רבי שמואל אוירבך

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף רבי שמואל אויערבך)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי שמואל אוירבך
הרב שמואל אוירבך
הרב שמואל אוירבך
לידה 21 בספטמבר 1931
י' בתשרי ה'תרצ"ב
פטירה 24 בפברואר 2018 (בגיל 86)
ט' באדר ה'תשע"ח
ירושלים
מקום פעילות ירושלים ישראל
השתייכות חרדים ליטאים
תפקידים נוספים חבר מועצת גדולי התורה
רבותיו אביו רבי שלמה זלמן אוירבך, הרב שך
תלמידיו האדמו"ר מאמשינוב, הרב שלום יוסף גלבר, הרב יאשיהו פינטו, הרב דוד חי אבוחצירא.
חיבוריו דרכי שמואל, אהל רחל

רבי שמואל אוירבך (נכתב גם אויערבאך; י' בתשרי ה'תרצ"ב, 21 בספטמבר 1931 - ט' באדר ה'תשע"ח, 24 בפברואר 2018[1]) היה ראש ישיבת מעלות התורה בירושלים, חבר נשיאות ועד הישיבות וחבר במועצת גדולי התורה של דגל התורה. לאחר פטירת הרב אלישיב והפיצול בציבור הליטאי היה המנהיג הרוחני של הזרם השמרני יותר מבחינה אידאולוגית בציבור החרדי ליטאי, המאוגד פוליטית במפלגת בני תורה. אנשיו ראו בו את ממשיך הקו ההשקפתי השמרני של הרב שך[2].

תולדות חייו

הרב שמואל אוירבאך

נולד בשכונת שערי חסד בירושלים, בנם הבכור של רבי שלמה זלמן אוירבך וחיה רבקה (רוחמקין). הסנדק בברית המילה שלו היה האדמו"ר רבי מנחם נחום טברסקי מרחמסטריווקה, ובפדיון הבן שלו שימש ככהן הרב אליעזר כהן[3], למד בישיבת עץ חיים ואצל אביו. בשנת 1954 היה בין תלמידי ישיבת עץ חיים שהתנגדו להנפת דגל ישראל בשער הישיבה ביום העצמאות[4]. היה מקורב לרב מטשיבין[5] ולרבי איסר זלמן מלצר[6].

בצעירותו כיהן כראש ישיבת "שם עולם" של אמשינוב עד ה'תשכ"ח[7]. בשנות ה-70 התמנה בידי רבי מרדכי אליפנט לר"מ בישיבת איתרי, שם לימד עד שנת ה'תשל"ז (1977). לאחר מכן לימד תקופה קצרה בישיבת קול תורה במטרה להקים "קיבוץ" בישיבה[8]. עמד בראש "כולל שם" של משפחת מוסאיוף בשכונת הבוכרים. בשנות הנהגתו של הרב אלעזר מנחם מן שך היה הרב אוירבך מקורב אליו.

בראש חודש אייר ה'תשמ"ב הקים הרב אוירבך בעידודו של אביו את ישיבת מעלות התורה בשכונת שערי חסד בירושלים ועמד בראשה. הישיבה מתאפיינת בגילם הבוגר של תלמידיה, המצטרפים אליה בדרך כלל לאחר שנות לימוד בישיבות אחרות. בישיבה גם כולל ובו כמה עשרות אברכים.

אביו רבי שלמה זלמן אוירבך העריך אותו מאוד והיה מכנה את עצמו 'אבוה דשמואל'[9]

הרב אוירבך עסק גם בקבלה[10], ולמד גם עם רבי מרדכי שרעבי[5]. הוא ירש מאביו את תפקידו כנשיא ישיבת המקובלים שער השמים[11].

בבחירות 1996 תמך באופן בלתי רשמי במפלגת תלם אמונה, של הרב יוסף עזרן, בניגוד לדעתם של רוב הרבנים הליטאים.

בשנת ה'תשס"ג צורף למועצת גדולי התורה של דגל התורה ובשנת ה'תשס"ח מונה כחבר נשיאות בוועד הישיבות[12]. הוא שימש כנשיא של מוסדות תורה וחינוך וכן כנשיא קופת "חסדי שלום" שהוקמה בעקבות המחלוקת בציבור הליטאי.

בשנת ה'תשע"ב[13] כונסה מועצת גדולי התורה של דגל התורה בראשות הרב שטיינמן כדי להרחיב את שורותיה. הרב אוירבך דרש לצרף גם את הרב דב צבי קרלנשטיין ורבנים נוספים ממקורביו, אך בקשתו לא נענתה[14]. מאז הרב אוירבך לא השתתף בכינוסי המועצה (מלבד בכינוס המשותף של מועצות גדולי התורה של אגודת ישראל ודגל התורה ושל מועצת חכמי התורה, בתשע"ד[15]).

