מאכלים אסורים
בערך זה חסרה אספקלריה תורנית. הסיבה לכך: היחס לנצרות ואסלאם.
| ||
בערך זה חסרה אספקלריה תורנית. הסיבה לכך: היחס לנצרות ואסלאם. |
מאכלים אסורים (בספרות ההלכתית מכונים בדרך כלל: מאכלות אסורות) הם מאכלים שיש איסור או הגבלה על אכילתם, כללי הכשרות מרובים וענפים ואוסרים סוגים רבים של מאכלים בשל מוצאם ודרכי הכנתם.
להבדיל, גם בתרבויות אומות העולם קיימים איסורים לאכול בעלי חיים מסוימים או מיני מזונות יחדיו באותה עת. מיון המזון באמונות העתיקות נעשה לפי מזון צמחוני ומן החי, וכן לפי מזון חלבי ומזון בשרי, בדומה ליהדות. הנצרות ביטלה את איסורי הכשרות בטענה ש"לֹא הַנִּכְנָס אֶל־הַפֶּה יְטַמֵּא אֶת־הָאָדָם כִּי אִם־הַיּוֹצֵא מִן־הַפֶּה הוּא מְטַמֵּא אֶת־הָאָדָם", ואילו האסלאם נטל מעט מתוך מערכת האיסורים היהודית, והוסיף לה גם משלו. בהינדואיזם הפרה נחשבת ל"מקודשת" ולכן אסור לאכול אותה.
מאכלים אסורים
- ערך מורחב – כשרות
קטגוריות למאכלים אסורים
- בעלי חיים ממינים שונים שאסורים באכילה (בנושא זה יש מספר קטגוריות שיפורטו בהמשך).
- בעלי חיים ממינים שמותרים באכילה אך לא נשחטו כדין (וקרויים נבלה), או שהיו טרפה בשעת השחיטה (חייהם היו בסיכון).
- חלקים מסוימים מגוף בעלי החיים (כמו חֵלֶב, דם, גיד הנשה).
- אבר מבעל חיים כשר בעודו חי ("אבר מן החי").
- בשר עם חלב.
- פירות של ערלה - פירות של עצים שטרם מלאו להם שלוש שנים.
- פירות וירקות טבל - לא מעושרים.
- פירות, ירקות שהבכירו ונאספו בארץ בשנת שמיטה וכל המוצרים מעיבודם כגון פירות יבשים ושמני מאכל כגון שמן תירס ושמן זית ועוד.
- בעלי חיים, או מאכלים מסוימים מהצומח שהוקדשו לקרבן.
- קרבנות שלא בוצע בהם ההליך המתיר באכילה.
- חלקי קרבנות שאסורים באכילה.
- כלאי הכרם (גפן ותבואה שצומחים יחדיו).
- איסור חדש - תבואה חדשה (תבואה לפני יום ט"ז בניסן, יום הנפת העומר).
- חמץ בפסח.
- מאכלים שהוקדשו לעבודה זרה (ובכללם יין נסך).
- מאכלים מסוימים שנעשו על ידי גוים כגון יין, לחם ודברים מסוימים שנתבשלו על ידם.
פירוט בעלי חיים האסורים באכילה
- ערך מורחב – סימני כשרות בבעלי חיים
כל בעלי החיים אסורים באכילה מלבד אלו שהוגדרו בתורה:
- בהמות וחיות: מותרים אלו שמפריסים פרסה שיש בה שסע ומעלים גרה.
- עופות: ישנה בתורה רשימה של העופות האסורים, ומלבדם מותרים כל העופות. חז"ל נתנו ארבעה סימנים לעוף טהור וסימנם צפו"ר: אצבע יתירה, זפק, לא דורס, קרקבן נקלף. אך למרות זאת סייגו חז"ל את הכלל וקבעו שאסור לאכול כל עוף שאין עליו מסורת שהוא כשר.
- דגים: בעלי סנפיר וקשקשת מותרים באכילה, יתר בעלי החיים הימיים אסורים.
