חיים מאיר הורוויץ

עמוד לדוגמה מתוך "ברייתא דמסכת נדה" עם הערות "פתחי נדה" בחלקו התחתון של הדף, על ידי בהוצאת חיים מאיר הורוויץ - פרנקפורט תרמ"ט (1889)

חיים מאיר הורוויץ הלוי בן יוסף - (1855–1904) היה רב, חוקר כתבי יד, ובעל חנות ספרים עבריים בפרנקפורט. למד בבית המדרש לרבנים בברלין והיה תלמיד הנצי"ב מוולוז'ין.

הוא פענח ופרסם נוסח מוגה של כתבי היד הישנים, חלקם כתבים שלא היו ידועים עד אז. את כתבי היד מצא באוסף ספריית פאלאטינה בעיר פארמה שבאיטליה, על פי הרשימה של האספן ומומחה כתבי היד העבריים הנוצרי ג'יאובני ברנרדו דה רוסי מעיר זו.

כתבי היד הישנים כללו כתבים של ספרוּת תנאית - לפחות חמישה כרכים של "תוספתא עתיקתא", ספרות מתקופת הגאונים - בינם כתבי רב יהודאי גאון נטרונאי גאון תשובות של רבי סעדיה גאון ושל רב האי גאון, וכן כתבים מתקופת הראשונים וביניהם הרמב"ם ורבי אברהם אבן עזרא. ספריו הידועים לנו הודפסו בפרנקפורט בשנים תר"מ (סביבות 1880) תרמ"א-תרמ"ב (1881-2), תרמ"ט ותר"ן (סביבות 90–1889).

בהקדמות לספרים ובשערי הספרים הסביר והדגיש את חשיבות הנושאים וחשיבות ההוצאה לאור של כתבים אלו, ולעיתים גם דן בפרטי סוגיות בהשוואה לידוע אז מתוך הדפוסים ובדיוניו עם חוקרים אחרים.

בספריה הלאומית שמורה רשימת הספרים מתוך חנותו, משנת תרמ"ד (סביבות 1884).

משפחתו רבותיו וקהילת הלומדים

רעייתו חיה, הייתה בתם של פרל לאה ציסמן ושל הרב משה סג"ל לנדאו בן הרב אלעזר לנדאו מחבר הספר "יד המלך". אביו של הרב אלעזר, ישראל, בנו של הרב יחזקאל לנדאו הנודע ביהודה, היה אחד המו"לים הידועים של תנועת ההשכלה בפראג.

בנו הבכור אלעזר אליהו נולד באב תרמ"ט (1889), חודשים אחדים לפני ההוצאה לאור של הכרך החמישי של ספרו תוספתא עתיקתא.

רבותיו: מההקדמות לספרים שהוציא אפשר להבין שהרב הורוויץ הלוי למד בבית המדרש לרבנים בברלין, מפי רבותיו: הנצי"ב מוולוזין - הרב נפתלי צבי יהודה ברלין, והרב עזריאל הילדסהיימר - ראש בית המדרש ומייסדו, שכיהן כאב בית הדין של ברלין.

קשריו: מאחת ההקדמות עולה שהיה בקשר עם חוקרי כתבי היד שלמה בובר (מלבוב), אברהם ברלינר (מברלין), אברהם דרבקין והרב ד"ר אברהם אליהו הרכבי (מסנט פטרסבורג), רפאל נתן נטע רבינוביץ פרץ פרלס ואברהם מרצבכר (ממינכן), אברהם (אדולף) נויבאואר (מאוקספורד), אהרן ילינק (מווינה), הברון דוד גינצבורג, שניאור זק"ש וצדוק כהן (מפריז) מ' לוי ומרדכי דא-כאפו (מרומא), נפתלי הרמן אדלר ונתן אדלר (מלונדון), ושלמה זלמן חיים הלברשטם (מביליץ).

על שושלת משפחת לנדא

במסגרת ההקדמה לכרך החמישי של תוספתא עתיקתא, הורוויץ הלוי הביא את אילן היוחסין של משפחת לנדאו, משפחת חותנו משה סגל לנדאו, שהיה נין של הנודע מיהודה. הוא מפרט את שמות הבנים והבנות במשפחה, את קשריהם ותפקידי המנהיגות היהודית שתפסו, ואף את שעת היום בה נכנס בנו בברית המילה. בני ובת הנודע ביהודה התפרסו ברחבי אירופה, אחד נותר בפראג, האחרים הגיעו לראדום שבפולין, לאוסטרוה שליד מזריטש (כיום באוקראינה), ברעז'אן (בז'ז'ני בגליציה), לקייב בירת אוקראינה, ולהאנובר שבגרמניה שם כיהן הרב בתוספת התואר דוקטור. הם היו נשואים למשפחת זוסמן, רפופורט, זייצב וציסמן.

כתבי היד שהוציא בדפוס

צילום שער "תוספתא עתיקתא" - קובץ ברייתות עתיקות שנדפסו מכתבי יד על ידי חיים מאיר הורוויץ בשנת 1889.

כאמור, פרסם את תכנם של כתבי יד קדומים מתקופת המשנה ועד לימי הראשונים בתחילת ימי הביניים. בין ספריו, ידועים:

• ברכת אברהם - תמונת מודעה מקורית על הוצאת הספר, (אתר הספרייה הלאומית)
• משנת רבי אליעזר - על פרקי דרבי אליעזר. על הספר אנו יודעים מן ההקדמה לספרו בית נכות.

מהדורות סרוקות באתר כתבים עבריים (היברובוקס)

• אגדת אגדות - קובץ מדרשים קטנים
• בית נכות - קובצי הלכה ותשובות מתקופת הגאונים
• תוספתא עתיקתא - כרך חמישי, נוסח קדום של התוספתא. כרך זה כולל תשובה מהרמב"ם מתוך כתב יד.
• תורתן של ראשונים -
  • כרך א' - דברי רב יהודאי גאון על סדר הקריאה בתורה וההפטרות, תשובות רבי (המכונה כאן רבנו) סעדיה גאון, ודבריו בעניין ידיעת המדעים של חכמינו כמשתקף במשנה ובתלמוד.
  • כרך ב' - תשובות של רב האי גאון, רב נטרונאי גאון, וגאונים נוספים.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא חיים מאיר הורוויץ בוויקישיתוף

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

29190899חיים מאיר הורוויץ