בריכת שחייה
בריכת שחייה היא בריכה המשמשת לפעילות פנאי, לנופש ולספורט ומאפשרת למשתמשים בה לשחות במים, לקפוץ לתוכם, לצלול בהם או לשחק בהם.
בריכות שחייה נבנות מתחת לכיפת השמיים או לחלופין מקוֹרות, והן מלאות מים מתוקים או מי ים. לרוב מוכנסים למי הבריכה כימיקלים (כגון תרכובות כלור) המשמשים לטיהור המים ולמניעת העברת מחלות בין המתרחצים.
היסטוריה
העתיקה בבריכות השחייה שהתגלו היא "הבריכה הגדולה" שהתגלתה במואנג'ודארו שבפקיסטן. בריכה זו נחפרה בראשית האלף השלישי לפנה"ס, וממדיה 12 על 7 מטרים. הבריכה בנויה לבנים והייתה מטוייחת בזפת.
בריכות שחייה נבנו ביוון העתיקה וברומא העתיקה לצורך ספורט, לצורך משחקים ימיים (ספינות ניהלו קרבות דמה בבריכות אלה), ולצורך אימוני חיילים. בהרודיון בנה המלך הורדוס בריכת ענק שהכילה כ-10,000 מטר מעוקב של מים[1].
בריכות מהמאה הרביעית לפנה"ס, המכונות "קוטאם פוקונה" התגלו בסרי לנקה. בריכות השחייה בסגנונן המודרני החלו להיבנות באמצע המאה ה-19. בשנת 1837 פעלו בלונדון שש בריכות שחייה.
עם תחילת המשחקים האולימפיים בשנת 1896 והפיכת השחייה לספורט אולימפי, נבנו בריכות שחייה בכל רחבי העולם. בשנת 1907 נבנתה בפילדלפיה הבריכה התחרותית הראשונה. לאחר מלחמת העולם הראשונה גדל העניין הציבורי בשחייה תחרותית, נקבעו סטנדרטים לתחרויות והמשתתפים בהן הפסיקו להיות חובבנים והחלו להתאמן באופן קבוע. לצרכים אלו נבנו בארצות רבות בריכות שחייה לצורכי תחרות ואימונים.
סוגי בריכות
בריכות פרטיות
בריכות המצויות בבתים פרטיים מאפשרות לבעלי הבית להשתמש בבריכה לצורכי נופש ופנאי מבלי להצטרף לבריכה ציבורית. בריכות אלה לרוב קטנות במידותיהן. חלק מהבריכות מותקנות מתחת לפני הקרקע על ידי חפירת בור בגינת המבנה, ואילו אחרות נבנות מעל פני הקרקע ונכנסים אליהם באמצעות טיפוס לפני הבריכה.
בריכות ציבוריות
בריכות שחייה ציבוריות מהוות לרוב חלק מאתר המשמש לפנאי ונופש. אתר זה כולל בדרך כלל בריכה מחוממת לעונת החורף, בריכה בלתי מקורה, ולרוב בלתי מחוממת לעונת הקיץ, בריכה רדודה עבור ילדים וכן אזור המכיל מתקני ספורט כגון: סאונה, חדר כושר וג'קוזי.
מרבית בריכות השחייה הציבוריות הן מלבניות ואורכן 25 או 50 מטרים, אולם בריכות ציבוריות יכולות להיות גם בצורות שונות, ולכלול מפלי מים, מזרקות, מגלשות מים, מכונות גלים היוצרות בברכה גלים המדמים את גלי הים, וכן איים בבריכה ועליהם מסעדות.
בקרבת מתקני הבריכה מצויים חדרי הלבשה, מקלחות ותאי אחסון לחפצי המתרחצים.
מלונות רבים מאפשרים לאורחיהם שימוש בבריכה, הן לצורכי ספורט והן לצורכי פנאי. מלונות עסקים כוללים לרוב בריכות פנימיות מחוממות כחלק ממתקני הספורט של המלון. מלונות נופש, המצויים באתרים חמים יותר יכילו בריכות חיצוניות וכן מתקנים נוספים להנאה, כגון מגלשות מים.
