צבעים במקרא

קשת צבעי הספקטרום הנראה

אזור הסהר הפורה

מתכונים להכנת צבעים בכתב יתדות על לוח חרס מסיפר, נוצר לפי המשוער במאות ה-6 עדה-5 לפנה"ס

רוב האזכורים לצבעים במקרא הם בעיקר לשמות של חומרי צבע - צִבענים (פגמנטים) טבעיים, או צבעים מלאכותיים מעשה ידי אמנים. (מיעוט אזכורי הצבעים בתנ"ך, הם שם תואר, המתאר את גוון הצבע עצמו). חומרי צבע הופקו מעפר צבעוני, צמחים ובעלי חיים, וחלקם עובדו בעבודת יד או במכונה, עד להפיכתם לצבענים (אנגלית: dye) כנדרש. הם יועדו למגוון צרכים של האדם: לייצור תמרוקים ואבקות איפור, כגון הכחל והשרק, וכן לצביעת אריגים, כלים וקירות, ולציור אמנותי. טכניקות הצביעה השונות בחומרים ובכלים שונים, חדרו לחיי התרבות והחברה באזור הסהר הפורה, ובכלל זאת בארץ ישראל בתקופה הישראלית. חלק מהצבעים המלאכותיים, אשר הוכנו כאבקות, הוספו לתמיסת מים, סיד ואשלג, שהוכנו מספר ימים מראש. בתמיסת הצבע המוכנה השתמשו לצביעת אריג או מטווה.

צבעים

אָדוֹם

זיהוי הביטוי הלשוני וההדמיה של הצבע בטבלה משוערים על פי ספרות המחקר
זיהוי	מקור מקראי	הקשרים ומופעים	חומר
אדום הצבע האדום זכה למספר הרב של ביטויים לשוניים שונים בתנ"ך, שכנראה מבטאים גוונים שונים, שחלקם ייחודים לחומר מוגדר בהם: אדמוני, מְאָדָּם, אדמדם.	"דּוֹדִי צַח וְאָדוֹם דָּגוּל מֵרְבָבָה" "הַלְעִיטֵנִי נָא מִן הָאָדֹם הָאָדֹם הַזֶּה" "וְהוּא אַדְמוֹנִי עִם יְפֵה עֵינַיִם וְטוֹב רֹאִי" "וְעֹרֹת אֵילִם מְאָדָּמִים" "אָדְמוּ עֶצֶם מִפְּנִינִים" "וַיִּרְאוּ מוֹאָב מִנֶּגֶד אֶת הַמַּיִם אֲדֻמִּים כַּדָּם"	צבע נוי לאדם צבע דם צבע פרה אדומה צבעו של סוג סוסים צבע היין צבע עדשים אֹדם - "אבן טובה שצבעה אדום"	צבע טבעי ומלאכותי

חומרים והדמיה

• 

  פרח החריע, מקור ליצירת צבע אדום מלאכותי

• 

  דם שנאסף לצורך בדיקה

• 

  אבן אודם מלוטשת

אַרְגָּמָן

זיהוי	פסוקים ונגזרות	חומר	הדמיה
ארגמן, אדום כהה, בורדו; יש הסוברים, כי הוא התכלת בתוספת גוונים[דרוש מקור]. וכן, יש הסוברים, כי הוא הכרמיל זיהוי זה אינו אפשרי לדיעות שהכרמיל הוא השני שכן נזכרים במקרא כשני צבעים שונים	"מֶרְכָּבוֹ אַרְגָּמָן" - המרכב הוא חלק המושב או המשכב ברהיט	צבע מלאכותי. הוכן מחלזונות שכיחים בחופי צפון הארץ	ארגמון קהה קוצים Hexaplex trunculus

