הגדרת העבודה של אנטישמיות
 |
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
| |
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. |
הגדרת העבודה של אנטישמיות, המוכרת גם כהגדרת ברית הזיכרון הבינלאומית לאנטישמיות או הגדרת IHRA, היא הצהרה ללא תוקף משפטי מחייב המגדירה את מהות האנטישמיות. ההגדרה קובעת כי "אנטישמיות היא תפיסה מסוימת כלפי יהודים, העשויה להתבטא כשנאה. ביטויי האנטישמיות, הן מילוליים והן פיזיים, מכוונים כלפי יהודים או לא-יהודים או רכושם, וכן כלפי מוסדות ומתקני דת של הקהילה היהודית".
היסטוריה
הגדרת העבודה פורסמה לראשונה ב-2005 על ידי מרכז המעקב האירופי לגזענות ושנאת זרים (EUMC), ומאוחר יותר ב-2016 על ידי הברית הבינלאומית לזיכרון השואה (IHRA). לצד נוסח ההגדרה העיקרי קיימות 11 דוגמאות להמחשה, אשר מעמדן נתון במחלוקת. דוגמאות אלו נועדו להנחות את עבודת ה-IHRA, כאשר שבע מתוכן עוסקות בביקורת על ישראל.
הגדרת העבודה נוצרה במהלך השנים 2003–2004 ופורסמה לראשונה ב-28 בינואר 2005 באתר האינטרנט של המרכז האירופי למעקב אחר גזענות ושנאת זרים (EUMC), סוכנות של האיחוד האירופי. [1] הפרסום נעשה ״ללא אישור רשמי״ ונשאר כטיוטה עד נובמבר 2013, כאשר הסוכנות לזכויות היסוד (FRA), אשר החליפה את ה-EUMC, הסירה אותו מאתרה במסגרת ״ניקוי מסמכים לא רשמיים״.[1][2] מליאת IHRA (הכוללת נציגים מ-31 מדינות) אימצה את הגדרת העבודה בכינוס שנערך ב-26 במאי 2016 בבוקרשט, רומניה. הפרלמנט האירופי וגופים לאומיים ובינלאומיים נוספים אימצו אותה בהמשך, ומספר מוסדות ממשלתיים ופוליטיים השתמשו בה לצרכים פנימיים, אם כי לא כולם כללו את כל הדוגמאות המצורפות. ארגונים פרו-ישראליים תמכו באימוץ עולמי באמצעות חקיקה של הגדרת ה-IHRA
ההגדרה פותחה במהלך השנים 04–2003 ופורסמה לראשונה ב-28 בינואר 2005 באתר האינטרנט של סוכנות האיחוד האירופי, המרכז האירופי למעקב אחר גזענות ושנאת זרים (EUMC). הפרסום נעשה "ללא סקירה רשמית", ונשאר טיוטת עבודה,[3] עד נובמבר 2013 כאשר הסוכנות היורשת של ה-EUMC, הסוכנות לזכויות היסוד (FRA), הסירה אותו מאתר האינטרנט שלה ב"ברור-אאוט של מסמכים לא רשמיים".[2][4] הגדרת העבודה אומצה על ידי מליאת IHRA (המורכבת מנציגים מ-31 מדינות) בבוקרשט, רומניה, ב-26 במאי 2016. לאחר מכן הוא התקבל על ידי הפרלמנט האירופי וגופים לאומיים ובינלאומיים אחרים והועסק לשימוש פנימי על ידי מספר מוסדות ממשלתיים ופוליטיים, אם כי לא כולם כללו במפורש את הדוגמאות הממחישות. ארגונים פרו-ישראליים היו תומכים לאימוץ חוקי עולמי של ההגדרה IHRA.[5]
