יוסף נחמיאס
 | |
| יוסף נחמיאס במדי המפכ"ל בשנת 1958 | |
| לידה |
7 במרץ 1912 ירושלים, ארץ ישראל |
|---|---|
| פטירה |
28 בינואר 2008 (בגיל 95) ישראל  |
| השתייכות |
 הצבא הבריטי משרד הביטחון משטרת ישראל |
| דרגה |
מייג'ור (הצבא הבריטי) רב ניצב (המשטרה) |
| תפקידים בשירות | |
| מפקד פלוגת תובלה בצבא הבריטי, משנה למנהל הכללי במשרד הביטחון, סגן המפכ"ל, מפכ"ל | |
| תפקידים אזרחיים | |
| שגריר ישראל בברזיל | |
יוסף נחמיאס (7 במרץ[1] 1912 - 28 בינואר 2008) היה המפכ"ל השני של משטרת ישראל, בין השנים 1958–1964.
ביוגרפיה
נחמיאס נולד בירושלים למשפחה ספרדית ותיקה. למד בבית הספר 'תחכמוני' בירושלים ובבית הספר 'אליאנס' עד לשנת 1928. במלחמת העולם השנייה התגייס לצבא הבריטי ושירת בו עד לתפקיד מפקד פלוגת תובלה בדרגת מייג'ור. הוא לקח חלק בפעולות עלייה ב' באיטליה.
לאחר המלחמה עבד בסוכנות היהודית, במחלקה המדינית. בדצמבר 1947 הוזמן על ידי יושב ראש ועדת המצב זאב שרף להיות בין מתכנני הקמת משטרת ישראל המיועדת. לאחר מלחמת העצמאות היה בין מקימי המשטרה ומונה להיות סגן המפקח הכללי של משטרת ישראל. בשנת 1953 פרש מהמשטרה ושימש כמשנה למנהל הכללי של משרד הביטחון.
בשנים 1954–1957 עמד בראש משלחת משרד הביטחון בפריז, ובמסגרת זו מילא תפקיד חשוב בקשר הראשוני בין ממשלת צרפת לבין שמעון פרס, קשר שממנו צמח שיתוף הפעולה הביטחוני בין ישראל לבין צרפת. בשנת 1957 הוענק לו אות לגיון הכבוד בדרגת קצין. עם שובו לישראל מונה לתפקיד סגן המנהל הכללי של משרד החוץ.
בשנת 1958, לאחר פרישתו של יחזקאל סהר, נקרא בהמלצתו של שמעון פרס, לשרת כמפקח הכללי של משטרת ישראל[2], תפקיד אותו מילא עד שנת 1964. תקופת שירותו אופיינה בהפרדה בין הזרוע המנהלתית (מטה) לבין הזרוע המבצעית (שטח), בצמצום מספר מחוזות המשטרה מחמישה לשלושה, בהגדרת משמר הגבול כמסגרת עצמאית, הכפופה ישירות למפכ"ל ובהתנערות מסממני מורשת המנדט הבריטי. תחת שרביטו שיפרה משטרת ישראל את היערכותה, בתהליך מואץ של התמחות והתמקצעות בכל תחומי העשייה המשטרתית. בתקופת כהונתו הוקם בית הספר לקצינים בכירים על ידי ניצב יהודה פראג, שהיה מייסדו ומפקדו הראשון של בית הספר. תקופת שירותו כמפכ"ל הייתה גדושה באירועים ובהם בין היתר, מאורעות ואדי סאליב בחיפה, הפגנות, פרשת יוסל'ה שוחמכר ומשפט אייכמן.
לאחר סיום תפקידו במשטרת ישראל חזר למשרד החוץ ומונה להיות שגריר ישראל בברזיל בשנים 1964–1966. בראשית 1967 מונה למנכ"ל הרשות הממשלתית לקבלנות משנה[3]. באוקטובר 1967 הוא פרש מתפקיד זה[4] וצורף להנהלת כור תעשיות כנציג רפ"י[5] והוטלה עליו האחריות לאוטוקרס ומרכבים[6]. נחמיאס הוביל לפרישת כור מאוטוקורס, לפני שנודע על קריסתה הכלכלית, בגלל חוסר שביעות רצון מסדרי העבודה בחברה, ולאחר שהצעת כור לרכוש את החברה נענתה בשלילה[7]. בשנת 1970 פרש מכור כדי לנהל את בנק ערבי ישראלי[8]. בסוף 1972 עזב את תפקידו בבנק ערבי ישראלי כדי להתמנות לסמנכ"ל הבנק הבינלאומי הראשון האחראי לניהול וארגון[9]. נחמיאס כיהן בדירקטוריון הבנק[10].
