אחיאסף

ערך זה עוסק בהוצאת ספרים ישראלית. אם התכוונתם להוצאת ספרים שפעלה במזרח אירופה במפנה המאה ה-20, ראו אחיאסף (אירופה). לאלמנך שהוציאה, ראו לוח אחיאסף.

אחיאסף היא הוצאת ספרים ישראלית שהוקמה בשנת 1937 על ידי שכנא צפלוביץ',^[1] שעלה לארץ ישראל מליטא בשנת 1924.

השם "אחיאסף" היה במקור שמה של הוצאת ספרים מיסודו של אחד העם שפעלה במזרח אירופה; צפלוביץ' קיבל את הזכות להשתמש בו מאחד מיורשיו, והשם שימש כעדות קיימת והמשכיות לפעילות ההוצאה, או לפחות שמה. צפלוביץ' אף אימץ את "אחיאסף" כשם משפחתו לאחר מלחמת השחרור.^[2]

מייסד ההוצאה, צפלוביץ', עבר לירושלים בסוף שנות ה-20 כדי לנהל את סניף חברת המו"לים "תרבות", וכשזו פסקה מפעילותה, החל לעסוק במו"לות באופן עצמאי והדרך להקמת אחיאסף נסללה. בראשית פעילותה שימשה חנות ההוצאה הקטנה מקום מפגש לסטודנטים מהאוניברסיטה העברית ולמשוררים צעירים כדוגמת יעקב אורלנד, דב חומסקי ואחרים.

בשנת 1964 צפלוביץ' (שהפך לאחיאסף) העתיק את פעילות ההוצאה העצמאית שהקים לתל אביב והיא פעלה בה עד לסוף שנת 1988. מאז החברה פועלת באזור התעשייה פולג הנמצא דרומית לנתניה.

בשנת 2004 נפטר שכנא אחיאסף^[3] וההוצאה הועברה לידי מתן בנו.

תחומים ויוצרים מרכזיים בהוצאה

ההוצאה עוסקת בעיקר בהוצאה לאור של ספרי עיון, ספרי לימוד, מילונים דו-לשוניים, אמנות ויצירה, ספרות ילדים, מדע פופולרי, פסיכולוגיה ומדריכי טיולים.

בתחום ספרות הילדים תרגומי ספריו של אריך קסטנר מזוהים עם ההוצאה. בהם: אמיל והבלשים, פצפונת ואנטון, אורה הכפולה, החתול במגפיים, הכיתה המעופפת ועוד.

בתחומי ההיסטוריה וחקר הספרות בולטים ספריו של יוסף קלוזנר: "היסטוריה של הבית השני" (5 כרכים) ו"היסטוריה של הספרות העברית החדשה" (6 כרכים).

לאחר מלחמת השחרור הוציאו ספרים הקשורים לנושא, שהמפורסמים שבהם: "המרד" של מנחם בגין, "ארוכה הדרך לחרות" של יעקב מרידור, "גנבים בלילה" של ארתור קסטלר ואחרים.