הרב מרדכי אוירבך

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב מרדכי אוירבך
לידה 1 בפברואר 1942 (גיל: 82)
י"ד בשבט תש"ב
ירושלים
מדינה ישראלישראל ישראל
מקום מגורים תל אביב
מקום פעילות תל אביב
השתייכות חרדי ירושלמי
תחומי עיסוק גמרא, הלכה, משנה
רבותיו רבי שלמה זלמן אוירבך
בת זוג גיטל אוירבך
אב רבי שלמה זלמן אוירבך
אם חיה רבקה אוירבך

הרב מרדכי אוירבך (נכתב גם אויערבאך; נולד בי"ד בשבט ה'תש"ב, 1 בפברואר 1942) הוא רב קהילת "אביר יעקב" סאדיגורה בתל אביב, ראש ישיבת הליכות שלמה בתל אביב ונשיאם של המרכז הארצי לטהרת המשפחה וסמינר אוהל רבקה בירושלים ותלמוד תורה 'חכמת שלמה' החסידי בירושלים.

ביוגרפיה

נולד בשכונת שערי חסד בירושלים לרב שלמה זלמן אוירבך ולרבנית חיה רבקה. בנערותו למד תורה בישיבת פוניבז’ אצל הרב ברוך דב פוברסקי. נישא לבתו של הרב אהרן למברגר[1] (נכדת האדמו"ר מקופיטשניץ), ומאז נישואיו מתגורר בתל אביב. במשך השנים התגבשה סביבו קהילה של חוזרים בתשובה במרכז תל אביב. הרב מוסר שיעורים בימות השבוע במרכז הקהילה, ובשבתות בבית מדרשו לאחר התפילה. הרב ידוע בפקחותו ומשמש מכוון הדרך של ארגון "טהרת המשפחה" כמו של הסמינר הירושלמי לבנות "אוהל רבקה" ותלמוד התורה החסידי "חכמת שלמה" בירושלים.

אחרי פטירת האדמו"ר מסדיגורה "האביר יעקב" בה' בטבת תשכ"א, 24 בדצמבר 1960 ללא ילדים נשאר בית מדרשו ללא רב, אחרי חתונתו עם נכדת האדמו"ר מקופיטשניץ מונה על ידי אדמו"רי רוז'ין לרבה של קהילת "אביר יעקב" סדיגורה ת"א[דרוש מקור].

משפחתו

עץ משפחת אוירבך


 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שלמה זלמן פרוש
ראה עץ משפחת פרוש
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי חיים יהודה לייב אוירבך
 
 
 
צביה אוירבך
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי שלמה זלמן אוירבך
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי אליעזר אוירבך
 
רבי אברהם דב אוירבך
 
רבי שלום שבדרון
 
רבי שמחה בונים
לייזרזון
 
 
רבי משה מאיר פראג
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי שמואל אוירבך
 
רבי אברהם דב אוירבך
 
הרב עזריאל אוירבך
 
הרב מרדכי אוירבך
 
רבי זלמן נחמיה
גולדברג
 
רבי יהודה טרגר
 
הרב יצחק ירוחם
בורודיאנסקי
 
הרב יעקב יוסף אוירבך
 
הרב יחיאל מיכל שטרן
 
רבי צבי שינקר
 
אברהם יוסף
לייזרזון
 
הרב דוד יצחק
שפירא
 
הרב יעקב דוד אילן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב צבי ויסבקר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב יצחק מרדכי רובין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב אריה
שפירא


מעמדותיו

לדעתו בעלי תשובה צריכים להמשיך לעבוד במקצוע שעבדו בו: ”הגישה שלי היתה להכניס את הבעלי תשובה לעמלה של תורה. להפוך לבני תורה, אבל כל אחד עם המקצוע שהוא עובד ימשיך לעבוד, ויש כאלה שצריכים להקדיש את עצמם לגמרי לתורה. גם פרנסה צריך, ואנשים שיש להם יכולות להתפרנס עובדים, ובזמן הפנוי יושבים בבית המדרש ולומדים. גידול הילדים דורש פרנסה.”.

דרכו היא שלא לבנות תבניות שאליהן יש "להכניס" את בעלי התשובה: ”באופן כללי אין לי "מתכון" או חוברת הדרכה איך לנהל קהילה של בעלי תשובה. אני רגיל לכבד דעות של אנשים, זה האופי שלי, ואת הטבע של בני אדם. אני לא יוצר איזה "שטנץ". (יש בזה גם חסרונות…). לא שכל אחד עושה ככל העולה על רוחו. יש מרות מסויימת במקום הזה, אבל יותר נותנים לכל אחד ללכת כפי דרכו, "ללכת נגד רוחו של אחד ואחד"[2], זו הגישה, עם הכוונה. כמובן, על דרך התורה וההלכה, בלי לסטות ימין ושמאל מהשולחן ערוך, זה פשוט, אבל כל אחד מתבטא באופן שלו”[3].

מתלמידיו ובני קהילתו

גלרייה

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0