מקום עבודה

מקום עבודה הוא מקום בו אדם עובד לפרנסתו, וזאת בשני אופנים עיקריים: כעצמאי, או כשכיר אצל המעסיק שלו, כאשר מתנהלים יחסי עובד–מעביד. מקום כזה יכול לנוע בין משרד ביתי לבניין משרדים גדול או בית חרושת. יש שהעבודה מתנהלת שלא במבנה, למשל עבודה בשדה חקלאי או בסלילת כבישים. ייתכן שבמקום עבודה יעבוד עובד יחיד (למשל סוחר בחנותו או פסיכולוג בקליניקה הביתית שלו) וייתכן שיעבדו מאות ואף אלפי עובדים (למשל עובדים בבית חולים או באוניברסיטה). מקום עבודה כולל לפעמים מתחם יחיד, ולפעמים הוא מתפרס על פני סניפים רבים. עבור חברות מתועשות, מקום העבודה הוא אחד מהמרחבים החברתיים החשובים ביותר, פרט לבית, המהווה "מושג מרכזי עבור מספר גופים: העובד ומשפחתו, הארגון המעסיק, לקוחות הארגון והחברה כ[מושג] שלם". פיתוח טכנולוגיות תקשורת חדשות הביא להתפתחות העבודה מרחוק, מקום עבודה שאינו ממוקם במרחב פיזי אחד.

בדרך כלל, עובד מועסק במקום עבודה על ידי מעסיק שהוא הבעלים של מקום עבודה זה, אך מתקיים גם מצב שבו עובד מועסק במקום עבודה אחד תוך כדי חילופי מעסיקים. מצב זה קורה כאשר פעילות של חברה נרכשת על ידי חברה אחרת, כך שעובדי החברה הנרכשת הופכים לעובדי החברה הרוכשת, ללא שינוי במקום עבודתם. בקרב עובדי קבלן נפוץ המצב שבו בעקבות זכייה של קבלן חדש בהתקשרות עם מזמין השירות, עובדיו של הקבלן הקודם עוברים לעבוד אצל הקבלן החדש, תוך שהם נשארים באותו מקום עבודה.

ייתכן גם מצב שבו עובד ממשיך לעבוד אצל אותו מעסיק תוך החלפה של מקום העבודה, כאשר מדובר במעסיק שלו סניפים ברחבי המדינה או ברחבי העולם, ועובדיו ניידים בין הסניפים.

בחוקי מדינת ישראל

אחדים מדיני העבודה בישראל מתייחסים לדינמיות זו (חילופי מעסיקים באותו מקום עבודה וחילופי מקומות עבודה אצל אותו מעסיק) ובהתייחסות לזכויות הנצברות במשך תקופת העבודה הם משתמשים בביטוי "אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה". במרבית חוקי מדינת ישראל שבהם מופיע המושג "מקום עבודה" לא ניתנה הגדרה שלו, אך הגדרה כזו מופיעה בחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש״ף–2020, שבו מוגדר מקום עבודה:

"כל אחד מאלה:

(1) מקום שמועסקים בו עובדים על ידי מעסיק;

(2) מקום שנעשית בו עבודה לצורכי עסק או משלח יד;

(3) מקום שעובד מגיע אליו במסגרת עבודתו לרבות במרחב הציבורי;"

החוק המקיף ביותר העוסק במאפייניו של מקום עבודה הוא פקודת הבטיחות בעבודה, הכולל שלל הוראות בטיחות לסוגים שונים של מקומות עבודה, וכן הוראות הנוגעות לרווחתם של העובדים, כגון הספקת מי שתייה והתקנת סידורי רחצה. בנוסף מופיעות בחוקים שונים דרישות הרלוונטיות לחוק שבו הן מופיעות:

• חוק ארגון הפיקוח על העבודה מסמיך מפקחי עבודה, שמונו על ידי שר העבודה והרווחה, "לבדוק במקום עבודה את סדרי העבודה ואת סידורי הבטיחות, הגיהות והרווחה, ובין השאר גם את המתקנים, המכונות, הציוד ותהליכי העבודה".
• חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות מטיל על המעסיק חובה לבצע התאמות של מקום העבודה שיאפשרו קליטתו של אדם עם מוגבלות, ובלבד שאין בכך נטל כבד מדי על המעסיק.
• חוק הזכות לעבודה בישיבה ובתנאים הולמים קובע כי "מעסיק יעמיד לרשות עובד במקום העבודה מושב לעבודה" וכן "מעסיק יעמיד לרשות העובדים במקום העבודה כיסאות או ספסלים מתאימים, בעלי משענת גב, במספר מספיק ובמצב תקין, לישיבה בעת הפסקה בעבודה". החוק מפרט אמצעים שיש להעמיד לשימושו של מאבטח במקום עבודתו.
• תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות במקומות עבודה), התש״ף–2020, שהותקנו מכוח חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש, קובעות כללי היגיינה שיש לשמור במקום עבודה לשם התמודדות עם מגפת הקורונה.

לקריאה נוספת

• Ron Friedman (2015). The Best Place to Work: The Art and Science of Creating an Extraordinary Workplace. TarcherPerigee. ISBN 978-0399165603.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מקום עבודה בוויקישיתוף

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

30998698מקום עבודה