זָהָב

זיהוי	מקור מקראי	הקשרים ומופעים	חומר	הדמיה
מתכת צהובה, זהב, נקראת גם "חרוץ", "כתם", "פז"; ובנוסף נמנו כשישה שמות תואר לזהב, הם ציינו כנראה את צבעו, יציקתו או הטבעתו, או שניים מהם יחדיו; מוזכרת פעמים רבות בצוותא עם הכסף	"זָהָב טָהוֹר" " זָהָב טוֹב" "וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ כִּסֵּא-שֵׁן גָּדוֹל: וַיְצַפֵּהוּ זָהָב מוּפָז" "זָהָב מְזֻקָּק" " וְכֹל כְּלֵי מַשְׁקֵה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, זָהָב, וְכֹל כְּלֵי בֵּית-יַעַר הַלְּבָנוֹן, זָהָב סָגוּר" "וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מָאתַיִם צִנָּה זָהָב שָׁחוּט שֵׁשׁ מֵאוֹת זָהָב יַעֲלֶה עַל הַצִּנָּה הָאֶחָת"	הזהב שימש לקישוט בני אדם ומבנים; "תּוֹרֵי זָהָב", ו"גלילי זהב" שהצטיינו בצורתם הסימטרית; ועל כן, דומו במגילת שיר השירים לידיו של האהוב שימשה לקישוט הגוף והמרחב; וליצירת כלים שונים, ובכלל זה כלי פולחן, כמו למשל בבית המקדש ולהפקת אמצעי תשלום, כגון מטבעות, מראשית העת העתיקה	צבע טבעי. יסוד Au	זהב

חוּם

זיהוי	מקור מקראי	הקשרים ומופעים	חומר	הדמיה
חום צבע כהה שחור אדום	"וְכָל חוּם בְּצֹאן לָבָן" "כָּל שֶׂה נָקֹד וְטָלוּא וְכָל שֶׂה חוּם בַּכְּשָׂבִים"	צבעם של בהמות: כבשים	צבע טבעי	כבש הבית, צולם בעמק יזרעאל ראשית המאה ה-21

חַכְלִיל

זיהוי	מקור מקראי	הקשרים ומופעים	חומר
חכליל הוא אדמדם	"חַכְלִילִי עֵינַיִם מִיָּיִן" "לְמִי שִׂיחַ לְמִי פְּצָעִים חִנָּם לְמִי חַכְלִלוּת עֵינָיִם"	.	צבע טבעי	עין אדמדמה בשל דלקת

ירַקְרַק, ירוק

זיהוי	מקור מקראי	הקשרים ומופעים	חומר	הדמיה
ירוק "קצת, ירוק חִוֵר	" וַיְכַס אֶת-עֵין כָּל-הָאָרֶץ, וַתֶּחְשַׁךְ הָאָרֶץ, וַיֹּאכַל אֶת-כָּל-עֵשֶׂב הָאָרֶץ וְאֵת כָּל-פְּרִי הָעֵץ, אֲשֶׁר הוֹתִיר הַבָּרָד; וְלֹא-נוֹתַר כָּל-יֶרֶק בָּעֵץ וּבְעֵשֶׂב הַשָּׂדֶה, בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרָיִם" "אִם תִּשְׁכְּבוּן בֵּין שְׁפַתָּיִם כַּנְפֵי יוֹנָה נֶחְפָּה בַכֶּסֶף וְאֶבְרוֹתֶיהָ בִּירַקְרַק חָרוּץ"	"ירקרק" ירוק בהיר ירוק חור מראה עור צרוע "ירקון" - צהוב, "בצמח או בעור הפנים מחמת מחלה	צבע טבעי, ומלאכותי, שהופק מאבני מלכיט, שבהם פחמת הנחושת הבסיסית CuCo3.Cu (OH)2 חומר זה שימוש גם לתמרוקים (להלן: כחול)	פחמת הנחושת הבסיסית נכרתה בטבע, ושימשה ליצור צבעים מלאכותיים

כָּחַל

זיהוי	מקור מקראי	הקשרים ומופעים	חומר
צבע כחול, או שחור	"כָּחַלְתְּ עֵינַיִךְ וְעָדִית עֶדִי"	החוקר גיא דויטשר טוען כי המשמעות שמוענקת בשפה העברית החדשה למילה כחול, אינה חופפת את המילה המקראית: כוחל; שגלגולה הקדום ייתכן באכדית: גוחלו, ובערבית: כוחל; לדעתו משמעות הפסוק: "כחלת עיניך" על פי ספר יחזקאל, פרק כ"ג, פסוק ל', היא "השחרת עיניך", ולשיטתו "רק בתקופה מאוחרת יותר השתנתה משמעות השורש כחל משחור לצבע שאנו קוראים לו היום כחול".	צבע מלאכותי הופק בין השאר מעלי האיסָטיס, ומאבני האזורית, שבהם פחמת הנחושת הבסיסית CuCo3.Cu (OH)2 וייתכן שגם, מגופרת העופרת PBS

