אנטישמיות בממלכה המאוחדת

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אנטישמיות בממלכה המאוחדת מבטאת את השנאה והאפליה של יהודים בממלכה המאוחדת.[1]

היסטוריה

יהודים הראשונים הגיעו לממלכת אנגליה בעקבות הכיבוש הנורמני בשנת 1066.[2] ההתיישבות היהודית הידועה הקדומה ביותר מתוארכת בערך בשנת 1070.[3] יהודים שחיו באנגליה החל מתקופת שלטונו של המלך סטיבן (שלט 1135–1154) חוו אפליה דתית וקיימת סברה כי עלילת הדם שהאשימה את היהודים ברצח לצורכי פולחן מקורו באנגליה במאה ה-12.[3] המקרה המוכר הבולט ביותר באנטישמיות באנגליה היה הטבח ביהודי יורק משנת 1190, בו העדיפו כ-150 יהודים ליטול את נפשם ולא להתנצר.[4] התמונות המוקדמות ביותר של אנטישמיות נמצאות ברשומות המס המלכותיות משנת 1233.[5] הנוכחות היהודית באנגליה של ימי הביניים הסתיימה עם הגירוש של המלך אדוארד הראשון בשנת 1290.[6] יהודים שהמירו את דתם הורשו להמשיך ולחיות באנגליה בבית המומרים (Domus Conversorum) בלונדון. היהודים הורשו לחזור לממלכה המאוחדת בידי אוליבר קרומוול בשנת 1655, אף על פי שישנן עדויות כי קהילות של אנוסים חיו באנגליה גם לפני הצו של קרומוול.[3] גם לאחר חזרתם לאנגליה היהודים היו נתונים לאפליה ולהשפלה, שהלכו ודעכו בהדרגה במשך מאות שנים כאשר היהודים תרמו תרומה מסחרית, פילנתרופית וספורטיבית למדינה.[3]

כרזת ליגת האחים, משנת 1902, במטרה לקדם את ההגירה היהודית לאיסט אנד לונדון

בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה העשרים, מספרם של יהודי בבריטניה גדל מאוד בגלל גלי הגירה של יהודים שברחו מפוגרומים רוסיים ואפליה, רבים מאותם מהגרים התיישבו באיסט אנד לונדון.[3] צעדי מחאה בעלי סנטימנט פופולרי נגד הגירה שימש את איחוד הפשיסטים הבריטי כדי להסית לשנאה נגד היהודים. צעדה פשיסטית שתוכננה בשכונת האיסט אנד של לונדון, בה התגוררה כאמור אוכלוסייה יהודית גדולה, התפזרה בעקבות הקרב ברחוב כייבל בשנת 1936, כאשר המשטרה שניסתה להבטיח את קיום הצעדה יכולה לא הצליחה לפרק את המתרס שהוקם על ידי עובדי רציף מאוחדים, סוציאליסטים, אנרכיסטים, קומוניסטים, יהודים ואנטי-פשיסטים אחרים במטרה למנוע את הצעדה.[7][8]

בעקבות השואה, שנאה בלתי מוסתרת, שנאת ממניעים גזעניים כלפי יהודים הפכה בלתי מקובלת בחברה הבריטית.[1] עם זאת התפרצויות אנטישמיות שהגיעו מקבוצות פשיסטיות נמשכו, והובילו להקמתה של קבוצה 43 בהנהגתם של יהודים יוצאי כוחות הביטחון הבריטים, אשר פירקו את הישיבות הפשיסטיות בשנים 1945 עד 1950.

ההווה

עמדות אנטישמיות בקרב אוכלוסיית בריטניה לפי עמדה פוליטית על פי סקר JPR לשנת 2017.[9]

מקורות

לאורך רוב המאה העשרים, המקור הכמעט יחיד לאנטישמיות בבריטניה היה הימין הקיצוני. עם זאת, על פי חקירה פרלמנטרית משנת 2006, חל שינוי במקורות האנטישמיות החל מהעשור הראשון של המאה ה-21 וכעת היא נובעת ממגוון רחב יותר של מקורות: ימין קיצוני, אסלאמיסטים, מתח בין-קהילתי המוסלמי ושמאל פוליטי.

