מרכז דדו לחשיבה צבאית בינתחומית
 | |
| סמליל היחידה | |
| פרטים | |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| שיוך |
 צה"ל |
| פיקוד | |
| יחידת אם |
 אגף המבצעים |
| דרגת המפקד |
 תת-אלוף |
מרכז דדו לחשיבה צבאית בין-תחומית הוא גוף באגף המבצעים במטה הכללי של צה"ל שייעודו לקדם את תהליכי החשיבה והלמידה המערכתיים בצה"ל. בראשות המרכז עומד קצין בדרגת תת-אלוף.
המרכז אמון על פיתוח גישת למידה צבאית מערכתית המבוססת על גישת המערכות הכללית, על הטמעתה ועל הסיוע למטה הכללי ולמפקדות הבכירות של צה"ל (פיקודים, זרועות וכדומה) ביישומה. בתוך כך, עוסק מרכז דדו בפיתוח עקרונות החשיבה המערכתית בצה״ל, סיוע למפקדות בקיום תהליכי חשיבה ולמידה, והכשרת קצינים בתפקידים רלוונטיים בתחומים אלה.
בשנים האחרונות מהווה המרכז גוף מחקר מרכזי המסייע בתהליכי גיבוש תפיסת ההפעלה הצה"לית ורפורמות בתחום בניין הכוח.[דרוש מקור]
היסטוריה
שורשיו של מרכז דדו בפעילות ה"מכון לחקר תורת המערכה" (מלת"ם). המלת"ם, הוקם על ידי תא"ל (מיל') ד"ר שמעון נוה, תא"ל (מיל') דב (דוביק) תמרי וד"ר צבי לניר פעל בצה"ל משנות ה-90 ועד אמצע העשור העוקב.[1] על התפישה שקידם ניתן ללמוד, בין היתר, מתוך ספרו של ד"ר נוה: "אמנות המערכה: התהוותה של מצוינות צבאית" שראה אור בשנת 2001.
מרכזיותו של המלת"ם התערערה על רקע דו"ח מבקר המדינה שהעלה חשדות לאי סדרים כספיים והוביל לפיטורי נוה ותמרי[2][3][4][5] ולאור מחלוקות בתוך צה"ל ביחס לאפקטיביות של השימוש בגישה במהלך מלחמת לבנון השנייה.[6] בעוד שרבים טענו כי הכשלים שחווה צה"ל במלחמה קשורים לבלבול שנוצר בניסיון ליישם תפישות מערכתיות, הרי שמצדדי הגישה טענו כי במלחמה לא נעשה יישום של תורת המערכה ודווקא ההצלחות של צה"ל בשנים אלו, ובתוכם היישום המוצלח של במבצע חומת מגן קשור לשימוש מושכל ברעיונות המלת"ם[7]).
בראשית 2007 אורגן המכון מחדש בראשות תת-אלוף בשירות סדיר, איתי ברון,[8] שמו שונה ל"מרכז דדו לחשיבה צבאית בין-תחומית" (על שם רא"ל דוד אלעזר) ו-6 חוקרים חדשים, שהיו בשלבים מתקדמים של עבודת הדוקטורט שלהם, גויסו במתכונת של אזרחים עובדי צה"ל.[9] הרעיון המוביל היה פיתוח חשיבה בינתחומית ורב-תחומית בנושאים צבאיים, כאשר תחומי המחקר שיוצגו היו פסיכולוגיה, פילוסופיה, כלכלה, מדעי המדינה, סוציולוגיה ותקשורת. החוקרים, בשילוב אנשי הצבא, היתוו את אופי המקום עם הקמתו מחדש והפיחו בו רוח חדשה.
מפקדים
| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| תא"ל ד"ר דב (דוביק) תמרי | 1998 – 2006 | עמד בראש המכון לחקר תורת המערכה לצד שמעון נוה |
| תא"ל ד"ר שמעון נוה | 1998 – 2006 | עמד בראש המכון לחקר תורת המערכה לצד דב תמרי |
| תא"ל איתי ברון | 2007 – 2011 | מקים המרכז מחדש כמרכז דדו. לימים ראש חטיבת המחקר באמ"ן |
| תא"ל יורם חמו | 2011 – 2014 | |
| תא"ל ד"ר מאיר פינקל[10] | 2014 – 2019 | |
| תא"ל ערן אורטל | 2019 – 2023 | |
| תא"ל ד"ר איל פכט[11] | 2023 - |
תחומי פעילות
פעילות מרכז דדו מורכבת ממספר תחומים:[12]
- פיתוח גישה כללית לביצוע תהליכי חשיבה מערכתיים-אסטרטגיים באוריינטציה צבאית (עיצוב מתודולוגיה לפיתוח ידע): במסגרת זו נכתבת במרכז ספרות מקצועית תחת הכותרת "חשיבה מערכתית - חומר עזר מקצועי", ובתוכה פרסומים כמו: "עיצוב - תהליכי הלמידה ופיתוח הידע לצורכי פיתוח תפיסות", ו"מבוא לאמנות אופרטיבית".
