אסרו חג
| שמות נוספים | בריה דמעודא (=בנו של המועד) על פי הירושלמי[1] |
|---|---|
| חוגגים | מרבים בסעודה, אין אומרים תחנון |
| מועד | |
| תאריך התחלה | במוצאי החג (פסח שבועות או סוכות) |
| תאריך סיום | יום למחרת |
אסרו חג הוא היום שאחרי כל אחד משלושת הרגלים: פסח, שבועות וסוכות. ביום 'אסרו חג' אין קדושה מיוחדת, אך יש הנוהגים להרבות בו באכילה ושתייה וממשיכים בהם מעט משמחת החג היוצא.
זמנו
כאמור 'אסרו חג' הוא היום שלאחר החג, לפיכך בארץ ישראל תאריכי אסרו חג הם:
בחו"ל אסרו חג חל לאחר יום טוב שני של גלויות:
מקור השם
השם שאוב מן המקרא: "אִסְרוּ חַג בַּעֲבֹתִים עַד קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ" (ספר תהילים, פרק קי"ח, פסוק כ"ז). על רובד הפשט הוא מבואר כך: קישרו את קרבן החג בחבלים[2] והביאוהו אל המזבח. אך בתלמוד[3] דרשו פסוק זה בצורה אחרת לפיה פירושו: אגדו את החג לימי החול באכילת מאכלים מכובדים ויחשב לכם כאילו הקרבתם קרבן על המזבח.
"אמר רבי ירמיה משום רבי שמעון בן יוחי, ורבי יוחנן משום רבי שמעון המחוזי משום רבי יוחנן המכותי: "כל העושה איסור לחג באכילה ושתיה - מעלה עליו הכתוב כאילו בנה מזבח והקריב עליו קרבן, שנאמר אִסְרוּ חַג בַּעֲבֹתִים עַד קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּח"
בתלמוד הירושלמי נקרא איסרו חג בשם "בריה דמועדא" – שפירושו הוא: "בנו של המועד":
אמר רב יודן: קרייא מסייע ליה, דאמרי חברייא וביום עשרים וארבעה לחודש הזה נאספו בני ישראל בצום ובשקים ואדמה עליהם וגו' (נחמיה ט' א), ולמה לא אמר בעשרים ושלושה? משום בריה דמועדא (=בן המועד)
מנהגי היום
מנהג להרבות קצת באכילה ושתיה
הרמ"א[4] כתב: נוהגים להרבות באסרו חג באכילה ובשתייה. חז"ל דרשו על הפסוק "אסרו חג בעבותים עד קרנות המזבח" ש"כל העושה איסור (תוספת) לחג באכילה ושתייה, מעלה עליו הכתוב כאילו בנה מזבח והקריב עליו קורבן" (תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף מ"ה עמוד ב').
רבי ישראל אנקווה בספרו מנורת המאור הביא שני טעמים למנהג האכילה והשתייה באסרו חג:
- א. "כדי שלא יראה את עצמו כאלו קץ בהוצאה שהוציא במועד".
- ב. שייאסר אותו ויקשרנו בעבותות אהבה, "כדי שיתערב וכדי שלא ילך לו מיד".
בספר תורה לשמה מוכיח את אחד השואלים על כך שאין נזהרים בעירו בכבוד 'אסרו חג':
ולפי דרכי אזהיר אתכם במה ששמעתי שבעיר שלכם אינם נזהרים בכבוד אסרו חג שבועות, ודבר זה הוא פלא גדול עליכם מה מצאתם טעם לזלזל בו ח"ו ואדרבה הוא הגדול ביותר. ואם התגרים וכל בעלי חנויות ובעלי מלאכות יוצאים זה לחנותו וזה למלאכתו ולובשים בגדי חול ואוכלים כשאר ימות החול, במה נעשה איסור וקשר לחג...
והלא בתפילה לא יש הפרש. ובמה הקשר אם לא ינהוג בו האדם כמו חול המועד ללבוש בגדי שבת ולמנוע עצמו מן מקח וממכר וממלאכה שאינה דבר האבד.— שו"ת תורה לשמה שאלה קמ
בחלק מהחסידויות (כגון חסידות ויז'ניץ) נוהגים ללבוש באסרו חג בגדי שבת כדי לשמוח עם בני חוץ לארץ שאצלם יום טוב שני של גלויות.
איסור תענית
נוהגים שלא להתענות באסרו חג ואין אומרים בו תחנון. בתלמוד הירושלמי (מסכת עבודה זרה פרק א סוף הלכה א), לומדים זאת מעזרא ונחמיה בהכרזתם על צום וחגירת (לבישת) שק בכ"ד בתשרי (נחמיה, ט', א'), ולא יום קודם, בכ"ג תשרי, אסרו חג שמיני עצרת.
ראו גם
- סעודת מלווה מלכה
- מימונה
- חול המועד
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: אסרו חג |
הערות שוליים
- ^ על פי תלמוד ירושלמי, מסכת עבודה זרה, פרק א', הלכה א'.
- ^ בתנ"ך חבלים מכונים "עבותות"
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף מ"ה עמוד ב' ורש"י שם
- ^ על שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תכ"ט, סעיף ב'
| חגי ישראל ומועדיו | ||
|---|---|---|
| חגים מהתורה | ראש השנה • יום הכיפורים • סוכות • שמיני עצרת • ערב פסח • פסח • שביעי של פסח • פסח שני • שבועות • חול המועד |  |
| חגים מדרבנן או מסורת | אסרו חג • הושענא רבה • שמחת תורה • חנוכה • ט"ו בשבט • פורים • ל"ג בעומר • ט"ו באב | |
| ימים מיוחדים | שבת • ראש חודש • חודש אלול • עשרת ימי תשובה • פורים קטן • ראש השנה למלכים ולרגלים • ספירת העומר • בין המצרים | |
| תעניות חובה | צום גדליה • עשרה בטבת • תענית אסתר • י"ז בתמוז • תשעה באב | |
| תעניות אחרות | יום כיפור קטן • תענית בכורות • כ' בסיוון • שובבי"ם • תענית בה"ב • תעניות גשמים • ז' באדר | |
| שבתות מיוחדות | שבת מברכים • שבת שובה • שבת שירה • שבת שקלים • שבת זכור • שבת פרה • שבת החודש • שבת הגדול • שבת חזון • שבת נחמו | |
| מועדי עדות | יום שמחת כהן • סיגד • י"ט כסלו • פורים שני • בסיסה • סהרנה • מימונה • תענית כ' בסיוון | |
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.
31047096אסרו חג