ההגדרה ספגה ביקורת חריפה מצד אנשי אקדמיה, כולל חוקרים משפטיים, שלדבריהם היא חונקת את חופש הביטוי הנוגע לביקורת על פעולות ומדיניות ישראלית. מחלוקות בעלות פרופיל גבוה התרחשו בבריטניה בשנת 2011 בתוך האוניברסיטה והקולג' יוניון, [note 1] ובתוך מפלגת הלייבור בשנת 2018. ההגדרה נדונה בשל חולשות שלטענת המבקרים נותנות את עצמם להתעללות, [note 2] בשל מניעת קמפיין למען זכויות הפלסטינים, ובשל היותה מעורפלת מדי. קנת ס. שטרן, שתרם לטיוטה המקורית, התנגד לנשק של ההגדרה בקמפוסים של המכללות בדרכים שעלולות לדכא ולהגביל את חופש הביטוי.[6] המחלוקת על ההגדרה הובילה ליצירת הצהרת ירושלים על אנטישמיות ומסמך הנקסוס, ששניהם יוצרים הבחנה מפורשת בין אנטישמיות לביקורת על ישראל.[5]
הגדרת IHRA
ההגדרה זמינה באתר הארגון, במספר שפות
אנטישמיות היא תפיסה מסוימת של יהודים, אשר עשויה לבוא לידי ביטוי כשנאה כלפי יהודים. ביטויים רטוריים ופיזיים של אנטישמיות מכוונים כלפי יחידים יהודים או לא-יהודים או רכושם, כלפי מוסדות קהילה יהודיים ואתרים דתיים.
המשך הנוסח והדוגמאות הנלוות להגדרה
דוגמאות עכשוויות של אנטישמיות בחיים הציבוריים, בתקשורת, בבתי-ספר, במקומות עבודה ובמרחבים דתיים יכולות לכלול גם, אך לא רק, את הנקודות הבאות:
- קריאה ל, עזרה או הצדקת הרג יהודים או פגיעה בהם בשם אידאולוגיה קיצונית או בשם ראייה דתית קיצונית.
- העלאת התייחסויות זדוניות השוללות מיהודים את אנושיותם, עושות להם דה הומניזציה, דמוניזציה או מייחסות להם סטריאוטיפים כיחידים או כקשורים לעוצמה של היהודים כקבוצה – כמו, אם כי לא באופן בלעדי, המיתוס על מזימה יהודית עולמית לשלוט על התקשורת, הכלכלה, הממשלה או מוסדות אחרים של החברה.
- האשמת היהודים כעם בהיותם אחראים למעשים שליליים, אמיתיים או מדומים, שבוצעו ע”י אדם יהודי אחד או קבוצה, או אפילו למעשים שבוצעו ע”י לא-יהודים.
- הכחשת קיום, מטרת, המכניזם (למשל תאי-הגזים) והמגמתיות של השמדת העם היהודי בידי גרמניה הנאצית, תומכיה ובני בריתה במהלך מלה”ע השנייה (השואה).
- האשמת היהודים כעם, או את ישראל כמדינה, בהמצאת השואה או הגזמת ממדיה.
האשמת אזרחים יהודים, שאינם חיים בישראל, בהיותם נאמנים יותר למדינת ישראל או בהעדפת האינטרסים של היהודים ברחבי העולם על פני האינטרסים של המדינה בה הם חיים.
- הכחשת זכותו של העם היהודי להגדרה עצמית, בין היתר באמצעות הטענה שקיומה של מדינת ישראל היא יוזמה גזענית.
- יישום סטנדרטים כפולים כלפי ישראל בדרישה ממנה לנהוג באופן, שאינו צפוי או נדרש מכל אומה דמוקרטית אחרת.
- שימוש בסמלים או בדימויים הקשורים לאנטישמיות הקלאסית (למשל הטענה, שהיהודים הרגו את אותו האיש או עלילות-דם) כדי לאפיין את ישראל או ישראלים.
- השוואה בין מדיניותה העכשווית של ישראל לבין זו של הנאצים.