פארקים ציבוריים יכולים להכיל בריכות רדודות לפעוטות. בריכות אלה לרוב עגולות או אליפטיות, ואין בהם מתקני סינון ולכן יש להחליף את מימיהם מדי יום.
בריכות אימון
בריכות אימון או מכונות בריכה הן בריכות אישיות המאפשרות לאדם אחד להתאמן בשחייה. בריכות אלה הן בדרך כלל ברוחב של 2.5 מטרים על 5 מטרים, ומאפשרות לשחיין לשחות במקום כנגד זרם מים, או כנגד מתקן המחזיק אותו במקום (מתקן קשירה).
בריכות תחרותיות
הפדרציה הבינלאומית לשחייה (Federation Internationale de la Natation) קבעה סטנדרטים מקובלים בכל העולם לבריכות שחייה תחרותיות - אורכן צריך להיות 25 או 50 מטרים, ועומקן לפחות 1.35 מטרים.
בריכות תחרותיות הן לרוב בבניין מקורה, ומחוממות כל השנה.
_Tortuga_Bay,_Santa_Cruz_Island_Gal%C3%A1pagos_(Puerto_Ayora).JPG)
בריכת שחייה אולימפית היא בריכה המתאימה לכללי FINA לבריכות מסוג זה. אורכה 50 מטרים, רוחבה 25 מטרים והיא מחולקת לשמונה מסלולים לפחות שרוחב כל אחד מהם 2.5 מטרים, וכן שני מסלולי קצה שרוחבם 2.5 מטרים. על פי הכללים, מי הבריכה צריכים להיות בטמפרטורה קבועה של בין 25–28 מעלות צלזיוס, ורמת התאורה קבועה ברמה של 1,500 לוקס. עומק הבריכה צריך להיות 2 מטרים לפחות. כמו כן התקנות קובעות את צבע החוט המפריד בין המסלולים, את הסימונים המראים את התקדמות השוחה לאורך הבריכה (סימונים מצויים כל שני מטרים לאורך החבל המפריד בין המסלולים).
סוגי בריכות אחרים
ג'קוזי
ערך מורחב – ג'קוזי
ג'קוזי הוא מתקן המצוי לרוב כחלק ממתקני הספא הכוללים גם סאונות. הג'קוזי הוא בריכה קטנה, מחוממת לטמפרטורות שבין 30 ל-40 מעלות צלזיוס, ובה זרם אוויר יוצר בועות אוויר וזרמים במים. בריכות אלה מיועדות לשחרור והרפיית שרירים ולהנאה. מספר המשתמשים בג'קוזי משתנה לפי גודלו. בשל גודלה הקטן של בריכה זו, לא ניתן לשחות בה, והמשתמשים לרוב יושבים על מושבים המותקנים בדפנות הבריכה.
בריכות אינסוף
בריכות אינסוף הן בריכות היוצרות אשליה שמי הבריכה זורמים עד אינסוף. אשליה זו נוצרת בכך שקצה של הבריכה מצוי מתחת לפני המים, והמים זורמים מעבר לדופן הבריכה (בדרך כלל לכלי איסוף מעבר לדופן).
בריכות מסוג זה נבנות על מנת ליצור אשליה של פני הים או על מנת להתחבר עם השמים. הבריכות ממוקמות באתרי נוף, וכך נדמה שהבריכה מגיעה עד קצה האופק או מתחברת עם מימי האוקיינוס ויוצרת אשליה למשתמש בבריכה שהוא יכול לשחות עד האופק.
מידות עומק ורוחב מקובלות
אורך הבריכה
אורך מרבית בריכות העולם נמדד במטרים. בארצות הברית משתמשים ביארדים, ובממלכה המאוחדת משתמשים הן במטרים והן ביארדים. בארצות הברית מצויות בריכות שאורכן 25 יארדים, 25 מטרים או 50 מטרים.
