מודיעין במלחמת העולם השנייה

במהלך מלחמת העולם השנייה התרחשה תחת פני השטח פעילות חשאית רבה בידי זרועות המודיעין של המדינות המעורבות: ריגול, פיצוח צפנים, האזנה ועוד.

המדינות הנייטרליות דוגמת שווייץ, ספרד ובמיוחד פורטוגל הפכו למרכזים לפעילות חשאית.

אחוזת בלצ'לי פארק, שבה פעלה יחידת יירוט ופענוח הצפנים הבריטית

המודיעין בצדדים הלוחמים

מערך הריגול של בעלות הברית היה בתחילת המלחמה קטן ביחס למערכי המודיעין המקבילים במדינות הציר, וסבל מחוסר ארגון ומחוסר במימון. עד סוף המלחמה הגיע מודיעין בעלות הברית לעליונות כמעט מוחלטת על פני מקבילו במעצמות הציר ובגרמניה בפרט.

בשנותיה הראשונות של המלחמה המודיעין הגרמני נחל מספר הצלחות חשובות ובהן פענוח של תשדורות בין ספינות בריטיות באוקיינוס האטלנטי, הצלחה בהשגת מודיעין למבצע לפני פלישה למדינות רבות וכן תפיסתם של אנשי מחתרת רבים בהולנד. מנגד, בעלות הברית התקשו לפצח את ההצפנה הגרמנית, ובארצות הברית התקשו לקיים תיאום טוב בין ארגוני המודיעין השונים. בברית המועצות, למרות מידע ממגוון מקורות על כוונת הגרמנים לפלוש למדינה במבצע ברברוסה, לא נערכו בהתאם ולא התייחסו ברצינות הראויה למידע זה.

בהמשך המלחמה התעצמו מערכי המודיעין של בעלות הברית. אלו נהנו מיתרון של גישה למספר רב של פליטים, וכן לגורמי מחתרת רבים במדינות הכבושות שרצו בהפלת משטר הכיבוש, שאותם היה ניתן לגייס בקלות יחסית. בנוסף עלה בידי בעלות הברית לפצח את ההצפנות העיקריות שבהן השתמשו מדינות הציר. תחרות, ואף יריבות, בין ארגוני המודיעין השונים בגרמניה העיבו על פעילותם, ואלו פעלו לעיתים אף אחד נגד השני וכן נגד המשטר.

בעלות הברית

בריטניה

בראש מערך המודיעין הבריטי עמד ראש הממשלה, ווינסטון צ'רצ'יל. מתחתיו כיהנה "ועדת המודיעין המשותפת" - ועידה שהייתה מורכבת מראשי אגפי המודיעין. מטרתה הייתה לתאם את המאמץ המודיעיני בין הגורמים השונים, הן בתוך הקהילה הבריטית עצמה והן במישור הבינלאומי. הקהילה עצמה הייתה מורכבת משלושה גופים מרכזיים:

• SOE "מנהלת המבצעים המיוחדים": היה אחראי על פעילויות שלא לאיסוף מודיעין בשטחי מעצמות הציר. הוא עסק בחבלה, ארגון ופיקוד על תאי וארגוני מחתרת אנטי-נאציים ותעמולה אנטי נאצית. הוקם ב-1940 על פי הוראתו של וינסטון צ'רצ'יל תחת פיקודו של ד"ר יו דלטון.
• MI6 - שירות המודיעין החשאי: היה אחראי על איסוף מודיעין מחוץ לשטחים שבשליטת בריטניה. בזמן המלחמה פעל תחת פיקודו של לוטננט-קולונל סטיוארט מאנזיס.
• MI5 - הגוף האחראי על הריגול הנגדי. גוף זה היה אחראי על סיכול המאמץ המודיעיני של מעצמות הציר בשטחים שבשליטת בריטניה. מאמץ זה התבטא בניסיון למנוע ממעצמות הציר להשיג מידע או לחלופין להעברת מידע כוזב.

מרכז העצבים של מודיעין האותות בבריטניה התמקם בבלצ'לי פארק, ואילו המרכז למודיעין חזותי של חיל האוויר המלכותי התמקם במדמנהם (Medmenham).