ימין קיצוני

אחרי השואה הימין הקיצוני הפך לגורם שולי בבריטניה, אולם הכחשות השואה ותאוריות קונספירציה אנטישמיות עדיין נותרו מרכיבי יסוד באידאולוגיה של הימין הקיצוני. ארגון ה-CST מצא כי בשנת 2016 כמעט שלושה רבעים מהתקריות האנטישמיות המונעות פוליטית הושפעו מאידאולוגיה של הימין הקיצוני.[10] מחקר של הקונגרס היהודי העולמי מאותה שנה מצא כי 90% מההודעות האנטישמיות במדיה החברתית בבריטניה נערכו על ידי גברים לבנים מתחת לגיל 40 עם השתייכות לקבוצות ימין קיצוני.[11]

שמאל פוליטי

הביקורת על ישראל, בעיקר מהצד השמאלי של המפה הפוליטית, גברה מאז כיבוש הגדה המערבית ועזה במלחמת ששת הימים והתעצמה עוד יותר בעקבות האינתיפאדה הפלסטינית השנייה והפלישה לעיראק בשנת 2003. חלק מהעדים מהחקירה הפרלמנטרית ב-2006 דיברו על 'אנטישמיות שמאלנית' כביקורות על ישראל המוכוונת למתקפה על יהודים כקבוצה: לדברי פרופ' דייוויד סזאראני, האנטישמיות מהשמאל "עלתה על האנטישמיות הימנית"; עם זאת, לדבריו, הוא מתקשה להגדיר ולהתמודד עם אנטישמיות זאת "מכיוון שכבר אין בה שום דמיון לשנאת היהודים בסגנון הנאצי, שהיא מוסווה על ידי או מתמזגת באכזריות עם אנטי-ציונות, ומכיוון שהיא מנוסחת לעיתים קרובות בשפה של זכויות אדם."[12] הסוציולוג ד"ר דייוויד הירש רואה באנטי-ציונות שיח פוליטי המציב אנטי-אימפריאליזם במרכז אידאולוגיה אבסולוטיסטית המחלקת את העולם לשני מחנות, שיח שעשוי לקבל צורה אנטישמית, או להתמזג עם אנטישמיות. שיח, אך כשלעצמו עשוי שלא להיות אנטישמי במודע.[13]

מוסלמי

גורמים בקהילה הבריטית המוסלמית, ובמיוחד גורמים אסלאמיסטים, תורמים משמעותיים לאנטישמיות בבריטניה. השורשים העומדים בבסיס האנטישמיות בקרב הקהילה הזאת מורכבים והם מהווים תערובת של עמדות היסטוריות, מתחים פוליטיים הקשורים למערכת היחסים בתוך בריטניה, הסכסוך הישראלי-פלסטיני והגלובליזציה של הסכסוך במזרח התיכון.[12][14] לפי דו"ח של אוניברסיטת אוסלו, בדיווחי אירועים אנטישמים מופיעים פעילים מוסלמים באופן רב יותר מאשר חלקם באוכלוסייה. נתונים מצטברים של דוחות ביטחון קהילתי מראים כי 45% מהפעילים האנטישמים אינם לבנים, ולפי סקר הסוכנות לזכויות יסוד של האיחוד האירופי, הקורבנות לרוב מתארים את מבצעי הפעולה כ"מישהו עם השקפה קיצונית מוסלמית".[15]

ניתוח

אירועים

כמות אירועים אנטישמים בין השנים 1997 ל-2014[16][17][18]

כמות התקריות האנטישמיות בבריטניה נוטות לעלות בתגובה לאירועים הקשורים לישראל או למזרח התיכון הרחב, כגון הסכסוך בעזה בין ישראל לחמאס ופיגוע הטרור בבית הספר היהודי "עוזר התורה" בטולוז, צרפת בשנת 2012; מלחמת לבנון השנייה בשנת 2006; מלחמת עיראק בשנת 2003; פיגועי הטרור ב־11 בספטמבר 2001; והתפרצות האינתיפאדה השנייה בשנת 2000.[18]