- תמיכה בתהליכי למידה אסטרטגיים של המיפקדות הבכירות - מרכז דדו מסייע למיפקדות צה"ל, בעיקר עבור לדרגי אלופים ותת-אלופים, לקיים תהליכי למידה שתכליתם פיתוח תפיסות אסטרטגיות-אופרטיביות חדשות. בין היתר המרכז משולב בתהליכי פיתוח אסטרטגיה לזירה צפונית (סוריה ולבנון) בהובלת פצ"ן, פיתוח ידע בפיקוד מרכז, פיתוח תפיסות מבצעיות בפיקוד דרום, פיתוח תפיסת תמרון יבשתי עתידי בזרוע היבשה, ותהליך פיתוח ידע ותפיסה בפיקוד העורף.
- מרכז לתהליכי למידה המלווה תהליכי חשיבה מרכזיים בצה"ל. במסגרת זו מסייע המרכז במתודולוגיה ובתכנים לגופים בכירים במטה הכללי, למפקדי פיקודים מרחביים, מפקדי זרועות וגופים בכירים אחרים בצה"ל, לקיים תהליכים של בחינה ביקורתית וגיבוש תפיסות חדשות.
- בית ספר להכשרת קצונה בכירה ברוח הגישה הכללית לחשיבה מערכתית-צבאית. במסגרת זו מכשיר המרכז קצינים בכירים לתפקידים במטה הבכיר של צה"ל – מטות הפיקודים, הזרועות והמטה הכללי, ועורך השתלמויות ייעודיות לקבוצות בנושאי תהליכי למידה וחשיבה מערכתית לצורך פיתוח תפיסות ארגון ופעולה חדשות.
- גוף מחקר המעסיק חוקרים (מן הצבא ומחוץ לו) וקצינים במחקרים ובכריית מידע בנושאים הקשורים לתחומי העיסוק של המרכז. המחקרים נחלקים ל-4 מישורים: 1. מחקרים לפיתוח מתודולוגיות חשיבה - מחקרים שנועדו לתמוך בפיתוח מתודולוגיית העיצוב והשיטות האחרות שקשורות אליה (תורת המערכות, אמנות אופרטיבית). 2. מחקרים לניתוח תהליכי למידה בצה"ל. 3. מחקרים תומכי תהליכי למידה - מספקים הסתכלות ארוכת שנים על התפתחות התחום הנבדק. 4. מחקרים בנושא תפיסות ומושגים אסטרטגיים - מערכתיים - עוסקים במושגי יסוד הקשורים לרובד האסטרטגי.
כחלק מפעילות המרכז מתקיימים בו משחקי מלחמה בדרגים הבכירים, מפגשי למידה משותפים לצה"ל ולצבאות זרים, ימי עיון משותפים בין צה"ל מוסדות אקדמיים.
פרסומים פנים-צבאיים
במסגרת ייעודו כמפתח גישות הלמידה לדרגים הגבוהים בצה"ל מפתח ומפיץ המרכז שורה של חומרי-עזר מקצועיים פנים צה"ליים. בין היתר פרסם המרכז חוברת שכותרתה "חשיבה מערכתית", חוברת "מבוא לאמנות אופרטיבית", ומסמך צה"לי רשמי בכותרת "תפיסת תהליכי הלמידה ופיתוח הידע במפקדה הכללית ובמפקדות הראשיות".
כתב העת "בין הקטבים"
ערך מורחב – בין הקטבים
החל מפברואר 2014 מפרסם מרכז דדו כתב עת בשם "בין הקטבים" בעריכת אלוף-משנה ערן אורטל. כתב העת מבקש לתרום לפיתוח הידע בצה"ל על תופעות חדשות ומתהוות המשפיעות על סביבתנו, ועל המתחים והזיקות המגדירים את המערכת האסטרטגית ואת העיסוק האופרטיבי, באמצעות סדרת עיונים בתופעות ובמתחים אלו. על כן, כל גיליון מוקדש לנושא אחר, ומבקש לעורר שיח עיוני חדש (או להרחיב שיח קיים) בתופעות ומגמות המאפיינות את סביבתנו.
