רבי ישראל סרוג
| תחומי עיסוק | מקובל |
|---|---|
| תלמידיו | רבי מנחם עזריה מפאנו, רבי אברהם די פיסה |
| חיבוריו | לימודי אצילות, דרוש שיעור קומה, שבר יוסף, קיצור עולם התיקון, דרוש המלבוש, פירוש על ספרא דצניעותא, נעים זמירות ישראל, פירוש זמירות של שבת, צדיק יסוד עולם |
רבי ישראל סרוג (סרוק) (המאה ה-16–17), ידוע גם בראשי תיבות שמו - הרי"ם, היה מקובל ומפיץ קבלת האר"י באירופה.
ביוגרפיה
תולדות חייו לוטים בערפל. יש הטוענים שנולד במצרים. רבי שלמה שלומיל, מחבר ספר "שבחי האר"י", שהגיע לצפת במחצית הראשונה של המאה השבע-עשרה, מספר באגרותיו כי נשא לאשה את בתו של רבי ישראל, ומספר כי רבי ישראל ליקט את כל הכתבים המצויים של כתבי האר"י והשקיע בהם הון רב. אמנם, יש המפקפקים אם כוונתו אכן לרבי ישראל סרוג, שכן במהדורתם הראשונה של אגרותיו, מוזכר חמיו בשם צרוך[1].
את מסלול מסעותיו של הרב סרוג והאישים אותם פגש ולימד, מסכם יוסף אביב"י[2], על פי עדויות האישים בכתביהם:
לפני שנת ה'שנ"ג (1592): ביקר בשלוניקי, שם נפגש עם ר' דוד שמריה וכנראה גם עם ר' יהודה הכהן.
לפני שנת ה'שנ"ג (1592): ביקר ברגוזה, איליריה ודוברובניק, שם נפגש עם ר' אברהם הירידה ור' שלמה אוהב.
משנת ה'שנ"ג עד שנת ה'ש"ס (1592–1600): ביקר בפירארה, ונציה שם נפגש עם ר' מנחם עזריה מפאנו, ר' עזרא מפאנו, ר' נתן אוטולינגו, ר' ברוך בן ן' ברוך, ר' שמעון כהן, ר' אהרן ברכיה מודינא, ר' יהודה אריה ממודנה ושוחח עמו "אלף פעמים".
בין השנים ש"ס - ה'שס"ג (1600–1603): ביקר בקוניאן ונפגש שוב עם ר' נתן אוטולינגו, ובעיר גוריציה עם ר' יששכר בער איילינבורג ור' מנחם עזריה מפאנו.
בשנת ה'שס"ג (1603): ביקר בוונציה ונפגש עם ר' נתן אוטולינגו ור' נפתלי בן דוד זכריה מנדל.
בין השנים ה'שס"ג - ה'שס"ו (1603–1606): ביקר בפרנקפורט ונפגש עם ר' אלכסנדר כ"ץ.
כמו כן ביקר בתאריכים לא ידועים: בקראקא שם נפגש עם ר' פנחס הלוי הורביץ וכנראה גם עם ר' יהודה הכהן, וכנראה ביקר גם בקושטא ומצרים שם נפגש עם ר' אפרים פנצירי.
תורתו
הוא גילה לתלמידיו את שורש נשמתם בגלגול קודם, ולימד אותם את שיטתו הממזגת בין הקבלה לפילוסופיה. במסעותיו הפיץ את הקבלת האר"י בשיטה שונה משיטת רבי חיים ויטל. שיטתו התבססה על כתבי רבי חיים ויטאל ורבי יוסף אבן טבול תלמידי האר"י שהיו ברשותו, בתוספת חידושיו שלו. במשך שנים שררה הדעה באירופה כי היה תלמיד האר"י בעצמו, כפי שאמר בעצמו לתלמידיו. למרות זאת, ברשימה שכתב וסידר ר' חיים ויטל מהתלמידים שנכנסו ללמוד אצל האר"י שמו נעדר, ובכתבי תלמידי האר"י הידועים אין זכר לשמו של רבי ישראל, וכן בספרים שכתב לא הזכיר את האר"י כרבו.
מקובל לייחס לו את ראשית התפשטות הקבלה הלוריאנית באירופה, והשפעת כתביו ניכרת בכתבי המקובלים האשכנזים, ובפרט בשיטת החסידות. הספר עמק המלך נכתב על פי שיטתו.
בין תלמידיו המקובל האיטלקי רבי מנחם עזריה מפאנו, שכל כתביו מבוססים על קבלתו, ורבי אברהם די פיסה[3]. כמו כן קיבל ממנו את השקפתו הפילוסוף-מקובל הספרדי-הולנדי רבי אברהם כהן דה-הירירה.
מספריו
- לימודי אצילות
- דרוש שיעור קומה
- שבר יוסף
- קיצור עולם התיקון
- דרוש המלבוש
- פירוש על ספרא דצניעותא
- נעים זמירות ישראל
- פירוש זמירות של שבת
- צדיק יסוד עולם
לקריאה נוספת
- גרשום שלום, רבי ישראל סרוג - תלמיד האר"י?, ציון כרך ה חוברת ג/ד, תמוז ת"ש, עמ' 214 - 243.
- יוסף אביב"י, קבלת האר"י, ירושלים 2008, ע' 224–244.
קישורים חיצוניים
- שמואל יוסף, הערך "הר"ר ישראל סרוק או סרוג", בתוך: כנסת ישראל עמ' 700, באתר היברובוקס
- כתב יד, פרוש הזהר- ספרא דצניעותא, ירושלים, מאה 17, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
- כתב יד, פירוש ברכת לבנה, אמשטרדם, מאה 17, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
- כתב יד, למודי האצילות, ירושלים, מאה 17, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
- כתב יד, פירוש זמירות שבת של האר"י, לונדון, מאה 17, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ הרב אליעזר כ"צמאן. ישורון כרך יד, עמוד תתקנ"ו.
- ^ יוסף אביב"י, קבלת האר"י, מכון בן צבי, ירושלים תשס"ח, כרך א' ע' 235
- ^ ראה נפתלי יעקב הכהן, אוצר הגדולים אלופי יעקב - חלק ב, באתר היברובוקס, אות תיד
