אכילת דג עם בשר
אכילת דג ובשר יחד נאסרה משום חשש סכנה (צרעת). היקף האיסור ופרטיו משתנים בין הפוסקים, היו שהחמירו באיסור זה יותר מאיסורי תורה[1], ולעומתם היו שהקילו בעיקר האיסור, למשל הרמב"ם לא הביא הלכה זו, והיו כמה מהאחרונים שסברו שהשתנו הטבעים וכיום אין סכנה בדבר ולכן יש להקל בהרחקות ביניהם.
בנוסף לאכילת דג ובשר, יש שנהגו להימנע אף מאכילת דג עם חלב.
מקור האיסור
בתלמוד
בתלמוד נכתב:
ההיא ביניתא דאיטווא בהדי בישרא – אסרה רבא מפרזיקיא למיכליה בכותחא. מר בר רב אשי אמר: אפילו במילחא נמי אסורה, משום דקשיא לריחא ולדבר אחר.
(תרגום: ביניתא שנצלתה יחד עם בשר – אסר רבא מפרזיקא לאוכלהּ בכותח. מר בר רב אשי אמר: אפילו במלח גם אסרה, משום שקשה לריח ולדבר אחר).
הראשונים ביארו ש"דבר אחר" הוא צרעת[2], ושההימנעות מאכילת הדג שנצלה עם הבשר היא מפני סכנה זו.
בתקופת הראשונים
בתקופת הראשונים הורחב האיסור: המהר"ם מרוטנבורג הרחיב את האיסור, שלא רק דג ובשר שנתבשלו יחד אסורים, אלא אף אם נתבשלו בנפרד אסר את אכילתם יחד. הרא"ש תלמידו אף אסר את אכילתם בזה אחר זה ללא הפרדה ביניהם באכילת דבר מה ובנטילת הידיים.[3]
דעת הרמב"ם
הרמב"ם לא הביא איסור זה בספרו ההלכתי. רבים מהפוסקים נתנו טעמים שונים להשמטת הלכה זו:[4]
- הרמב"ם לא פסק כדעת מר בר רב אשי אלא כדעת רבא מפרזקיא הסבור שאין בזה כלל סכנה.[5]
- בתקופת התלמוד הייתה סכנה וכיום אין - השתנות הטבעים.[6]
- האיסור נאמר רק על דג מסוים, ולא באופן גורף.[7]
בתקופת האחרונים
בשולחן ערוך נפסק: ”צריך ליזהר שלא לאכול בשר ודג ביחד מפני שקשה לצרעת”[8]. והרמ"א מוסיף שאפילו לצלותם יחד אסור, אך בדיעבד אם נצלו יחד לא נאסרו. וכן נפסק[9] גם כן שצריך נטילת ידיים ביניהם כדברי הרא"ש, ואף אם אין בזה משום סכנה כתבו הפתחי תשובה[10] והחתם סופר שיש לאסור משום הכלל ההלכתי שאין בית דין רשאי לבטל דברי בית דין חבירו אלא אם כן הוא גדול ממנו בחכמה ובמנין .
מנגד, המגן אברהם[11] כתב, שאפשר ובימינו נשתנו הטבעים בכמה דברים ולכן ייתכן שאפשר להקל ולא ליטול ידיים בין אכילת דגים ובשר, ובמשנה ברורה כתב שאין חובה ליטול ידיים ביניהם[12], אך מכל מקום יש לאכול ולשתות דבר מה מפני שאכילה ושתייה נחשבת כקינוח והדחה.
ישנה דעה של הרב דב ליאור הנסמכת על היתר זה של המגן אברהם (שלא ליטול ידיים בין הדגים לבשר) ומכח דין זה אף מתיר לאכול דג עם בשר יחד, היות שהאיסור נובע מסיבה בריאותית בלבד, וכיום ברור לרופאים שאין בזה סכנה[13]. אך דעה זו אינה מקובלת בין פוסקי ההלכה.
יש לציין שאף יהודי תימן שפוסקים בדרך כלל כדעת הרמב"ם, נהגו בנושא זה איסור.[14] אמנם, יש דעות באחרונים[7] שהרמב"ם אינו אוסר.
פרטי האיסור
- סוגי בשר שונים - האיסור הוא גם על אכילת בשר עוף עם דגים, ואפילו שומן עופות נאסר[15]. ישנה דעה אחת להתיר עוף ודגים[16], אך האחרונים[17] כתבו שמכיון שזהו חשש סכנה יש להחמיר. בביצי עוף עם דגים נטו הפוסקים להקל[18]
- סוגי הדגים - במוצרים שונים שאינם דגים ממש, נטו הפוסקים להקל, לדוגמה:
- אכילת בשר ודגים על שלחן אחד - הפוסקים נטו להקל ולא הצריכו לשים סימן היכר[22], במקרה בו שני בני אדם המכירים זה את זה אוכלים על שולחן אחד, זה בשר וזה דגים[23], ויש שהוסיפו הסבר להקל, שמכיון שבדבר שהוא אסור מחמת "סכנה", אנשים נזהרים יותר מאשר בדבר שהוא אסור מחמת דין[24].