כתב העת מופץ בקרב הפיקוד הבכיר של ארגוני הביטחון, ארגונים ממשלתיים, מכוני מחקר, ארגוני מגזר שלישי רלוונטיים, ספריות של מכללות ואוניברסיטאות, ולקהל הרחב, באמצעות אתר האינטרנט של מרכז דדו באינטרנט. בין היתר התפרסמו ב"בין הקטבים" מאמרים של כותבים בכירים כמו האלוף אביב כוכבי שכתב על תהליך השינוי באמ"ן בעת היותו ראש אגף המודיעין,[13] האלוף יואב הר אבן שכתב על אסטרטגיית צה"ל,[14] האלוף גיא צור שכתב על תהליך השינוי המתקיים בזרוע היבשה,[15] תת-אלוף שחר שוחט שכתב כמפקד כוחות ההגנה האווירית בחיל האוויר על התפתחות תפיסת ההגנה האקטיבית בצה"ל,[16] תת-אלוף דניאל ברן מאגף התקשוב שכתב על ההשפעה שעושה ארגון דאעש באמצעות השימוש בסייבר,[17] אלוף-משנה שרון אפק שכתב על המפגש בין המרחב הקיברנטי לבין כללי המפגש הבינלאומי,[18] ואחרים.
- בין הדרכים - גרסאות מוקלטות לעשרות המאמרים שפורסמו לאורך השנים בגליונות "בין הקטבים" השונים.
- פודקאסט בין הקטבים - שיחות בין חוקרים מתחום החשיבה הצבאית ובכירי מערכת הביטחון מעולמות תוכן מגוונים, הבאים לאתגר את החשיבה בנושאים שבליבת העיסוק האסטרטגי הצה"לי.[19]
חוקרי המרכז
- אל"ם (מיל.) עינת גפנר־גולדשטיין עוסקת בייעוץ אסטרטגי־מערכתי למערכות ביטחוניות ומפקדים במרכז דדו. מובילה את תחום הכשרות הבכירים לגישה המערכתית והאמנות האופרטיבית. מומחית לייעוץ אסטרטגי, לפיתוח וניהול מערכות הכשרה והנחיית קבוצות בתהליכי פיתוח ידע – בגישה המערכתית. M.A במדעי המדינה, לימודי M.A בהתנהגות ארגונית, בוגרת התוכנית ללימודי ביטחון לאומי והקורס המערכתי המתקדם.
- אל״ם (מיל.) ד״ר אסף חזני הוא אנתרופולוג המשמש כראש תחום משחקי המלחמה במרכז דדו. עבודת הדוקטורט שלו (באוניברסיטה העברית) עסקה בממשק שבין טכנולוגיה ומרחב. לאחרונה יצא לאור ספרו, "קניון עזאזל", העוסק במרחב ספר המדבר.
- סא״ל ד"ר איתי חימיניס הוא ראש ענף פיתוח ידע במרכז דדו מאז ספטמבר 2019. במסגרת תפקידו הוא משמש בין היתר כעורך הראשי של כתב העת, "בין הקטבים". בעל תואר דוקטור במדעי המדינה מאוניברסיטת בר־אילן. הוא פרסם מאמרים רבים בתחומים מגוונים בכתבי עת ובעיתונים בתחומי מומחיותו.[20]
- אל"ם (מיל.) דביר פלג, חוקר במרכז דדו. בוגר תואר ראשון במדעי ההתנהגות ובלימודים כלליים במדעי הרוח והחברה בחטיבות למנהל עסקים וניהול משאבי אנוש, מאוניברסיטת בן-גוריון. מוסמך בתואר שני בדיפלומטיה וביטחון מאוניברסיטת תל אביב. מילא שורת תפקידי פיקוד, הדרכה ומטה בכוחות היבשה, בהם: מפקד גדוד הנדסה בעת מלחמת לבנון השנייה וראש ענף תפיסות של זרוע היבשה בעת פיתוח תפיסת ״יבשה באופק״.