כֶּסֶף

זיהוי	מקור מקראי	הקשרים ומופעים	חומר	הדמיה
מתכת לבנה, כסף	"בְּכֶסֶף מָלֵא יִתְּנֶנָּה לִּי" "כֶּסֶף מְרֻקָּע מִתַּרְשִׁישׁ יוּבָא" "כֶּסֶף סִיגִים מְצֻפֶּה עַל חָרֶשׂ" "הָגוֹ סִיגִים מִכָּסֶף וַיֵּצֵא לַצֹּרֵף כֶּלִי" "אִמֲרוֹת ה' אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת כֶּסֶף צָרוּף בַּעֲלִיל לָאָרֶץ מְזֻקָּק שִׁבְעָתָיִם" "הַפֶּסֶל נָסַךְ חָרָשׁ וְצֹרֵף בַּזָּהָב יְרַקְּעֶנּוּ וּרְתֻקוֹת כֶּסֶף צוֹרֵף" "תּוֹרֵי זָהָב נַעֲשֶׂה לָּךְ עִם נְקֻדּוֹת הַכָּסֶף" "עַמּוּדָיו עָשָׂה כֶסֶף רְפִידָתוֹ זָהָב מֶרְכָּבוֹ אַרְגָּמָן"	מתכת הכסף, טהורה או מסוגסגת, כלומר שצורפו אליה בהתכה מתכות נוספות; שימשה לקישוט הגוף והמרחב, ליצירת כלים שונים, ובכלל זה כלי פולחן, כמו למשל בבית המקדש; ולהפקת אמצעי תשלום, כגון מטבעות, בין השאר שקל הכסף	צבע טבעי. יסוד Ag	כסף

כַּרְמִיל

זיהוי	מקור מקראי	הקשרים ומופעים	חומר
צבע אדום כנראה קרוב לארגמן, לרוב המפרשים שם נרדף ל-שָׁנִי	"וְעַתָּה שְׁלַח לִי אִישׁ חָכָם לַעֲשׂוֹת בַּזָּהָב וּבַכֶּסֶף וּבַנְּחֹשֶׁת וּבַבַּרְזֶל וּבָאַרְגְּוָן וְכַרְמִיל וּתְכֵלֶת וְיֹדֵעַ לְפַתֵּחַ פִּתּוּחִים עִם הַחֲכָמִים אֲשֶׁר עִמִּי בִּיהוּדָה וּבִירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר הֵכִין דָּוִיד אָבִי" "וַיַּעַשׂ אֶת הַפָּרֹכֶת תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְכַרְמִיל וּבוּץ וַיַּעַל עָלָיו כְּרוּבִים" "אִישׁ צֹרִי יוֹדֵעַ לַעֲשׂוֹת בַּזָּהָב וּבַכֶּסֶף בַּנְּחֹשֶׁת בַּבַּרְזֶל בָּאֲבָנִים וּבָעֵצִים בָּאַרְגָּמָן בַּתְּכֵלֶת וּבַבּוּץ וּבַכַּרְמִיל וּלְפַתֵּחַ כָּל פִּתּוּחַ וְלַחְשֹׁב כָּל מַחֲשָׁבֶת אֲשֶׁר יִנָּתֶן לוֹ עִם חֲכָמֶיךָ וְחַכְמֵי אֲדֹנִי דָּוִיד אָבִיךָ"	מאוזכר בתנ"ך עם שלל צבעים נוספים, בהקשר לצבע השיער[דרושה הבהרה]	צבע מלאכותי

כֶּתֶם

זיהוי	מקור מקראי	הקשרים ומופעים	חומר
הוצע לזהות את משמעות המילה: זהב מובחר	"אִישׁ אֶחָד לָבוּשׁ בַּדִּים וּמָתְנָיו חֲגֻרִים בְּכֶתֶם אוּפָז" "בְּנוֹת מְלָכִים בְּיִקְּרוֹתֶיךָ נִצְּבָה שֵׁגַל לִימִינְךָ בְּכֶתֶם אוֹפִיר:" "רֹאשׁוֹ כֶּתֶם פָּז" "נֶזֶם זָהָב וַחֲלִי כָתֶם מוֹכִיחַ חָכָם עַל אֹזֶן שֹׁמָעַת:"	ביטויים עם המילה כתם מופיעים בתנ"ך בדרך כלל הקשרים מלוכתיים או חגיגיים	צבע טבעי

לָבָן

זיהוי	מקור מקראי	הקשרים ומופעים	חומר
צבע לבן	"וּלְבֶן שִׁנַּיִם מֵחָלָב" "לְכוּ נָא וְנִוָּכְחָה יֹאמַר ה' אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ אִם יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּמֶר יִהְיוּ" צבע צמר הכבשים סמל לנקיון הלבוש צבע המן והגד סוג סוסים	במקרא הוא צבע חלב (אף כי צבעו אינו לבן לגמרי, בדרך כלל), וצבע השלג	צבע טבעי ומלאכותי

