחות כאב למטופל. החריץ בחלק האחורי של המחט מאפשר לחוט להתנתק מהמחט על ידי נסיגה מהעור.

כתובות קעקע ופירסינג

  • מקעקעים משתמשים במחטים מודרניות ו"פרימיטיביות" בעבודתם.
  • קיים מבחר של מחטים ודוקרנים בשימוש בפירסינג, ובכלל זאת מחטים "רגילות", מחטים מחוררות, ואף - למשל באפריקה - עצמות, עץ, חלקי צדפים וכו'.

תעשייה

פונוגרפיה

לחימה

  • בסין העתיקה, מחטים שימשו כנשק מסווה, בדרך-כלל לאחר שהוסתרו בכנף הבגד. נזירי מנזר שאולין מציגים כיום בהופעותיהם, כיצד הם מסוגלים לחדור, באמצעות הטלת מחט, 3 סנטימטר של זכוכית.

ניבי לשון

  • אין נקב המחט צר לשני אוהבים - (גבירול, מבחר הפנינים כה,ד). לאוהבים די במקום צר.
  • חריר המחט - (על יסוד כלים יג) חור המחט [קוף המחט] סמל לדבר קטן מאד.
  • כחדה של מחט - (שיר השירים רבה).
  • כמחט בבשר החי-(ברכות יח) דבר כואב כמו דקירת מחט.
  • מכניס [מעיל] פיל הקוף (של מחט) - (בבא מציעא לח) דבר בלתי אפשרי.
  • מעשה מחט - (זבחים פח.) חייטות, רקמה.
  • קוף המחט - (בבא מציעא לה) סמל למקום קטן.[4]
  • מחט בערימה של שחת (תרגום י"ד ברקוביץ ל"חיי אדם" מאת שלום עליכם[5], היה קיים בשפות אחרות קודם לכן) - דבר שקשה ביותר למצוא.

אביזרים נילווים למחט

נוסף על האצבעונים שיש העונדות אותם בזמן התפירה או הרקמה, כדי להימנע מפציעה, צריך גם מקום אחסון למחטים, כדי שלא תאבדנה, או שלא ייפצעו מהן, יש המשתמשות בקופסה ויש הנועצות את המחטים יחד עם הסיכות, על כרית סיכות, או בחפיסה המיועדת לכך.

מחטים נמכרות בחפיסות נייר או פלסטיק, מחטים לתפירה ורקמה ביד נמכרות בדרך כלל בחפיסות שבהן יש מחטים שונות באורך ובגודל הקוף, כדי שהקונה תוכל להשתמש בהם לכל עסוקיה. מחטים המיועדות למכונות תפירה נמכרות בחפיסות שבהן כל המחטים בגודל אחיד. במאה ה-19 חפיסות המחטים נארזו בתחילה בנייר שחור מקופל כמעטפה. עם הזמן הן הפכו למעטפת קרטון שבתוכה המחטים ננעצו בנייר רך או פיסות בד זעירות. עטיפות הקרטון אויירו בציורים שונים מתאימים לאיסוף, או איורים שהתאימו למצב החברתי והפוליטי. חפיסות אלו נקראו באנגלית Needlebooks. ב-1909 הדפיסה חברת מחטים חפיסה מיועדת לחיילים[2]עם ציור של מצעד צבאי של הצבא האמריקאי הופיעה הכתובת The American Army and Navy Needle book. לפעמים הוסיפו למחטים גם משחיל מחטים. החפיסות שימשו לעיתים גם כאחסון למחטים.

ערכת תפירה שבה יש כמה מחטים, כמה סלילי חוטים, כמה סיכות, משחיל, וסיכות ביטחון, נקראת בעברית עזרה שנייה.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ JANNE-BEATE BUANES DUKE, UiB researcher sheds new light on the origin of sewing technologies, SAPIENCE, ‏12.11.2018 (באנגלית)
  2. ^ 2.0 2.1 Marsha Borden, Paper Needlebooks, Little Pieces of Found History, Piecework XXX Number4, Winter 2022, LongThread, 2022, עמ' 8-11
  3. ^ Helen Augusta Blanchard Trailblazer, Engineer Girl Home (באנגלית)
  4. ^ איתן אבניאון, מיכאל המאירי, רות דומניץ, דינה רונן, אמירה בנימיני, שושנה לבדינסקי, אורלי קופרמן (ע), מ, לשון ראשון מילון ניבים ומכתמים על יסוד המקורות, 2002, איתאב, 2002, עמ' 246. (בעברית)
  5. ^ הדסה קנטור, על מצבה של העברית מתוך "הד האולפן החדש" 94, באתר משרד החינוך, אביב 2008
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

מחט38604382Q142690