בדצמבר 2014 פרסם משרד הקהילות והממשל המקומי בבריטניה דוח על פעולות הממשלה באנטישמיות. הדוח מציין ירידה מתמשכת באירועים אנטישמיים בשנים 2013/14, אף על פי שאזכורים אנטישמיים במדיה החברתית עלו ברבע ביחס לשנים קודמות. מרבית הדיווחים על פשע שנאה על רקע אנטישמי נמצאים במטרופולין של מנצ'סטר רבתי והרטפורדשייר, בה מתגוררים רוב היהודים.[19]

בשנת 2015 דיווח ה-CST כי כמות האירועים האנטישמיים בשנת 2014- 1,168 גדולה פי שניים לעומת השנה הקודמת. ניתן לייחס את העלייה כתגובה לסכסוך בישראל וברצועת עזה, כאשר שיא של אירועים נרשם ביולי 2014 עת נרשמו 314 אירועים (באותו חודש בו התקיים מבצע צוק איתן).[20] ביולי 2015 פרסם CST דו"ח אירועים אנטישמיים עבור החודשים ינואר - יוני 2015. הדו"ח העלה גידול של 53% בהשוואה לשנה הקודמת, עם 473 אירועים. מרבית האירועים (353) נרשמו תחת הקטגוריה של "התנהגות פוגענית". נרשמו גם עליות משמעותיות בקטגוריות האלימות ("תקיפה אלימה" ו"אלימות קיצונית") עם 44 אירועים, כמות אירועים כפולה ביחס לשנה בשנה הקודמת. ב-36% מכלל האירועים הצטרפה התייחסות פוליטית: ב-32 אירועים הוזכרו ישראל והציונות, 16 תקריות הזכירו את האסלאם ו-122 אירועים כללו שיח של הימין הקיצוני.[21] ארגון קמפיין נגד אנטישמיות (CAA) פרסם דו"ח בשנת 2016 בו נאמר כי לפי נתוני המשטרה פשעי אנטישמיות הגיעו לשיא בשנת 2015.[22] בדו"ח נאמר כי רמת הפשע האנטישמי בשנת 2014 הייתה השיא הקודם ובשנת 2015 חלה עלייה של 26% בפשע האנטישמי משנה לשנה, עלייה של 51% בפשיעה האנטישמית האלימה, אך הפחתה קטנה בהגשה של בכתבי אישום על ידי המשטרה, תופעה שה-CAA ציינה כי "מדאיגה" בהתחשב בגודל הגידול בהיקפי הפשעים האנטישמים באותה תקופה.[23]

היקפי התקריות השנתיות בחלוקה לקטגוריות בין השנים 1997–2012[18]
קטגוריה 1997 1998 1999 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012
1. אלימות קיצונית 4 0 0 2 1 5 0 4 2 4 1 1 3 0 2 2
2. תקיפה 19 17 33 51 40 42 54 79 80 108 116 87 121 114 93 67
3. נזק וחילול 58 31 25 73 90 55 72 53 48 70 65 76 89 83 64 53
4. איומים 19 16 31 39 37 18 22 93 25 27 24 28 45 32 30 39
5. התנהגות פוגענית 86 136 127 196 122 216 211 272 273 365 336 317 609 391 412 467
6. ספרות 33 36 54 44 20 14 16 31 27 20 19 37 62 25 7 12
סך הכל 219 236 270 405 310 350 375 532 455 594 561 546 929 645 608 640

עמדות

מחקרים שפורסמו ביוני 2015 על ידי מרכז המחקר פיו הראו כי מתוך שש מדינות שהשתתפו, אוכלוסיית בריטניה הייתה כמעט עם הדעות הטובות ביותר כלפי היהודים. בעוד ש-78% מהאירופאים הם בעלי דעה חיובית כלפי העם היהודי (ל-13% דעות שליליות), בבריטניה ל-83% מהאוכלוסייה דעות חיוביות, ורק ל-7% דעות שליליות. ניתן להשוות דעות אלו עם דעות כלפי מוסלמים (81% חיוביים) וצוענים (63%).[24]

