ג'ון גרדון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף ג'ון גורדון)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ג'ון גרדון

ג'ון גרדון (נולד ב-2 באוקטובר 1933) הוא ביולוג בריטי העוסק בביולוגיה התפתחותית. הוא ידוע בשל מחקריו על שיבוט וכן על שיבוט בהעברת גרעין תא סומטי (Somatic Cell Nuclear Transfer), שיטה שבה משבטים DNA שמקורו מתא סומטי, כגון תא עור. על מחקרים אלה זכה ב-2009 בפרס לסקר וב-2012 בפרס נובל לרפואה ופיזיולוגיה.

קורות חיים

גרדון נולד בדיפנהל שבבריטניה. הוא סיים את לימודיו באיטון קולג', ולאחר מכן רצה להמשיך בלימודים קלאסיים באוקספורד, אולם לבסוף שינה את דעתו והחל ללמוד זואולוגיה. בלימודי הדוקטורט שלו באוקספורד, למד על שיבוט בהעברת גרעין תא סומטי בצפרדע רפואית, ואחר כך המשיך בלימודי פוסט-דוקטורט במכון הטכנולוגי של קליפורניה. לאחר לימודיו, שב לאנגליה ובשנים 1962–1971 החל לעבוד באוניברסיטת אוקספורד.

ברוב שנותיו, עבד גרדון באוניברסיטת קיימברידג', תחילה במועצת המחקר הרפואי בשנים 1971–1983 ומאוחר יותר במחלקה לזואולוגיה, החל מ-1983. ב-1972 היה גרדון ראש קולג' מגדלנה בקיימברידג', וכן לימד ביולוגיה של התא. ב-1989 הקים מכון מחקר לביולוגיה תאית ולחקר הסרטן באוניברסיטת קיימברידג' אשר נקרא על שמו, קולג' גרדון, והיה היושב ראש שלהם עד 2001.

ב-1958, כאשר היה באוניברסיטת אוקספורד, הצליח לראשונה לשבט צפרדע, תוך שימוש בגרעין תא סומטי שנלקח מראשן של צפרדע רפואית מהמין Xenopus laevis‏.[1] מחקר שהמשיך את עבודתם של רוברט בריגס ותומאס קינג מ-1952, בו הצליחו השניים להעביר גרעין מתאי בלסטולה עובריים של צפרדע האחו (Lithobates pipiens).‏[2] מחקרים אלה הובילו להתפתחויות טכנולוגיות ושל שיטות המשמשות את המדע עד עצם היום הזה. לפני עבודותיו של ג'ון גרדון, המונח "שיבוט" התייחס לצמחים,[3] אולם לאחר פרסום מחקריו, נכנס המונח לשימוש בהקשר של בעלי חיים.

ב-1962 גילה שהתמיינות תאים הפיכה, בניסוי בו החליף את הגרעין של ביצית מופרית של צפרדע בגרעין תא מעי של צפרדע בוגרת.[4] התא התפתח בהמשך לראשן נורמלי, ובכך הוכיח שב-DNA של תא בוגר וממויין קיים המידע הגנטי להתפתחות של כל תא אחר והפריך את הדוגמה שמיון של תא הוא בלתי-הפיך. גרדון הוציא DNA מתא בוגר, והזריק את הגרעין לתוך ביצית ממנה הוצא הגרעין.

מחקרים נוספים שעשה עסקו בלמידת התכונות של mRNA, ותעתוקו בתאים.[5] את מחקר זה עשה באמצעות אותה שיטה שפיתח, שיבוט בהעברת גרעין תא סומטי, באמצעותה ניתן לשלוט ב-RNA שמתועתק ומתורגם.

מחקריו בימים אלה עוסקים באותות בין-תאיים, כולל אותות המורים על התמיינות תאים, ומטרתם להבין את המנגנון העומד מאחורי תכנות מחדש של תאים, כולל דה-מתילציה של ה-DNA.

פרסים ותארים

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'ון גרדון בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ המאמר שפורסם ב-Nature
  2. ^ מאמרם של השניים ב-ncbi
  3. ^ The future of cloning מאמרם של גרדון וקולמן ב-Nature ב-1999
  4. ^ מאמרו "The Developmental Capacity of Nuclei taken from Intestinal Epithelium Cells of Feeding Tadpoles" מ-1962, שפורסם בירחון Development
  5. ^ Use of Frog Eggs and Oocytes for the Study of Messenger RNA and its Translation in Living Cells מאמרו שפורסם ב-Nature


