ויקטור אבאקומוב

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ויקטור אבאקומוב במדי קצין בסוף שנות ה-40

ויקטור אבּאקומוברוסית: Виктор Семёнович Абакумов ;‏ 11 באפריל (24 באפריל) 1908, מוסקבה19 בדצמבר 1954, לנינגרד) היה איש שרותי הביטחון הסובייטיים, ממוצא רוסי, מראשי הנ.ק.ו.ד ובשנים 1946–1951 שר לביטחון המדינה. אבאקומוב הוצא להורג בעקבות אישום בבגידה במולדת. בשנת 1955 נשללו ממנו כל הדרגות והעיטורים.

ויקטור אבאקומוב נולד למשפחת פועלים רוסים בעיר מוסקבה. הוא סיים ארבע שנות לימוד בבית הספר היסודי. בשנים 19211923 אבאקומוב שירת כחובש ביחידות הביטחון הסובייטיות. לאחר פיטורין הוא עבד בעבודות מזדמנות שונות ובשנת 1927 החל לעבוד כשומר.

בשנת 1927 אבאקומוב נכנס לשורות הקומסומול ובשנת 1930 למפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות. במסגרת קידום פועלים לתפקידי פקידים במשרדי הממשלה הוא החל לעבוד במשרד המסחר. בשנים 19311932 אבאקומוב עבד במנגנון של הקומסומול.

בשנת 1932 אבאקומוב עבר לנ.ק.ו.ד ועבד בתפקידים זוטרים. לאחר שרות של 4 שנים, בשנת 1936 קודם לדרגת סגן משנה. עם הגעת לברנטי בריה לראש נ.ק.ו.ד החלה התקדמות מהירה של אבאקומוב בסולם הדרגות.

בראש ארגוני הביטחון

ב-27 באפריל 1939 אבאקומוב מונה לראש הארגון במחוז רוסטוב. ב-3 בפברואר 1941 הוא מונה לסגן קומיסר עממי לענייני פנים האחראי על ריגול נגדי. כלומר, תוך 5 שנים הוא התקדם מדרגת קצין זוטר לסגן מנהל הנ.ק.ו.ד. באפריל 1943 אבאקומוב מונה למפקד כלל ארגוני ריגול הנגדי וסגן שר ההגנה, כך השרות שהוא עמד בראשו הופרד מזה שבראשו עמד לברנטי בריה ואבאקומוב עבר למשרד ההגנה. החל מתקופה זו אבאקומוב התקרב מאד ליוסיף סטלין בין היתר הודות לדיווחים יומיים על פעילות מפקדי הצבא האדום. יחד עם זאת פעילות שרות הריגול הנגדי תחת פיקודו הייתה מוצלחת במהלך כל שנות המלחמה.

אנשי אבאקומוב ביצעו האזנות סתר לשיחות ראשי הצבא. בעקבות האזנות אלו חלק מהגנרלים הוצאו להורג (פרשת הגנרלים).

בשנת 1944 אבאקומוב השתתף בביצוע גירוש עמי הקווקז ועל כך הוענקו לו עיטורי ברית המועצות. בשנת 1946 אבאקומוב קידם את פרשת הגנרלים במהלכה נשפטו ראשי תעשיית התעופה של ברית המועצות.

ב-7 במאי 1946 אבאקומוב קודם לתפקיד השר לביטחון פנים, כאשר שרות הריגול הנגדי נכלל במשרד זה כמנהל ה-3. בהיותו במתפקיד זה אבאקומוב עמד בראש הרדיפות של מתנגדי השלטון כביכול. תחת פיקודו הישיר קודמה פרשת לנינגרד והחלו רדיפות נגד הוועד היהודי האנטי-פשיסטי. בהתאם להנחיות של אבאקומוב בשנת 1948 בוצע הרצח של שלמה מיכאלס.

במקביל להיותו שר לביטחון פנים בשנים 19451951 אבאקומוב היה חבר בהכנת המשפטים נגד הנאצים וחבר בוועדה החשאית של הפוליטביורו לענייני משפטים.

בשנת 1949 משרדו של אבאקומוב היה אחראי על הגירוש הגדול של מרץ. ב-19 בפברואר 1951 אבאקומוב פנה ליוסיף סטלין תוך ציון צורך לגרש את עדי ה' לסיביר. הצעתו התקבלה ולסיביר גורשו כ-10 אלף אזרחים.

הנפילה

ב-11 ביולי 1951 התקבלה החלטה של הוועד המרכזי של המפלגה "על מצב הדברים במשרד לביטחון פנים", ב-12 ביולי אבאקומוב נעצר והואשם בקשירת קשר נגד המדינה, תמיכה בציונות, ניסיון לעכב חקירת רופאים שנעצרו על ידי משרדו. הבסיס להאשמות היה תלונה של חוקר בכיר במשרד לביטחון פנים. לפי חלק מהעדויות הנושא קודם על ידי גאורגי מלנקוב. ביחד עם אבאקומוב נעצרו ראשי המשרד. החקירה נמשכה מספר חודשים וכל הזמן אבאקומוב היה בכלא. במהלך החקירות הוא עבר עינויים אך לא חתם על הודאה באשמה. ב-17 בפברואר 1953 נשלחו אל סטלין תוצאות החקירות והצעה להוציא להורג את אבאקומוב ו-10 מעוזריו הבכירים. תגובת סטלין הייתה ש"לא כל הקושרים הואשמו".

עם הגעת ניקיטה כרושצ'וב לשלטון שונו ההאשמות נגד אבאקומוב. האשמות בתמיכה בציונות ועיכובים במשפט הרופאים הוצאו מכתב האישום. במקום זה הוא הואשם בארגון פרשת לנינגרד. בריה, שהיה תקופה מסוימת לאחר פטירת סטלין בין ראשי המדינה, לא היה מעוניין בהוצאת אבאקומוב מחדרי החקירות, בין היתר בגלל זה שבהיותו בראש משרד לביטחון פנים אבאקומוב "טיהר" את המשרד מכל תומכי בריה. לאחר מעצרו והוצאתו להורג של בריה התווסף להאשמות נגד אבאקומוב קשר עם תומכיו של לברנטי בריה. ביולי 1954 חוקר בכיר של משרד לביטחון פנים שתלונתו הייתה בסיס לתחילת ההאשמות נגד אבאקומוב הוצא להורג באשמת בגידה. למרות זאת, פרשת אבאקומוב, שרוב ההאשמות נגדו כבר הוחלפו לסעיפים חדשים, נמשכה. בסוף 1954 לנינגרד החל משפט בעניינו של אבאקומוב (באותו אולם בו נערכו הישיבות של פרשת לנינגרד) וב-19 בדצמבר 1954 הוא הוצא להורג מייד לאחר הקראת גזר הדין. שנה יותר מאוחר, ב-14 בנובמבר 1955 נשללו ממנו כל העיטורים והדרגה הצבאית.

בשנת 1997 בית המשפט העליון של רוסיה בחן את הנושא מחדש. אבאקומוב זוכה מאשמת בגידה במולדת ועונש המוות הומר ל-25 שנות מאסר והלאמת כל הרכוש (שינוי זה של כתב האישום בוצע כ-40 שנה לאחר הוצאתו להורג).

ביחד עם אבאקומוב בשנת 1951 נעצרו אשתו ובנו שנולד בתחילת 1951. לאחר שלוש שנות מעצר אשתו שוחררה והחליפה את שם משפחתה לזה שהיה לפני הנישואים

קישורים חיצוניים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

25648302ויקטור אבאקומוב