מס כשר
"המס הכשר" (או "המס היהודי") הוא עלילה/אגדה אורבנית שהופצה על ידי ארגונים אנטישמיים, ארגוני "עליונות לבנה" וארגונים רדיקליים אחרים. לטענתם, חברות מזון משלמות בניגוד לרצונן, וכך גם הצרכנים משלמים בלי ידיעתם, כספים לארגונים יהודיים, שנועדו לתמוך במיזמים ציוניים ובישראל.
הרקע לטענות אלו הוא התשלום שחברות מזון משלמות כדי לקבל תו כשרות למוצריהן.
עלילה
גופים אנטישמיים, ארגוני "כוח לבן" וארגונים רדיקליים אחרים מפיצים את האגדה האורבנית לפיה תו ההכשר שניתן למוצרי מזון מהווה מס מיוחד שנגבה מלקוחות בלי ידיעתם.[1][2][3][4] בנוסף, הם טוענים כי חברות מזון "נסחטות" ונאלצות לשלם "מס כשר" כדי למנוע חרם על מוצריהן,[4][5] ושמס זה משמש לתמיכה במיזמים ציוניים ובמדינת ישראל.[6]
לפי קתלין מ. בלי (Kathleen M. Blee), פרופסורית לסוציולוגיה מאוניברסיטת פיטסבורג, ישנן קבוצות גזעניות שמעודדות את הצרכנים להימנע מ"מס כשר" על ידי החרמת מוצרים כשרים.[7] בכנס הביקורת השנתי לאירועים אנטישמיים (Annual Audit of Antisemitic Incidents) בשנת 2000 דווח על ידי ארגון בני ברית קנדה כי ארגונים גזעניים עודדו צרכנים לבקש מהממשלה החזר מס, בשל "המס היהודי", שיתבטא בתשלומי מס ההכנסה שלהם.[8]
בשנת 1997 רשות המס הקנדית דיווחה על תופעה של עלונים המעודדים צרכנים לבקש ניכוי מס לתשלומי המס שלהם "מכיוון שהם תרמו לכאורה לארגונים דתיים יהודיים כאשר הם רכשו מוצרים כשרים". שרת המס הקנדית ג'יין סטיוארט ציינה כי "המסר המועבר בעלונים אלו הוא פוגעני ביותר לקהילה היהודית בפרט, ולאוכלוסייה הקנדית בכלל. "ניכוי המס" המתואר איננו אלא בדיה ואני מפצירה בכל משלמי המיסים להתעלם מהמסר המופץ בעלונים אלו".[9]
תו הכשרות
תו הכשרות נועד להגדיל את היקף המכירות של המוצר, ותהליך קבלת ההכשר הוא וולונטרי. תווי הכשרות מעודדים את רכישת המוצר לא רק בקרב יהודים, אלא גם בקרב מוסלמים, מאמיני הכנסייה האדוונטיסטית של היום השביעי וקבוצות אוכלוסייה אחרות. נתונים אף מראים שהעלייה במכירות בעקבות קבלת ההכשר, מניבה לרוב הכנסות העולות על עלות קבלת ההכשר.[10][11]
הערות שוליים
- ^ Lungen, Paul (20 בפברואר 2003). "Jewish, Muslim groups join forces join to protect ritual slaughter". Internet edition. Canadian Jewish News. נבדק ב-2006-10-24.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Kaplan, Jeffery; Leonard Weinberg (בפברואר 1999). The emergence of a Euro-American radical right. New Brunswick, New Jersey: Rutgers University Press. p. 163. ISBN 0-8135-2563-2.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Levenson, Barry M. (2001). Habeas Codfish: Reflections on Food and the Law. University of Wisconsin Press. p. 188. ISBN 0-299-17510-3.
- ^ 4.0 4.1 Tuchman, Aryeh. "Dietary Laws", in Levy, Richard S. Antisemitism: A Historical Encyclopedia of Prejudice and Persecution, ABC-CLIO, 2005, p. 178.
- ^ "Anti-Semitism: Patriot publications taking on anti-Semitic edge". Intelligence Report. Southern Poverty Law Center. Winter 2002. נבדק ב-2007-04-25.
- ^ Mikkelson, Barbara (24 במאי 2002). "The Kosher Nostra". Urban Legends Reference Pages. נבדק ב-2006-10-23.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Blee, Kathleen M. (2002). "The Place of Women". Inside organized racism: women in the hate movement (Googlebooks). Berkeley, California: University of California Press. ISBN 0-520-22174-5.
- ^ "Antisemitism in Canada — Regional Climates: Ontario: Toronto". 2000 Annual Audit of Antisemitic Incidents. B'nai Brith Canada. 2001. אורכב מ-המקור ב-2007-06-02. נבדק ב-2007-04-25.
- ^ "Revenue Minister concerned by tax deduction misinformation", Canada Revenue Agency news release, March 10, 1997.
- ^ "Dispelling a rumor - there is no kosher tax or Jewish tax". Boycott Watch. 22 בדצמבר 2003. נבדק ב-2006-10-24.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Sullum, Jacob (ביולי 1993). "Kosher Cops". The Freeman. 43 (7). אורכב מ-המקור ב-2006-11-17. נבדק ב-2006-10-24.
{{cite journal}}: (עזרה)
