בספר במדבר (כ"ג, כ"ב) בלעם בנבואתו משבח את ה' במשפט הבא: ”אֵ-ל מוֹצִיאָם מִמִּצְרָיִם כְּתוֹעֲפֹת רְאֵם לוֹ”[2][3] היו שפירשו את הפסוק מלשון "רום" - גובה[4] אך רבים פירשו את הפסוק כמין בעל חיים.[5][6][7] בתרגום השבעים תורגם "מונקורוס" (ביוונית חד קרן), רד"ק[8] ואחרים[9] (לאו דווקא יהודים[10]) אימצו את פירוש זה.
בספר דבריםמשה מברך את יוסף ואומר: ”בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ וְקַרְנֵי רְאֵם קַרְנָיו בָּהֶם עַמִּים יְנַגַּח יַחְדָּו אַפְסֵי אָרֶץ”.[11]
בספר איוב ה' מספר לאיוב את גבורותיו ואומר: ”הֲיֹאבֶה רֵּים עָבְדֶךָ אִם יָלִין עַל אֲבוּסֶךָ: הֲתִקְשָׁר רֵים בְּתֶלֶםעֲבֹתוֹ אִם יְשַׂדֵּד עֲמָקִים אַחֲרֶיךָ: הֲתִבְטַח בּוֹ כִּי רַב כֹּחוֹ וְתַעֲזֹב אֵלָיו יְגִיעֶךָ: הֲתַאֲמִין בּוֹ כִּי יָשִׁיב זַרְעֶךָ וְגָרְנְךָיֶאֱסֹף”.[12]
ניתן ללמוד מספר נקודות מהפסוקים: לראם יש שני קרניים[13] הראם כשר לקרבן,[14] קרניו יפות ומביעות גאווה בצורתן כלפי מעלה,[15] הראם היא חיה תוקפנית,[16] ובעלת כוח רב,[12]הראם מקביל לשור ודומה לחיית רפת.[17]
בחז"ל
ראם לבן, הועלה מספר פעמים כזיהוי אפשרי של הראם המקראיבספרי[18] על הפסוק בדברים הושוו השור והראם, הראם קרניו נאות וחלשות, ואילו השור קרניו חזקות ולא נאות.
באגדות רבה בר בר חנה[21] מספר רבה שהוא ראה "אורזילא" (=ראם) בן יום אחד בגודל הר תבור, לאחר שהטיל גללים הוא חסם את נהר הירדן הגמרא מבארת שגודלו של הר תבור הוא ארבעים פרסאות – כמאה ושלושים קילומטר, מספר מפרשים התייחסו לסיפור כעובדה בתוספת גוזמא,[22] רבים אחרים ביארו את הסיפור בצורה מטאפורית.[23]
במסכת עבודה זרה מתאר רב יהודה בשם רב את השגחת ה' ואומר "ה' זן את כל העולם כולו מקרני ראמים עד ביצי כנים" - הנגדה בין היצור הגדול ליצור הקטן בעולם החי.[26] רבי יהודה החסיד הסביר את המשפט שה' נותן חכמה לאדם ליצור מסרק מקרני ראמים להוצאי ביצי כינים.[27]
החיד"א מצטט כתב יד שעל פיו בכל תקופה חי רק זוג אחד של ראמים: הזכר בקצה אחד של העולם והנקבה בקצהו השני. בגיל שבעים הם נפגשים לראשונה, ולאחר שהנקבה מתעברת היא נושכת את הזכר למוות. הריונה נמשך שתים עשרה שנה. בשנתיים האחרונות אין היא מסוגלת ללכת, אלא רק להתהפך מצד לצד, ושפע הרוק שיורד מפיה משקה את השדות שסביבה ומצמיח עשב למחייתה. לבסוף, כאשר היא ממליטה שני ראמים, זכר ונקבה, היא נופחת את נשמתה. מיד פונה הראם הזכר מזרחה ואילו הנקבה - מערבה. רק כעבור שבעים שנה הם עתידים להיפגש.[32] מדרש דומה פורסם על ידי חיים מאיר הורוויץ בשם עין יעקב דפוס ראשון.[33]
הנחה זו ככל הנראה שגויה בשל העובדה שהתנ"ך ברובו מתאר חיות הנמצאות באזור הכתיבה שלו מה שאי אפשר להגיד על הקרנף, בנוסף ישעיהו מתאר את הראם כחיה העומדת להקרבה ומן הסתם כשרה לאכילה.
אהרן מרקוס זיהה את הראם עם הפיל בשל גודלו הרם ובשל ההקבלה בין האריה לקרני הראם המופיעה בתהלים כב, אשר לדעתו זוהי הקבלה בין שני האריה לחטי השנהב.[35]
רס"ג מתרגם[36] במספר מקומות את המילה ראם לערבית - "רים" שהוא הנקרא בעברית מודרניתראם (אוריקס),[37]אריסטו כתב על האוריקס שהוא בעל קרן אחת[38] ככל הנראה בשל מבט מהצד שיכול להתפרש בטעות כקרן אחת.[39]
זיהוי זה בעייתי מפני שהראם הוא לא תוקפני ולא מקביל לשור מבוית, בנוסף הראם מופיע בכתבי אוגרית[40] ובאזור זה האוריקס כלל לא היה.[41]
חוקרים רבים זיהו את הראם המקראי עם שור הבר - שור פרא ענק ורב עוצמה שנכחד בתחילת המאה ה-17, שור הבר דומה בצורתו לראם, הוא בעל זוג קרניים הפונות כלפי מעלה, הוא כשר לקרבן, תוקפני וחזק, ודומה לחיות רפת.[42] בציורים אשוריים של שור הבר כתוב "רימו" שמשמעותו בסורית וערבית ראם.[41]
היעלמותו מהנוף הישראלי ולאחר מכן האירופאי הביאה לפירושים מוטעים דוגמת הקרנף והאוריקס, חז"ל בדיון על שופר ככל הנראה זיהו את הראם כאוריקס, כך גם זיהויו של אונקלוס את הדישון כ"ראם" נובע מכך שזיהה את הראם כאוריקס.[43][44]
לפי זיהוי הראם כשור הבר, הראם מוזכר גם ברשימת החיות הכשרות באכילה ”"אַיָּ֥ל וּצְבִ֖י וְיַחְמ֑וּר וְאַקּ֥וֹ וְדִישֹׁ֖ן וּתְא֥וֹ וָזָֽמֶר"”דברים, י"ד, ה' שכן אונקלוס מתרגם את התאו ל"תורבלא" – שור הבר.[45]
^רבי טוביה בן אליעזר, במדרש לקח טוב על הפסוק כותב: "ולפי שכח ראם גדול מן החיות, הזכיר את הראם. ואמרו הרואים שראוהו שהוא גדול מן הגמל, וקרניו חדודות כמו חרב והן ארוכות יותר מחמש אמות, ואין כל בריה יכולה לעמוד לפניו"
^רבי שלמה פרחון איחד את הפירושים וכתב שהראם נקרא כן בשל גובה צווארו, ראו מחברת הערוך אות ר ערך ראם
^ההקבלה מהווה גם ביסוס לאגדת דוד והראם, שכן מסופרת אגדה דומה גם על ימאים שעלו על גבי לוויתן, ראו: איתן לוין, בעקבות הראם, חקר ועיון במדעי היהדות, חיפה תשל"ו, עמ' 138 - 141
.jpg)
_enhanced.png)