בשנת 2017 ערך המכון לחקר מדיניות יהודית את מה שהוא כינה "הסקר הגדול והמפורט ביותר של עמדות כלפי יהודים וישראל שנערכו אי פעם בבריטניה."" מהסקר עולה שרמות האנטישמיות בבריטניה הן מהנמוכות בעולם, כאשר רק 2.4% מהבריטים הביעו עמדות אנטישמיות, וכ-70% הם בעלי דעה חיובית על היהודים. עם זאת ביחס לישראל, רק 17% היו בעלי דעה חיובית, ו-33% היו בעלי דעה שלילית.[25]

שיח

על פי דו"ח החקירה הפרלמנטרית של כל המפלגה באנטישמיות ב-2006, "השיח האנטישמי, מטבעו, קשה יותר לזיהוי והגדרה מאשר התקפה פיזית על אדם או מקום".[26] שיח זה בדרך כלל זה לא מכוון לקורבן שניתן לזהות, אלא ליהודים כקבוצה. שיח כזה משפיע ומשקף עמדות עוינות ליהודים ולנושאים הקשורים ליהודים, ויכול לתדלק אירועים אנטישמיים כנגד יהודים ומוסדות יהודיים. הוא יכול להימצא בתקשורת או באינטראקציה חברתית פרטית ומשקף לעיתים קרובות חלק תכונות של אנטישמיות ישנה, משחק על סטראוטיפים ומיתוסים יהודיים, ולעיתים רחוקות משתמש בביטוים של אנטישמיות עכשווית.

השיח האנטישמי, במאה ה-21 בבריטניה, כולל כמה ביטויים:

  • הכחשת השואה והתעללות הקשורה בשואה - בנסיבות מסוימות ניתן להשתמש בשיח הכחשת השואה באופן שמסתכם בהסתה לשנאה גזעית. עם זאת, מעשה הכחשת השואה כשלעצמו אינו עבירה פלילית כמו במדינות אחרות באירופה.
  • תאוריות קונספירציה - תאוריות אלו מיושמות בסוגיות עכשוויות רבות, בניהם המאשימות את היהודים ואת ישראל ללא הבחנה באחריות לכל מיני אסונות עולמיים.
  • נאמנות כפולה - מאז הקמת מדינת ישראל, שאלות בנוגע לנאמנות של יהודים אזרחי בריטניה לבריטניה הועלו פעמים רבות בידי הימין הקיצוני.
  • עלילות הדם - ניתן למצוא "תחייה" של "עלילת הדם" נגד יהודים שמקורן מימי הביניים בכתבים איסלאמיסטים מסוימים בבריטניה.[12][27][28]

בטור ב"ניו יורק טיימס" טוען רוג'ר כהן כי בבריטניה של שנת 2019 "אנטי ציונות עוברת לאנטישמיות" באמצעות:[29]

דה-הומניזציה או דמוניזציה של יהודים והפצת מיתוס האומניפוטנטיות המרושעת שלהם; האשמת יהודים בנאמנות כפולה כאמצעי להציע את שייכותם הלאומית פחות מחויבת; שלילת זכותו של העם היהודי להגדרה עצמית; האשמת כל היהודים במדיניות ממשלת ישראל; רדיפה אחר "נאציפציה" שיטתית של ישראל; הפיכת הציונות למילה נרדפת לגזענות.

ועדות חקירות פרלמנטריים

ועדת חקירה פרלמנטריים כלל מפלגתית

ועדה של חברי פרלמנט בריטים קיימו חקירה בנוגע לאנטישמיות בזמן האינתיפאדה השנייה ופרסמה את ממצאיה בשנת 2006. בדו"ח נאמר כי "עד לאחרונה הדעה הרווחת הן בקהילה היהודית והן מעבר [הייתה] כי האנטישמיות נסוגה עד כדי כך שהוא קיים רק בשולי החברה". הוועדה מצאה היפוך של המגמה הזאת מאז שנת 2000. הוועדה הוקמה מחדש לאחר התפרצות אירועים אנטישמיים בבריטניה בקיץ 2014, בזמן מבצע צוק איתן. ממצאי הוועדה פורסמו בדו"ח בשנת 2015, עם המלצות להפחתת האנטישמיות.[30]