- ראייה קיבוצית של היהודים כאחראים לפעולותיה של מדינת ישראל.
אקטים אנטישמיים הם פליליים כאשר הם מוגדרים כך בחוק (למשל, הכחשת שואה או הפצת חומרים אנטישמיים במדינות מסוימות).
מעשים פליליים הם אנטישמיים כאשר נשואי המתקפות, בין שהם אנשים או רכוש – כגון בניינים, בתי-ספר, מקומות תפילה ובתי-קברות – נבחרו לפגיעה משום שהינם, או נתפסים להיות, יהודיים או קשורים ליהודים.
אפליה אנטישמית היא מניעה מיהודים הזדמנויות או שירותים הפתוחים לאחרים והיא איננה חוקית במדינות רבות.
בקורת
ביקורת של אישים ישראליים
אברום בורג, לשעבר חבר ויו״ר הכנסת כנסת מטעם מפלגת העבודה, כתב בהארץ בטור באוקטובר 2021:[7]
...״האנטישמיות היא לא הבעיה של היהודים לבדם, אך אני חושב שהוא טועה בהבנתו ההיסטורית והמדינית. הכינוס יסתכם להערכתי בכישלון כי הוא מבוסס על ההגדרה International Holocaust Remembrance Alliance (IHRA). כמגדלור לאורו הוא מנווט, אך ההגדרה הזו אינה אלא תעתוע ימני ישראלי.״
מנקודת מבט אקדמית
במרץ 2005, בריאן קלוג טען כי הגדרה זו אוסרת ביקורת לגיטימית על רקורד (השמירה על) זכויות האדם של ממשלת ישראל תוך ניסיון להגדיר ביקורת על ישראל, וביקורת על פעולות ישראל וביקורת על הציונות כאידאולוגיה פוליטית תחת הקטגוריה של אנטישמיות ואלימות גזענית המבוססת על, אפליה או התעללות ביהודים.[9]
בדצמבר 2016 כתב דייוויד פלדמן: "אני חושש שההגדרה הזו לא מדויקת, בכך שהיא מבודדת אנטישמיות מצורות אחרות של קנאות". עוד אמר: "הטקסט טומן בחובו גם סכנות. הוא עוקב אחרי רשימה של 11 דוגמאות. שבע מתוכן עוסקות בביקורת על ישראל. חלק מהנקודות הגיוניות, חלקן לא". הוא הוסיף: "באופן מכריע, קיימת סכנה שההשפעה הכוללת תטיל את הנטל על מבקרי ישראל להוכיח שהם אינם אנטישמיים".
בפברואר 2017, 243 אקדמאים בריטים חתמו על מכתב, הקובע כי אין להשתיק את "הפרת זכויותיהם של פלסטינים במשך יותר מ-50 שנה", וטוען: "הגדרה זו מבקשת לבלבל בין ביקורת על ישראל לאנטישמיות". הכותבים העלו חשש לגבי עירפול ההגדרה של אנטישמיות והגבלת הדיון החופשי על ישראל.[10] </link>[ דרוש מקור לא ראשוני ]
ביולי 2018 כתב אנטוני לרמן: "השקעת כל (המשאבים) בהגדרת העבודה של IHRA לאנטישמיות רק מחמירה את המצב. זה הזמן לפנות לעבודה עם קבוצות מיעוט אחרות, ארגוני חברה אזרחית, וגופי זכויות אדם כדי להתעמת עם האנטישמיות בתוך ההקשר של מאבק אנטי גזעני רחב יותר, לא כדי להנציח את הרעיון שהיהודים עומדים לבדם". מאוחר יותר הוא הצהיר כי "הנימוקים נגד IHRA כה חזקים" ו"...העיקרון הבסיסי לפיו IHRA כל כך פגום – שיש לוותר עליו..." באוגוסט 2019, הוא כתב: "העמימות של 'הגדרת העבודה' של אנטישמיות העניקה רישיון לפרשנות חופשית לכול, המשמחת את המתנגדים לדרישות הפלסטיניות לשוויון זכויות".