בתחילת המלחמה היה מערך המודיעין הבריטי קטן, וסבל מחוסר בארגון ובמימון. בהמשך, התעצם המערך בתהליך שנבע ממספר גורמים:

• למודיעין הייתה גישה למספר רב של פליטים מרחבי אירופה הכבושה, אותם היה ניתן לגייס בקלות יחסית למאמץ המלחמה הבריטי. לעומתו המודיעין הגרמני התקשה ביותר לגייס סוכנים שיכלו לפעול באופן יעיל בבריטניה. דבר זה נבע מכך שאזרחי בריטניה, וקהילת הפליטים שגרה בה, רחשה שנאה עזה לנאציזם.
• הריגול הנגדי הבריטי הצליח לאתר את כל הסוכנים שהפעילו הגרמנים בבריטניה גופא. למעט מספר קטן של כישלונות (סוכנים שהתאבדו או שהוצאו להורג) הצליח ה-MI5 לגייס סוכנים אלו כסוכנים כפולים במסגרת ועדת XX. דבר זה נתן לבריטים יתרון של ממש על המודיעין הגרמני - היה בידיהם למנוע ממידע חיוני להגיע לידי הגרמנים, לשלוט על המידע המועבר לגרמניה, לדעת מהם הנושאים בהם מתעניינים הגרמנים, ובשלבים מאוחרים של המלחמה להטעות את הגרמנים.
• ה-MI6 וה-S.O.E ‏(Special Operations Executive; "מנהלת מבצעים מיוחדים") פעלו במדינות שהיו נתונות תחת כיבוש. עובדה זו הקלה את מלאכת איסוף המודיעין, גיוס הסוכנים והוצאה לפועל של משימות שנועדו לחבל באופן אקטיבי במאמץ המלחמה של האויב.
• תמיכה אישית של וינסטון צ'רצ'יל, דבר שעזר לה לגייס כוח אדם ולקבל מימון לפעילותיה. בנוסף גובשו נהלים וחלוקת עבודה מסודרים, הוקמו מחלקות ואגפים למען צורכי מלחמה ספציפיים והוקמה וועדה שריכזה וכיוונה את המאמץ המודיעיני בין האגפים השונים ובין גורמי חוץ.

עדות למידת ההצלחה של מערכת המודיעין הבריטית היא הצלחת מבצע הפלישה לנורמנדי. הנחת העבודה של בעלות הברית הייתה, שהיכולת להפתיע את הגרמנים בנוגע למועד ומיקום הפלישה היא תנאי בל יעבור. מערך ההטעיה שהפעילו הבריטים, ובעלות הברית בכלל, היה כה מוצלח שלא רק שהגרמנים היו בטוחים שהפלישה תתבצע במועד ובמקום אחר, אלא שגם בזמן הפלישה עצמה הם סברו בתחילה שהפלישה היא בעצם תרגיל הטעיה.

במהלך המלחמה עלה בידיהם של הבריטים לפצח את הצפנים העיקריים ששימשו את מדינות הציר. הבריטים נעזרו באנשי הביורו שיפרוב, מטה ההצפנה הפולני, שעסק בפענוח ההצפנה של מכונת האניגמה הגרמנית עוד לפני המלחמה. אנשי הביורו שיפרוב סייעו לבריטניה בפענוח האניגמה גם לאחר כיבושה של פולין. בין הבולטים שבאנשי ביורו שיפרוב שפרצו את הדרך לשבירת צופן האניגמה: מריאן רייבסקי, ירזי רוז'יצקי, הנריק זיגלסקי. הבריטים הצליחו לשבור את צופן PURPLE ששימש את משרד החוץ היפני עוד בשנת 1940. עד סוף יוני 1941 הצליחו הבריטים לפענח את צופן האניגמה ששימש את הצי הגרמני, הודות לתפיסתם של כלי שיט גרמנים שהכילו מכונת אניגמה, ספרי קוד וספרי הפעלה כחודש לפני כן. בעזרת מידע זה היו הבריטים יכולים להשיג מידע רב ערך על המאמץ הגרמני, בלי שלגרמנים הייתה גישה למידע מקביל. בדצמבר 1943 הושלמה בנייתו של מחשב קולוסוס, על ידי קבוצתו בראשותו של טומי פלוורס. מחשב זה שימש את הבריטים לפענוח של תשדורות שהוצפנו באמצעות מכונת לורנץ.

ארצות הברית

בארצות הברית פעלו מספר ארגוני מודיעין בהם: חיל האותות של הצבא האמריקני (United States Army Signal Corps) ו-OP-20-G של הצי האמריקני. בשלבים המוקדמים של המלחמה המודיעין של הצבא והמודיעין של הצי כמעט ולא קיימו שיתוף פעולה, אלא על בסיס אישי, אך בהמשך התקיים שיתוף פעולה על בסיס ועדות משותפות. בנוסף פעלו גם גופי מודיעין ממשלתיים מחוץ לצבא, כגון ה-FBI, ומחלקת המדינה. במהלך המלחמה הוקם המשרד לשירותים אסטרטגיים (Office of Strategic Services) אשר קדם ל-CIA.

