אמריקה הבריטית
.svg) | |
 | |
| היסטוריה | |
|---|---|
| הקמה | הקמת מושבת וירג'יניה |
| תאריך | 1607 |
| פירוק | חוזה פריז |
| תאריך | 1783 |
| ישות קודמת |
 צרפת החדשה הולנד החדשה.svg){kind=small} שוודיה החדשה פלורידה הספרדית |
| ישות יורשת |
 צפון אמריקה הבריטית ארצות הברית פלורידה הספרדית איי הודו המערבית הבריטיים |
אמריקה הבריטית כללה את השטחים הקולוניאליים של האימפריה הבריטית באמריקה בין השנים 1607–1783. מושבות אלו היו ידועות רשמית כאמריקה הבריטית ואיי הודו המערבית הבריטית לפני ששלוש עשרה המושבות הכריזו על עצמאותן במלחמת העצמאות של ארצות הברית (1775–1783) והקימו את ארצות הברית של אמריקה. [1] לאחר המהפכה האמריקאית התייחס המונח אמריקה הצפונית הבריטית לנחלותיה של ממלכת בריטניה הגדולה באזור קנדה של ימינו. מונח זה שימש לראשונה באופן לא רשמי בשנת 1783, אך היה נדיר לפני הדו"ח לענייני צפון אמריקה הבריטית (1839), המכונה בדרך כלל דוח דורהאם. האיים הקריביים, איי הודו המערבית הבריטיים ומושבות סוכר אירופאיות אחרות היו במרכז סחר העבדים האטלנטי.
האנגלים הקימו והרחיבו מספר מושבות במהלך המאה ה-17 בעולם החדש. מאוחר יותר תפסה אמריקה הבריטית שטחים נרחבים עם חוזה פריז (1763), שהביא לסיום מלחמת הצרפתים והאינדיאנים באמריקה ומלחמת שבע השנים באירופה. בתחילת מלחמת העצמאות האמריקאית בשנת 1775 כללה האימפריה הבריטית 23 מושבות וטריטוריות ביבשת צפון אמריקה. חוזה פריז (1783) סיים את המלחמה, ובריטניה איבדה חלק ניכר משטח זה לארצות הברית שזה עתה הוקמה. בנוסף, בריטניה ויתרה על מזרח ומערב פלורידה לממלכת ספרד, אשר בתורה מסרה אותם לארצות הברית בשנת 1821. מרבית המושבות שנותרו מצפון הקימו את קנדה בשנת 1867, ואילו דומיניון ניופאונדלנד הצטרף בשנת 1949.
היסטוריה
מספר מושבות אנגליות הוקמו באמריקה בין השנים 1607–1670 על ידי אנשים פרטיים וחברות שמשקיעיהם ציפו להפיק פרי מההשקעות שלהם. הם קיבלו צ'רטרים מסחריים על ידי ג'יימס הראשון, מלך אנגליה, צ'ארלס הראשון, מלך אנגליה, הפרלמנט וצ'ארלס השני, מלך אנגליה. חברת לונדון הקימה את יישוב הקבע הראשון בשנת 1607 על נהר ג'יימס בג'יימסטאון, וירג'יניה במעלה הזרם ממפרץ צ'ספיק. לאחר 1620 האבות העולים הקימו את מושבת פלימות' בניו אינגלנד. קתולים אנגלים יישבו את פרובינציית מרילנד בשנת 1634, תחת ססילוס קלברט, הלורד השני של בולטימור.
מחלקה ממלכתית בלונדון המכונה מחלקת הדרום שלטה בכל המושבות החל משנת 1660, וכן ועדה של המועצה הסמויה בשם מועצת המסחר והמטעים. ב-1768 הקים הפרלמנט מחלקה ממלכתית ספציפית עבור אמריקה, אך היא פורקה בשנת 1782 כאשר משרד הפנים לקח אחריות על הנכסים שנותרו של צפון אמריקה הבריטית במזרח קנדה, בפלורידה ובאיי הודו המערבית. [2]
מושבות צפון אמריקה בשנת 1775
שלוש עשרה המושבות שהפכו למדינות המקוריות של ארצות הברית:
- מושבות ניו אינגלנד
- פרובינציית מפרץ מסצ'וסטס
- פרובינציית ניו המפשייר
- פרובינציית רוד איילנד ומטעי פרובידנס
- פרובינציית קונטיקט
- מושבות המרכז
- פרובינציית ניו יורק
- פרובינציית ניו ג'רזי
- הפרובינציה של פנסילבניה
- מושבת דלאוור
- מושבות דרומיות
מושבות וטריטוריות שהפכו לחלק מקנדה :
- פרובינציית קוויבק צפונית מזרחית לאגמים הגדולים (כולל לברדור עד 1791)
- נובה סקוטיה (כולל ניו ברנזוויק עד 1784)
- האי סנט ג'ון
- מושבת ניופאונדלנד
- ארץ רופרט
- הטריטוריה הצפון מערבית
- הטריטוריות הארקטיות הבריטיות
מושבות וטריטוריות שהועברו לספרד או לארצות הברית בשנת 1783:
- פרובינציית מזרח פלורידה (ספרד 1783–1823, ארצות הברית אחרי 1823)
- פרובינציית מערב פלורידה (ספרד 1783–1823, ארצות הברית אחרי 1823)
- השמורה האינדיאנית (ארצות הברית אחרי 1783)
- פרובינציית קוויבק מדרום-מערב לאגמים הגדולים (ארצות הברית אחרי 1783)
מושבות באיים הקריביים, אמצע האוקיינוס האטלנטי ודרום אמריקה בשנת 1783
- ברמודה
- מושבות איי ליווארד הבריטי
- סנט כריסטופר (הביר דה פקטו)
- אנטיגואה
- ברבודה
- איי הבתולה הבריטיים
- מונטסראט
- נוויס
- אנגווילה
-
- האי ג'מייקה
- הונדורס הבריטית
- חוף היתושים
- איי המפרץ
- איי קיימן
- נחלות אחרות באיי וינדוורד הבריטית
- האי ברבדוס
- האי גרנדה
- האי סנט וינסנט
- האי טובגו (נותק מגרנדה בשנת 1768)
- האי דומיניקה (נותק מגרנדה בשנת 1770)
הערות שוליים
- ^ "Rights: Thomas Jefferson, A Summary View of the Rights of British America". press-pubs.uchicago.edu.
- ^ Foulds, Nancy Brown. "Colonial Office". The Canadian Encyclopedia (באנגלית). נבדק ב-2018-07-07.
אמריקה הבריטית32156610Q258532