הימנותא
שגיאות פרמטריות בתבנית:חברה מסחרית
שימוש בפרמטרים מיושנים [ אנשי מפתח ]
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| מייסדים | הקרן הקיימת לישראל |
| תקופת הפעילות | 1938–הווה (כ־87 שנים) |
| מיקום המטה | בית המוסדות הלאומיים |
| משרד ראשי | ירושלים |
| בעלות | הקרן הקיימת לישראל |
| ענפי תעשייה | נדל"ן |
| אנשי מפתח | יעקב חרותי |
| עובדים | 20 |
| לחברה אין אתר אינטרנט | |
הימנותא בע"מ היא חברה בת של הקרן הקיימת לישראל.
היסטוריה
הימנותא נוסדה בשנת 1938 במטרה להוות מכשיר משפטי לקניית וניהול קרקעות שהקרן הקיימת שוקלת למכרם הלאה, ולפיכך לא יכולה לעשות זאת בעצמה בגלל עקרונות הקרן האוסרים זאת. כן נועדה חברת הימנותא להחזיק בנאמנות קרקעות שנמסרו לקרן הקיימת עד למסירתן חזרה לבעליהן. לפני שנת 1938 שימשה חברת הכשרת היישוב בתפקיד דומה לזה של חברת הימנותא. מטרה נוספת שלשמה הוקמה, הייתה להוות מסגרת לביצוע עסקות רכישה מסובכות או חסויות, ולצורך כך נרשמה החברה בלונדון.[1]
הרקע להקמת החברה הייתה רכישת קרקעות של טמפלרים בעמק בית שאן מכספי יהודים בגרמניה ששילמו לבעלים הגרמנים במרקים גרמניים. העסקאות בוצעו על ידי הקרן הקיימת, אולם הבעלות הסופית יועדה להיות של יהודי גרמניה ששילמו עבור הקרקעות.
על שם הימנותא נרשמו מגרשים שונים בתל אביב, ירושלים ובני ברק, ובאוגוסט 1940 נרשם על שמה בית הקרן הקיימת על יד בית דגן, הרכישה הגדולה ביותר של הימנותא עד אז.
רכישת קרקעות ביהודה ושומרון
לאחר מלחמת ששת הימים רכשה חברת הימנותא קרקעות ביהודה ושומרון ובין השאר נעזרה לצורך כך ביעקב חרותי.[2] ביוזמת השר ישראל גלילי הייתה החברה לכלי עיקרי בביצוע עסקות קרקעות ביהודה ושומרון, עקב הרגישות המדינית והצורך לשמור על חיסיון המוכרים ותנאי העסקה. בין השאר רכשה קרקעות בשטחים שסופחו לישראל במזרח ירושלים.[1]
בשנים 2004-2013 התבררה פרשה על פיה קרקעות ביהודה ושומרון שנמכרו להימנותא על ידי סוחרי קרקעות, הושגו במרמה על ידי הסוחרים, בין השאר בסיוע בכירים במנהל האזרחי. בתחילה עלו חשדות כלפי מנכ"ל החברה לשותפות בתרמית, אך תוך זמן קצר נקבע שאין ראיות לכך ולא הוגש כתב אישום נגדו[3][4][5][6]
קק"ל פעלה לאורך שנים לרכישת קרקעות ביהודה ושומרון באמצעות הימנותא, למעט בתקופה שבין ראשית שנות ה-2000 ל-2017. בספטמבר 2017 החליטה ועדת ההנהלה על הקצאת 250 מיליון ש"ח לרכישת קרקעות ברחבי הארץ, כאשר חלק מהתקציב מיועד ליו"ש על אף שאזור זה לא מוזכר בפירוש.
לאחר שעלו חששות לגבי חוקיות השימוש בתקציב שאושר באופן זה, הוגשה להנהלה חוות דעת של השופט בדימוס יוסף אלון המכשירה את ההליך. ההנהלה לא הסתפקה באישור זה וביקשה מעו"ד יהושע למברגר שיכתוב דו"ח בעניין. בדו"ח שהגיש למברגר באוגוסט 2020 הוא מבקר את רכישת הקרקעות ביהודה ושומרון על כך שנעשתה באופן לא שקוף. הדו"ח מבקר את נחי אייל, ארנן פלמן ואלכס חפץ על כך שהתנהלו בניגוד עניינים מוסדי ובחשאיות.