הצי האמריקאי הפעיל מספר בסיסי מודיעין לאיסוף וניתוח של מודיעין על הצי היפני שהמרכזיים שבהם כללו את: היפו (בהוואי), קאסט (קורגידור, הפיליפינים), בייקר (בגואם) ו-OP-20-G (וושינגטון).

המודיעין האמריקאי זיהה את האיום הגובר על פרל הארבור עוד לפני המתקפה, אולם סדרת מחדלים, וכן סדר עדיפויות שגוי, מנעו פעולות הכנה לקראת המתקפה. בעקבות המתקפה נהנה המודיעין האמריקאי מתמיכה רחבה יותר מאשר קודם למתקפה.

אחת ההצלחות המרכזיות של המודיעין האמריקאי הייתה פענוח תשדורות של הצי היפני, אשר הניבו מודיעין שאפשר לאדמירל צ'סטר נימיץ להיות עם היד על העליונה בקרב מידווי.

בווירג'יניה הקימו האמריקאים בית ספר למודיעין. עד לשבירת הצפנים ששימשו את הצבא היפני ב-1943 התבסס המודיעין אודות הכוחות היפנים בעיקר על מכ"ם וניתוח תנועות של הצבא.

צבא היבשה האמריקאי שיתף פעולה עם הצי האמריקאי בפענוח PURPLE, הצפנה ששימשה את משרד החוץ היפני. ההצפנה אשר שימשה את משרד החוץ היפני, הייתה שונה מזו ששימשה את הצבא היפני.

ארצות הברית, בריטניה ואוסטרליה הפעילו יחד את יחידת שייטת הרדיו של מלבורן (FRUMEL; Fleet Radio Unit, Melbourne) לאיסוף מודיעין אותות. זו יחד עם יחידת שייטת הרדיו של האוקיינוס השקט (FRUPAC; Fleet Radio Unit Pacific) היו יחידות האיסוף העיקריות של בעלות הברית בזירת האוקיינוס השקט. ארגון מודיעין נוסף בזירה זו הייתה הלשכה המרכזית (Central Bureau) שסופחה למפקד אזור דרום מערב האוקיינוס השקט, דאגלס מקארתור.

מעקב אחר תנועת הכוחות היפנים נעשה כמעט בזמן אמת. אחת מהצלחותיו של מעקב זה הייתה זיהוי תנועה של שתי דיוויזיות חי"ר יפניות בים, שנעו משנגחאי לגינאה החדשה. השיירה יורטה על ידי צוללות אמריקניות שהסבו נזק כבד ליחידות אלו.

הצבא האמריקאי הפעיל יחידת מודיעין אותות ב"מחנה X" בדרום קווינסלנד. בין היתר הצליחה יחידה זו ליצור קשר עם כוחות גרילה ועם קאוסטוו'צרס (Coastwatchers).

בהסכם ברוסה (BRUSA) מ-17 במאי 1943 הסכימו הבריטים והאמריקאים לשתף פעולה יחד בנושאי מודיעין.

צרפת

לפני כיבושה של צרפת בידי הנאצים פעלה במדינה הלשכה השנייה של המטכ"ל (Deuxième Bureau de l'État-major général), סוכנות המודיעין הצבאי. אחרי נפילת צרפת הוקמה הלשכה המרכזית למודיעין ומבצעים (Bureau Central de Renseignements et d'Action) במסגרת כוחות צרפת החופשית.

הצרפתים והפולנים הפעילו תחנת מודיעין משותפת שפעלה כ-40 ק"מ מפריז, PC Bruno, שבה פוענח מידע שהוצפן באמצעות אניגמה. התחנה פעלה מ-1939 ועד 9 ביוני 1940. על התחנה פיקד קצין מודיעין צרפתי, גוסטב ברטרנד והיא כללה 50 צרפתים ו-15 פולנים.

ברית המועצות

בברית המועצות פעלו מספר ארגוני מודיעין וארגוני סיכול מודיעין בהם גה-אר-או שפעל תחת משרד ההגנה ונ.ק.ו.ד. שפעל תחת משרד הפנים. ארגונים אלו יצרו קשר עם גורמים מחתרתיים ברחבי אירופה שהתנגדו למשטר הנאצי, ואיסוף המודיעין הסתמך בעיקר על מודיעין אנושי (HUMINT) שכלל:

• נספחים צבאיים ובעלי תפקידים אחרים במסווה בנציגויות דיפלומטיות
• סוכנים מושתלים
• חברי מפלגות קומוניסטיות בעולם - פעלו בעיקר מסיבות אידאולוגיות

ריכרד זורגה, אחד המרגלים החשובים ביותר של ברית המועצות

הסובייטים הפעילו כמה רשתות ריגול, שאחת המפורסמות שבהן הייתה התזמורת האדומה, שהונהגה על ידי ליאופולד טרפר. רשת זו הצליחה להשיג בין היתר את הוראה מס' 21, ההוראה הגרמנית למבצע ברברוסה. סוכן בולט נוסף שהפעיל המודיעין הסובייטי היה ריכרד זורגה שפעל במסווה של עיתונאי גרמני ביפן.

