שמואל שגב

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. שמואל שגב (סבאג) (16 באפריל 1926 – 9 באוגוסט 2012) היה עיתונאי, סופר ואיש מודיעין ישראלי שעסק בעיקר בענייני העולם הערבי והמזרח התיכון.

חייו ועבודתו

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו.

שגב נולד בטבריה בשנת 1926, בנם של רבקה ומשה סבאג. הוא סיים לימודיו בבית הספר הגבוה למשפט וכלכלה בתל אביב. שירת ב"הגנה" ולחם במלחמת העצמאות ואף נפצע. במהלך שירותו הצבאי שימש ככתב השבועון "במחנה" לענייני ערבים.[1]. לאחר מלחמת העצמאות היה שגב קצין מודיעין ובתחילת שנות ה-50 היה מפקד יחידת איסוף מודיעין ממקורות גלויים (אוסינט) לימים יקרא שמה יחידת חצב. הוא החליף בתפקיד זה את שמואל טולידאנו.

בשנת 1955 התגלה על ידי עורך העיתון "מעריב", אריה דיסנצ'יק, שקיבלו ככתב העיתון לענייני המזרח התיכון. במשך 35 שנה עבד ככתב בעיתון, והיה בין הכותבים הבולטים בעיתון זה ובעיתונות העברית שעסקו בענייני המזרח התיכון. כן שימש ככתב חוץ של העיתון בוושינגטון ובפריז. לאחר שפרש מ"מעריב" גר בויניפג שבקנדה והיה פרופסור אורח למדע המדינה ותקשורת באוניברסיטת הופסטרה שבניו יורק.[2]

שגב היה סופר פורה, ופרסם ספרים רבים ובהם גילויים עיתונאיים חשובים בנוגע לענייני המזרח התיכון. בין היתר ידוע ספרו "בודד בדמשק" העוסק במרגל אלי כהן. כן תרגם ספרים בנושאים אלו מערבית ומצרפתית.

נישא למירי רוזנטל, והיה אב לשני בנים: אהוד וארנון.[3] בהמשך נישא לפיליס, ילידת ויניפג[4] והתגורר בעיר במשך מספר שנים.

בשנת 1986 קיבל אות כבוד משגריר צרפת בישראל, ז'אק דופון (Dupont).[4]

שגב נפטר בשנת 2012 בתל אביב ממחלת הסרטן. נקבר בבית העלמין קריית שאול.[5]

ספריו

  • וייטנאם בין מלחמה לשלום, תל אביב: אותפז, תשכ"ז 1966.[6]
  • סדין אדום: מלחמת ששת הימים, תל אביב: נ’ טברסקי, תשכ"ז.[7] (הופיע בהדפסות רבות נוספות) (ראה אור בתרגום לצרפתית ב-1967)
  • מלחמה ושלום במזרח התיכון, תל אביב: נ’ טברסקי, תשכ"ח.[8] (ראו אור בתרגום לצרפתית ב-1968[9] ובתרגום לערבית מאת מאיר חדאד ב-1970)
  • אנואר סאדאת – הדרך לשלום, רמת גן: מסדה, 1978.[10]
  • המשולש האיראני: הקשרים החשאיים בין ישראל–איראן–ארצות הברית, תל אביב: ספרית מעריב, 1981. (ראה אור בתרגום לערבית ב-1983 ובתרגום לאנגלית ב-1988)
  • מבצע יכין: עלייתם החשאית של יהודי מרוקו לישראל, תל אביב: משרד הביטחון - ההוצאה לאור, תשמ"ד 1984. (מהדורה ב: 1985)
  • בודד בדמשק: חייו ומותו של אלי כהן, ירושלים: כתר, 1986.[11]
  • בודד בדמשק: חייו ומותו של המרגל הישראלי אלי כהן; עורכת אחראית: תמי ליטני, הוצאה מעודכנת, ירושלים: כתר, 2012. ("גילויים חדשים במהדורה מעודכנת")
  • הקשר האיראני: מכירות הנשק של ישראל וארצות-הברית לאיראן, ירושלים: דומינו, 1989.
  • הקשר המרוקני: המגעים החשאיים בין ישראל למרוקו; עריכה: ענת לויט, תל אביב: מטר, תשס"ח 2008.[12]
  • Jesse Zel Lurie and Samuel Segev (eds.), The Israel Army Physical Fitness book, New York: Grosset & Dunlap, 1969.
  • Crossing The Jordan: Israel’s Hard Road to Peace, New York: St. Martin’s Press,‎ 1998.‎

