הרב יעקב אריה מיליקובסקי

הרב יעקב אריה ישעיה מיליקובסקי מאמשינוב

קובץ:אמשינוב2.jpg
לידה	כ"ג באב תש"ז (גיל: 77) ארצות הברית
מקום מגורים	בית וגן ירושלים
בת זוג	נעמי פעריל מיליקובסקי (אייגר)
אב	הרב חיים מיליקובסקי
אם	חיה נחמה מיליקובסקי (קאליש)
אדמו"ר חסידות אמשינוב ה־6 → רבי ירחמיאל יהודה מאיר קאליש

הרב יעקב אריה ישעיה מיליקובסקי (נולד ב-9 באוגוסט 1947, כ"ג באב ה'תש"ז), הוא האדמו"ר מאמשינוב הנוכחי.

ביוגרפיה

נולד בארצות הברית לרב חיים מיליקובסקי, ליטאי מתלמידי ישיבת מיר שהיה לימים ראש ישיבת שם עולם אמשינוב בירושלים, ולחיה נחמה, בתו של האדמו"ר רבי ירחמיאל יהודה מאיר קאליש מאמשינוב. השידוך החריג בין תלמיד הישיבה הליטאי לבת האדמו"ר נערך בתקופת מלחמת העולם השנייה, בעת שהותם בשאנגחאי שבסין.

בילדותו עלה עם הוריו וסבו לירושלים ולמד בתלמוד תורה עץ חיים ובישיבת בריסק.

בב' באלול תש"ל, בגיל עשרים ושלוש, נשא את בתו של האדמו"ר רבי אברהם איגר מלובלין. לזוג כיום שנים עשר ילדים. בנם הגדול נפטר בנערותו לאחר מחלה ממושכת.

בכ"ז באייר תשל"ו נפטר סבו, והחסידים מינו אותו לאדמו"ר תחתיו, בניגוד לרצונו. מספר אדמו"רים, בהם רבי ישראל אלתר מגור ורבי משה מרדכי בידרמן מלעלוב, שכנעו אותו לקבל על עצמו את עול האדמו"רות. על אף שהוא נעתר לבקשתם, אינו נוהג כשאר האדמו"רים, כך למשל אינו יושב בראש השולחן בעת הטישים, אלא בשמחות. אינו לובש אף לבוש רבני, אינו נוהג להעזר במשמשים ואינו מקבל קוויטלעך ופדיונות. לחלק מהחסידים הקוראים לו "רבי" הוא נוהג עד היום להשיב שהוא אינו רבי.^{[דרוש מקור]}

בית המדרש המרכזי של חסידות אמשינוב בבית וגן, הסמוך לבית האדמו"ר

האדמו"ר מתגורר בסמיכות למרכז החסידות, בשכונת בית וגן בירושלים, לשם הוא מגיע בחגים ועורך טיש. חסידיו מרוכזים ברובם בביתר עילית, ולהם חמישה בתי כנסיות בעיר.

אישיותו

בפסקה זו אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב בה וייתכן שמדובר במחקר מקורי. אנא שקלו לשפר את אמינות הפסקה באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הפסקה בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.

פרסומו העיקרי הוא בשל סדר יומו המיוחד, עד כדי שסדרי השבת שלו מסתיימים לפעמים ביום שלישי. מלבד שהוא מאריך מאוד בתפילתו, הוא נוהג להתכונן זמן רב לפני קיום מצוות ותפילות, פעמים רבות הרבה מעבר לזמני ההלכה המקובלים לפי השולחן ערוך, בעקבות כך מתקיים במגזר החרדי דיון ציבורי סביב הנהגותיו. איחורו הקיצוני מתבטא בתפילות אותן יכול לערוך אף ימים לאחר זמנן, את שאר מצוות היום הוא מקיים בגבולות זמניהם ההלכתיים^{[דרוש מקור]}.

את הנהגותיו משתדל האדמו"ר שלא לעשות בפומבי אלא רק בקרב חסידיו, וכאשר הוא מאריך את זמני השבתות או הימים הטובים, הוא מורה לעיתים להגיף את כל החלונות ושלא להכניס את מי שלא נמנה על קהל החסידים^{[דרוש מקור]}. לאחר שעבר בשנים האחרונות מאורעות רפואיים, נעזר ביום השני לתעניתו בתשעה באב וביום כיפור בעירוי נוזלים באמצעות אינפוזיה.

במהלך השולחנות שהוא עורך, ובפרט בשנותיו המוקדמות, מנהגו לברך ב'לחיים' כל חסיד בפני עצמו, ואף את צעירי הילדים, מעמד שיכול להימשך אף שעות ארוכות.

