הסמקה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הסמקה היא מצב טבעי ונפוץ למדי שבו כלי הדם שבאזור הלחיים מתרחבים באופן לא רצוני, והלחיים "מקבלות" צבע ורוד-אדמדם.

ההסמקה נפוצה כשמרגישים מבוכה, כעס, התרגשות או בושה, כמו כן לפעמים מזוהה עם רגשי חיבה עזים (מסתבר שנובעת גם כן מבושה ומבוכה) . לעיתים קרובות ההסמקה מתרחשת כשחום הגוף גבוה, כחלק ממנגנון הקירור של הגוף; הרחבת כלי הדם ההיקפיים. כשהסמקה מופיעה ללא סיבה "מספיק טובה" זה עלול להיות סימפטום של חרדה חברתית.

ביהדות נודעת התייחסות מחמירה מאד לגרימת בושה לאדם עד שמסמיק וכך אמרו חכמים [1] כל המלבין פני חברו ברבים כאילו שופך דמים משום 'דאזיל סומקא ואתי חיוורא- כלומר הדם (אדמומית פניו) מתאסף והולך לו ופניו מלבינות.

אריתרופוביה הוא פחד מהסמקה, מהמילים היווניות ερυθρός, אדום, ו- φοβία, פחד, מילולית "פחד מאדמומיות.".

קישורים חיצוניים

ערך זה הוא קצרמר בנושא בריאות. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0
  1. ^ בבא מציעא נח ע"ב. ותוס' שם