זוכי פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה
1901–1925 פון ברינג (1901) • רוס (1902) • פינסן (1903) • פבלוב (1904) • קוך (1905) • גולג'י, רמון אי קחאל (1906) • לבראן (1907) • מצ'ניקוב, ארליך (1908) • קוכר (1909) • קוסל (1910) • גולסטרנד (1911) • קארל (1912) • רישה (1913) • באראני (1914) • לא חולק (1915–1918) • בורדה (1919) • אוגוסט קרוג (1920) • לא חולק (1921) • היל, מאירהוף (1922) • בנטינג, מקלאוד (1923) • איינטהובן (1924) • לא חולק (1925)
1926–1950 פיביגר (1926) • וגנר-יאורג (1927) • ניקול (1928) • אייקמן, הופקינס (1929) • לנדשטיינר (1930) • ורבורג (1931) • שרינגטון, אדריאן (1932) • מורגן (1933) • ויפל, מיינוט, מרפי (1934) • שפמן (1935) • דייל, לוי (1936) • סנט-גיירגי (1937) • היימנס (1938) • דומק (1939) • לא חולק (1940–1942) • דאם, דויזי (1943) • גסר, ארלנגר (1944) • פלמינג, צ'יין, פלורי (1945) • מולר (1946) • קורי, קורי, הוסיי (1947) • מילר (1948) • הס, מוניש (1949) • קנדל, הנץ', רייכשטיין (1950)
1951–1975 תיילר (1951) • וקסמן (1952) • קרבס, ליפמן (1953) • אנדרס, וולר, רובינס (1954) • תאורל (1955) • קורנאן, ריצ'רדס, פורסמן (1956) • בובה (1957) • בידל, טייטום, לדרברג (1958) • אוצ'ואה, קורנברג (1959) • ברנט, מדאוור (1960) • פון בקשי (1961) • ווטסון, קריק, וילקינס (1962) • הודג'קין, האקסלי, אקלס (1963) • בלוך, לינן (1964) • ז'קוב, לווף, מונו (1965) • רוס, הגינס (1966) • גרניט, הרטליין, וולד (1967) • הולי, קוראנה, נירנברג (1968) • דלבריק, הרשי, לוריא (1969) • כץ, פון יולר, אקסלרוד (1970) • סת'רלנד (1971) • אדלמן, פורטר (1972) • פריש, לורנץ, טינברגן (1973) • קלוד, דה דוב, פאלאדה (1974) • בולטימור, דולבקו, טמין (1975)
1976–2000 בלומברג, גאידושק (1976) • גימן, שלי, יאלו (1977) • ארבר, נתנס, סמית' (1978) • קורמאק, האונספילד (1979) • בנאסרף, דוסה, סנל (1980) • ספרי, הובל, ויזל (1981) • ברגסטרם, סמואלסון, ויין (1982) • מקלינטוק (1983) • ג'רן, קוהלר, מילשטיין (1984) • בראון, גולדשטיין (1985) • כהן, לוי-מונטלצ'יני (1986) • טונגאווה (1987) • בלאק, עליון, היצ'ינגס (1988) • בישופ, ורמוס (1989) • מארי, תומאס (1990) • נהר, זקמן (1991) • פישר, קרבס (1992) • רוברטס, שרפ (1993) • גילמן, רודבל (1994) • לואיס, ניסליין-פולהרד, וישהאוס (1995) • דוהרטי, צינקרנגל (1996) • פרוזינר (1997) • פרשגוט, איגנרו, מורד (1998) • בלובל (1999) • קרלסון, גרינגרד, קנדל (2000)
2001 ואילך הרטוול, הנט, נרס (2001) • ברנר, הורביץ, סלסטון (2002) • לוטרבור, מנספילד (2003) • באק, אקסל (2004) • מרשל, וורן (2005) • פייר, מלו (2006) • קפקי, אוונס, סמיתיס (2007) • צור האוזן, מונטנייה, בארה-סינוסי (2008) • בלקברן, שוסטק, גריידר (2009) • אדוארדס (2010) • בויטלר, הופמן, סטיינמן (2011) • גרדון, יאמאנקה (2012) • רותמן, שקמן, סודהוף (2013) • מוסר, מוסר, אוקיף (2014) • קמפבל, אומורה, טו (2015) • אוסומי (2016) • הול, רוסבאש, יאנג (2017) • אליסון, הונג'ו (2018) • סמנזה, רטקליף, קיילין (2019) • אלטר, האוטון, רייס (2020) • ג'וליוס, פטפוטיאן (2021) • פבו (2022) • וייסמן, קריקו (2023) • אמברוז, רובקון (2024)



הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

26326964ג'ון גרדון

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=ג%27ון_גרדון&oldid=946611"