לענה
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
 לענה
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו־פסיגיים |
| סדרה: | אסטראים |
| משפחה: | מורכבים |
| סוג: | לענה |
| מינים | |
|
בסביבות 180 מינים | |
| שם מדעי | |
 Artemisia
| |
לַעֲנָה (שם מדעי: Artemisia), סוג של צמחים שבו בסביבות 180 מינים. הלענה נפוצה בקרב המטבח המרוקאי וידועה בטעם העלים המריר שלה. בין השאר היא משמשת להכנת אבסינת, אוזו ויין ורמוט. הלענה ידועה באבקניה האלרגנים אשר פורחים בסתיו וגורמים לאלרגיות רבות בקרב הרגישים אליה.
בישראל נפוצים 5 מינים:
- לענת המדבר (Artemisia herba-alba, נקראת גם Artemisia sieberi)
- לענה חד זרעית (Artemisia monosperma) - הנפוץ ביותר, שיח ירוק בעל עלים בשרניים. בחורף הענפים רכים והעלים גדולים ואילו בקיץ הענפים מתקשים והעלים קטנים.
- לענת יהודה (Artemisia judaica) - צומחת בדרום הנגב, בדרום ירדן ובסיני.
- לענה שיחנית (Artemisia arborescens) - מוכרת בשמה העממי כשִיבּה או שִיבּא.
- עלי הלענה השיחנית מכילים שמן סנטונין (Santonin) שיש המאמינים שהוא בעל סגולות מרפא.
- עלי הצמח מרים מאד לכן לא חולטים אותם כפי שהם, אלא מוסיפים אותם לתה רגיל.
- לענת המכבד (Artemisia scoparia)
מינים בולטים נוספים:
- לענה דרקונית (Artemisia dracunculus) - עשב תיבול נפוץ, מוכר גם בשם טרגון.
- לענה מצויה (Artemisia vulgaris) - בשימוש נרחב ברפואה הסינית העממית.
- לענה חד-שנתית (Artemisia annua) - ממנה מפיקים ארטמיסינין (artemisinin) לטיפול טבעי במלריה. כיום "ארגון הבריאות העולמי" (WHO) בודק את יעילותה לריפוי נגיף הקורונה בעקבות המלצתו הגורפת של נשיא מדגסקר, שלטענתו "תה הלענה" מונע הידבקות ומסייע לריפוי חולי הקורונה. תה הצמחים מופק בעיקר מצמח "הלענה חד-שנתית" וצמחים נוספים הגדלים במדינתו, ויבדק כדרך שנבדקים כל התרופות המיוצרות בעולם המערבי למלחמה בנגיף ואם ימצא יעיל ובטוח "ארגון הבריאות העולמי" ימליץ עליו למסלול מזורז של ייצור מקומי בהיקף גדול.
- לענת האבסינת (Artemisia absinthium) - ממנה מכינים את משקה האבסינת.
אזכור בתנ"ך ובספרות התורנית
הלענה נזכרת בתנ"ך 8 פעמים, ותמיד כמשל לדבר רע - משל לחטא של עבודה זרה, ניאוף או עיוות הדין; או משל לייסורים של חורבן, עוני וגלות.[1]
הרמב"ם בפרק יד מהלכות מאכלות אסורות, הלכה יא:
- כיצד, הרי שהמחה את החלב וגמעו כשהוא חם עד שנכווה גרונו ממנו, או שאכל חלב חי, או שעירב דברים מרים כגון ראש ולענה לתוך יין נסך או לתוך קדרה של נבלה ואכלן כשהן מרין, או שאכל אוכל האסור אחר שהסריח ובטל מאוכל אדם הרי זה פטור. ואם ערב דבר מר בתוך קדירה של בשר בחלב או ביין כלאי הכרם ואכלו חייב.
|
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: לַעֲנָה |
| ערך מילוני בוויקימילון: לענה |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: לענה |