לאחר שהושמעה ביקורת כנגד הליך כתיבת הדו"ח, מונה השופט בדימוס רחמים כהן לבצע בדיקה נוספת. בדו"ח שהגיש כהן בינואר 2022 הוא קובע שהתנהלותם של השלושה הייתה תקינה, אך מדיניות זו זקוקה להסדרה ולאישור בדירקטוריון של קק"ל. בדו"ח נכתב כי החשאיות שנלוותה לביצוע נבעה מחשש לגורלם של מוכרי הקרקעות, אשר צפוי להם עונש מוות אם יתגלה כי מכרו קרקע ליהודים. כהן אף ביקר את למברגר על כך שלא איפשר למבוקרים להגיב לביקורת לפני פרסום הדו"ח.[7]
רכישת קרקעות בסילואן
בסוף שנות ה-80 תחילת שנות ה-90 של המאה ה-20 עסקה הימנותא בקניית קרקעות בסילואן ויישוב יהודים בשכונה באמצעות עמותת אלע"ד[8][9]. כמו כן, הועברו לרשותה נכסי נפקדים בשכונה בעקבות עסקה עם רשות הפיתוח (המחזיקה בנכסי הנפקדים) שנחתמה בשנות ה-90.[10]
פרשת הקרקעות של הפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית ברחביה
בשנת 2000 נפלה חברת הימנותא קורבן להונאה מתוחכמת, כאשר שני אנשי עסקים הציגו את עצמם בפניה כמקושרים לפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית בירושלים. הם הצליחו לשכנע את הימנותא להקצות 20 מיליון דולר תמורת חכירת קרקעות בשכונות רחביה וטלביה שבבעלותה. בדיעבד התברר שחתימות הפטריארך על העסקות היו מזויפות.
בשנת 2010 תבעה "הימנותא" את עו"ד יעקב וינרוט על סך 20 מיליון דולר, בטענה שוינרוט, ששימש כנאמן בעסקת קרקעות הפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית ברחביה, התרשל, ובכך התאפשרה ההונאה בה זויפה חתימתו של הפטריארך היווני. בתום הליך גישור בפני שופט בית המשפט העליון בדימוס תיאודור אור הושגה פשרה בה שילם וינרוט 5.5 מיליון דולר ל"הימנותא"[11].
נכסים
בבעלות הימנותא נכסים רבים, הכוללים, בין השאר: מאות דירות ברחבי הארץ, עשרות אלפי דונמים באזורים שונים, בעיקר בסביבות ירושלים. מגרשים במרכז הארץ; כולל בעלות חלקית על מתחם הסיטי בגבעתיים, בו מתוכנן גורד השחקים הגבוה בארץ.[12][13]
קישורים חיצוניים
- גבריאל א' אלכסנדר, ייסודה של חברת הימנותא בע"מ ותפקידיה הראשונים (1940-1938), קתדרה 68, יוני 1993, עמ' 97-80 (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
- עמירם ברקת, חברה עוקפת מגבלות משפטיות, באתר הארץ, 28 בפברואר 2005
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 יוסף צוריאל, הימנותא עדיין במחתרת, מעריב, 27 באפריל 1990
- ^ עמירם ברקת, למרות הצהרותיה - קק"ל רכשה עשרות אלפי דונמים של קרקעות בשטחים, באתר הארץ, 14 בפברואר 2005.
- ^ יהונתן ליס, חשד: חברה בת של קק"ל רכשה במרמה קרקעות מפלשתינאים, באתר הארץ, 28 בפברואר 2005
- ^ יהונתן ליס, כתב אישום נגד סא"ל במינהל האזרחי; לא צפוי אישום נגד מנהל חברה בת של קק"ל, באתר הארץ, 31 במרץ 2005
- ^ עקיבא אלדר, בכירים במינהל האזרחי הואשמו בסיוע להשתלט על קרקעות בגדה, באתר הארץ, 18 ביוני 2008
- ^
חיים לוינסון, הסדר טיעון מקל לקצין שמסר מידע לגנבי קרקעות בשטחים, באתר הארץ, 9 באפריל 2013
- ^ כהן, שירית אביטן (2022-02-01). "דוח חדש קורא להסדרת הפעילות של קק״ל ביהודה ושומרון". Globes. נבדק ב-2022-07-18.
- ^ דברי הכנסת, מספר 176, מתאריך 10/11/2010
- ^ לדוגמה, ת"א (ירושלים) 1053/95, רוויידי נגד הקרן הקיימת לישראל ואח', עוסקת בנכסים עליהם הוציא האפוטרוספוס תעודה של נכסי נפקד והועברו להימנותא במסגרת עסקת חליפין; וראו גם ת"א (ירושלים) 1870/96, יורשי המנוחה ברנבלה נוניז פתיחה נגד הימנותא בע"מ ואח' ות"א (ירושלים) 19168/91, קרעין ואח' נגד עמותת אלעד ואח'
- ^ ניר חסון, קק"ל מנסה לטשטש מעורבותה בפינוי משפחה מסילוואן, באתר הארץ, 18 בנובמבר 2011
- ^ הילה רז, עו"ד וינרוט: "שילמתי 5.5 מיליון דולר לקק"ל בעקבות החלטת בורר", באתר TheMarker, 31 במאי 2012
- ^ שלומית צור, יורוקום מכרה מגרש בגבעתיים לתדהר וג'ורג' חורש ב-256 מ' ש', באתר גלובס, 20 בינואר 2016
- ^ מיכאל יעקובסון: מגדל יורוקום בגבעתיים יהיה הגבוה בישראל, Xnet, 4 בפברואר 2012
הימנותא34569606Q6904080