- תא"ל (מיל.) ד"ר מאיר פינקל , מפקד מרכז דדו בשנים 2014־2019 וכיום ראש תחום המחקר במרכז דדו לחשיבה צבאית בין־תחומית. בתפקידו האחרון שימש כמפקד המרכז וקודם לכן, במלחמת לבנון השנייה, פיקד על עוצבת "מרכבות הפלדה".[21] בעל תואר דוקטור בביולוגיה אבולוציונית מאוניברסיטת חיפה ותואר דוקטור נוסף במדעי המדינה מאוניברסיטת בר־אילן. ב־2019 קיבל תואר דוקטור נוסף בארכיאולגיה פרה־היסטורית. בוגר המכללה לביטחון לאומי.
- דנה פרייזלר־סווירי היא חוקרת בכירה במרכז דדו. היא יועצת ומלווה מפקדים בכירים בצה״ל ובמערכת הביטחון בתהליכי למידה מערכתיים, ועוסקת בתחומי המחקר הצבאי ומתודולוגית החשיבה המערכתית בצה״ל. היא בעלת תואר ראשון בהיסטוריה ומדע המדינה מהאוניברסיטה העברית ותואר שני בלימודי ביטחון מאוניברסיטת תל אביב. בימים אלה משלימה את לימודי הדוקטורט שלה במחלקה למדע המדינה באוניברסיטת בר-אילן.
- גל פרל, חוקר במרכז דדו, מנהל ועורך כתב העת ״בין הקטבים״ ומחלקת הדיגיטל של מרכז דדו. בעל תואר ראשון במדעי החברה מטעם אוניברסיטת בר־אילן ותואר שני בדיפלומטיה וביטחון מטעם אוניברסיטת תל אביב, והוא דוקטורנט במחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת בר־אילן. בעבר שימש כחוקר צבא ואסטרטגיה במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) והפעיל את הבלוג המדיני־ביטחוני "על הכוונת". סרן (מיל.) בעוצבת הצנחנים "חיצי האש".[22]
- שמואל שמואל הוא ראש המכון למחקר צבאי במרכז דדו. בעבר היה חוקר בכיר במרכז, ראש תחום מחקר צבאות זרים במחלקת תו"ל וקצין מטה בכיר צבאות המערב במחלקה זו.[23] הוא בוגר תואר ראשון ושני בהיסטוריה כללית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. בשירותו הצבאי היה שריונר.
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של מרכז דדו לחשיבה צבאית בינתחומית
מרכז דדו לחשיבה צבאית בינתחומית, ברשת החברתית פייסבוק- בין הדרכים מאמרים מוקלטים בספוטיפיי.
- בין הקטבים: כתב עת לאמנות המערכה, בתוך אתר מרכז דדו.
- יואב זיתון, ישראל מתבצרת, בצה"ל יש מי שרואה בגדרות "חברה שחיה בפחד", באתר ynet, 8 בפברואר 2020
- יואב זיתון, בכיר צה"ל: "השירות בהגנת הגבולות נתפס כלא נחוץ", באתר ynet, 26 בנובמבר 2019
- התנתקות בעזה – שיעור לחותרי הנסיגות הנוספות (12.08.19) אתר מקור ראשון.
- אריאלה רינגל הופמן, פסגת טראמפ למען הצלת העורף הישראלי, באתר ynet, 1 באוגוסט 2019
יניב קובוביץ, אלוף פיקוד העורף: צה"ל לא נערך כהלכה לאיומים על המרחב האזרחי במלחמה, באתר הארץ, 30 ביולי 2019- ההססנות של הפיקוד הבכיר משדרת בדיוק את ההפך ממה שנדרש לניצחון (08.03.19) אתר מעריב.
- סאדם, רבין, נסראללה: החיים החדשים של חיל הים (20.01.2018) אתר וואלה.
- יניב קובוביץ, בישראל מעריכים כי חיזבאללה השיג יכולת לפגוע באסדות הגז, באתר הארץ, 3 בינואר 2018
- אמיר אורן, גם הקרקע רוצה אוויר: בצה"ל חושבים על מפעיל כטב"מ במדים ירוקים, באתר הארץ, 16 ביוני 2017
- גילי כהן (עיתונאית), צה"ל מקדם הקמת "חיל אוויר קטן" בזרוע היבשה, באתר הארץ, 22 באוגוסט 2017
- אמיר אורן, בין איזנקוט לדנפורד: ההבדלים שהופכים את הרמטכ"ל הישראלי לחזק יותר ממקבילו בארה"ב, באתר הארץ, 13 במאי 2017
- אמיר אורן, לא רק המנהרות: הביקורת הקשה והנשכנית ביותר על הצבא היא בתוכו פנימה, באתר הארץ, 27 באוקטובר 2016
- עמוס הראל, התרחיש הסביר להסלמה מגיע מעזה, אך צה"ל נערך בעיקר למלחמה בחיזבאללה, באתר הארץ, 19 בפברואר 2016
- עמוס הראל, דו"ח צוק איתן לא יעסוק בשאלה המרכזית שצריכה לעניין את ישראל, באתר הארץ, 17 בפברואר 2017
- רוחות חדשות נושבות בין הקטבים (10.3.2016) אתר ISRAELDEFENSE.