חקירת הוועדה לענייני פנים

בשנת 2016 קיימה הוועדה הפרלמנטרית לענייני פנים בבריטניה חקירה בנושא אנטישמיות בבריטניה.[31] הוועדה קראה למנהיגי המפלגות ואחרים למסור עדות. הדו"ח שהתפרסם בעקבות עבודת הוועדה היה ביקורתי כלפי המפלגה השמרנית, מפלגת הלייבור, החקירה הצ'קרברטית, המפלגה הליברל-דמוקרטית, איחוד הסטודנטים הלאומי בבריטניה (ובמיוחד נשיאתו, מליה בואטיה), טוויטר וכוחות המשטרה בגין החמרה או אי התמודדות עם אנטישמיות. הדו"ח הציג שורה של המלצות, כולל אימוץ רשמי על ידי ממשלת בריטניה, של הגדרת העבודה לאנטישמיות מתוך הפרסום של "כוח המשימה הבינלאומי לזכר השואה".[32][33]

מפלגות פוליטיות

בשנים 2015, 2016 ו-2017, הקמפיין נגד אנטישמיות (CAA) הורה ל-YouGov לבחון את עמדות אזרחי בריטניה כלפי יהודים.[34] מהסקר שנערך בשנת 2017 נמצא כי תומכי מפלגת הלייבור היו פחות בעלי עמדות אנטישמיות מאשר אלה של תומכי המפלגה הקונסרבטיבית או מפלגת העצמאות של בריטניה (UKIP), ואילו אלה של הליברל-דמוקרטים היו בעלי הסיכוי הנמוך ביותר לדעות כאלה. 32% מתומכי הלייבור תמכו בלפחות "גישה אנטישמית" אחת, כפי שהוגדרה על ידי ה-CAA, לעומת 30% של תומכי המפלגה הליברל-דמוקרטית, 39% תומכי ה-UKIP, ו-40% עבור השמרנים.[34][35] ניתוח נוסף שערך הבלוג Evolve Politics על נתוני הסקר העלה כי בקרב תומכי מפלגת הלייבור, האנטישמיות ירדה בין השנים 2015-2017.[36]

הוועדה מצאה שאף על פי שהאיום מצד הימין הקיצוני כלפי היהודים לא היה גדול כפי שהיה בעבר, בכל זאת "הכחשת שואה ותאוריות קונספירציה יהודית נותרו חלק מיסודות באידאולוגיה של הימין הקיצוני", בנוסף ציינה הוועדה כי המפלגה הלאומית הבריטית (BNP) ממשיכה לעורר צרות ופוגעת בלכידות חברתית.[33]

הדו"ח סיפק עדויות לאנטישמיות במפלגה השמרנית כולל "סביבה רעילה" לכאורה באגודה השמרנית UCL.

טענות לאנטישמיות במפלגת הלייבור בבריטניה הושמעו מאז שנבחר ג'רמי קורבין למנהיגה בספטמבר 2015, בין היתר בגלל שיוך של קורבין עצמו למפלגה. דו"ח הוועדה מצא כי את הצהרתו של קן ליווינגסטון בראיון כי אדולף היטלר "תמך בציונות" אינו מועיל למפלגת העבודה. עוד מצאה הוועדה כי הדיווח של שאמי צ'קרברטי על אנטישמיות וצורות אחרות של גזענות במפלגת העבודה חטא בהגדרה לא ברורה של אנטישמיות.[33] בנוסף נמצא כי ג'רמי קורבין הראה "חוסר מנהיגות עקבית", אפשרה "יצירה של מה שכמה התייחסו אליו כאל 'מרחב בטוח' לאנשים עם עמדות שפלות כלפי העם היהודי." וכי "כישלונה של מפלגת העבודה להתמודד בעקביות וביעילות עם אירועים אנטישמיים בשנים האחרונות נתן את האפשרות להאשמות כי גורמים מתנועת העבודה הם אנטישמיים מוסדיים." עם זאת, הדו"ח הגיע למסקנה כי "... אין שום עדות אמפירית שתומכת ברעיון כי קיימת שכיחות גבוהה יותר של עמדות אנטישמיות בתוך מפלגת העבודה מאשר כל מפלגה פוליטית אחרת."[33][37]

