עבירה מטמטמת לבו של אדם
עבירה מטמטמת לבו של אדם היא אימרה מפי רבי ישמעאל, לפיה כל עבירה על ההלכה גורמת לפגיעה ביכולות הקליטה והתפקוד הרוחני של האדם. הרבה מפרשים אומרים שהדברים נכונים ביחס לכל עבירה, וחמורים יותר כאשר מדובר על אכילת מאכלים אסורים.
מקור ופרשנות
המקור המפורסם לאימרה זו הוא בברייתא ששנה רבי ישמעאל המובאת בגמרא ובה נדרש הרעיון מתוך פסוק בספר ויקרא[1]: ”תנא דבי רבי ישמעאל: עבירה מטמטמת לבו של אדם, שנאמר[2]: 'וְלֹא תִטַּמְּאוּ בָּהֶם וְנִטְמֵתֶם בָּם', אל תקרי וְנִטְמֵאתֶם אלא וְנִטַמְתֶם.”
מספר מפרשים ראו בטמטום הלב טעם לאיסור אכילת מאכלות אסורים.[3]
רש"י מבאר שטמטום הלב הוא אטימה וסתימה מפני החכמה. עוד מוסיף רש"י, שהדרשה נשענת על כך שהמילה "וְנִטְמֵתֶם" מופיעה בתורה ללא האות א.
בספר מסילת ישרים[4] מרחיב רמח"ל מהו טמטום הלב שנגרם כתוצאה מהעברה, ומוסיף שהדברים נכונים יותר לגבי איסורי אכילה: ”שהעבירה מטמטמת לבו של אדם, כי מסלקת ממנו הדעה האמיתית ורוח השכל שהקדוש ברוך הוא נותן לחסידים, כמו שאמר הכתוב (משלי ב): כי ה' יתן חכמה, והנה הוא נשאר בהמיי וחומרי משוקע בגסות העולם הזה. והמאכלות האסורות יתירות בזה על כל האיסורין, כיוון שהם נכנסים בגופו של האדם ממש ונעשים בשר מבשרו.”
האחרונים דנים לגבי אכילה באונס; האם המאכל האסור מטמטם בעצמו (למשל בחזיר יש במציאות דברים מטמטמים)[5] או שהטמטום נובע מחמת האיסור, ובאונס אין איסור ולפיכך זה לא מטמטם.[6] לפי הדרך השנייה העבירה היא זו שמטמטמת, ולכן, מחד, כאשר הפעולה נעשתה בתום וביושר על פי כללי ההלכה, המאכל האסור לא יטמטמם, ומאידך, כל סוג של עבירה, גם כשאינה קשורה למזון, מטמטמת.[7]
השלכות הלכתיות
חולה שנזקק לשחוט בשבת או לאכול נבילה
לפי הכלל הנהוג במצב של פיקוח נפש כשיש צורך לעבור על איסור, עוברים על האיסור הקל הקל תחילה. במצב בו יש אפשרות לאכול נבילה או לשחוט בשבת, הורה הראב"ד שיש לשחוט בשבת[8]. נאמרו מספר הסברים להוראה זו. הנצי"ב[9] והמשך חכמה[10] כתבו שהטעם הוא שבאכילת נבילה יש טמטום הלב גדול יותר מאשר בחילול שבת.
יניקה מאם שאוכלת מאכלים אסורים
הרמ"א[11] מביא בהגהותיו לשולחן ערוך שאע"פ שחלב גויה הוא כשר לפי ההלכה, כאשר ניתן לדאוג לכך שתינוק יינק ממינקת יהודיה האוכלת מאכלים כשרים, יש למנוע ממנו חלב של אישה נכרית, משום שזו אוכלת מאכלים אסורים שעלולים לטמטם את ליבו: ”חלב כותית כחלב ישראל, ומ"מ לא יניקו תינוק מן הכותית, אם אפשר בישראלית, דחלב כותית מטמטם הלב. וכן לא תאכל המינקת, אפילו ישראלית, דברים האסורים. וכן התינוק בעצמו, כי כל זה מזיק לו בזקנותו.”
מקור הדברים בהגהות אשרי[12] שמזהיר את המניקות להקפיד על מאכלים כשרים: ”להזהיר את המניקות שלא יאכלו נבילות וחזיר וכל שכן שאין להאכילן דברים טמאים, וראיה מאחר שאמו אכלה ממין עבודת כוכבים[13], וזה גרם לו לעת זקנתו שיצא לתרבות רעה.”
לקריאה נוספת
- הראי"ה קוק, עבירה מטמטמת, בתוך מוסר אביך (פרק א, סעיף ד), בויקיטקסט
- גדליה אוברלנדר, טמטום הלב מאכילת מאכלות אסורות באונס, אור ישראל <מאנסי>, מה (שנה יב א), עמ' קג, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
הערות שוליים
- ^ תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף ל"ט עמוד א'. הדרשה מובאת גם במדרש הגדול (שמיני יא)
- ^ ספר ויקרא, פרק י"א, פסוק מ"ג
- ^ אגרת הקודש, בתוך כל כתבי רמב"ן, חלק א עמ' שכט
- ^ פרק יא
- ^ שפתי כהן, יורה דעה, סימן פ"א, סעיף כ"ו; וכן באור החיים: "במציאות זה כשוגג כמזיד, כי התיעוב יעשה מעשהו בנפש אדם אפילו בהיסח הדעת, אלא שישתנה הפגם במעשה מזיד תעשה נפשו שקץ ובשוגג תטמא נפשו ותטמטם, והוא אומרו ולא תטמאו ונטמתם בם." (אור החיים על ויקרא, י"א, מ"ג)
- ^ רבי יוסף חיים מבגדד, רב פעלים, חלק ד סוד ישרים, תשובה ו, באתר היברובוקס
- ^ ראו את דברי הראי"ה קוק: "עבירה מטמטמת לבו של אדם מצד שהיא עבירה, אם כן אין חילוק בין אכילת איסור או דברים בטלים וביטול תורה, מלבד מה שהיא עבירה היא מטמטמת את הלב". מוסר אביך א, ד
- ^ פסקי הרא"ש, מסכת יומא, פרק ח סימן יד
- ^ העמק דבר, הרחב דבר דברים פרשת ואתחנן פרק ו פסוק י
- ^ דברים פרק ו פסוק יא
- ^ שולחן ערוך, יורה דעה, סימן פ"א, סעיף ז' ברמ"א
- ^ למסכת עבודה זרה פרק ב סימן ו הגהה ב
- ^ מבוסס על תלמוד ירושלמי, מסכת חגיגה, פרק ב', הלכה א': "י"א אמו כשהיתה מעוברת בו היתה עוברת על בתי עכו"ם והריחה מאותו המין והיה אותו הריח מפעפע בגופה כאירסה של חכינה."
37595128עבירה מטמטמת לבו של אדם