ברית המועצות נהנתה ממידע מוקדם בנוגע לפלישה הנאצית הצפויה אליה, ואל סטלין הגיעו התרעות ממקורות שונים. לפי החוקר בארטון וילי בספרו מילת הקוד ברברוסה הגיעו אל הקרמלין לא פחות מ-84 התרעות שונות בחודשים שלפני המלחמה. בין התרעות הבולטות היו:

• ריכרד זורגה - דיווח למוסקבה כי 170 אוגדות גרמניות עומדות לתקוף את ברית המועצות כשציר ההתקפה העיקרי יהיה לכיוון מוסקבה.
• ב-20 במרץ 1941 העביר סגן שר החוץ של ארצות הברית אזהרה מפורשת לשגריר ברית המועצות קונסטנטין אומאנסקי.
• ב-3 באפריל 1941 העביר צ'רצ'יל לסטלין איגרת אזהרה באמצעות שגרירו במוסקבה סר סטפורד קריפס.
• רשת הריגול הסובייטית בגרמניה ובמערב אירופה, התזמורת האדומה, העבירה גם היא התרעות אחדות.

על אף המידע המגוון שזרם אליהם בנוגע לכוונה הגרמנית ברית המועצות לא הייתה מוכנה למלחמה. הסובייטים ביטלו את המידע כלא אמין ומזויף וכתעמולה בריטית ואמריקאית. גוליקוב, שעמד בראש ה-GRU הוציא הוראה ב-20 במרץ 1941 שקבעה כי יש להתייחס לידיעות על מלחמה קרבה עם גרמניה כזיוף. בנוסף הוא אף נהג להוסיף בשולי ידיעות מטרפר שהוא "מקור בריטי" ולגבי זורגה "סוכן כפול".

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו.

מדינות הציר

גרמניה

בגרמניה הנאצית פעלו מספר מנגנוני מודיעין. החשוב שבהם במשך רוב מהלך המלחמה היה מנגנון המודיעין הצבאי הגרמני, אבווהר, בראשותו של וילהלם קנריס. גופי מודיעין נוספים שפעלו בגרמניה היו הגסטאפו והאס דה, ארגון המודיעין של המפלגה הנאצית. בין הארגונים התקיימה תחרות מתמדת כדי להשיג מודיעין שיירצה את הפיהרר. ה-B-Dienst היה ארגון שבירת צפנים של הצי הגרמני. הארגון הצליח לפענח את חלק מהתשדורות המוצפנות של הבריטים ולספק מידע חשוב לצורך המערכה באוקיינוס האטלנטי.

המודיעין של חיל האוויר הגרמני, הלופטוואפה, סבל מכשלים ארגוניים במהלך הקרב על בריטניה. לעיתים קרובות קציני מודיעין הגיעו למסקנות שיתאמו את תוכניותיהם, ולאו דווקא תאמו את המידע שהגיע לידיהם. דוח מודיעיני גרמני מ-1939, זלזל ביכולות הרדאר הבריטי וביכולתם של הבריטים ליירט תקשורת, והעריך כי הגנות רציניות קיימות רק באזור לונדון.

בשנים הראשונות למלחמה האבווהר הוכיח עצמו כמנגנון מודיעין יעיל. אחת מהצלחותיו של הארגון הייתה "מבצע נורדפול" נגד המחתרת ההולנדית שבאותו הזמן אומנה וחומשה על ידי שירותי המודיעין הבריטים. במרץ 1941 הכריחו אנשי האבווהר סוכן בריטי שנתפס לשדר מסרים לבריטניה שאיפשרו לאבווהר לחדור אל הרשת ההולנדית, ולמעשה לשלוט בה במשך שנתיים, לתפוס כל סוכן שנשלח אליהם, ולהמשיך בשידור מסרים כוזבים.