דוגמאות בודדות

מאמר משנת 2015 מאת שר הממשלה הקונסרבטיבית, מייקל פאלון, על אד מיליבנד, ובו הביטוי "דקירה מאחור", תואר כאנטישמי.[38]

בשנת 2016 השעתה המפלגה הליברלית-דמוקרטית את חבר הפרלמנט הקונסרבטיבי לשעבר מתיו גורדון בנקס שצייץ כי "קמפיין ההנהגה של פארון היה מאורגן ומומן על ידי יהודי לונדון" ו"ניסיתי לעבוד איתם. קשה מאוד"; ציוצים שקוטלגו כאנטישמיים.[39][40]

בינואר 2017 טען פרנסיס בקט כי ההתקפות על אד מיליבנד ואביו, האקדמאי ראלף מיליבנד, בידי אנשי ימין היו נגועים באנטישמיות. בקט הסיק כי "התחברנו לאמונה שאנטישמיות היא כיום מחלה של השמאל. במציאות, היא עדיין נמצאת בעיקר בבית ההיסטורי של הגזענות: בימין."[41]

בתחילת 2018, "נאצי" נמצא אשם בכך שהסעיר את האנטישמיות בבריטניה בעקבות נאומים שנשא בפני קבוצה בשם "הכופרים מצפון מערב" בבלקפול ובפגישה של לאומנים מיורקשייר, בה השתתפו אנשים ממגוון קבוצות מהימין הקיצוני.[42]