הרב אוירבך היה מקורבו של הרב יוסף שלום אלישיב. סמוך לפטירת הרב אלישיב חל פיצול במחנה הליטאי, בראש מחנה הרוב ניצב הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן ובראש מחנה המיעוט שכונה הפלג הירושלמי עמד הרב שמואל אוירבך. בה'תשע"ב[16] הוקם בחסותו העיתון "הפלס" והוא שימש כסמכות הרוחנית העליונה שלו. בה'תשע"ד[17] פרסם מכתב לטובת העיתון, שבו הגדיר אותו כ"יסודה וקיומה של תורה והרבה גופי תורה תלויים בו"[18].

בדצמבר 2012 החליטה מועצת גדולי התורה של דגל התורה להציב במקום השלישי בקרב מועמדי המפלגה את יעקב אשר, במקום מנחם כרמל, מקורבו של הרב אוירבך, שהוצב במקום זה בבחירות הקודמות[19]. בעקבות זאת הקימו אנשים המזוהים עם מחנהו של הרב אוירבך את מפלגת "נצח"[20]. שבוע לפני הבחירות הוא נועד בביתו עם האדמו"ר מגור הרב יעקב אריה אלתר, והשניים סיכמו על תיאום בנושא הגיוס ובנושאים נוספים בין הרב אוירבך ונציג "הסיעה המרכזית" של חסידות גור, יעקב ליצמן. בעקבות זאת פרסם הרב אוירבך מכתב תמיכה ברשימת "יהדות התורה" והורה לנציגי רשימת "נצח" להסיר את התמודדותם[21]. לקראת הבחירות לרשויות המקומיות, בשנת 2013 הקימו תומכיו את "מפלגת בני תורה", והיא התמודדה בירושלים, בבני ברק ובמודיעין עילית וזכתה בחמישה מושבים. בעקבות התמודדותה העצמאית של "בני תורה" בבחירות לרשויות המקומיות התבטא הרב חיים קנייבסקי בחריפות רבה כלפיו וכלפי תומכיו[22].

בה'תשע"ה יזם את הקמת בד"ץ מסורת [23]וזאת לאחר השינויים שהתרחשו בכשרות שארית ישראל[24].

בבחירות לכנסת העשרים פורסם בעיתון "הפלס" שבחסותו, שאין כל הוראה או המלצה מצדו להצביע עבור אחת המפלגות[25].

היה נשוי לרחל, בת הרב פנחס אליעזר פקשר מירושלים (נפטרה בי"ד בטבת ה'תש"ן). על שמה נקראים חלק מספריו, וכן סמינר לבנות "דרכי רחל" (של הרב יחיאל מנדלסון), וסמינר "אהל רחל". לבני הזוג לא היו ילדים. גיסו (בעל אחות אשתו) היה חבר הכנסת מנחם פרוש. תחילה התגוררו ברחוב "גשר החיים", לאחר בניית הפנימיה בישיבת מעלות התורה עברו להתגורר בבנין הפנימיה, בשכונת שערי חסד.

פטירתו והלווייתו

נפטר מדום לב בליל שבת פר' תצוה-זכור ט' באדר תשע"ח [26]. הלוויתו התקיימה ביום ראשון י' באדר ההלוויה יצאה מישיבתו מעלות התורה בהשתתפות מאות אלפים[27]. הספידוהו אחיו הרב אברהם דב אוירבאך, הרב עזריאל אוירבאך והרב מרדכי אוירבאך, הרב צבי פרידמן, הרב ברוך שמואל דויטש, הרב ישראל יצחק קלמנוביץ' והרב משה שטרנבוך, ותלמידיו הרב צבי וידר והרב יוסף פטרוף. נקבר בהר המנוחות לצד אביו הרב שלמה זלמן אוירבאך.

דעותיו

הרב אוירבך נחשב בעיני תלמידיו כממשיך הקו ההשקפתי של הרב שך. הוא דגל בעמדה אידאולוגית מחמירה בענייני חינוך והשקפה תורנית.

הוא התנגד להקמת מכללות אקדמיות לחרדים ולהתערבות משרד החינוך בתכני הלימוד במוסדות הלימוד החרדיים. הוא התנגד לכל צורה של שירות צבאי או שירות אזרחי. בשנת 2011 הצטרף למכתבם של רבי מיכל יהודה ליפקוביץ, רבי חיים קניבסקי ורבי נסים קרליץ[28], שפורסם ב"יתד נאמן", בו קבעו שהמצטרף לשירות לאומי אזרחי "מחריב בזה את עצמו ואת צביון ביתו ועתיד חינוך ילדיו"[29].

בתקופת תכנית ההתנתקות התנגד למסירת שטחים, בעיקר בגלל הסכנה שבדבר אך גם בגלל חשיבות ארץ ישראל[30].