- חגבים: יש מינים מסוימים המותרים באכילה, שהוזכרו בתורה. לרוב העדות בישראל אין היום מסורת על כך.
מאכלים אסורים בתרבויות אומות העולם
בנצרות
דיני הכשרות בוטלו בנצרות בשלב מוקדם; לפי המסופר אלוקים התגלה לשמעון בר יונה והראה לו מטפחת גדולה שירדה מן השמים ובה היו כל חיית הארץ ונאמר לו: קוּם פֶּטְרוֹס טְבַח וֶאֱכֹל׃ וָאֹמַר חָלִילָה לִּי ה' כִּי כָּל־פִּגּוּל וְטָמֵא לֹא־בָא בְּפִי־מֵעוֹלָם׃ וַיַּעֲנֵנִי הַקּוֹל שֵׁנִית מִן־הַשָּׁמַיִם וַיֹּאמַר אֶת־אֲשֶׁר טִהַר הָאֱלֹקִים אַתָּה אַל־תְּטַמְּאֶנּוּ.}} בעקבות כן סעדו השליחים עם הגויים, ופאולוס אף התלונן לאחר מכן כי בר יונה נרתע מלאכול שוב עם הגויים לאחר שהגיעו שליחים מיעקב הצדיק בירושלים, שתבעו כי המאמינים הנכרים ימולו ויקבלו את התורה. לבסוף החליט יעקב שֶׁלּא לְהַחֲמִיר עַל־הַשָּׁבִים מִן־הַגּוֹיִם לֵאלֹקִים ולדרוש מהם בתחום זה להימנע רק מִבְּשַׂר הַנֶּחֱנָק וּמִן־הַדָּם. הפרשנות הרווחת בנצרות היא שמדובר היה בתקנה זמנית כדי למנוע מתיחות בין היהודים לגויים בקהילות. צו זה איננו נשמר כמעט כיום.
על אף שבנצרות אין דיני מאכלים אסורים, כאמור, הרי שהדת הקתולית אוסרת על אכילת בשר (למעט בשר דג) במהלך 40 הימים שלפני חג הפסחא (התענית).
באסלאם
- ערך מורחב – חלאל
המונח "חלאל" מציין אילו מאכלים מותרים לאכילה לפי החוק הדתי המוסלמי. עיקרי חוקי המזון לפי השריעה הם:
- אסור לשתות משקאות חריפים
- אסור לאכול או לשתות דם ומוצריו
- אסור לצרוך בשר חיות טרף או חיות אוכלות-כל (כחזירים, קופים, כלבים או חתולים)
- אסור לאכול חיות שלא נשחטו על פי דיני האסלאם
החלאל דומה ל"כשרות" או "סוג הכשרות" ביהדות: יש חלוקה לפי פלגים, דרגות חומרה ומעניקי חותמת ההכשר. לדוגמה, המונח "צארם" (صارم) מציין הכשר מחמיר במיוחד (בדומה להכשר "למהדרין" ביהדות). בארצות מסוימות כדוגמת ארצות הברית, שבהן בשר חזיר נפוץ למאכל, ניתן למצוא במסעדות מסמך המעיד כי במסעדה מסוימת מוגש מזון שהוא "חלאל" (בדומה לתעודת הכשרות בישראל). מסמך זה מוענק על ידי אנשי דת מוסמכים (בדומה ל"משגיחי כשרות" ביהדות).
על מנת שבשר חיה ייחשב כחלאל, עליה להישחט באופן מוגדר היטב על ידי אדם המאמין בא-ל אחד תוך קריאת שמו בזמן השחיטה וניקוז הדם מהגופה. ישנן פתוות מאוחרות הגורסות כי רק חיה שנשחטה על ידי מוסלמי תחשב כחלאל, אך לפי הכתוב בקוראן גם שחיטה הנעשית בידי אחד מ"אנשי הספר" (כלומר, מונותיאסטים) נחשבת כשרה, ולכן יש מוסלמים מאמינים שאוכלים בשר הנחשב כשר לפי ההלכה היהודית.
ראו גם
27651333מאכלים אסורים