עם כל זאת, תפקודה של האבווהר בזמן המלחמה היה כושל. רוב המודיעין שאספה לא התקבל בעין יפה בשל סיבות פוליטיות, הקשורות בהנהגה הגרמנית. התחרות עם שירותי המודיעין שבשליטת ה-SS, הייתה יותר מתחרות בין שירותי מודיעין מתחרים. ככל שהתקדמה המלחמה הפכו פעולותיהם של ראשי הארגון אוסטר וקנריס לפעולות התנגדות למשטר, שהשפיעו על יעילותו של השירות שהפעילו. קנריס ואוסטר היו מבכירי הקושרים בקשר העשרים ביולי. סוכני האבווהר, בידיעתו של קנריס, סייעו לעיתים לכוחות האויב ולסוכניו. קנריס סיפק להיטלר מידע כוזב שהניא אותו מלפלוש לשווייץ, וכן שיכנע את פרנקו לא לאפשר מעבר כוחות גרמנים דרך ספרד לכיבוש גיברלטר. גם המודיעין שסופק טרם הפלישה הגרמנית לכרתים היה לא מדויק.

יפן

המודיעין היפני פעל תחת המשטרה הצבאית היפנית, קמפייטאי.

לפני המתקפה על פרל הארבור הפעילו היפנים מספר סוכנים, וכן הסתייעו בסוכן גרמני בהוואי, לשם השגת מודיעין למבצע. היפנים למדו על שגרת הפעילות במקום, על סדרי הכוחות, על הסיורים האוויריים, ועל הרשת נגד צוללות בפתח המפרץ. הישג נוסף של המודיעין היפני היה בהתרעה על "כוח Z" - כוח ימי בריטי שכלל את אוניית המערכה "פרינס אוף ויילס" וכן סיירת הקרב "ריפלס", שלוו על ידי ארבע משחתות, שיצא ב-9 בדצמבר במסע לעבר סינגפור. הכוח הושמד באמצעות כ-80 מטוסים שהוזנקו לעברו.

היפנים הסתייעו במשתפי פעולה בריטים, ובמשתפי פעולה שגויסו מהאוכלוסייה המקומית להשגת מודיעין אודות פעילותם של בעלות הברית במהלך הפלישות שלהם למלאיה ולאיים באוקיינוס השקט.

בקרב מידווי הייתה ידם של היפנים על התחתונה, בין היתר מאחר שהסתמכו על מידע מודיעיני לקוי ולא עשו די מאמצים לאיסוף מודיעין כראוי טרם הקרב.

אירועים ומבצעים

• ב-9 במאי 1941 תפסו הבריטים את הצוללת הגרמנית U-110 שהכילה מסמכים מסווגים שסייעו למפענחי הצפנים בבלצ'לי פארק.
• 14 באפריל 1943 - הצי האמריקאי מיירט ומפענח תשדורת שכללה פרטים מדויקים על ביקורו הצפוי של איסורוקו יממוטו, שהיה אחראי למתקפה על פרל הארבור, בדרום האוקיינוס השקט. הודות למידע זה יורט מטוסו של יממוטו מספר ימים לאחר מכן.
• ב-4 ביוני 1944 עלה בידי הצי האמריקאי להשתלט על הצוללת הגרמנית U-505, ממנה הושגו מסמכים מסווגים ששימשו לפענוח צפנים. הצוללת הגרמנית נתפסה כוח בפיקודו של קפטן דניאל גלריי אשר לא היה שותף לסוד ההצלחה של מפענחי הצפנים בבלצ'לי פארק. תפיסת הצוללת עוררה חשש, פן יגלו הגרמנים כי מכונת אניגמה וספרי הפעלה שלה נפלו לידי האמריקאים, ובעקבות זאת הללו ישנו את אופן הצפנת השדרים.
• במרץ 1945 הגיע לידי היפנים מודיעין על כוונה צרפתית לבצע הפיכה נגד הכיבוש היפני בהודו-סין. בעקבות זאת תוך 48 שעות כל הכוחות הצרפתיים נעצרו למעט 4,000 איש אשר נמלטו לסין.

• מבצע סלאם: מבצע כיסוי גרמני שנעשה ב-1942 להחדרת שני מרגלים למצרים.

רשתות ריגול וסוכנים

הצרפתים הפעילו סוכן, האנס תילו שמידט שכונה "מקור D" אשר סיפק להם מידע נחוץ אודות האניגמה.

באוקטובר 1943 השרת האישי של השגריר הבריטי בטורקיה יצר קשר עם הגרמנים, במסגרתו החל להעביר לידיהם חומר מסווג תמורת כסף. הבריטים הפרו את כללי ביטחון השדה וכלל לא ערכו לשרת ראיון לסיווגו הביטחוני. פרשת ריגול זו נודעה כפרשת ציצרו. אף על פי שהמסמכים שהועברו לידי הגרמנים היו בעלי ערך אסטרטגי, הגרמנים לא השכילו להשתמש במידה רבה במידע שהועבר אליהם, הן מפני שחששו שהסוכן הושתל על ידי הבריטים, והן מחמת היריבות המתמדת שהייתה בין הפיקוד הצבאי לסגל הדיפלומטי.

