תאורגיה
 |
בערך זה חסרה אספקלריה תורנית. המידע בערך זה מוצג מנקודת מבט של חול ללא אספקלריה תורנית מספקת.
| |
| בערך זה חסרה אספקלריה תורנית. המידע בערך זה מוצג מנקודת מבט של חול ללא אספקלריה תורנית מספקת. |
תיאורגיה (ביוונית: theurgia) פירושה עשיית מופתים, מעשי קסמים, מגיה, התערבות כוחות על־טבעיים ואלוקיים בחיי האדם. וביהדות פירושה היא ההנחה האומרת כי האדם יכול וחייב להשתתף במעשי הבורא באמצעות הפעלת נוכחותו בעולם ובאמצעות קיום מצוות (אחד הפירושים של "נברא בצלם")[1].
ניתן לתרגם תאורגיה כ"מדע או אמנות של המעשים האלוקיים" והיא הפן המעשי של אמנות האלכימיה ההרמטית. ייתר על כן, אלכימיה היא ה"מפתח" לתאורגיה. המטרה הסופית של מה שעתיד להיות מאוחד עם מקבילים גבוהים יותר המוביל להשגת ההכרה האלוקית[2].
שורשי הרעיון ביהדות
שורשי הרעיון התיאורגי בתרבות היהודית נעוצים בספרות הרבנית. ביטוי לכך הוא המדרש: "כל זמן שישראל עושין רצונו של הקב"ה הן מוסיפין כח בגבורה"[3], ה'גבורה' - היא כינוי לא-ל. על פי המדרש ישראל יכולים כאשר הם מקיימים את רצון הא-ל להעצים את כוחו, והיינו האדם משפיע על האלוהות. אמנם ביטויים מסוג זה אינם מצויים לרוב בחז"ל, אך היוו נקודת מוצא לפיתוחים רחבים בספרות הקבלה. המקובלים העבירו רעיונות שבספרות חז"ל היו קיימים בשוליים, אל מרכז הבמה ההגותית שלהם[4].
הערות שוליים
26269318תאורגיה