סירכא
בהלכה, סירכא בריאה היא אחת משבעים הטרפות שבבהמה, המהווה את מקרה ההטרפה השכיחה ביותר בבהמה. הסירכא היא גידול שפיר בדופן החיצונית של הריאה, המעיד על נקב בריאה, שהוא אחד משמונת מיני הטרפה שנאמרו למשה מסיני.
קיימת מחלוקת בראשונים ובאחרונים אילו סירכות מטריפות את הבהמה ואילו אינן אלא ריר שאינו מטריף. בהתאם לכך, קיימות שתי רמות הכשר על בשר הבהמה, הרמה הנמוכה נקראת 'כשר' ולפיה מטריפים רק סירכות שמוסכם שהן מטריפות לרוב הדעות. הרמה הגבוהה נקראת 'חלק' או 'גלאט' (שמשמעותו 'חלק' ביידיש), ולפיה רק בהמה שהריאה שלה 'חלקה' ונקייה מסירכות המטריפות לרוב הדעות, מקבלת הכשר זה.
מקור הדין
מן התורה אין חובה לבדוק אף אחד משבעים סוגי הטרפות שבבהמה, היות שרוב הבהמות אינן טרפות. אולם החל מתקופת הגאונים התקבל בקרב עם ישראל כולו הנוהג לבדוק את הריאות מסירכות. ישנה מחלוקת ראשונים מהו מקור ותוקף נוהג זה. לדעת כמה ראשונים[1] תוקף המנהג הוא מדברי חכמים, היות שיש מיעוט המצוי של סירכות בריאה המטריפות את הבהמה, וחכמים קבעו שבכל דיני התורה יש לחשוש למיעוט המצוי ולבדוק היכן שניתן. מנגד, יש אומרים שאין תקנת חכמים כזו, אלא זהו מנהג שהונהג בתקופת הגאונים והתקבל בקרב הציבור[2].
מקור היווצרות הסירכא המטרפת
ישנה מחלוקת ראשונים מדוע הסירכא מטריפה, וממילא איך נוצרת 'סירכא'. יש אומרים[3] שהסיבה שסירכא מטריפה, היא מפני שהיא נוצרת מנקב שהיה בריאה, ואף שהסירכא סותמת אותו, בהמשך היא תתנתק והנקב יישאר פתוח ויגרום למותה של הבהמה. ויש אומרים[4] שהסירכא לא נוצרה מנקב, אלא שבעקבות הימתחות הסירכא היא תיתלש מהריאה וייווצר תחתיה נקב שיגרום למותה של הבהמה.
'כסדרן' ו'שלא כסדרן'
בתלמוד הבבלי[5] מבואר שיש חילוק בין שני סוגי סירכות. סירכא שהיא 'כסדרן', כלומר נסרכת בין שני מקומות הצמודים זה לזה, כשרה, כי תהליך הנשימה לא אמור לגרום לחיכוך הסירכא ולהיווצרות נקב. כשהסירכא 'שלא כסדרן', כלומר נסרכת על שני מקומות בריאה שאינם צמודים זה לזה, או שנסרכת לשומן הלב או לצלעות, היא מטריפה את הבהמה, מפני שברבות הזמן היא עשויה לגרום לדופן הריאה להימתח כך שהסירכא תיתלש ויישאר תחתיה נקב המטריף את הבהמה.
השולחן ערוך והרמ"א נחלקו בשתי מחלוקות בהקשר לסירכות ואופן הטרפתן את הבהמה:
המחלוקת בשאלת מיקום הסירכות 'כסדרן'
לדעת הרשב"א, שכמותו פסק רבי יוסף קארו בשולחן ערוך[6], בכל מצב שבו אונות הריאה שביניהן הסירכא צמודות זו לזו, הסירכא נחשבת לסירכא 'כסדרן' וכשרה. ואילו לשיטת מהר"י וייל שכמותו פסק הרמ"א[6], רק אם הסירכא ממוקמת בחצי הפנימי של החריץ שבין האונות, היא נחשבת 'כסדרן'. אבל אם היא בחציה החיצוני, היא נחשבת 'שלא כסדרן' ומטריפה. לכל הדעות, אם נמצא נקב, גם בסירכא כסידרן, הבהמה נטרפת. אלא שאין צורך לבדוק במקום זה.
סרכה ממקום למקום באותה אונה, או סירכה תלויה שאינה מחוברת בצידה השניה לכלום, אינה מטריפה. והרמ"א כתב שאם יש מכה בדופן שכנגד הסירכה, טריפה.
