אבוס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אֵבוּס הוא מתקן מוארך, עשוי עץ או אבן על פי רוב, המשמש להזנה של בהמות, הן במשק החי והן במרעה.

בתנ"ך מוזכר האבוס בספר ישעיהו, פרק א', פסוק ג': "יָדַע שׁוֹר קֹנֵהוּ וַחֲמוֹר אֵבוּס בְּעָלָיו; יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַע, עַמִּי לֹא הִתְבּוֹנָן". הפסוק בא כתוכחה לבני ישראל ומנגיד בין השור, שמכיר את קונהו ויודע שהוא דואג לצרכיו, והחמור, שמכיר את האבוס שבו מניח לו בעליו את מזונו, לבין עם ישראל, שאינו יודע שאלקים הוא הדואג לו.

במשק החי המודרני מותקנים אבוסים לפי תקני רווחה והיגיינה מתקדמים.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Feusisberg02.JPG ערך זה הוא קצרמר בנושא חקלאות. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0