הרב אוירבך התנגד להקמת הנח"ל החרדי, והיה בין הרבנים שהובילו את ההתנגדות לחוק טל ולכוונות לבצע שינויים בהסדר גיוס בני הישיבות. במכתב שפרסם ב"יתד נאמן" בשנת ה'תשע"ב (2012) כתב: "כאשר מקובלנו אנו מרבותינו עיני עדת ישראל אשר מפיהם אנו חיים, אשר זו (=גיוס בני הישיבות) גזירת עקירת הדת, אשר על זה נצטווינו לעמוד על נפשינו בלי שום ויתור חס ושלום לקדש שם שמים".

החל משנת 2012[31] הורה הרב אוירבך שלא להתייצב בלשכות הגיוס לקבלת דחיית גיוס במסגרת הסדר תורתו אומנותו. ב-תשע"ד ביקר את ועד הישיבות על שהוא משתף פעולה עם הצבא והורה שאין להתייצב גם כדי לקבל פטור[32]. בתחילת תשע"ו[33] הודיע כי הוא מתנגד לתיקונים בחוק הגיוס לבני הישיבות שדרשו חברי הכנסת החרדים בעידוד מועצות גדולי התורה של מפלגותיהם[34]. בעת מעצר עריקים שלא התייצבו כהוראתו על ידי המשטרה הצבאית, הורה הרב אוירבך לתלמידיו לצאת להפגנות ולחסימות כבישים במקומות רבים בישראל.

בוויכוח שהתגלע בישיבת פוניבז' הוא הצטרף לרב אלישיב בתמיכתו ברב שמואל מרקוביץ[35]. היה נשיא עמותת עטרה ליושנה שפעלה ליישוב יהודים ברובע המוסלמי בירושלים[36]. הרב אויערבאך עורר את תלמידיו ללימוד וידיעת המקרא[37]

אחיו

עץ משפחת אוירבך


 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שלמה זלמן פרוש
ראה עץ משפחת פרוש
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי חיים יהודה לייב אוירבך
 
 
 
צביה אוירבך
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי שלמה זלמן אוירבך
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי אליעזר אוירבך
 
רבי אברהם דב אוירבך
 
רבי שלום שבדרון
 
רבי שמחה בונים
לייזרזון
 
 
רבי משה מאיר פראג
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי שמואל אוירבך
 
רבי אברהם דב אוירבך
 
הרב עזריאל אוירבך
 
הרב מרדכי אוירבך
 
רבי זלמן נחמיה
גולדברג
 
רבי יהודה טרגר
 
הרב יצחק ירוחם
בורודיאנסקי
 
הרב יעקב יוסף אוירבך
 
הרב יחיאל מיכל שטרן
 
רבי צבי שינקר
 
אברהם יוסף
לייזרזון
 
הרב דוד יצחק
שפירא
 
הרב יעקב דוד אילן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב צבי ויסבקר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב יצחק מרדכי רובין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב אריה
שפירא


ספריו

מתלמידיו

בקביעת מזוזה. משמאלו הרב יוסף פטרוף

ישיבת אמשינוב:

ישיבת איתרי:

ישיבת מעלות התורה:

  • הרב יוסף פטרוף, נאמן ביתו של הרב אוירבך, ומראשי ישיבת מעלות התורה.[38].
  • הרב שמואל טל, ראש ישיבת תורת החיים, מחבר ספרי טל חיים
  • הרב אליהו ויינר מראשי ישיבת "דעת אליהו" בירושלים
  • הרב יאשיהו פינטו, מאשדוד
  • הרב צבי וידר, רב הקהילה החרדית בקריית יובל מחבר הספר "מנחת צבי" ומראשי ישיבת מעלות התורה
  • הרב מאיר בן שושן, ראש ישיבת שערי תבונה באלעד.
  • הרב עמי גורן, רב קהילת אור שמואל בצפת. מחבר הספרים "פתחי שערים" "סלעי ומצודתי" "ודעת למדני"