טוטנהאם הוטספור

השפעה על יהודי בריטניה

קמפיין נגד האנטישמיות פרסם סקר בשנת 2015 בו מצא כי 45% מיהודי בריטניה חששו כי אין להם עתיד בבריטניה, 77% מיהודי בריטניה היו עדים לאנטישמיות שבאה לידי ביטוי כהערה פוליטית על ישראל, ו-25% מיהודי בריטניה שקלו לעזוב את בריטניה בשנתיים האחרונות בגלל אנטישמיות.[43] במרץ 2019 דווח כי 534 מתוך כמעט 300,000 יהודי בריטניה עלו לישראל במהלך שנת 2018, שנה זאת היא השנה השנה השלישית בה קיימת ירידה בכמות העולים. מספר העולים ב-2018 ירד שליש לעומת 2015 והוא הנמוך ביותר מזה חמש שנים.[44][45]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אנטישמיות בממלכה המאוחדת בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 Schoenberg, Shira. "United Kingdom Virtual Jewish History Tour." Jewish Virtual Library. 26 July 2017.
  2. ^ Cardaun 2015, p. 37.
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 3.4 "ENGLAND - JewishEncyclopedia.com". www.jewishencyclopedia.com. נבדק ב-2016-10-17.
  4. ^ "BBC - Religions - Judaism: York pogrom, 1190". bbc.co.uk.
  5. ^ Lipton, Sara (6 ביוני 2016). "The First Anti-Jewish Caricature?". New York Review of Books. נבדק ב-30 בנובמבר 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  6. ^ "BBC - Religions - Judaism: Readmission of Jews to Britain in 1656". נבדק ב-2016-10-17.
  7. ^ Filby 2005, p. 56.
  8. ^ Nachmani 2017, p. 88.
  9. ^ "Antisemitism in Contemporary Great Britain" (PDF). Institute for Jewish Policy Research. בספטמבר 2017. p. 47. נבדק ב-6 ביולי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ "ANTISEMITIC INCIDENTS January–June 2016" (PDF). Community Security Trust. נבדק ב-8 ביולי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ "THE RISE OF ANTI SEMITISM ON SOCIAL MEDIA SUMMARY OF 2016". World Jewish Congress. נבדק ב-8 ביולי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ 12.0 12.1 12.2 "Report of the All-Party Parliamentary Inquiry into Antisemitism" (PDF). All-Party Parliamentary Group against Antisemitism. אורכב מ-המקור (PDF) ב-22 באוגוסט 2013. נבדק ב-18 במאי 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ Sicher, Efraim (2011). "The Image of Israel and Postcolonial Discourse in the Early 21st Century: A View from Britain". Israel Studies. 16: 1. doi:10.2979/ISR.2011.16.1.1.
  14. ^ Gunther, Jikeli. "Antisemitism Among Young Muslims in London" (PDF). International Study Group Education and Research on Antisemitism Colloquium I: Aspects of Antisemitism in the UK. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2016-08-20. נבדק ב-2019-08-04.
  15. ^ Enstad, Johannes Due. "Antisemitic Violence in Europe, 2005-2015. Exposure and Perpetrators in France, UK, Germany, Sweden, Denmark and Russia." (2017).
  16. ^ Wayback Machine, web.archive.org, ‏2012-09-29
  17. ^ Jonathan Boyd and L. Daniel Staetsky, [https://www.jpr.org.uk/documents/JPR.2015.Policy_Debate_-_Contemporary_Antisemitism.pdf Could it happen here? What existing data tell us about contemporary antisemitism in the UK], Institute for Jewish Policy Research
  18. ^ 18.0 18.1 18.2 "ANTISEMITIC INCIDENTS REPORT 2012" (PDF). Community Security Trust. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2014-03-01. נבדק ב-2019-08-04.
  19. ^ "Government Action on Antisemitism" (PDF). GOV.UK. Department for Communities and Local Government Britain. נבדק ב-2019-08-05.
  20. ^ "Report Says Number of Anti-Semitic Incidents in UK Doubles in 2014". Sputnik. Community Security Trust. 5 בפברואר 2015. נבדק ב-30 באפריל 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  21. ^ "Antisemitic incidents: Januar-June 2015" (PDF). Community Security Trust. נבדק ב-30 ביולי 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  22. ^ "National Antisemitic Crime Audit" (באנגלית בריטית). 2016-05-01. נבדק ב-2016-07-23.
  23. ^ "Police data says antisemitic crime rose 25.7% and violence surged 50.8% in 2015" (באנגלית בריטית). 2016-05-01. נבדק ב-2016-07-23.
  24. ^ Stokes, Bruce (2 ביוני 2015). "Faith in European Project Reviving". PEW research center. PEW research center. נבדק ב-29 ביוני 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  25. ^ May, Callum (13 בספטמבר 2017). "Over a quarter of British people 'hold anti-Semitic attitudes', study finds". BBC News. נבדק ב-16 בספטמבר 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  26. ^ "All-Party Inquiry into Antisemitism: Government Response - One year on Progress Report." GOV.UK. 12 May 2008. 29 January 2015.
  27. ^ "Antisemitic Discourse in Britain in 2009" (PDF). Community Security Trust. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2014-08-25. נבדק ב-25 במאי 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  28. ^ "Antisemitic Discourse in Britain in 2011" (PDF). Community Security Trust. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2014-08-25. נבדק ב-25 במאי 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  29. ^ Roger Cohen, "Jeremy Corbyn’s Anti-Semitic Labour Party" New York Times Feb. 28, 2019
  30. ^ "Key recommendations include call for police and council involvement". www.thejc.com. נבדק ב-23 באוגוסט 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  31. ^ "Inquiry on anti-Semitism launched – News from Parliament". UK Parliament. נבדק ב-17 באוקטובר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  32. ^ Geoffrey Bindman, 'The IHRA definition is poorly drafted and has led to the suppression of legitimate debate' in 'How should antisemitism be defined?' (27/07/18) on The Guardian
  33. ^ 33.0 33.1 33.2 33.3 https://publications.parliament.uk/pa/cm201617/cmselect/cmhaff/136/136.pdf
  34. ^ 34.0 34.1 "Antisemitism Barometer 2017" (PDF). Campaign Against Antisemitism. נבדק ב-27 במרץ 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  35. ^ Beware cherry-picked stats on Labour and antisemitism, Channel 4 FactCheck, 25 April 2018
  36. ^ Rogers, Tom D. (29 במרץ 2018). "YouGov polls show anti-Semitism in Labour has actually REDUCED DRAMATICALLY since Jeremy Corbyn became leader". EvolvePolitics. נבדק ב-22 באפריל 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  37. ^ ITV (16 באוקטובר 2016). "Labour accused of 'incompetence' in dealing with anti-Semitism allegations". ITV. נבדק ב-30 בנובמבר 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  38. ^ "Is the stab in the back attack on Ed Miliband anti-Semitic?". www.newstatesman.com.
  39. ^ "House of Commons - Antisemitism in the UK - Home Affairs Committee". www.publications.parliament.uk. נבדק ב-2017-06-22.
  40. ^ "Lib Dems suspend former Tory MP over antisemitic rant". The Jewish Chronicle. 25 בספטמבר 2016. נבדק ב-15 באוקטובר 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  41. ^ "Anti-Semitism is a right-wing problem". www.newstatesman.com.
  42. ^ "Self-proclaimed Nazi found guilty of stirring antisemitism in UK".
  43. ^ "Antisemitism Barometer". Campaign Against Antisemitism (באנגלית בריטית). 2016-07-11. נבדק ב-2016-10-17.
  44. ^ Rocker, Simon (19 במרץ 2019). "Aliyah from Britain falls for third year in a row". The Jewish Chronicle. {{cite news}}: (עזרה)
  45. ^ "Aliyah from UK close to lowest level as just 534 made the move in 2018". Jewish News. 20 במרץ 2019. {{cite news}}: (עזרה)