כמו כן מצויות בריכות שאורכן 33⅓ מטרים - שליש מ-100 מטרים.
עומק הבריכה
עומק הבריכה הממוצע משתנה לפי מטרתה של הבריכה. לרוב בריכה המשמשת לפנאי ונופש תהא בעומק של בין 1.5 ל-2.5 מטרים. בריכה המשמשת לצלילות תהא בעומק שבין 3 ל-4.5 מטרים. בריכה לילדים קטנים תהא בעומק שבין 30 ס"מ ל-1.2 מטרים. לרוב עומק הבריכה משתנה לאורכה - כאשר בצד אחד מצויים מים רדודים ובצד האחר המים העמוקים. עומק בריכות גלים משתנה לרוב דווקא לרוחבן, על מנת לאפשר ליותר שוחים ליהנות מהגלים.
ניקיון המים
מאחר שמי הבריכה המחוממים יכולים להוות בית גידול לחיידקים ונגיפים יש למנוע התפשטות מחלות בין המשתמשים בבריכה באמצעות חומרים כימיים והחלפת מימי הבריכה. בריכות מקצועיות כוללות מערכות סינון וטיהור מים.
העברת מחלות בבריכות
אי ניקיון הבריכה יכול לגרום למספר רב של מחלות מידבקות לעבור משחיין לשחיין ולגרום לשלשולים, למחלות בדרכי הנשימה, דלקות עור, אוזניים ודלקות עיניים.
זיהום המים נגרם כתוצאה מכך שחיידקים ובקטריות המצויים דרך קבע על גופם של שחיינים (ולרוב שלא בידיעת השחיין, באשר מערכת החיסון של גופו רגילה להתמודד עם חיידקים ובקטריות אלה, ובעלת נוגדנים מתאימים להתנגד להם) נשטפים במימי הבריכה, אשר בשל הטמפרטורה שלהם מאפשרים את חייהם של הבקטריות והווירוסים במים, עד הגיעם במגע עם גופו של שחיין אחר. דרך אחרת של מעבר חיידקים היא באמצעות רוק של השחיין המכיל חיידקים רבים, הבא במגע עם מימי הבריכה בעת פליטת אוויר מתחת למים. אמצעי הדבקה נוסף הן פטריות הגדלות על עורו של השחיין ועוברות באמצעות המים משחיין לשחיין.
בריכות שלא החליפו או ניקו את המים גרמו בעבר להתפרצות מחלות ומגפות רבות.
מחלות העוברות בבריכות
המחלות העיקריות העוברות בבריכה נגרמות על ידי הפרזיטים קריפטוספורידיום וג'יארדיה והחיידקים קולי צואתי ושיגלה. כל אחד ואחד יכול לגרום להתפרצות מגפה בין השוחים בבריכה. חיידקים אלה יכולים להתקיים רק במי בריכה שאינם מטופלים באמצעים כימיים כמו כלור או ברום.
מניעת הדבקה במחלות בבריכות
על מנת למנוע מעבר מגיפות והדבקה באמצעות מימי הבריכה יש לשמור על המים נקיים באמצעות בדיקה יומיומית של איכות המים וניקיונם באמצעות מכשירי סינון ובדיקת חומציות המים וצלילותם.
טיהור מי הבריכה
טיהור מימי הבריכה נעשה לרוב על ידי חומרים מחמצנים כגון תרכובות כלור (לדוגמה: נתרן תת-כלורי) או תרכובות ברום או אוזון. שימוש בחומרים אלו דורש זהירות והקפדה על חומציות בריכה עם pH בין 7.2 ל-7.6. ערך נמוך יותר אינו יעיל לחיטוי וערך גבוה יותר עלול לגרום גירויים בעור השחיינים ובעיניהם.