בתרגום

  • شموئيل سيغب, حرب وسلام في الشرق الاوسط: فصول مختارة ومنقحة; تعريب م: حداد, تل أبيب: دار النشر العربي، 1970. (ערבית: מלחמה ושלום במזרח התיכון)
  • المثلث الايراني; תרגם: ר'אזי א-סעדי, 1983.
  • La Guerre de six jours, opération "Drap roug", Traduit de l’hébreu par Maurice Saporta et Claude Feigelman, Paris: Calmann-Lévy, 1967. (צרפתית: סדין אדום)
  • Samuel Seguev, Israël, les Arabes et les grandes puissances: 1963-1968; Traduit de l’hébreu par Gabriel Roth, Paris: Calmann-Lévy, 1968. (צרפתית: מלחמה ושלום במזרח התיכון)
  • Samuel Segev, The Iranian Triangle: The Untold Story of Israel’s Role in the Iran-Contra Affair; translated by Haim Watzman, New York: Free Press, 1988. (אנגלית: המשולש האיראני)

תרגומיו

  • מאחורי הפרגוד: ועדה פרלמנטרית עיראקית על המלחמה בישראל; תרגם: ש’ שגב (סבאג), תל אביב: מערכות, תשט"ו 1954. ("חקירה עיראקית בכישלון המלחמה בישראל")
  • בעיני אויב: שלושה פרסומים ערביים על מלחמת הקוממית; תרגם ש’ סבאג, תל אביב: צבא הגנה לישראל – מערכות ('סדרת ענף היסטוריה צבאית'), תשי"ד. (מהדורה ב: 1955)
  • הנרי דורו, הייתי מרגל יהודי; מצרפתית: שמואל שגב, תל אביב: דליה, 1956.[13] (הוצאה נוספת: תל אביב: דעת, 1964)

לקריאה נוספת

  • 'Segev, Samuel,', in: Who's who in Israel and in the work for Israel abroad, 1980, p. 293.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ דוד תדהר (עורך), "שמואל שגב", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ח (1957), עמ' 3047.
  2. ^ רפי מן, כתבנו לענייני ערבים, באתר העין השביעית, 15 באוגוסט 2012
  3. ^ 'Segev, Samuel,', in: Who's who in Israel and in the work for Israel abroad, 1980, p. 293.
  4. ^ 4.0 4.1 מרק סגל, אנשים השבוע: שמחה משולשת, מעריב, טור אחרון, 4 באפריל 1986.
  5. ^ שמואל שגב באתר חברה קדישא ת"א–יפו.
  6. ^ ראו: אפרים חרמון, המהלכים שהובילו למלחמה: הספר הראשון בעברית על וייטנאם, דבר, 23 בספטמבר 1966, המשך.
  7. ^ סקירה קצרה: "סדין אדום", מעריב, 18 באוגוסט 1967.
  8. ^ ביקורת: נ. ישראל, מלחמה ושלום או מלחמה ומלחמה?, דבר, 11 בנובמבר 1968. וראו עוד: עז"ר, המשגה הכפול: ראיון עם שמואל שגב, דבר, 13 בדצמבר 1968; וכן "אל מוסוור" המצרי מתווכח עם סופר "מעריב", מעריב, 5 במאי 1969.
  9. ^ ספר נוסף לש. שגב הופיע בפאריס, מעריב, 12 ביולי 1968.
  10. ^ סקירה: חיים נגיד, ביוגרפיות: מי הוא סאדאת, מעריב, 15 באוקטובר 1978.
  11. ^ ראו כתבה עם צאת הספר: שמואל שגב, בודד בדמשק: אלי כהן – גילויים חדשים, מעריב, 28 בפברואר 1986.
  12. ^ הקשר המרוקני באתר "טקסט".
  13. ^ סקירה: ש. אייל, הייתי מרגל יהודי, חרות, 10 באוגוסט 1956.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

25468402שמואל שגב

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=שמואל_שגב&oldid=1457860"