- הנחתם יחד על שולחן אחד[25] - כתב רבי שמואל הלוי ואזנר [26] כי "בכל הדורות הקילו בזה, אבל נהוג הוא שלא מן הדין להביאם זה אחר זה בדרך חומרא"[27]. אך כאשר אוכל לבדו, יש שפסקו שאין להניחם על השולחן ביחד, מחשש שיבוא לאכול בלא רחיצת ידיים ובלא קינוח ביניהם. אך יש שכתבו שראוי להחמיר[28].
- לייחד כלים לדגים ובשר, ודין כלי שבישלו בו בשר ודגים יחד - [29]הט"ז[30] הביא מדברי ספר איסור והיתר כי משום בליעת כלי לא צריכים לחשוש. מאידך, הפתחי תשובה[31], הביא דעה לאסור כלי שבישלו בו בשר ודגים, והצריכו הגעלה, כי ”כשנתבשל בקדירה בשר ודגים ביחד, הרי נתבשל ארס בתוכו ונבלע ארס בקדירה, ואסור” ויש שהקילו אם עברו 24 שעות מזמן הבישול[דרוש מקור].
דג עם חלב
ערך מורחב – אכילת דגים עם חלב
אף שבתלמוד מצוין שאמוראים אכלו דג עם חלב: ”רבי אלעזר הוה קאים קמיה דמר שמואל אייתו לקמיה דגים שעלו בקערה וקא אכיל בכותח (משקה חלבי)”[32], בטור[33] כתב: ”דגים וחגבים מותר לאכלן בחלב”. בבית יוסף על דברי הטור נכתב: ”...ומכל מקום אין לאכול דגים בחלב מפני הסכנה, כמו שנתבאר בספר אורח חיים סימן קע"ג”, וכך גם פסק ספר "הלבוש". בשו"ת "בית דוד" הסביר את טעמו של הבית יוסף בכך שאיסור זה הוא מקרה פרטי המסתעף מאיסור תערובת בשר ודג: "כשם שבבשר ודגים יש סכנת צרעת...כך החלב שיוצא מגוף הבהמה הרי הוא כבשר הבהמה עצמה"[34]. הרמ"א בחיבורו "דרכי משה" כתב שמדובר בטעות סופר, וצריך להיות כתוב "דגים בבשר" במקום "דגים בחלב", אלא ש"נתחלף לו לרב בית יוסף בשר בחלב"[35], וכן הסכימו הטורי זהב, השפתי כהן והחיד"א[36]. הפרי מגדים והפתחי תשובה מביאים שיש מקום להחמיר בדבר, משום שאכן זו סכנה.[37] וכן פסקו רבי יצחק למפרונטי בספרו "פחד יצחק" והכף החיים. הכף החיים הוסיף שייתכן שהסכנה תלויה במקומות ובזמנים שאינם ידועים לנו ולכן יש להחמיר. כך גם פסק הרב עובדיה יוסף[38]. מאידך הרב שלום משאש התיר[39].
המנהג המקובל בקרב רוב הספרדים להחמיר באכילת דג בחלב, ואילו האשכנזים ברובם אינם מחמירים בזה, אך יש מביניהם הנוהגים היתר רק בשומן חלב (כגון חמאה או שמנת) עם דג. יש פוסקים המקלים בנושא גם לספרדים.
קישורים חיצוניים
- הלכות דגים ובשר באתר פניני הלכה מאת הרב אליעזר מלמד
- הלכות דגים בחלב באתר פניני הלכה מאת הרב אליעזר מלמד
- האם אכן אסור לאכול בשר ודג באתר חידוש
הערות שוליים
- ^ על פי הכלל "חמירא סכנתא מאיסורא"
- ^ רבנו חננאל ורש"י, תלמוד בבלי, פסחים, ע"ו עמוד ב'
- ^ טור יורה דעה קטז, בשם אביו הרא"ש.
