מינהל המודיעין הראשי של ברית המועצות
 | |
| פרטים | |
|---|---|
| מדינה |
 ברית המועצות |
| שיוך | משרד ההגנה |
| סוג | מודיעין צבאי |
| בסיס האם | מוסקבה |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות | 5 בנובמבר 1918 – 1992 (כ־73 שנים) |
| מלחמות | כל מלחמות ברית המועצות |
| פיקוד | |
| יחידת אם | המטה הכללי |
| דרגת המפקד | קולונל-גנרל |
| מפקדים | מפורט בהמשך הערך |
מינהל המודיעין הראשי או גה-אר-יו בראשי התיבות של שמו (ברוסית: ГРУ, ראשי תיבות של Гла́вное Разве́дывательное Управле́ние - בתעתיק: Glavnoe Razvedyvatel'noe Upravlenie , מינהל המודיעין הראשי), היה שירות המודיעין הצבאי של צבא ברית המועצות והיה האגף העיקרי במטה הכללי הסובייטי.
הגה-אר-או הוקם לפי פקודת לאון טרוצקי ב-5 בנובמבר 1918 ותפקידו היה לנהל את כל המודיעין הצבאי. הוא פעל מתחנות בכל העולם, בהן תחנת הסיגינט (מודיעין אותות) בלורדס שבקובה, וכן במדינות הגוש המזרחי לשעבר, בעיקר בליטא, בלטביה ובאסטוניה.
הגה-אר-או היה עצמאי לחלוטין ממרכזי כוח אחרים בברית המועצות. בעת הקמתו הורה לנין לצ'קה (שהפכה מאוחר יותר לק.ג.ב.) שלא להתערב במבצעי הגה-אר-או. בתקופה הסובייטית היה קיים מתח רב ויריבות גדולה בין הגה-אר-או לק.ג.ב..
בדצמבר 1991 פורקו הכוחות המזוינים של ברית המועצות וכוחו של הגה-אר-או הסובייטי הצטמצם. במאי 1992 הוקם משרד ההגנה הרוסי והגה-אר-או הוקם מחדש כמינהל המודיעין הראשי של צבא רוסיה.
היסטוריה
מינהל המודיעין של הצבא האדום הוקם בנובמבר 1918, שהפך כעבור זמן לגה-אר-או והיה המחלקה השנייה במטכ"ל הסובייטי.
במהלך מלחמת העולם השנייה רשת בניהולו של לב סרגייב פעלה בארצות הברית והעבירה למוסקבה למעלה מ-20 אלף גיליונות של מסמכים חשאיים[1].
פיוטר פופוב היה בין אנשי הארגון הראשונים שפעלו לטובת המודיעין האמריקאי. הוא התחיל את פעילתו במהלך שנות ה-50 של המאה ה-20, נחשף והוצא להורג בשנת 1960.
קיומו של הגה-אר-או לא פורסם בזמן השלטון הסובייטי. הארגון נעשה ידוע ברחבי ברית המועצות והמערב מחוץ לקהילת המודיעין בזמן הפרסטרויקה, בעיקר הודות לכתביו של "ויקטור סובורוב" (ולדימיר רזון), סוכן גה-אר-או שערק לבריטניה בשנת 1978 וכתב על חוויותיו בצבא הסובייטי ובשירותי הביון שלו. לפי סובורוב, אפילו המזכיר הכללי של המפלגה הקומוניסטית לא יכול היה להיכנס למפקדת הגה-אר-או ללא סריקה ביטחונית.
ראשי המודיעין הצבאי הסובייטי
| שם | תקופת כהונה |
|---|---|
| סמיון אראלוב | 5 בנובמבר 1918 – יוני 1919 |
| יאקוב דרבקין | יוני - דצמבר 1919 |
| גיאורגי פיאטאקוב | ינואר - פברואר 1920 |
| ולדימיר אאוסם | פברואר - יוני 1920 |
| יאן לנצמן | אוגוסט 1920 - אפריל 1921 |
| ארביד זייבוט | אפריל 1921 - פברואר 1924 |
| יאן ברזין | 1924 - 1935 |
| סמיון אוריצקי | 1935 - 1937 |
| יאן ברזין | 1937 |
| סמיון גנדין | ספטמבר 1937 - אוקטובר 1938 |
| אלכסנדר אורלוב | אוקטובר 1938 - 1939 |
| איוואן פרוסקורוב | 1939 - 1940 |
| פיליפ גוליקוב | 1940 - 1941 |
| אלכסיי פאנפילוב | 1941 - 1942 |
| איוואן איליצ'ב | 1942 - 1945 |
| פיודור קוזנצוב | 1945 - 1947 |
| ניקולאי טרוסוב | 1947 - 1949 |
| מאטוויי זכארוב | 1949 - 1952 |
| מיכאיל שאלין | 1952 - 1956 |
| סרגיי שטמנקו | 1956 - 1957 |
| מיכאיל שאלין | 1957 - 1958 |
| איוואן סרוב | 1958 - 1963 |
| פיוטר איוואשוטין | 1963 - 1987 |
| ולדלן מיכאילוב | 1987 - 1991 |
הערות שוליים
קישורים חיצוניים
- אימפריית הגה-אר-או - ספר ברוסית על המודיעין הצבאי הסובייטי (ברוסית)
- מינהל המודיעין הראשי של ברית המועצות, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
34457767מינהל המודיעין הראשי של ברית המועצות