חומרים והדמיה

• 

  גבס, סולפט הסידן CaSo₄

• 

  חלב בכוס זכוכית

נְחֹשֶׁת

זיהוי	מקור מקראי	הקשרים ומופעים	חומר
נחושת, מתכת בצבע צהוב או אדמדם	"נחושת" "נְחֻשָׁה" "וְאֶת הַסִּירוֹת וְאֶת הַיָּעִים וְאֶת הַמִּזְרָקוֹת וְאֵת כָּל הַכֵּלִים האהל [הָאֵלֶּה] אֲשֶׁר עָשָׂה חִירָם לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בֵּית ה' נְחֹשֶׁת מְמֹרָט" " וּכְפֹרֵי זָהָב עֶשְׂרִים לַאֲדַרְכֹנִים אָלֶף וּכְלֵי נְחֹשֶׁת מֻצְהָב טוֹבָה שְׁנַיִם חֲמוּדֹת כַּזָּהָב" " וְאֶת הַסִּירוֹת וְאֶת הַיָּעִים וְאֶת הַמִּזְלָגוֹת וְאֶת כָּל כְּלֵיהֶם עָשָׂה חוּרָם אָבִיו לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה לְבֵית ה' נְחֹשֶׁת מָרוּק" "וְרַגְלֵיהֶם רֶגֶל יְשָׁרָה וְכַף רַגְלֵיהֶם כְּכַף רֶגֶל עֵגֶל וְנֹצְצִים כְּעֵין נְחֹשֶׁת קָלָל" "נחשת רבה" "וּנְחֹשֶׁת הַתְּנוּפָה שִׁבְעִים כִּכָּר"	מתכת הנחושת, טהורה או מותכת בלווית מתכות נוספות, שימשה לקישוט הגוף והמרחב, ליצירת כלים שונים, ובכלל זה כלי פולחן, ולהפקת אמצעי תשלום	צבע טבעי. יסוד Cu	קומקום נחושת

פָארוּר

זיהוי	מקור מקראי	חומר	הדמיה
יש המפרשים את פארור כהסמקה או אודם הפנים	"מִפָּנָיו יָחִילוּ עַמִּים כָּל פָּנִים קִבְּצוּ פָארוּר"	צבע טבעי

פז

זיהוי	מקור מקראי	חומר
זהב מובחר	"אדני פז"מגילת שיר השירים, פרק ה', פסוק ט"ו "כלי פז" "רֹאשׁוֹ כֶּתֶם פָּז קְוּצּוֹתָיו תַּלְתַּלִּים שְׁחֹרוֹת כָּעוֹרֵב" "עטרת פז" "בְּנֵי צִיּוֹן הַיְקָרִים הַמְסֻלָּאִים בַּפָּז"	צבע טבעי

צָהֹב

זיהוי	מקור מקראי	הקשרים ומופעים	חומר
צהוב, צבע כעין זהב	"שֵׂעָר צָהֹב דָּק" "מצהב"	צבע הנחושת, צבע השיער	צבע טבעי, ומלאכותי

חומרים והדמיה

• 

  גוש נחושת, בגוון צהוב טבעי

• 

  פרח החריע, מקור ליצירת צבע צהוב מלאכותי

• 

  פרח הכרכום, מקור ליצירת צבע צהוב מלאכותי

צַח

זיהוי	מקור מקראי	הקשרים ומופעים	חומר
צבע בהיר, קרוב ללבן	"דּוֹדִי צַח וְאָדוֹם דָּגוּל מֵרְבָבָה" - עור צח, במובן עור חלק	דומה ללבן "צחו מחלב" (מגילת איכה)	צבע טבעי

צָחֹר

זיהוי	מקור מקראי	הקשרים ומופעים	חומר	הדמיה
צָחֹר, דומה ללבן, על פי רוב הפרשנים יש שהציעו חום-זהוב.	"רֹכְבֵי אֲתֹנוֹת צְחֹרוֹת"	צבעם של בעלי חיים, למשל אתון	צבע טבעי	אתון או חמור צחור

