אכילת דגים עם חלב

אכילת חלב ודגים יחד הוא איסור השנוי במחלוקת הפוסקים. יש הסוברים שיש בכך משום סכנה, ויש הסוברים שמקור האיסור הוא "טעות סופר" בספר בית יוסף והדבר מותר. בחלק מהקהילות, ובמיוחד בקהילות עדות המזרח נהוג להחמיר ולא לאכלם יחד.

מקור

בדברי חז"ל לא מוזכר איסור אכילת דגים עם חלב, והדבר אף מוכח כמותר מלשון המשנה (מסכת חולין, פרק ח', משנה א'); המשנה עוסקת באיסור בישול בשר בחלב, ומפרטת את דיניו: ”כל הבשר אסור לבשל בחלב, חוץ מבְּשַר דגים וחגבים”, משמע שגם לאכלם מותר וכן פסקו הרמב"ם, והרשב"א.

המקור הראשון, והיחיד בספרות הראשונים לסכנת אכילת דג וחלב, מופיע בדברי רבינו בחיי, כהוספה לאיסור אכילת בשר בחלב שהיא מטמטמת את הלב ומולידה גסות ותכונה רעה בנפש האדם: ”וכן דעת הרופאים בתערובת דג וגבינה שנתבשלו כאחד, שמוליד תכונה רעה וחולי הצרעת.” (פירוש רבינו בחיי על התורה, שמות כג, יט) עם זאת, גם רבינו בחיי אינו מזכיר איסור הלכתי בדבר.

רבי יוסף קארו בשולחן ערוך התיר בפשטות לאכול דגים עם חלב. אך בספרו בית יוסף, לאחר שהביא את דברי הראשונים המתירים, הוסיף הערה:

ומכל מקום אין לאכול דגים בחלב מפני הסכנה, כמו שנתבאר בספר אורח חיים סימן קע"ג

— בית יוסף, יורה דעה, סימן פ"ז

משפט זה של ה"בית יוסף" עורר פולמוס נרחב וייחודי בין הפוסקים, בשאלת הסבירות שנפלה טעות בדברי הבית יוסף, וכן בשאלת ההסתמכות על רופאים.

פוסקים רבים הסיקו שבטעות התחלף למחבר האיסור של אכילת דג עם בשר האסור מפני הסכנה בדג עם חלב, או שהמדפיס כתב בטעות "דגים וחלב" במקום "דגים ובשר".

מאידך, פוסקים רבים חששו לדברי הבית יוסף. לדבריהם לא ייתכן שנפלה טעות דפוס בדבריו, כיון שהוא מדבר בפירוש על חלב. עוד טענו שאילו היה הדבר טעות, היו גדולי הדור שבזמן הבית יוסף והסמוכים לזמנו מגלים את דעתם שיש טעות בספר, וכן הבית יוסף עצמו הגיה את ספרו ולא העיר דבר בעניין. אחרים טענו שלמרות שמדובר בטעות יש להיזהר בכך, "כיון שיצא הדבר מפיו" של הבית יוסף או מפני כבודו.

הדיון על עצם הסכנה

גם חלק מהפוסקים שהסכימו שהבית יוסף אכן אסר, התירו בזמנם אכילת דג וחלב, כי מכיון שרבים דשו בכך ואין נזהרים - אין עוד חשש לסכנה. החתם סופר כתב שוודאי אין שום סכנה באכילה משום ש"נאמן עלינו הרמב"ם, גדול הרופאים" שמתיר אכילת חלב עם דגים. כמו כן, אף למדע בימינו לא ידועה סכנה בדבר.

על דברי רבינו בחיי, כתב היעב"ץ שזו דעת הרופאים ולא דעת חכמי ישראל.

אחרים, לעומתם, חיזקו את דברי הבית יוסף מדברי רופאים מסוימים שיש בדבר סכנה למחלה ואף סכנת חיים. הכף החיים כותב ששמע מרופאים מומחים שאכילת דגים עם חלב גולמי אכן מסוכנת, אך בחמאה או שמנת אין סכנה. הוא מתייחס לנימוק הפתחי תשובה שרבים דשו בכך, וטוען שאין האקלים והטבע שווה בכל הארצות והאנשים, כך שייתכן והדבר תלוי בטבע המקום.

מהות הסכנה

במהות הסכנה ישנן כמה שיטות:

• יש שכתבו שזו אותה סכנה כמו אכילת בשר ודגים יחד, שהיא סכנת צרעת. כך מוסבר בשו"ת בית דוד שאיסור זה מסתעף מאיסור תערובת בשר ודג: "כשם שבבשר ודגים יש סכנת צרעת... כך החלב שיוצא מגוף הבהמה הרי הוא כבשר הבהמה עצמה".
• יש שכתבו שהדבר "מוליד חולי גדול" ולא ביארו מהו, אך זו סכנה שונה מזו של אכילת דגים עם בשר.
• ספר פחד יצחק (של רבי יצחק לַמפּרוֹנטי, שגם היה רופא) מביא דעת רופאים, שמי ששותה חלב ממש ואחר כך אוכל דגים או להיפך, יש בכך סכנת מוות ו"חולי גדול וכבד מאד".