הגרמנים הפעילו רשת ריגול ענפה בארצות הברית, בראשותו של "פרדריך" או פריץ יוברט דוקיין. הרשת התגלתה על ידי ה-FBI ב-1941.

מגוון אנשים שעסקו לפני המלחמה במקצועות שונים שימשו את מנהלת המבצעים המיוחדים הבריטית כסוכנים. הסוכנים נדרשו להכיר היטב את המדינה שבה פעלו, ולשלוט היטב בשפה המדוברת בה. לסוכנים בעלי אזרחות כפולה היה יתרון, ולכך נודעה חשיבות מיוחדת בצרפת. במקומות אחרים, כדוגמת הבלקנים, הייתה חשיבות פחותה יותר ליכולתם של הסוכנים להיטמע באוכלוסייה, שכן תנועות המחתרת התקוממו בצורה גלויה יותר ולפיכך לא הצורך בכך שקיומם של סוכנים בשירות הבריטים יישמר בסוד היה קטן יותר. אנשי צבא גולים או נמלטים ממדינות שנכבשו, ובמיוחד בהולנד ובנורווגיה, שימשו כמקורות חשובים לגיוס סוכנים. במקומות אחרים, כדוגמת צרפת ופולין, הסוכנים גילו נאמנות ראשונה במעלה לממשלות הגולות, ושירותם לטובת המודיעין הבריטי הייתה רק אמצעי במטרה לקדם את שאיפתם להשתחרר מעול הכיבוש הנאצי. הבריטים לא נמנעו מלגייס כסוכנים גם אנשים בעלי רקע מפוקפק, בעלי עבר פלילי וקומוניסטים.

הגרמנים הנחיתו בארצות הברית שני מרגלים באמצעות הצוללת U-1230.

ראו גם:

• פרשת ציצרו
• התזמורת האדומה
• ליאופולד טרפר
• ניקולאי איבנוביץ' קוזנצוב
• ריכרד זורגה
• אלן דאלס
• האנס תילו שמידט
• רשת קיימברידג' - רשת סוכנים סובייטים שפעלה בבריטניה
• חואן פויול גארסיה (גארבו)

טכנולוגיה ואמצעים

במהלך המלחמה נעשה שימוש במגוון רב של אמצעים ובטכנולוגיות מתקדמות.

הצפנה ופענוח צפנים

מכונת ההצפנה העיקרית בה השתמשו הגרמנים לשם הצפנת התקשורת הייתה האניגמה. גם האיטלקים עשו שימוש במכונה זו. בנוסף השתמשו הגרמנים במכונת לורנץ (Lorenz) וב-T52 ‏(Siemens and Halske T52) לשם הצפנתן של תשדורות טלפרינטר. הצי הגרמני עשה שימוש גם במכונת ידנית, Reservehandverfahren, כגיבוי לאניגמה כאשר זו לא הייתה זמינה.

חומר מודיעיני שמקורו ממסרי טלפרינטר גרמניים שהוצפנו באמצעות צפני זרם כונה על ידי בעלות הברית Fish. חומר זה הוצפן באמצעות מספר מערכות הצפנה.

משרד החוץ היפני עשה שימוש במכונת הצפנה שכונתה בארצות הברית PURPLE. הצבא היפני השתמש במכונות הצפנה שונות מאלו של משרד החוץ: בתחילת המלחמה השתמשו בצבא ב-JN-25, וזו הוחלפה בהמשך על ידי JN-40. מכונות הצפנה נוספות ששימשו את היפנים: JN-152, JN-167 ו-JN-11. הצי היפני השתמש גם במכונת ג'ייד.

הפולנים השתמשו במכונה בשם בומבה (Bomba kryptologiczna) שתוכננה באוקטובר 1938 על ידי מריאן רייבסקי כדי לשבור את צופן האניגמה. משרד הצפנים הפולני, הביורו שפירוב, פיתח גם מכונת הצפנה "לקידה" שנועדה לשמש את הדרגים הבכירים בשעת מלחמה.

ב-1940 המתמטיקאי השוודי ארן ברלינג הצליח לפענח את צופן של מכונת T52. הודות להצלחה זו הצליחו השוודים לפענח תשדורות גרמניות שהועברו בכבל דרך שוודיה שמקורן מנורווגיה. יכולת זו אפשרה לרשויות בשוודיה לדעת מראש על מבצע ברברוסה.

