אהרון דורון (אדריכל)
 | |
| האדריכל אהרן דורון במשרדו | |
| לידה |
15 במאי 1917 וינה, אוסטריה  |
|---|---|
| פטירה |
26 בינואר 2012 (בגיל 94) תל אביב-יפו, ישראל  |
| תקופת הפעילות | 1938–2002 (כ־64 שנים) |
| תחום יצירה | אדריכלות |
| יצירות ידועות | הסינרמה |
| פרסים והוקרה | פרס רוקח |
אהרן דורון (15 במאי 1917 – 26 בינואר 2012) היה אדריכל ישראלי שהתפרסם הודות למבני המגורים המוצלחים והרבים שתכנן ועליהם זכה בפרס רוקח לאדריכלות.
חייו
דורון נולד בווינה שבאוסטריה כארמין גרוסקופף, במשפחה בת שני בנים. בגיל 4 עלה עם משפחתו לארץ ישראל ובה התגורר עד יום מותו. את הכשרתו המקצועית קיבל בבריסל אצל אנרי ון דה ולדה, ממייסדי סגנון האר נובו ואצל ז'ן ז'ול אגריקס, מבכירי המתכננים של ערי הגנים בבלגיה. באותה תקופה היו השניים שותפים מקצועיים ודורון הצטרף למשרדם כשכיר עד פרוץ מלחמת העולם השנייה, אז נאלץ לשוב ארצה. הוא המשיך לשמור על קשר עם אגריקס, שהזמין אותו פעמים רבות לכהן כמרצה אורח בבית הספר הגבוה לאדריכלות.
בארץ ישראל עבד דורון כאזרח בצבא הבריטי, וב-1944 הצטרף לצוותו של מהנדס עיריית תל אביב יעקב בן סירה, הדמות המרכזית שהפכה את תל אביב ל"עיר הלבנה". דורון שירת בהגנה ולאחר קום המדינה כקצין בצה"ל, מהנדס חטיבת יפתח. ב-4 בנובמבר 1941 התחתן עם שרה סנדלר, לימים שרה דורון, ששימשה בין השאר כחברת מועצת עיריית תל אביב, חברת כנסת ושרה בממשלה ויו"ר הנהלת קופת חולים "מכבי". בני הזוג היו מעורים מאוד בחיי החברה המקומיים, עובדה שיצרה יחסי גומלין הדוקים בין החיים הפרטיים לבין היותו של אהרן מתכנן מגורים למשפחות. קבלנים ויזמים רבים היו מידידיו האישיים הקרובים ובהם משולם לוינשטיין, אינג' יוסף יודסין ויוסף זילברמינץ, כמו גם היהלומן משה שניצר.
ערב הקמת המדינה פתח דורון משרד עצמאי, שבו תוכננו במשך למעלה מחמשה עשורים, מאות מבני מגורים לצד מבני ציבור ותרבות ידועים:
- שכונת נווה אביבים ברמת אביב
- שכונת נווה אמירים בהרצליה
- שכונת קריית צאנז בנתניה
- שכונת קריית באבוב בבת ים
- הסינרמה (שנקראה "הזירהטרון") בתל אביב
- בית ההארחה של התזמורת הפילהרמונית בתל אביב
- בית הכנסת "קוממיות" ברחוב מודיליאני בתל אביב
- קולנוע "ארמון" ברמת גן
- המעון לחולי סרטן ע"ש קלור ברמת גן
- בניין חברת התקשורת JCS בשדרות ההשכלה בתל אביב
- בניין משרד התחבורה ברחוב המלאכה בתל אביב
בשנת 1973 הצטרף למשרדו של דורון, האדריכל צבי שילוח שהפך לשותף, יחד זכו השניים בשנת 1987 בפרס רוקח לאדריכלות על פרויקט מגורים בשדרות דוד המלך בתל אביב. בשנת 2002 פרש מעבודתו כאדריכל.
לבני הזוג דורון הייתה בת יחידה, דפנה שניאור, שנפטרה ב-2007 (הם ובתם התגוררו בבניינים שדורון תכנן, ברח' דוד המלך ובנווה אביבים), נכדים, גיא ורון, ונינים. דפנה היא שבחרה את שם המשפחה העברי דורון. פרופ' עופר גרוסקופף, שופט בית המשפט העליון, הוא הנכד של אחיו, ישעיהו (אוטו).
ארכיונו המקצועי המלא של דורון, המקיף מאות עבודות תכנון משנות ה-30 ועד שנות ה-90 של המאה ה-20, הופקד על ידי משפחתו בארכיון אדריכלות ישראל שבמגדל שלום מאיר בתל אביב. ב-2017 יצר אמן הרחוב שרדר אוריגינל מחווה לדורון והקים את "מוזיאון הסינרמה על שם אהרון דורון" ששילב תוכניות והסברים של דורון לסינרמה על מבנה קטן במגרש עליו עמד בניין הסינרמה בתל אביב אותו תכנן דורון ב-1966 וכן הקים אתר אינטרנט הכולל הסברים על הבניין, האדריכל וקטעים מהופעות נבחרות שהתקיימו בבניין שנהרס.
קישורים חיצוניים
- מיכאל יעקובסון: האיש שהמציא את מכונת המגורים המושלמת, באתר Xnet 28 ביוני 2012
- נועם דביר: מבנה של הפילהרמונית בת"א ייהרס לטובת מגדלי יוקרה, בעיתון הארץ, 7 בדצמבר 2011
- דני רכט: בנייני נווה ברחוב כהנשטם
32499679אהרון דורון (אדריכל)