כמו כן, אם הסרכה הסרוכה לבשר הצלעות, נמצאת במקום בו הדופן צר (מהצלע החמישית או הרביעית לכיוון הראש), הבהמה לא נטרפת כי בשר הגוף סותם את הנקב.
המחלוקת אם מועילה בדיקה לסירכות
המחלוקת השנייה והעיקרית נוגעת לסירכות 'שלא כסדרן', שהן הטרפות, והיא נוגעת לשתי סוגיות: 1. האם ניתן לקלוף את הסירכא ולבדוק אם יש תחתיה נקב. 2. האם סירכות שניתן להסיר על ידי מיעוך ומשמוש[7] נחשבות סירכות מטריפות.
בדיקת 'ניפוח ובצבוץ'
בתלמוד הבבלי[8] מובאת הנהגתו של רב נחמיה בריה דרב יוסף שהיה בודק ריאה שסירכא מדביקה אותה לדופן בית החזה ב'פשורי', כלומר במים פושרים. ופירשו מפרשי התלמוד שהכוונה היא שהסירו את הסירכא מהריאה, ולאחר מכן ניפחו את הריאה באוויר והכניסו אותה לתוך כלי עם מים כדי לבדוק האם יש יציאת בועות אוויר ממקום הסירכא. אם אכן ישנו בעבוע, הרי שהדבר מעיד על נקב שנמצא תחת הסירכא.
ישנה מחלוקת ראשונים האם בדיקה זו מועילה רק בסירכא הדבוקה בצידה האחד לדופן בית החזה, ובזמן שניכר שישנו חולי בדופן שמסתבר שממנו נוצרה הסירכא[9], או שהבדיקה מועילה גם כשאין סימנים של חולי בדופן בית החזה[10]. ויש מפליגים ואומרים שבדיקה זו מועילה גם ביחס לסירכא הנתונה בין שתי אונות של הריאה[11].
בדיקת 'מיעוך ומשמוש'
לדעת מספר ראשונים[12], שכמותם פסק השולחן ערוך[13], לא מועילה בדיקה כלשהי לסירכא, ואם נמצאה סירכא במקום מטריף - הבהמה טרפה. אך לדעה אחרת מועילה בדיקת 'מיעוך ומשמוש', שבה מועכים את הסירכא וממשמשים אותה, ואם נימוחה - הרי שהיא לא סירכא חזקה שבכוחה להטריף, והבהמה כשרה[14].
'כשר' ו'חלק'
בעקבות שתי המחלוקות הללו בדבר כשרות הסירכות, נוצרה חלוקה ברמת הכשרות הניתנת לבשר, כאשר הרמה הנמוכה יותר, המסתמכת על הדעות המקילות משווקת בשר 'כשר', והרמה המהודרת המחמירה כפי השיטות המחמירות, משווקת בשר 'חלק' כלומר שהריאה שחלקה מסירכות, והבשר חלק ונקי משאלות ומחששות.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- הרב אליעזר מלמד, פניני הלכה כשרות ב', סירכת הריאות
- בשר חלק, הלכה יומית על פי פסקי הרב עובדיה יוסף
הערות שוליים
- ^ רמב"ן, מלחמות ה' מסכת חולין דף ג' עמ' ב' בדפי הרי"ף. רשב"א בחידושיו על מסכת חולין ט, א,ר"ן, ותשב"ץ.
- ^ מאירי על מסכת חולין דף ט', עמ' א'. מרדכי על מסכת חולין רמז תרי"ט.
- ^ רש"י בתלמוד בבלי, מסכת חולין, דף מ"ו עמוד ב'.
- ^ תוספות (ד"ה 'והיינו') שם.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף מ"ו עמוד ב'
- ^ 6.0 6.1 שולחן ערוך, יורה דעה, סימן ל"ט, סעיף ד' וסעיף י"ח.
- ^ ראו להלן.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף מ"ח עמוד א'
- ^ וכן סוברים רבנו גרשום, רי"ף, רש"י, תוס'.
- ^ וכן סוברים ר"ת, רז"ה.
- ^ וכן נהגו יהודי מרוקו ועוד מספר קהילות בצפון אפריקה, כמו שכתב על כך בפירוט הרב פרופ' שלמה טולידאנו בספרו 'דברי שלום ואמת' ח"ד עמוד 148.
- ^ רשב"א ותשב"ץ.
- ^ שולחן ערוך, יורה דעה, סימן ל"ט, סעיף י'
- ^ רא"ש, מהר"י וייל.
26988559סירכא