אדרא זוטא
האדרא זוטא (בעברית - האספה הקטנה) הוא מאמר מספר הזוהר המתאר את התאספות חבורתו של רבי שמעון בר יוחאי סביב רבם, ביום פטירתו, ומפרט את סודות התורה שאותם גילה רבי שמעון בר יוחאי לתלמידיו באותו מעמד. המאמר מופיע בתוך ספר הזוהר בפרשת האזינו (דף רפז, ב - רצו, ב) והוא מהווה המשך לאדרא רבא.
רקע
כינויו של האידרא (גורן=אספה) זוטא (קטנה) ניתן לו כדי להבדילו מן האידרא רבא (האספה הגדולה), הגדול יותר בתוכנו ובמספר התלמידים שהשתתפו בו. המשתתפים באידרא זוטא (מלבד רשב"י עצמו) הם: רבי אלעזר בנו, רבי אבא, רבי יהודה, רבי יוסי, רבי חייא ורבי יצחק - סך הכל שבעה במספר. שלושה תלמידים נוספים[1], מצאו את מותם לקראת סוף האידרא רבא, ולכן מקומם נפקד מן המעמד האחרון.
בנוסף, מוזכרים במאמר רבי פנחס בן יאיר[2], ורב המנונא סבא, המתוארים כמי שירדו מעולם הנשמות, על מנת להאזין לדבריו האחרונים של רבי שמעון.
בתחילת המאמר, מדגיש רבי שמעון, את ההבדלים בין מעמד זה לבין מעמד האידרא רבא שקדם לו. בתחילה הוא רוצה לצמצם את כמות המשתתפים לשלושה בלבד (הוא, ר' אלעזר ור' אבא) אך לבסוף הוא מסכים לשתף את כל מי שנכח באידרא רבא. לאחר מכן הוא מחלק בין תלמידיו את התפקידים השונים:
וכך אסדרנא לכו רבי אבא יכתוב ורבי אלעזר ברי ילעי ושאר חברייא ירחשון בלבייהו
— זוהר חלק ג', רפז':
תרגום: "וכך אסדר אתכם- רבי אבא יכתוב, רבי אלעזר ילמד\יגיד והשאר ירחשו בליבם".
הוא מסביר להם כי ברצונו להיכנס לעולם הבא בלא בושה, ועל כן הוא עומד לגלות להם את "הדברים הקדושים" שעד עתה היו גנוזים בליבו. לבסוף, הוא מסביר כי בניגוד לאידרא רבא, בו כל אחד מן התלמידיו נשא דרשה בעצמו, הפעם הוא יהיה היחיד שידבר.
תוכן
פתיחה
דרשת הפתיחה עוסקת בפסוק הלקוח משיר השירים: ” אֲנִי לְדוֹדִי וְעָלַי תְּשׁוּקָתוֹ.”[3], אותו רואה רשב"י כפסוק שמסכם את כל חייו:
כל יומין דאתקטרנא בהאי עלמא בחד קטירא אתקטרנא ביה בקב"ה ובג"כ השתא ועלי תשוקתו.
— שם, רפח.
תרגום: "כל הימים שהייתי מקושר לעולם הזה, בקשר אחד נקשרתי בו- בקדוש ברוך הוא, ולכן עכשיו- ועלי תשוקתו" ומשום זה הגיע עכשיו הקדוש ברוך הוא יחד עם נשמות הצדיקים לשמוע את דברי התורה שיאמר.