אנטישמיות
היסטוריה • ציר זמן • גאוגרפיה
מושגי ליבה אנטישמיות • אנטישמיות דתית • שנאת ישראל בעולם היווני-רומי • אנטישמיות נוצרית • אנטישמיות מוסלמית • אנטישמיות בעולם הערבי • אנטישמיות ביפן • אנטישמיות כלכלית • אקדמיה ואנטישמיות • אנטישמיות נאו-פגנית • אנטישמיות גזעית • אנטישמיות מודרנית • השאלה היהודית • האנטישמיות החדשה • מבחן שלושת ה-D לאנטישמיות
הטלאי הצהוב, סימן מזהה ליהודים שהונהג כחלק מחקיקה אנטי-יהודית והשפלה אנטישמית
ניתוח האנטישמיות אפליה • גזענות • שנאת זרים • פשע שנאה • שנאת זרים ככלי פוליטי • הפסיכולוגיה של האנטישמיות • שעיר לעזאזל • הבנאליות של הרשע • היבריס
עלילות אנטישמיות עלילות אנטישמיות • חזירת יהודים • עלילות דם • הרעלת בארות • אגדת תקיעת הסכין בגב • הלובי היהודי • תאוריית הקשר על הבונים החופשיים והיהודים • מס כשר • יודאו-קומוניזם • יודאופולוניה • הכחשת השואה • אף יהודי
מעשים אנטישמיים אנטישמיות לפי מדינה • רדיפות יהודים • פליטים יהודים • פוגרומים • עלילות דם • חרמות אנטישמיים • הפרדה דתית • נומרוס קלאוזוס • הטלאי הצהוב • כובע היהודים • האינקוויזיציה הספרדית • האינקוויזיציה הפורטוגזית • האינקוויזיציה של גואה • הסופות בנגב • פרעות "הפ-הפ" • גרמניה הנאצית • הפתרון הסופי • השואה • אנטישמיות שניונית • הפרהוד
אנטישמיות וישראל אנטי-ציונות • הישות הציונית • האנטישמיות החדשה • התנגדות לציונות • אירועים בישראל כלגיטימציה להפצת אנטישמיות בעולם • אנטישמיות פלסטינית • תאוריית הקשר על ממשלת הכיבוש הציונית
חיבורים אנטישמיים על היהודים ושקריהם • מין ואופי • הפרוטוקולים של זקני ציון • תעודת זונדר • היהודי הבין-לאומי • מיין קאמפף • התעמולה הנאצית • יומני טרנר • שלושה דברים
הוגי דעות ומנהיגים אנטישמיים ליסימכוס • מרטין לותר • ז'אן קלווין • וילהלם מאר • הנרי פורד • אדולף היטלר • אמין אל-חוסייני • גמאל עבד אל נאצר • סדאם חוסיין • עמראן נזאר חוסיין
ראו גם פילושמיות • אוטואנטישמיות • אנטי-לאומיות • גזענות לפי מדינה • רצח עם
פורטל השואה • מושגים באנטישמיות
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=אנטישמיות_בממלכה_המאוחדת&oldid=2424663"