שמואל מסטצ'קין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אמן ריקה.

שמואל מֶסְטֶצְ'קִין (19082 ביוני 2004) היה אדריכל ישראלי, חניך הבאוהאוס, ממובילי זרם "הסגנון הבינלאומי" בתל אביב של שנות ה-30.

ביוגרפיה

מסטצ'קין נולד בשנת 1908 בעיר ואסילקיב שבאוקראינה, ובשנת 1923 עלה עם משפחתו לארץ ישראל והתיישב בתל אביב, בה חי ופעל עד מותו בגיל 96, בבית שאותו תכנן בכיכר הבימה. את הכשרתו המקצועית כאדריכל רכש מסטצ'קין בבית הספר הידוע "באוהאוס" בדסאו שבגרמניה, שם למד בין השנים 19311933. מסטצ'קין אהב לספר על מבחן הקבלה לבית הספר שנערך לו: הוא נדרש להפוך יריעת בד גס למשהו שימושי. הוא קלע מהיריעה חבל עליו אמר שבו יתלה את עצמו אם לא יתקבל.

עם שובו ארצה עבד במשרדו של האדריכל יוסף נויפלד, ובשנת 1937 פתח את משרדו הפרטי. אחד המבנים הבולטים אותם תיכנן מסטצ'קין בתקופה זו הוא מבנה מגורים ברחוב רופין, הקרוי "בית קרייתי" (ע"ש מזמין הפרויקט: אחיו של מסטצ'קין - מרדכי קרייתי). מבנה זה מכיל את כל המרכיבים המאפיינים את סגנון הבנייה הבינלאומי: הטיח הלבן, האופקיות השלטת, הצורות הנקיות, חלונות זכוכית ורטיקלים המסמנים את חדרי המדרגות. החידוש שהכניס מסטצ'קין במבנה זה היה השימוש בסימטריה מוחלטת, דבר שנחשב עד לאותה העת כאלמנט שעבר זמנו.

היה ממובילי זרם "הסגנון הבינלאומי" בתל אביב של שנות ה-30. בשנות ה-50 התעדכן מסטצ'קין עם רוח הזמן, והשתלב עם הסגנון הברוטליסטי ששלט באותה העת בישראל.

השפעתו של מסטצ'קין על התכנון והעיצוב בישראל רבה, החל מהקמתם של עשרות מבנים שהפכו את תל אביב לעיר הלבנה - שזכתה להכרזה של אונסק"ו כאתר מורשת עולמית. כמו כן תרם לתנועה הקיבוצית, שבה שימש כאדריכל ראשי של הקיבוץ הארצי תחת הנהלתו של ישראל פיינמסר: עשרות חדרי אוכל מונומנטלים, אולמות תרבות וספורט, מוסדות חינוך ובתי מגורים.

כמו כן השתתף בתכנון גדרות הגנה ומבני שמירה במטה הפלמ"ח. מגדל מחנאי שאותו תכנן במחנה הנוער העובד ביער בן שמן בשנת 1928, ומגדל מפותח יותר ומאוחר יותר ממחנה נוסף בשנת 1934. המגדל השני הרשים את ידידו שלמה גור, והיה להשראה למגדלי ה"חומה ומגדל" שגם בתכנונם היה שותף. בסוף שנות השישים החל לעבוד עם בנו, האדריכל יוסי מסטצ'קין על מספר פרויקטים משותפים ובראשם מבני ציבור בקיבוץ עין גדי ו"משכן ברנר וחבריו" (בית הנוער העובד והלומד) ברחוב קיבוץ גלויות בתל אביב.

נפטר ב-2 ביוני[1] 2004. מבקרת האדריכלות, אסתר זנדברג, הספידה את מסטצ'קין עם מותו: "מסטצ'קין התחנך על תנועת העבודה וערכיה והיה ממייסדי הנוער העובד. כאדריכלים רבים בני דורו, היה מעורב בפעילות ציבורית באגודת האדריכלים ועמד בראשה בין השנים 1963-1959. ב-1980 היה הראשון שקיבל את אות יקיר האדריכלים, וב-2001 קיבל תעודת הוקרה מטעם עמותת האדריכלים על מפעל חייו. עם זאת, נדמה שההערכה הפומבית שזכה לה בחייו פחותה בהרבה מהמורשת האדריכלית שהותיר".

בפעילותו בנוער העובד היה יוזם רעיון "חדרי המלאכה ע"ש מקס פיין" ללימוד מיקצועי לנוער עובד, בית הספר הראשון קרוי מכללת מקס פיין, שלימים צמח להיות רשת בתי ספר מקצועיים של ההסתדרות "עמל".

ארכיון מסטצ'קין נמצא בארכיון יד יערי (ארכיון השומר הצעיר) בגבעת חביבה.

פרויקטים נבחרים

גלריית תמונות


לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

24792353שמואל מסטצ'קין