- ^ הרב נריה גוטל בספרו 'השתנות הטבעים בהלכה' האריך בדברים אלו וסיכם את דעות הפוסקים בהבנת הרמב"ם
- ^ הרב מלכיאל צבי טננבוים, שו"ת דברי מלכיאל ח"ב סימן נג סעיף ה', שו"ת שם משמעון יורה דעה י"ג, באתר היברובוקס
- ^ שו"ת חתם סופר, חלק יורה דעה סימן קא. ועוד
- ^ 7.0 7.1 הרב יששכר בר איילנבורג, שו"ת באר שבע סימן לה; מהרש"ל, ים של שלמה חולין פרק ז אות טו, גם לדבריו התלמוד דיבר רק באופן מסוים
- ^ שולחן ערוך, יורה דעה, סימן קט"ז, סעיף ב'
- ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן קע"ג, סעיף ב'
- ^ יו"ד סי' קטז
- ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן קע"ג, סעיף ב'
- ^ כדעת הרמ"א בשולחן ערוך יורה דעה, סימן קטז סעיף ג.
- ^ הרב דב ליאור, שו"ת דבר חברון. ראו גם בתשובת הרב זכריה זרמתי
- ^ הרב יצחק רצאבי, שולחן ערוך המקוצר חלק יורה דעה סימן קלט סעיף ה'. הרב אביעד אשוואל ברכת משה פרק ו' סעיף יד בשם הרב יוסף קאפח
- ^ שו"ת שבות יעקב (ח"ב סימן קד) וכן בברכי יוסף (או"ח סימן קעג – והובא בכף החיים (שם סק"ט)) וכן בקיצור שולחן ערוך (סימן לג ס"א).
- ^ שו"ת בית יהודה (סי' כד)
- ^ בברכי יוסף וכף החיים שם
- ^ כף החיים (או"ח סי' קע"ג סוף ס"ק ה').
- ^ שבט הלוי (קובץ מבית לוי בענייני יו"ד עמ' פ"ז סוף אות א', "בישל בשר עם ביצי דגים לא נאסר")
- ^ רבי יוסף שלום אלישיב (ישא יוסף ח"ב יו"ד סי' י"ז ד"ה והנה,)
- ^ וישמע משה (פר' בהר תשע"ו, גליון קי"ב עמ' ב')
- ^ כדין שני אנשים שאוכלים על שולחן אחד זה בשר וזה חלב)
- ^ רבי יחזקאל לנדא שו"ת נודע ביהודה קמא חלק אבן העזר סימן יג
- ^ פתחי תשובה יורה דעה סימן פ"ז, רבי יעקב חיים סופר כף החיים חלק אורח חיים סימן קע"ג סימן קטן ו
- ^ דבר המצוי באירועים ציבוריים, שמניחים על אותו שולחן דגים מלוחים ולצידם מאכלים בשריים
- ^ שו"ת שבט הלוי חלק ז סימן קיא אות ג
- ^ וראה בספר הליכות משה (פרק כ"ה) כי רבי משה הלברשטאם, היה מורה לשואלים אותו להיזהר שלא להביא בשר ודג יחד לשולחן, מדין "חמירא סכנתא מאיסורא", אך לא מחה במי שהקילו.
- ^ רבי יעקב חיים סופר כף החיים יורה דעה חלק סימן קט" סימן קטן לה
- ^ הטור כתב כי "יש מחמירים בדבר לייחד לדגים כלים לבדם". בעקבות דבריו דנו הפוסקים, האם מותר לבשל דגים בכלי שמבשלים בו בשר [או להיפך]
- ^ יורה דעה סימן קטז סעיף ב ו-ג
- ^ יורה דעה סימן פ"ז בשם ספר תפארת למשה
- ^ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף קי"א עמוד ב'
- ^ ארבעה טורים, יורה דעה, סימן פ"ז
- ^ בית דוד, יורה דעה, ל"ג
- ^ דרכי משה, יורה דעה סימן פז
- ^ מחזיק ברכה, סימן פז סק"ד
- ^ עיינו שם שבבישול יש יותר מקום להחמיר מאשר באכילתם קרים.
- ^ שו"ת יחווה דעת חלק ו, סימן מח, והקל
- ^ כך כתב: ”ולדעתי זה תלוי באנשים האוכלים, שמי שיש לו דמיון ואינו רוצה לאכול דגים עם חלב או גבינה או כותח, לא תוכל להסיר לו הדמיון וראוי להניחו וכו' אבל מי שישאל על ההלכה, אם מן הדין מותר או לא, תגיד לו בקול רם שמותר וכו' אבל למדומיינים לא יועיל כל זה, ולכן טוב להניחם במנהגם” (שמ"ש ומגן חלק ד', יו"ד סימן יב). לעומתו כתב רבי שמעון ברוך אוחיון, מחכמי מרוקו ורבה של העיר יפו, בשו"ת הליכות שבא, יורה דעה סימן א: ”עד כמה שאני יודע, שמעולם לא השתמשנו בדגים עם כל מין חלב או חמאה או גבינה, בין חי בין מבושל”.
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.
30719135אכילת דג עם בשר