הצבא האמריקאי עשה שימוש במכונת הצפנה SIGABA, ואילו הבריטים השתמשו במכונת הצפנה Typex. בהמשך פותחה מכונה משולבת CCM ‏(Combined Cipher Machine) ששימשה הן את הבריטים והן את האמריקאים (ובמשך מספר שנים לאחר המלחמה את נאט"ו). שימוש ב-CCM התחיל בקנה מידה קטן, בעיקר בצי, בנובמבר 1943, והמכונה הפכה למבצעית בכל הכוחות של בריטניה וארצות הברית באפריל 1944. לצורך פענוח הצפנים הגרמניים השתמשו הבריטים במספר מכונות בהן: בומב שהתבססה על הבומבה הפולנית שתכנן אלן טורינג, ומחשב קולוסוס ששימש לפענוח של תשדורות שהוצפנו באמצעות לורנץ. מכונת הצפנה נוספת בה השתמש הצבא האמריקני הייתה M-209.

האמריקאים השתמשו במערכת SIGSALY כדי להעביר מסרים מוצפנים מהדרגים הבכירים ביותר.

בחיל הנחתים האמריקני נעשה שימוש בדוברי קוד (Code talkers), אינדיאנים דוברי שפת הנאוואחו ששימשו כקשרים לצורך העברתן של הודעות טקטיות מסווגות, כך שגם אם יפוענחו הצפנים ששימשו בהעברת התשדורת, יהיה קושי בהבנת השפה המדוברת.

נוסף על השימוש במכונות מתקדמות להצפנת שדרים, ששימשו לאבטחת רוב התקשורת במלחמה, נעשה גם שימוש בטכניקות הצפנה מיוחדות ובאמצעים סטנוגרפיים כדי לאפשר מסרים מוכמנים ולהבטיח תקשורת חשאית, במיוחד עם סוכנים. אחת מטכניקות אלו ששימשה את הגרמנים הייתה טכניקת המיקרו-נקודה (Microdot), שבה הטקסט מוקטן לגודל זעיר וקשה לדעת על הימצאותו. ארגון ה-SOE (מנהלת המבצעים המיוחדים) הבריטי השתמש בהצפנה באמצעות שירים (Poem code). כחלק מלוח השידורים הרגיל, תחנת הרדיו הבריטית BBC שידרה מסרים חד פעמיים לסוכנים (למשל "הנסיכה נועלת נעליים אדומות"). השימוש באמצעים סטנוגרפיים היה בעיקר להעברת מסרים בין סוכנים, אך לא רק; דוגמה לכך היא טלגרמה שנשלחה לנשיא ארצות הברית הארי טרומן ששהה בפוטסדאם ושרמזה על הצלחת הניסוי הראשון בפצצת אטום.

מודיעין אלקטרוני ולוחמה אלקטרונית

מכשיר HF/DF שנועד לאכן אותות רדיו של האויב

תחום הלוחמה האלקטרונית והמודיעין האלקטרוני (אלינט) שעליו מתבססת הלוחמה האלקטרונית קיבלו חשיבות רבה במהלך המלחמה.

דוגמאות לחשיבותו של המודיעין האלקטרוני ניתנו במהלך המערכה באוקיינוס האטלנטי. באמצעות מכשיר HF/DF ‏(Huff-Duff), מכשיר לאיתור ואיכון שידורי רדיו, עלה בידי הבריטים לאתר מיקומן של צוללות, גם כשלא היה לאל ידם של מפענחי הצפנים בבלצ'לי פארק לפענח את השדרים שהועברו בין הצוללות הגרמניות. במהלך המלחמה גם נכנס לשימוש רחב היקף המכ"ם, שלו הייתה תרומה חשובה להגנת בריטניה מפני מטוסי הלופטוואפה. לצד השימוש הנרחב במכ"ם פותחו אמצעים לשיבוש פעולת המכ"מ; גם הבריטים וגם הגרמנים פיתחו מוץ שבו השתמשו כדי להטעות את האויב. גם איכון באמצעות קול שימש את המדינות הלוחמות להשגת מידע על מקיום ארטילריות אויב, והן בריטניה והן גרמניה השתמשו בטכניקה זו.