- מצב גבולי (אוגוסט 2014) כתב העת מערכות.
- המלת"ם, שובו של המלת"ם, בפודאקסט חושבים בקול, באתר יוטיוב.
הערות שוליים
- ^ עפר שלח, "המגש והכסף", הוצאת כנרת זמורה ביתן, 2003, עמוד 85.
- ^ הארון תחאוכו, עובדי המכון לחקר תורת המערכה שבים לעבודתם, באתר של "רשת 13", 16 ביוני 2006 (במקור, מאתר "nana10").
- ^ הופסקה השעייתם של עובדי המכון לחקר תורת המערכה בצה"ל, באתר ערוץ 7, 15 ביוני 2006
- ^ נאוה צוריאל, פגיעה ישירה, ידיעות אחרונות 24 שעות, 21.6.06, כפי שהועלה באתר פרש.
- ^ יוסי יהושוע, "הסתבכות של בעל עיטור העוז", ידיעות אחרונות, 06.06.2006.
- ^ ד"ר יגיל הנקין, לו יכלו הקירות לברבר, תכלת 39, 2009; יותם הכהן, ימי המהפכה, באתר דואלוג, ינואר 15, 2015
- ^ יותם פלדמן, ראש נפץ, באתר הארץ, 23 באוקטובר 2007.
- ^ עמוס הראל, תת אלוף איתי ברון יהיה ראש חטיבת המחקר הבא באגף המודיעין במטכ"ל, באתר הארץ, 9 במרץ 2011.
- ^ מבקר המדינה דוח שנתי 59א בנושא הכשרת הקצונה הבכירה בצה“ל, עמ' 204
- ^ נועם שרעבי, "על תורה והדרכה", ביטאון ביבשה, גיליון 27 עמוד 27, אפריל 2014
- ^ מפקדי מרכז דדו לדורותיהם, אתר "מרכז דדו לחשיבה צבאית בינתחומית".
- ^ הכירו את מרכז דדו, באתר מרכז דדו
- ^ אביב כוכבי וערן אורטל, מעשה אמ"ן – שינוי קבוע במציאות משתנה, בין הקטבים 2, יולי 2014, עמ' 9–57
- ^ מערכת הלמידה המטכ"לית – בין שמרנות להשתנות: תפיסת ההפעלה כמקרה מבחן, בין הקטבים 2, יולי 2014, עמ' 83–95
- ^ 'יבשה באופק' – גיבוש תפיסת תמרון יבשתי, בין הקטבים 6, ינואר 2016, עמ' 89–113
- ^ שחר שוחט ויניב פרידמן, מהגנה טקטית נגד מטוסים להגנה אווירית מערכתית, בין הקטבים 4, יולי 2015, עמ' 65–82
- ^ דניאל ברן ויוסי לוי, תופעת סייבר המדינה האסלאמית – מה המערב לא מבין?, בין הקטבים 3, דצמבר 2014, עמ' 111–138
- ^ שוברים את הכללים וכולם משחקים – על המפגש בין המרחב הקיברנטי לבין כללי המשפט הבינלאומי, בין הקטבים 3, דצמבר 2014, עמ' 45–75
- ^ פודקאסט 'בין הכתבים', PodBean, באתר מרכז דדו
- ^ איתי חימיניס, לאבד ידידים והשפעה: מה אפשר ללמוד מהסנקציות נגד רוסיה למדיניות ישראל כלפי איראן, מערכות 446, מרץ 2023, עמ' 42–45.
- ^ גל פרל פינקל, מבחן תפקודו של רמטכ"ל, "עדכן אסטרטגי", כרך 23 גיליון 2, אפריל 2020, עמודים 103–106.
- ^ גל פרל, "צה"ל, צה"ל, כבר באים – רות סוף, סוף למילואים"?, בין הקטבים, 15 באפריל 2023.
- ^ שמואל שמואל, מהי תפיסה וכיצד מגבשים אותה?, מערכות 442, אפריל 2012, עמ' 30–35.