בבחירות לעיריית תל אביב בסוף 1969 הוצב במקום הרביעי ברשימת המערך כנציג ראשון של רפ"י[11]. אולם הוא העדיף שלא להיות סגן ראש עיר בשכר[12] אלא רק בתואר[13], עמד בראש ועדת החירום העירונית ועד שהחל לנהל את בנק ערבי ישראלי היה אחראי על שיכון זוגות צעירים[14]. עלו טענות שתרומתו לעירייה הייתה מצומצמת[15]. נחמיאס לא התמודד בחירות הבאות[16]. בשנת 1980 היה מבין חברי אל"ף, אזרחים למען פרס[17].
נחמיאס היה נשוי ליהודית ואב לשלושה ילדים. נפטר ב-28 בינואר 2008, בגיל 96.
עמדות
בהתייחס למאבק בתאונות דרכים התנגד נחמיאס להחמרת הענישה בטענה שאין בכך תועלת וטען שבמקום זאת יש לשפר את תשתיות הדרכים[18].
הנצחה
בית מורשת משטרת ישראל במכללה הלאומית לשוטרים בבית שמש נקרא על שמו של רב ניצב יוסף נחמיאס.
קישורים חיצוניים
- יוסף נחמיאס ז"ל - המפכ"ל השני באתר משטרת ישראל
- אפרת וייס, הלך לעולמו המפכ"ל השני יוסף נחמיאס, באתר ynet, 28 בינואר 2008
- רפאל בשן, הלכתי כי זה בריא למשטרה כאשר מפקח כללי מתחלף, מעריב, 29 במאי 1964
הערות שוליים
- ^ אתר "Billiongraves"
- ^ ש. קדם, נחמיאס נתמנה בתמיכת צעירי מפא"י, חרות, 19 במאי 1958
- ^ נחמיאס - מנכ"ל החברה הממשלתית לקבלנות משנה, דבר, 20 בפברואר 1967
- ^ דוד ליפקין, מגבלותיה של קבלנות משנה, דבר, 24 בינואר 1968
- ^ נחמיאס יצורף להנהלת כור, דבר, 10 באוקטובר 1967
- ^ דוד ליפקין, היום דיון על חלוקת התפקידים בהנהלת כור, דבר, 19 בנובמבר 1967
- ^ כור לא תחזור לשום חלק של אוטוקרס בכל צורה שהיא, דבר, 1 בפברואר 1972
יהושע ביצור, כור נדרשת להחזיר, מעריב, 1 בפברואר 1972; המשך - ^ י. נחמיאס פורש מכור ינהל בנק ערבי ישראלי, דבר, 7 ביוני 1970
- ^ י. נחמיאס להנהלת הבנק הבינלאומי, דבר, 6 בדצמבר 1972
- ^ תנודות לשני הכיוונים, מעריב, 17 באפריל 1980
- ^ שרגא הר-גיל, מפכ"ל המשטרה רץ לעירייה, מעריב, 16 באוקטובר 1969
- ^ אברהם רותם, רבינוביץ החל במגעים הראשונים לכינון קואליציה, מעריב, 30 באוקטובר 1969
- ^ אושרה תוכנית להקמת שיכונים לצעירים בתל אביב, דבר, 10 במרץ 1970
- ^ דנקה הרניש, ביטוי מלא לאופוזיציה, דבר, 9 בפברואר 1971
- ^ אברהם רותם, תל אביב: הצוות החדש מאכזב, מעריב, 23 בנובמבר 1970
- ^ דנקה הרניש, מי נרשם ומי נמחק, דבר, 24 בספטמבר 1973
- ^ אלף, דבר, 4 ביולי 1980
- ^ לוי יצחק הירושלמי, האם להחמיר בענישת עברייני תנועה, מעריב, 14 באפריל 1970
| המפקחים הכלליים של משטרת ישראל | ||
|---|---|---|
|
| סגני המפקח הכללי של משטרת ישראל | |
|---|---|
|