קבלת הקהל הציבורית נערכת בדרך כלל בשעות המאוחרות של הלילה, עד לפנות בוקר, ובערבי שבתות בצהריים. בשנותיו המוקדמות יותר נהג האדמו"ר לקבל קהל בעמידה בלבד.

האדמו"ר נוהג להמנע בדרך כלל מהבעת דעה בנושאים ציבוריים, אך קהילתו מזוהה דה פקטו עם סיעת שלומי אמונים במפלגת אגודת ישראל. הוא עצמו אינו משתתף בבחירות לכנסת אלא רק בבחירות לעיריה, בשל מעמדו האזרחי.

בניגוד לגישתם של רבנים רבים, קירב את שלמה קרליבך, כפי שנהג סבו האדמו"ר רבי מאיר.

תורתו

בעבר נהג למסור מדי שבוע שיעורים בפירוש הרמב"ן לתורה ובפירוש אור החיים על התורה, אלה יצאו לאור על ידי תלמידו הרב שמואל נחום הלחמי (ויסברוד) בחיבורו "אור לעיניים".

בשנים האחרונות מוסר מעת לעת גם שיעורים בספרי חסידות.

בזמנים מיוחדים (חגים שהחסידים מתכנסים, ושמחות משפחתיות של האדמו"ר) נוהג האדמו"ר לומר דברי תורה לציבור (המכונה "תוירֶה"), הדברים מאוד עמוקים, והבולט בהם הוא שהאדמו"ר נוהג לומר זאת באיטיות מופלגת, בדומה לתפילתו, משך התורה נמשך בדרך כלל ליותר משעה, עם הרבה הפסקות באמצע, לצורך נוחות הציבור ושמירה על רצף הדברים לצורך הריכוז בדברים העמוקים - הקימה עמותת "קולו בקודש" מערכת טלפונית אשר אפשר לשמוע שם את דברי תורתו של האדמו"ר בזמן מאוד מהיר ביחס למהירות אמירתם (שליש או רבע מהזמן), והמערכת מתעדכנת בכל עת בדברי תורה מעודכנים, בנוסף לארכיון תורות ישנים שאפשר לשמוע במערכת, (יצויין כי האדמו"ר עומד על כך שדברי תורתו לא יופצו אל מחוץ לקהילה, כדי שאנשים שלא מכירים את הסגנון לא יפרשו את זה בטעות בהבנה לא נכונה, ולכן אין מחברים למערכת, אלא את מי ששומע בדרך כלל את דברי תורתו של האדמו"ר).

ככלל, דברי התורה ושיעוריו מופצים בכתב בקונטרסים תורניים פנימיים בחסידות, מתוכם: שיעוריו וביאוריו על ספרי חסידות, דברי תורתו אשר אומר בכל שמחה במשפחתו, ובכל חג לציבור החסידים, שיחותיו שאומר באירועים מיוחדים.

משפחתו

• חתנו הרב מרדכי היילפרין רב קהל חסידים בביתר עילית, בנו של הרב יצחק אריה לייבוש גאב"ד ראדומישלא-רמות.
• חתנו הרב מנחם שלום (המכונה מנדל) ויליגר ראש כוללים חושן משפט בירושלים ובביתר עילית, דיין בבית דין לענייני ממונות הישר והטוב ירושלים, בנו של הרב דוד יהודה רב קהילה חסידית בארצות הברית.
• חתנו הרב עקיבא קליין, בן רבי אשר אנשיל אב"ד ווארשווהלי.
• חתנו הרב ירחמיאל אייזנברג.
• בנו הרב מאיר, חתן הרב קלמן דרוק מזקני וחשובי חסידי אמשינוב.
• בנו הרב דוד, ראש ישיבה מיסודם של חסידי אמשינוב בביתר עילית, חתן הרב ישראל יהודה אהרונסון, משגיח רוחני בישיבת חזון נחום בבני ברק.
• בנו הרב משה, יד ימינו של האדמו"ר, חתן הרב ישראל בן שם.
• בנו הרב חיים, ראש כולל הלכות שבת בעיון בירושלים, חתן הרב פנחס אייזנברג.
• בנו הרב מנחם, ראש כולל ש"ס עיון דחסידי אמשינוב בביתר עילית, חתן הרב יצחק קליין ראש ישיבת אמשינוב בביתר עילית.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא הרב יעקב אריה מיליקובסקי בוויקישיתוף

• מידע רב אודותיו הכולל תמונות עובדות וסיפורים בפורום אוצר החכמה.
• הרב משה שילת, פשוט להיות יהודי (אורכב 01.03.2019 בארכיון Wayback Machine) שיחת חג עם כ"ק האדמו"ר מאמשינוב שליט"א, בעלון קרוב אליך
• הכנסת ספר תורה לביהמ"ד אמשינוב בצפת, סרטון באתר יוטיוב

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

יעקב אריה מיליקובסקי34512615