התיקונים
תוכן מאמר האדרא זוטא עוסק בתיקוני "הפרצוף העליון" מראש הגולגולת ועד תיקוני הזקן- נושאים המפורטים באריכות רבה יותר באידרא רבא. רבי שמעון הקדים שהוא היה מוכרח לגלות ולספר דברים אלו ”דלא יימרון דהא בגריעותא אסתלקנא מעלמא” (שלא יאמרו שנפטר מהעולם מבלי ללמד את כל מה שהיה צריך ללמד)
סיום
בסיום המאמר, מעיד רבי אבא על פטירתו של רבי שמעון בר יוחאי, תוך אמירת הפסוק ”כִּי שָׁם צִוָּה ה' אֶת הַבְּרָכָה חַיִּים עַד הָעוֹלָם.”[4]:
כי שם צוה יי' את הברכה חיים עד העולם. א"ר אבא לא סיים בוצינא קדישא למימר חיים עד דאשתככו מלוי ואנא כתבנא... ולא הוה יכילנא לאסתכלא... כל ההוא יומא לא אפסיק אשא מן ביתא... כל ההוא יומא נפילנא על ארעא וגעינא. בתר דאזיל אשא חמינא לבוצינא קדישא קדש הקדשים דאסתלק מן עלמא אתעטף שכיב על ימיניה ואנפוי חייכין. קם רבי אלעזר בריה ונטיל ידוי ונשיק לון ואנא לחיכנא עפרא דתחות רגלוי
— שם, רצו:
תרגום: "אמר ר' אבא לא סיים הנר הקדוש לומר "חיים" עד שהשתתקו דבריו ואני כתבתי... ולא הייתי יכול להסתכל... כל אותו היום לא פסקה האש מן הבית... כל אותו היום נפלנו על הארץ ובכינו. לאחר שהלכה האש, ראינו את הנר הקדוש, קודש הקדשים, שהסתלק מן העולם, מעוטף, שוכב על ימינו ופניו מחייכים. קם רבי אלעזר בנו, לקח את ידיו ונשק להם ואני לחכתי את העפר שתחת רגליו".
מנהגים
ישנם מספר מנהגים שנפוצו בקהילות ישראל בעקבות דברי האדרא זוטא, רובם סביב ל"ג בעומר שהתקבל במסורת כיום ההילולא של רשב"י[5]. בין השאר, נוהגים לקרוא את האדרא זוטא בליל או ביום ל"ג בעומר. יש הקושרים את מנהג הדלקת המדורות בל"ג בעומר לתיאור פטירתו של רשב"י כפי המופיע באדרא. כאמור לעיל, פטירתו לוותה באש שירדה מן השמיים ומלאה את הבית בכל אותו היום.
בליל הושענא רבה נוהגים ללמוד את האדרא זוטא כפי שמופיע בתיקון הושענא רבה של עדות המזרח.
יש נוהגים על פי הקבלה ללמוד את האדרא זוטא ביארצייט של קרוביהם.[דרוש מקור]
ישיבת האידרא נקראת כך על שם קטע זה בזוהר[6].
קישורים חיצוניים
- אדרא רבא, אדרא זוטא, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- עמוד השער של האידרא רבא והאידרא זוטא בדפוס ליוורנו, תרכ"ט, 1869. מתוך אתר היברובוקס.
- מידע על אדרא זוטא בקטלוג הספרייה הלאומית
- אדרא זוטא, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ רבי יוסי בר יעקב, רבי יחזקיה בר רב ורבי ייסא.
- ^ על פי הזוהר- חמיו של רשב"י ועל פי התלמוד- חתנו.
- ^ מגילת שיר השירים, פרק ז', פסוק י"א.
- ^ ספר תהילים, פרק קל"ג, פסוק ג'.
- ^ תאריך פטירתו של רשב"י לא מופיע באדרא (ולא בזוהר בכלל).
- ^ וכרמז על שם מייסדה, בעברו הרב הראשי לישראל, שלמה גורן
| ספר הזוהר | ||
|---|---|---|
| חלקי הספר | רעיא מהימנא • תיקוני זוהר • זוהר חדש • אדרא • אדרא רבא • אדרא זוטא • ספרא דצניעותא | 
|
| אישים | רבי שמעון בר יוחאי • רבי אלעזר ברבי שמעון • רב המנונא סבא • רבי חזקיה • הינוקא מכפר סכנין • רבי אבא (תנא) • רבי יהודה • רבי יצחק • רבי רחומאי • רבי יוסי בן פזי • ההוא סבא • ההוא טייעא • רבי יוסי דפקיעין • יוחאי • רבי ייבא סבא • רבי כרוספדאי • רבי יוסי בר יעקב | |
| פירושים | כתם פז • הסולם • מתוק מדבש | |
| שונות | חיבור ספר הזוהר • כגוונא • בריך שמיה • פתיחת אליהו הנביא • פרישי מדברא • עולימתא שפירתא • רבי משה די ליאון | |
36367932אדרא זוטא