שָׁחֹר

זיהוי	מקור מקראי	הקשרים ומופעים	חומר
שחור, או חום כהה	"שחרחר" "קְוֻצּוֹתָיו, תַּלְתַּלִּים, שְׁחֹרוֹת, כָּעוֹרֵב" "שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה בְּנוֹת יְרוּשָׁלִָם כְּאָהֳלֵי קֵדָר כִּירִיעוֹת שְׁלֹמֹה: אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת שֶׁשֱּׁזָפַתְנִי הַשָּׁמֶשׁ בְּנֵי אִמִּי נִחֲרוּ בִי שָׂמֻנִי נֹטֵרָה אֶת הַכְּרָמִים כַּרְמִי שֶׁלִּי לֹא נָטָרְתִּי:"	צבע השיער, וצבע העורב צבע האהלים: "אהלי קידר וצמר" ו"יריעות המקדש"	צבע טבעי ומלאכותי. הצבע המלאכותי נוצר כנראה על ידי ערבוב צבע אדום בצבע כחול; נמצא בקברי הפרעונים מהמאה ה-15 לפנה"ס, וכן מפחם לסוגיו.

חומרים והדמיה

• 

  מאהל כהה במרוקו

שָׁנִי

זיהוי	מקור מקראי	הקשרים ומופעים	חומר	הדמיה
שָנִי אדום כחלחל, סגול	"לְכוּ נָא וְנִוָּכְחָה יֹאמַר ה' אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ אִם יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּמֶר יִהְיוּ" אֶת תִּקְוַת חוּט הַשָּׁנִי הַזֶּה תִּקְשְׁרִי בַּחַלּוֹן תולעת השני	הופק מביצי כינים Coccus vermilio או Coccus ilicis, המקננות באלון התולע. הביצים נטחנו לאבקה אדומה	צבע מלאכותי	כינה וביצים

שׂרֹק

זיהוי	מקור מקראי	הקשרים ומופעים	חומר	הדמיה
גוון אדמדם	"רָאִיתִי הַלַּיְלָה וְהִנֵּה אִישׁ רֹכֵב עַל סוּס אָדֹם וְהוּא עֹמֵד בֵּין הַהֲדַסִּים אֲשֶׁר בַּמְּצֻלָה וְאַחֲרָיו סוּסִים אֲדֻמִּים שְׂרֻקִּים וּלְבָנִים" "כִּי שַׁדְמוֹת חֶשְׁבּוֹן אֻמְלָל גֶּפֶן שִׂבְמָה בַּעֲלֵי גוֹיִם הָלְמוּ שְׂרוּקֶּיהָ"	צבע זן של ענבים	צבע טבעי	אשכול ענבים של גפן Vitis

שָשַר

זיהוי	מקור מקראי	הקשרים ומופעים	חומר
יש הסוברים כי הוא "צבע אדום משובח".		צבע הששר שימש באמנות ובאמנות מראשית העת העתיקה. אם הששר היה אוכרה, הרי שלפי ספרות המחקר, בארץ ישראל בתקופה הישראלית הייתה שכיחה האוכרה האדומה; ואילו באימפריה הרומית השתמשו באוכרה הצהובה ויש הסוברים כי הוא צבע אוכרה צהובה או אדומה	צבע מלאכותי. אוכרה אדומה נעשתה מתחמוצת העופרת PB3O4 והאכרה הצהובה נעשתה מתחמוצת הברזל; Fe2O3

חומרים והדמיה

• 

  אבקת תחמוצת העופרת

• 

  גוונים של תחמוצת הברזל

• 

  גוונים של תחמוצת הברזל

תְּכֵלֶת

זיהוי	מקור מקראי	הקשרים ומופעים	חומר
הגוון של צבע התכלת המקראית שנוי במחלוקת. יש הסוברים כי הוא צבע כחול בהיר,, כפי משמעה של המילה "תכלת" בעברית החדשה; ייתכן שמשמעות זו נתמכת על ידי מאמר חז"ל, יש הסוברים כי הוא צבע סגול. החוקר גיא דויטשר סובר כי משמעות המילה תכלת בתנ"ך היא חומר: "הצמר הצבוע יקר הערך שישמש (יחד עם ארגמן) בגלימת הכוהן", ויש הסוברים שייתכן שמדובר בצבע הירוק.	פְּתִיל תְּכֵלֶת	הוכן מחלזון הארגמן אשר גדל בחופי צפון הארץ. במרוצת הדורות הועלו השערות מספר באשר לסוג החילזון. יש שהצביעו על ארגמון קהה קוצים. על פי החוקר לוי יצחק רחמני הוכן התכלת מארגמון חד קוצים. בתהליך ההכנה מעכו את החלזונות, ולאחר מכן, והם בושלו עם מלח. החומר שנוצר היה התכלת, שלאחר חשיפה ממושכת לקרינת השמש הפך לסגול (או כחול). בחומר זה נצבעו הציצית ובגדים נוספים.	צבע מלאכותי