הגרמנים עשו שימוש במודיעין אלקטרוני כדי לכוון את מפציצי הלופטוואפה ליעדי תקיפה. המפציצים השתמשו במכשירי ניווט מבוסס רדיו בשם Knickebein ("רגל עקומה"). הפיזקאי הבריטי ר. ו. ג'ונס למד מערכת זו והבריטים הצליחו לשבש את מכשירי הניווט הגרמניים, כך שהמפציצים הגרמנים הטילו את הפצצות באזורים כפריים במקום באתרים המיועדים. בהמשך החליפו הגרמנים את המערכת ב-X-Gerät וזו הוחלפה בהמשך על ידי Y-Gerät שגם פעילותם של אלו הצליחו הבריטים לשבש.

במהלך המערכה באוקיינוס האטלנטי עשו הגרמנים שימוש בצוללות נגד ספינות בעלות הברית, והצליחו להטביע מאות אלפי טונות של משא. במסגרת מאמציהן להגן על האוניות, אספו בעלות הברית מודיעין אותות מבסיסי חוף או מספינות, וכן מודיעין חזותי באמצעות פטרולים אוויריים. מודיעין זה סיפק מידע שסייע לאיתור צוללות גרמניות. החל מ-1944 החל שימוש גובר במצופי סונר, אשר כיוונו פצצות עומק ואת הטורפדות המתבייתים המוקדמים. הצי האמריקני הזמין כמעט 60,000 מצופי סונר מסוג AN/CRT-1.

שמות קוד

ערך מורחב – שם קוד

במהלך מלחמת העולם השנייה נעשה שימוש רב ממדים בשמות קוד. בעלות הברית המציאו שמות קוד למדינות, ערים, אתרים גאוגרפיים, יחידות צבא, מבצעים, פגישות דיפלומטיות, מקומות, אישים ועוד. בבריטניה הגוף האחראי על ניהול ופיקוח על שמות הקוד היה ISSB (מועצת הביטחון בין שירותים; The Inter-Services Security Board) שקיבלה רשימות של שמות קוד שעליהם הוחלט ב-GC&CS (בית הספר הממשלתי לקודים; Government Code and Cypher School). ארצות הברית החלה ליטול חלק בתהליך ניהול שמות הקוד כאשר נכנסה למלחמה. על פי הכללים, היה ניתן למחזר שמות קוד לאחר שישה חודשים.

גם בגרמניה נעשה שימוש שגרתי בשמות קוד, ששימשו ככינויים. לעיתים קרובות משמעותם של שמות הקוד הגרמניים נחשפה, או ששמות הקוד רמזו במידה רבה על המשמעות שלהם. בין שמות הקוד הגרמניים: גולפפלץ (Golfplatz) כשם קוד לבריטניה ששימש את האבווהר, סם־לנד (Samland) כשם קוד לארצות הברית (מקוד שם הקוד מהדוד סם), היימדייל - רדאר ארוך טווח, ומבצע ברברוסה - הפלישה לברית המועצות (מקור שם הקוד הוא מפרידריך ברברוסה).

הבריטים שזיהו את החולשה של שמות הקוד הגרמניים הקפידו יותר בבחירת שמות קוד ואימצו "קודי קשת בענן" (Rainbow Codes) כשמות קוד לפרויקטים. קודים אלו התבססו על צירופים של צבעים ושמות עצם שנלקחו מרשימה.

ראו גם

• בלצ'לי פארק
• אולטרה - מודיעין שפוענח מתקשורת גרמנית מוצפנת באמצעות אניגמה
• מג'יק - מודיעין שפוענח מתקשורת יפנית מוצפנת באמצעות PURPLE
• אבווהר
• פרויקט ורונה - פרויקט משותף של האמריקאים והבריטים לפענוח שדרים בברית המועצות
• התנגדות גרמנית לנאציזם
• ולטר שלנברג
• צנחני היישוב
• בעיית הטנק הגרמני

קישורים חיצוניים

• מאיר ברק, האם אינדיאנים השתתפו במלחמת העולם השנייה כמצפינים?, במדור "שאל את המומחה" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 16 מאי 2010
• יובל מלחי, פרק 141. הונאות רדיו סובייטיות במלחמת העולם השנייה שהפילו את הגרמנים בפח, באתר "קטעים בהיסטוריה", 11 באוקטובר 2015
• אנדרו רוברטס, וינסטון צ'רצ'יל ושירות המודיעין החשאי במהלך מלחמת העולם השנייה, בתוך: המרכז למורשת המודיעין/המכון לחקר מודיעין ומדיניות, מודיעין הלכה ומעשה - כתב עת מודיעיני מתולוגי, גיליון 2, אוגוסט 2017, עמודים 151-139

• James D. Marchio, Days of Future Past: Joint Inelligence in World War II (PDF)
• John Patrick Finnegan, MILITARY INTELLIGENCE

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] מודיעין במלחמת העולם השנייה25248376