הערות שוליים
- ^ "SWC to EU Baroness Ashton: 'Return Anti-Semitism Definition Document to EU Fundamental Rights Agency Website'". Simon Wiesenthal Center. 6 בנובמבר 2013. ארכיון מ-1 במרץ 2016. נבדק ב-17 בפברואר 2016.
In a letter to European Union Representative for Foreign Affairs and Security Policy, Baroness Catherine Ashton, the Simon Wiesenthal Centre's Director for International Relations, Dr. Shimon Samuels, noted 'The Trust has now, apparently, reversed its ruling following the Definition's removal, claiming: "A press officer at the FRA has explained that this was a discussion paper and was never adopted by the EU as a working definition, although it has been on the FRA website until recently when it was removed during a clear-out of non-official documents. The link to the FRA site provided by the complainant in his appeal no longer works.תבנית:"'
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 2.0 2.1 "EU anti-racism agency unable to define anti-Semitism, official says". (אורכב 09.08.2018 בארכיון Wayback Machine), Jewish Telegraphic Agency. 4 December 2013.
- ^ Great Britain. Department for Communities and Local Government. All-party inquiry into antisemitism: government response, The Stationery Office, 2007, p. 3. (אורכב 17.04.2018 בארכיון Wayback Machine)
- ^ "SWC to EU Baroness Ashton: 'Return Anti-Semitism Definition Document to EU Fundamental Rights Agency Website'". Simon Wiesenthal Center. 6 בנובמבר 2013. ארכיון מ-1 במרץ 2016. נבדק ב-17 בפברואר 2016.
In a letter to European Union Representative for Foreign Affairs and Security Policy, Baroness Catherine Ashton, the Simon Wiesenthal Centre's Director for International Relations, Dr. Shimon Samuels, noted 'The Trust has now, apparently, reversed its ruling following the Definition's removal, claiming: "A press officer at the FRA has explained that this was a discussion paper and was never adopted by the EU as a working definition, although it has been on the FRA website until recently when it was removed during a clear-out of non-official documents. The link to the FRA site provided by the complainant in his appeal no longer works.תבנית:"'
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 5.0 5.1 Penslar, Derek (2022-04-14). "Who's Afraid of Defining Antisemitism?". Antisemitism Studies. Indiana University Press. 6 (1): 133–145. ISSN 2474-1817. נבדק ב-2023-05-27.
Advocates of the IHRA definition are vigorously supportive of Israel and link anti-Zionism with antisemitism even though the definition itself does not explicitly say as much… Over the past couple of years, dissatisfaction with the IHRA definition both on its own terms and with how it has been deployed in the public sphere led two separate groups of people to develop what became the ND and JDA.
- ^ 'What started as an honest attempt to tackle growing antisemitism quickly became weaponized by definitional warriors, among them the Zionist Organization of America (ZOA), the American Jewish Committee (AJC), and the Brandeis Center, all of whom have lobbied institutions and governments to adopt it.'(Brown & Nerenberg 2023)
- ^
אברום בורג, או שאתה מעריץ אותי או שאתה אנטישמי, באתר הארץ, 13 באוקטובר 2021
- ^ אברום בורג, או שאתה מעריץ אותי או שאתה אנטישמי, באתר הארץ, 13 באוקטובר 2021
- ^ Klug, Brian (במרץ 2005). "Is Europe a lost cause? The European debate on antisemitism and the Middle East conflict". Patterns of Prejudice. 39 (1): 46–59. doi:10.1080/00313220500045253.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ "Free speech on Israel under attack in universities". The Guardian. 27 בפברואר 2017. ארכיון מ-27 באוגוסט 2018. נבדק ב-27 באוגוסט 2018.
{{cite news}}: (עזרה)
39958324הגדרת העבודה של אנטישמיות