סאקיה
| טריטוריה |
 המנדט הבריטי |
|---|---|
| מחוז | לוד |
| נפה | נפת יפו |
| שפה רשמית | ערבית |
| תאריך ייסוד | לפני המאה ה-16 |
| שטח | 5,850[1] דונם עות'מאני (1945) |
| סיבת נטישה | מבצע חמץ |
| תאריך נטישה | 25 באפריל 1948 |
| יישובים יורשים | אור יהודה |
| דת | מוסלמים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ ביישוב לשעבר | 1,100[2] (1945) |
| אזור זמן | UTC +2 |
|
(למפת גוש דן רגילה)   סאקיה | |
סאקיה (בערבית: ساقية) או סקיה, היה כפר ערבי בבקעת אונו, בין כפר עאנה לאל-ח'ירייה, כ-8.5 קילומטרים מזרחית ליפו, בגובה 25 מטרים מעל פני הים. במלחמת העצמאות במהלך מבצע חמץ, הכפר נכבש על ידי חטיבת אלכסנדרוני ותושביו נמלטו לכיוון העיר לוד.
בשנת 1596, תחת השלטון העות'מאני, מנה הכפר 270 תושבים. אזכור נוסף לכפר מאמצע המאה ה-18 מופיע בכתביו של נוסע סורי בשם אל-בקרי אל-סידיקי שטייל באזור. תושבי הכפר היו כולם מוסלמים ובתי הכפר היו בנויים ברובם מטיט. התושבים עסקו בחקלאות, בעיקר בפרדסנות אך גם בגידולי דגנים ובננות. בית ספר יסודי לבנים הוקם בכפר בשנת 1936.
לקראת סוף שלטון המנדט הבריטי הוקם מסגד בכפר.
בבוקר 4 בדצמבר 1947 תקפו כ-150 ערבים חמושים מסקיה ומאל-ח'ירייה את קיבוץ אפעל. המגינים השיבו אש ועצרו את ההתקפה על גדרות הקיבוץ. באותו זמן הוזעק פטרול לוחם (פל"ם) מכפר אז"ר הסמוך ופתח באש על הערבים המופתעים. ההתקפה נשברה והערבים נסוגו עם 3 הרוגים ופצועים.
לאחר כיבוש הכפר, בשנת 1949, התיישבו עולים יוצאי לוב וטורקיה בבתים הנטושים של סקיה וכפר עאנה. במקום לא היו תשתיות מים וביוב, והמתיישבים הראשונים השקיעו במקום כסף ועבודה רבה בשיפוץ הבתים ובהקמת גינות פרטיות סביב בתיהם. בשנים 1953-1950 הוקמו על שטחי הכפר המעברות סקיה א' וב' ואליהן הגיעו עולים מעיראק במבצע עזרא ונחמיה. המעברות כללו אוהלים ("בדונים") וצריפונים. מספר התושבים במעברות סקיה הגיע לכ-6,700 תושבים.
מאוחר יותר פונו המעברות ובשטח הוקמו שיכונים שהפכו ליישוב הקבע אור יהודה.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ מתוכם 447 דונם בבעלות יהודית
- ^ נתוני סקר הכפרים 1945