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רבי שמואל אוירבך בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ יקי אדמקר‏, מנהיג הפלג הירושלמי הרב שמואל אוירבך הלך לעולמו בגיל 86, באתר וואלה!‏, 24 בפברואר 2018
  2. ^ יאיר אטינגר, מי יהיה יורשו של פוסק הדור?, באתר הארץ, 10 בפברואר 2012
  3. ^ על פי ספר שמואל בדורו. היה בן דודו ושכנו של אביו הגרש"ז.
  4. ^ מכתב בחתימת הרבנים לומדי ישיבת "עץ חיים" - נגד תליית דגל ב"יום העצמאות" - אייר תשי"ד (1954), אתר בית המכירות הפומביות 'קדם'
  5. ^ 5.0 5.1 המבשר, יום א', י' באדר ה'תשע"ח, גיליון 2784, עמוד 1
  6. ^ יענקי קצבורג, שבועון קול העיר עמ' 17, יג אדר תשע"ח
  7. ^ יענקי קצבורג, שבועון קול העיר עמ' 17, יג אדר תשע"ח
  8. ^ "קיבוץ" הוא קבוצת הבחורים הבוגרים בישיבה שאיננה נמנית עם שומעי השיעורים היומיים של הר"מים. עד אותן השנים בקול תורה לא היה קיבוץ והבחורים פנו לישיבות אחרות.
  9. ^ ככינויו של אבי האמורא שמואל. יענקי קצבורג, שבועון קול העיר עמ' 17, יג אדר תשע"ח
  10. ^ אשר אטדגי, בין בני ברק לירושלים, מקור ראשון, מוסף "שבת", 10 באוגוסט 2012
  11. ^ מי היה הגר"ש אוירבך זצ"ל? באתר מוקד תהילים ארצי
  12. ^ דו"ח מילולי שנת 2008 של ועד הישיבות באתר גיידסטאר
  13. ^ אוגוסט 2012.
  14. ^ שרי רוט ומשה ויסברג, ה'מועצת' התכנסה בחזון איש 5 • "פונים לראשי השלטון שלא ישנו", באתר בחדרי חרדים, 13 באוגוסט 2012
  15. ^ 24 בפברואר 2014.
  16. ^ יולי 2012.
  17. ^ מאי 2014.
  18. ^ חנני לייבוביץ, שנתיים מאז יצא: הגרש"א פרסם מכתב תמיכה בהפלס, באתר בחדרי חרדים, 27 ביוני 2014
  19. ^ שרי רוט, כל חברי 'המועצת' הסכימו: אשר יחליף את כרמל שהודח, באתר בחדרי חרדים, 3 בדצמבר 2012
  20. ^ שבתי בנדט, קרב רב: המאבק שמסעיר את רבני דגל התורה, 3 בדצמבר 2012, באתר וואלה!
  21. ^ אתר למנויים בלבד יאיר אטינגר, אחדות של הרגע האחרון ביהדות התורה: נגד פשרה בגיוס, באתר הארץ, 18 בינואר 2013
  22. ^ יקי אדמקר‏, הרב קנייבסקי על הרב אוירבך: "מגיע לו סקילה", באתר וואלה!‏, 7 בנובמבר 2013; ארי גלהר, הרב קנייבסקי: הרב אויערבך חייב סקילה, באתר nrg‏, 7 בנובמבר 2013
  23. ^ התפתחות מרשימה בבד"ץ מסורת, באתר עיתון הפלס רוטר נט, ‏שבט תשע"ה
  24. ^ ישראל כהן (עיתונאי), כשרות שארית ישראל משנה את פניה, באתר כיכר השבת
  25. ^ ישראל כהן, ‏הכרעת רבי שמואל אוירבך: "אין למי להצביע בבחירות", באתר כיכר השבת, 16 במרץ 2015
  26. ^ משה ויסברג, שעותיו האחרונות של הגר"ש אויערבך: "ראש הישיבה למד כרגיל", באתר בחדרי חרדים, 24 בפברואר 2018
  27. ^ וכבוד עשו לו במותו, באתר JDN
  28. ^ צילום המכתב כאן
  29. ^ בכירי דגל התורה: לא לצבא, לא לשירות אזרחי באתר חדו"ש
  30. ^ ירחון האוצר גליון י"ד עמוד שצ"ז, ראה כאן.
  31. ^ קובי נחשוני, בגלל בדיקת אשכים: רבנים ליטאים נגד 'צו ראשון', באתר ynet, 28 בנובמבר 2012
  32. ^ ישראל כהן, ‏הגר"ש אוירבך תוקף: ועד הישיבות כבר שייכים לצבא, באתר כיכר השבת, 6 ביולי 2014
  33. ^ נובמבר 2015.
  34. ^ ישראל כהן, ‏הגר"ש אוירבך נגד כולם: "אין לתת שום גושפנקא לדבר הנורא", באתר כיכר השבת, 16 בנובמבר 2015
  35. ^ קובי נחשוני, פוניבז': מאבטחי 'השונאים' גירשו את 'המחבלים', באתר ynet, 1 בדצמבר 2009
  36. ^ השבעה לרב אויערבאך זצ"ל, באתר ערוץ 7 חדשות, פוליטיקה, תרבות, יהדות ועוד
  37. ^ הסכמתו לספר כרם יהושוע.
  38. ^ משה ויסברג, ההמשך בישיבה: הרב יוסף פטרוף מסר שיעור ראשון • צפו, באתר בחדרי חרדים, 5 במרץ 2018



הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

29702655שמואל אוירבך