הדעות להלכה

פיצה עם תוספת אנשובי. לפי חלק מהפוסקים המאכל אסור

להלכה, דעת פוסקים רבים כמו הבית יוסף שקיים איסור אכילת דגים וחלב יחד מחשש סכנה. דעת הכף החיים היא שבמקום שלא "דשו בו רבים" יש להחמיר משום ספק סכנה ולנהוג בדגים עם חלב גולמי כמו בדגים עם בשר, אך בדגים עם חמאה או שמנת אין סכנה. חלקו על כך פוסקים אחרים שקבעו שאין שום חשש סכנה באכילת חלב ודגים יחדיו, והדין בשיבוש יסודו.

המנהג בפועל

למעשה רוב האשכנזים לא נהגו בכך איסור.

מנהג חסידי בעלז להחמיר בדג עם גבינה. חסידי חב"ד נוהגים להחמיר ולא לאכול, או לערב חמאה או שמנת.

מרבית הספרדים נהגו להימנע מאכילת דג וחלב יחד, כדעת הפוסקים הספרדיים.

בנוהלי הרבנות הראשית לישראל נקבע שבכשרות ברמת 'מהדרין' יש להקפיד על תערובת חלב ודגים, אולם בכשרות רגילה אין חובה להקפיד על כך. בכשרות פרטית לרוב לא מקפידים על כך אך יש הכשרים המחייבים הצבת שילוט על מוצר שהוא תערובת דגים עם חלב^{[דרוש מקור]}.

פרטי האיסור

• סוגי מוצרי החלב – הפוסקים הסוברים שיש סכנה באכילת חלב ודג, נחלקו בשאלה אילו מוצרי חלב כלולים בסכנה זו: יש שאסרו את כל מוצרי החלב. יש שכתבו שרק גבינה אסורה עם דגים, ויש שאסרו את כל מוצרי החלב פרט לחמאה. רבי עובדיה יוסף פסק לספרדים שכל אחד ינהג כמנהג אבותיו.

• מוצרי דגים שונים – לדעת מספר פוסקים הסכנה היא רק בדג מסוים אך מדברי הבית יוסף לא משמע כן.
  בשמן דגים, המצוי במוצרים למשל אומגה 3, נחלקו הפוסקים אם אסור עם חלב.
  בדומה לכך נחלקו בעניין ג'לטין דגים המעורב במוצרי חלב (מעדנים, עוגות וכדומה). רבים התירו מפני שהג'לטין עובר תהליך עיבוד וכבר אינו נחשב כדג ויש שהקפידו על כך ואסרו זאת. למעשה מערכות כשרות רבות מאשרות עירוב של ג'לטין דגים במוצרי חלב.

• אופן אכילתם – לפוסקים שאסרו, יש שפסקו כן רק אם התבשלו יחד, ויש שנקטו בפשיטות שאסור לאכלם יחד אפילו כשהם קרים וכן נראה מרוב הפוסקים שלא חילקו ביניהם.

• קינוח והדחה או נטילת ידיים – לנוהגים איסור בחלב ודגים אף כשלא התבשלו יחד, יש אומרים שדין דגים עם חלב זהה לדגים ובשר, ומי שמקפיד על קינוח והדחה או נטילת ידיים בין דגים לבשר, יש לו להקפיד באותו האופן גם באכילת דגים וחלב, ויש שמחלקים בין בשר ודגים לחלב ודגים שאין צריך שטיפה והדחת הפה או נטילה בין האכילות.

• היכר בין דגים לחלב על השולחן – יש אף המחמירים באכילת דגים וחלב על שולחן אחד, לעשות היכר להפסקה ביניהם מחשש סכנה, וכן הפרדה בכלים מיוחדים ויש מקילים.

• בדיעבד – יש שאסרו גם בדיעבד כשהתערבו זה בזה בשוגג ויש שכתבו שרק לכתחלה יש להקפיד שלא לערבם יחד, אך אם בשגגה התערבו זה בזה – יש להתיר את אכילת התערובת בדיעבד, ולסמוך על הפוסקים הרבים שסברו שאין בזה איסור כלל.

• אפיה בתנור יחד – דעת רבי חיים פינחס שיינברג להתיר אפיה של דגים וחלב יחד בתנור אחד

• בישול דגים בקדירה חלבית – בבישול דגים בסיר חלבי יש מקילים ויש מחמירים.

לקריאה נוספת

• שו"ת יחוה דעת, חלק ו', סימן מח.
• ילקוט יוסף, יורה דעה חלק ג', עמוד שח.
• ילקוט יוסף, הלכות כשרות המטבח, עמוד רסא.
• מיכאל אדלר, בענין אכילת דגים עם מאכלי חלב, בית אהרן וישראל, גיליון עז, תשנ"ח, עמ' קח - קי, באתר היברובוקס

הערות שוליים

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.