קיימות בריכות המטוהרות באמצעות פילטר ביולוגי המהווה עד 50% משטח הפנים של הבריכה. הפילטר החשוף לשמש מורכב ממצע של אבנים שעליהן יושבת אוכלוסיית חיידקים וצמחים. החיידקים מפרקים את החומרים האורגניים והצמחים צורכים את תוצרי הפירוק. בריכה מסוג זה נבנתה לראשונה ב-1983 באוסטריה.
בטיחות
על מנת לשמור על בטיחות המתרחצים בבריכה, נהוג להציב בכל בריכה מציל או מספר מצילים שמטרתם למנוע טביעת המתרחצים בבריכה. לעיתים ישנו גידור של אזור המים העמוקים בבריכה על מנת למנוע נפילת ילדים שאינם יודעים שחייה למים אלו, וכן שילוט מתאים נדרש לרוב על מנת להתריע על הסכנה בטביעה.
בנוסף, מכיוון שרוב בריכות השחיה נמצאות במתחמים בהם נעשה שימוש רב בחשמל, סכנת ההתחשמלות רבה מאוד ועל פי החוק יש לנקוט באמצעי הגנה חמורים ביותר בסביבה של בריכות, הכוללים מערכות הארקה מיוחדות, שימוש במערכות במתח נמוך מאוד והקפדה על מרחקים מתאימים בין מכשירים חשמליים לבין הבריכה.
לבוש
במרבית בריכות השחייה בעולם קוד הלבוש מוקפד יותר מאשר בחופי הרחצה. גם במדינות בהם מקובלת רחצה בעירום מלא או חלקי בחופי רחצה, הדבר אינו מקובל בבריכות השחייה, ונשים נדרשות ללבוש הן חלק תחתון והן חלק עליון של בגדי ים. בעלי שיער ארוך נדרשים ללבוש כובע ים. באותה מידה, ומטעמי היגיינה, גם המצב ההפוך קיים - בעוד שבחופי ים יכולים מתרחצים להתרחץ בבגדיהם, הדבר נאסר בבריכות שחייה, ומתרחצים הרגילים לרחוץ בבגדיהם או ללבוש נעלי ים או נעליים אחרות במים אינם יכולים לעשות זאת בבריכה.
ישנן בריכות בהן בשל קרינת השמש מותר לרוחצים ללבוש חולצות T להגנה מקרני השמש, אולם הדבר אינו מקובל בבריכות מקורות.
ישנן בריכות בהם נדרשים הרוחצים לשחות ללא בגדים או בגדי ים - כך היה בבריכות של ימק"א בארצות הברית עד שנות ה-70 של המאה ה-20 - בהם הדבר נדרש מטעמי ניקיון הבריכה - באותה עת צבעי בגדי הים לכלכו את המים, ולכן נדרשו הרוחצים ללבוש בגדי ים העשויים ניילון או לשחות ללא בגדים.
שימושים אחרים
בריכות שחייה משמשות לספורט, לשחייה אומנותית, לכדורמים וכן לצורך אימון מצילים עבור בריכות וחופי רחצה.
נאס"א משתמשת בבריכות שחייה על מנת לאמן אסטרונאוטים לשהייה בכבידה נמוכה.
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: ברכת שחיה |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בריכות שחייה |
- הסבר על מתקני בריכת שחייה
- מדריך בינלאומי של בריכות שחייה
נעמה ריבה, בריכות השחייה הישראליות — מהימים של קרטיב הלימון לימי ההיפר־צרכנות, באתר הארץ, 20 באפריל 2016- יעל בן ישראל, איך הפכו הבריכות הפרטיות לטרנד הלוהט של מעמד הביניים, באתר גלובס, 16 ביוני 2018
- טבילה קטנה בחו"ל: בריכות השחייה המדהימות בעולם, באתר וואלה!, 28 ביולי 2019
בריכות שחייה, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ הבריכה, באתר משלחת חפירות הרודיון.
35661242בריכת שחייה