חומרים והדמיה

• 

  ארגמון קהה קוצים Hexaplex trunculus

• 

  ערמת קונכיות ארגמון קהה קוצים - Hexaplex trunculus

• 

  ארגמון חד קוצים Murex brandaris

• 

  נוזל צבע שהופק מארגמון קהה קוצים בצנצנת אכסון

• 

  הדמיה של מעיל הכהן הגדול צבוע בתכלת מארגמון קהה קוצים, מראשית המאה ה-21

חומרים נוספים

• 

  הרב יצחק הרצוג העלה השערה שהתכלת הקדומה הוכנה מסגולית Janthina

• 

  דיונון הרוקחים Sepia officinalis

ראו גם

• אור
• שני (צבע)
• תכלת וארגמן בעולם העתיק
• תעשיית ייצור וצביעת הארגמן בחופי ארץ ישראל
• פתיל תכלת
• חושן

לקריאה נוספת

• אברהם אבן-שושן, קונקורדנציה חדשה לתורה נביאים וכתובים, ירושלים: הוצאת המִלון החדש, 2000.
• יוחנן אהרוני, אטלס כרטא לתקופת המקרא, ירושלים: הוצאת כרטא, 1974.
• לוי יצחק רחמני, הערך: צבע, צבעים, לכסיקון מקראי, (עורכים: מנחם סולאלי ומשה ברכוז), תל אביב: הוצאת דביר, תשכ"ה-1965, עמ' 760–762.
• רפאל סברדלוב, יסודות המינרולוגיה והפטרוגרפיה, תל אביב: הוצאת דביר, תש"ח-1948.
• פייר וידאל-נאקה (עורך), תולדות העולם משחר האנושות ועד ימינו, תל אביב: הוצאת ידיעות אחרונות, 1994.
• יהודה פליקס, שיר השירים, טבע עלילה ואלגוריה, ירושלים: הוצאת החברה לחקר המקרא בישראל, תש"ם-1980.
• עתליה ברנר, דודי צח ואדום, בית מקרא, 27, ב-ג, תשמ"ב-1982, עמ' 168–173. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
• עתליה ברנר, צבעים ומונחי צבע בעברית הקדומה, צבע מהטבע, על צבעים טבעיים בעת העתיקה, (עורכים: חגית שורק ואיתן איילון), תל אביב: מוזיאון ארץ ישראל, תשנ"ג-1993, עמ' 96–102. ‬
• Athalya Brenner, Colour terms in the Old Testament, Sheffield: JSOT Press, Dept. of Biblical Studies, University of Sheffield, 1982.
• גיא דויטשר, בראי השפה, כיצד המילים צובעות את עולמנו, תל אביב: הוצאת עם עובד והוצאת חרגול, תשע"א-2011.
• ש' בודנהיימר, החי בארצות המקרא, ירושלים: הוצאת מוסד ביאליק.
• שלמה זלמן אריאל, הערך: תכלת, אנציקלופדיה מאיר נתיב, גבעתיים: הוצאת מסדה, 1960.

• Franz Delitzsch, Iris: Farbenstudien und Blumenstücke,‪ Leipzig: Dörffling, 1888.
• Roland Gradwohl, Die Farben im Alten Testament: eine terminologische Studie, Berlin: A. Töpelmann, 1963.
• Ehud Spanier, The royal purple and the biblical blue argaman and tekhelet: The study of Chief Rabbi Dr. Isaac Herzog on the dye industries in ancient Israel, and recent scientific contributions, Jerusalem: Keter Pub. House, 1987.

קישורים חיצוניים

• אבי בליזובסקי, נמצאה "תולעת השני" ששימשה לצביעת אריגים יקרים בבית המקדש, באתר הידען
• יעקב עציון, הצהוב הצהוב הזה, באתר safa-ivrit
• יותם מיכאל בן משה, צבעי האהבה בשיר השירים, באתר mikrarevivim
• אורן הוברמן, למה אין כחול בתנ"ך?, באתר כלכליסט
• צבעים, באתר tora
• אהוד שפניר, ישראל א' זיידרמן, התכלת והארגמן, פאר תעשיית הטקסטיל בעת העתיקה, באתר סנונית
• אילון גלעד, איך קיבלו הצבעים השונים את שמותיהם?, באתר הארץ

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

24296572צבעים במקרא