כחל (כשרות)
כחל הוא כינוי תלמודי לעטין של בהמה, בדרך כלל של פרה. זהו איבר בעל חשיבות הלכתית מיוחדת בדיני כשרות. בתלמוד נידון הכחל מבחינה כשרותית מחמת איסור בשר בחלב - העטין מכיל חלב, אך הוא עצמו חלק מבשר הבהמה.
הכשרת הכחל
מן התורה, חלב של בהמה שחוטה לא נחשב חלבי לעניין איסור בשר בחלב. אך חכמים גזרו גם על חלב שחוטה שאסור לאוכלו יחד עם בשר.[1] לאור זה דנו חכמי המשנה[2] והתלמוד[3] כיצד ניתן להכשיר את הכחל.
דעת הראשונים
למסקנה נחלקו הראשונים בפרטי הדין:
- דעת המחמירים[4] - יש לחלק בין צלייה לבישול. אם מבשלים את הכחל בפני עצמו: לכתחילה צריך לקרוע אותו שתי וערב ולטוח אותו בכותל. ובדיעבד אם לא קרע, הכחל נאסר מחמת החלב שבו. ונחלקו לשיטה זו אם מותר לכתחילה לבשל את הכחל יחד עם בשר. אך מוסכם שבדיעבד אם קרעו שתי וערב וטחו בכותל, התבשיל מותר. אם צולים את הכחל: לכתחילה צריך לקרוע שתי וערב אך אין צריך לטוח אותו בכותל. ויש אומרים שלדעה זו מספיק לקרוע מעט. ובדיעבד שלא קרעו בכלל, מותר.
- דעת המקילים[5] - אין הבדל בין צליה לבישול. אלא אם מבשל את הכחל בפני עצמו, צריך לקרוע מעט, ובדיעבד שלא קרע, מותר. אך אם מבשל את הכחל יחד עם בשר, לכתחילה צריך שתי וערב וטיחה בכותל, ובדיעבד, אם לא קרע כלל, צריך ששים כנגד הכחל, ואז התבשיל מותר, והכחל נשאר באיסורו.
- דעה אמצעית[6] - לכתחילה, לבישול צריך קריעה שתי וערך וטיחה בכותל. לצלייה, לדעת רי"ף, מותר לכתחילה בלי שום קריעה, ולדעת הרמב"ם צריך לכתחילה קריעה כל שהיא. בדיעבד אם לא קרע בכלל, בין בצלי בין בבישול בפני עצמו - מותר. ואם בישל עם בשר, צריך ששים כנגד הכחל, ואז התבשיל מותר והכחל נותר באיסורו.
פסיקת ההלכה
הרב יוסף קארו בשולחן ערוך[7] פסק כדעה האמצעית, אך כתב[8] שהמנהג כשיטת המחמירים, שלא לבשל כחל יחד עם בשר כלל. הרמ"א הוסיף שבדיעבד במקום הפסד מרובה, אם בישל כחל עם בשר יש להקל. עוד הוסיף הרמ"א, שהמנהג שלא לבשל או לטגן כחל כל עיקר, אלא רק צולים את הכחל.
כחל בששים וכחל עצמו מן המנין
דין מיוחד נאמר בכחל, שבמקרה שנתבשל עם חתיכות בשר בלי שקרעו לפני ונצרך שיעור שישים כדי לבטלו, הוא עצמו מצטרף לבטל את טעם האיסור שפלט ואין צריך רק חמישים ותשע כנגדו[9], ונאמרו כמה טעמים בדבר יש שביארו שכיוון שהכחל הוא אסור רק מדרבנן הקילו בשיעורו[10], ויש שביארו שבשר הכחל הוא היתר גמור וכל איסורו מחמת החלב שבתוכו וכיוון שיצא חלבו ונתערב בדין שיהא הכחל מן המנין[11], אמנם הכחל עצמו נשאר אסור שחוששים שמא יוציא מהתבשיל את הכחל לפני שיפלוט את כל החלב, וישאר בו קצת חלב שנאסר מחמת טעם הבשר האחר שקיבל[12].
יש שסוברים שאם הכחל נפל בתחילה לתבשיל שיש בו פחות מששים כנגדו ונאסר, אם נפל אחר כך לקדירה אחרת אין הכחל מצטרף לשישים[13].
המתנה אחרי או לפני אכילת הכחל
מי שאכל כחל ורוצה לאכול גבינה, צריך להמתין ביניהם כמו מי שרוצה לאכול גבינה אחר בשר[14].
מי שאכל בשר ורוצה לאכול אחריו כחל, אם קרע את הכחל שתי וערב וטחו בכותל מותר לאכלו מיד[15], ואם לא קרעו שתי וערב יש שמצריכים להמתין מאכילת הבשר שש שעות[16], ויש אומרים שלא צריך להמתין[17].
קישורים חיצוניים
- הערך "מיקרופדיה תלמודית:כחל", באתר ויקישיבה
- הערך "כחל (בהמה)", באתר ויקיסוגיה
הערות שוליים
- ^ ראו שולחן ערוך יורה דעה סימן פז סעיף ו. וסימן צ סעיף א.
- ^ משנה, מסכת חולין, פרק ח', משנה ג'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף ק"ט
- ^ רש"י (חולין קט, א).
- ^ רבינו תם בתוספות שם.
- ^ דעת הרי"ף והרמב"ם (הלכות מאכלות אסורות פרק ט הלכה יב).
- ^ שולחן ערוך, יורה דעה, סימן צ', סעיף א'.
- ^ שם בסעיף ב.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף צ"ז עמוד ב'
- ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות מאכלות אסורות, פרק ט"ו, הלכה י"ח
- ^ רשב"א בתורת הבית הארוך והקצר בית ד שער א.
- ^ תוספות, מסכת חולין, דף ק"ט עמוד ב' דה' וכחל מן המנין.
- ^ ארבעה טורים, יורה דעה, סימן צ' בשם הרשב"א.
- ^ ב"י סוף סימן צ.
- ^ איסור והיתר לרבי יעקב מבניולש פרק י"ז.
- ^ וכן צריך קינוח והדחה כדי לאכול אחריו בשר, ספר האורה ח"ב סימן ע"ו
- ^ ספר הבתים שערי בשר וחלב שער ד דין ח.
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.
39960668כחל (כשרות)