מנחם קיסטר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מנחם קיסטר
לידה 23 במאי 1957 (גיל: 67)
ענף מדעי בלשנות
מקום מגורים ישראל
הערות חבר האקדמיה ללשון העברית
תרומות עיקריות
הספרים החיצוניים וספרות קומראן, ספרות המדרש והתלמוד, והספרות הנוצרית הקדומה; לקסיקוגרפיה עברית וארמית; פרשנות המקרא הקדומה

מנחם י' צבי קיסטר (נולד ב-23 במאי 1957) הוא חוקר ספרות בית שני וספרות חז"ל, פרופסור מן המניין באוניברסיטה העברית בירושלים וחבר האקדמיה ללשון העברית.

ביוגרפיה

מנחם קיסטר נולד בחיפה. אביו, מאיר יעקב קיסטר, היה פרופסור לשפה וספרות ערבית באוניברסיטה העברית, ואמו, זהבה פיר-קיסטר, הייתה מורה לערבית וללשון עברית בתיכון. בגיל שלוש עבר עם הוריו לירושלים, למד בתיכון ליד האוניברסיטה, ושם לימדו אותו דוד רוזנטל (לימים פרופסור בחוג לתלמוד באוניברסיטה העברית) ופרופ' יעקב זוסמן (מהחוג לתלמוד באוניברסיטה). לאחר שירותו הצבאי החל את לימודיו האקדמיים (1979/80) בחוג לתלמוד שבאוניברסיטה העברית בירושלים בשילוב לשונות שמיות וספרות בית שני, ובה השלים את לימודיו עד סיום התואר השלישי. למד בין השאר אצל פרופ' אפרים אלימלך אורבך, פרופ' דוד פלוסר, פרופ' חיים יונה גרינפלד ופרופ' מנחם שטרן, והושפע מהם. בין החוקרים שהטביעו את חותם אישיותם ותורתם על מחקרו אפשר למנות את פרופ' אליעזר שמשון רוזנטל, פרופ' שלמה פינס, פרופ' שמואל א' ליונשטם ופרופ' זאב בן-חיים, ובשלב מאוחר יותר ד"ר סבסטיאן פ' ברוק (מאוניברסיטת אוקספורד). עבודת הדוקטור שלו בנושא 'אבות דר' נתן: עיוני נוסח, עריכה ופרשנות' נכתבה בהדרכתו של מורו המובהק פרופ' יעקב זוסמן והוגשה בסוף שנת 1993. מאז שנת 1976 ולכל אורך שנות לימודיו פרסם מחקרים בנושאים מגוונים, ובהם ספרות בית שני ומגילות קומראן, יהדות ומקורות הנצרות, מסורות חז"ל וגלגוליהן. בשנת 1994/5 שהה באוניברסיטת קיימברידג' במסגרת פוסט-דוקטורט, ועסק שם בספרות הכנסייתית הקדומה. עם שובו ארצה, בשנת 1995, התמנה לפרופסור חבר במכון למדעי היהדות, ובשנת 2002 התמנה לפרופסור מן המניין. קיסטר מלמד בחוגים לתלמוד ולמקרא ובתוכנית לספרות בית שני.

במהלך לימודיו קיבל, בין השאר, את הפרס על שם אברהם יהודה אורבך, פרס ורבורג, פרס וולפסון של האקדמיה הלאומית למדעים, וכן את הפרס לחקר התלמוד על שם אליעזר שמשון וברטל רוזנטל, ופרס ברונפמן (על הדוקטורט). כמו כן זכה במלגת רוטשילד לפוסט-דוקטורט, ועם השתלבותו באוניברסיטה העברית זכה במלגת יגאל אלון. בשנת תשס"ט זכה בפרס נשיא האוניברסיטה לחוקר מצטיין.

קיסטר התמנה לחבר יועץ באקדמיה ללשון העברית בשנת 1997, וחבר מלא בשנת 2003. מ-1998 הוא משמש חבר מערכת כתב העת Dead Sea Discoveries הרואה אור בהוצאת בריל בליידן.

ספר שירים פרי עטו, "הוויות", ראה אור בסדרת "ריתמוס" של הוצאת הקיבוץ המאוחד בשנת 2006.

בת זוגו היא רונית גדיש, המזכירה המדעית של האקדמיה ללשון העברית, והוא אב לשתי בנות.

מחקריו

מחקריו של מנחם קיסטר הם בעלי אופי פילולוגי (במובן הרחב של המושג), והם כוללים בין השאר את התחומים האלה: הספרים החיצוניים וספרות קומראן, ספרות המדרש והתלמוד, והספרות הנוצרית הקדומה; לקסיקוגרפיה עברית וארמית; פרשנות המקרא הקדומה. העיסוק הפילולוגי-הטקסטואלי כורך בעיות לקסיקוגרפיות, בעיות של נוסח ושל מסירה ועריכה, גלגולי מסורות ואמונות ודעות. אחד היסודות הבולטים במחקרו הוא ההעמדה על זיקות בין ספרויות קדומות המרוחקות זו מזו והצבעה על המשכיות בין הספרויות, לעיתים באמצעות בחינה של מילים ומטבעות לשון. במחקריו חוזרת ועולה בעיית היחס בין מוקדם ומאוחר, כלומר יכולתם של טקסטים מאוחרים ללמד על טקסטים הקודמים להם בהרבה. כמו כן הוא עוסק במעתקים תרבותיים, אם בתוך התרבות היהודית ואם במעבר בין התרבות היהודית לבין תרבויות אחרות: התרבות ההלניסטית, הנצרות, הגנוסיס והאסלאם.

אבות דר' נתן והתפצלותם של נוסחי חיבורים

במחקריו על אבות דר' נתן בחן קיסטר את המסורת הטקסטואלית של שני החיבורים המקבילים – אבות דר' נתן נוסח א' ונוסח ב' – ואת התפתחותם והיחס ביניהם. בין השאר הראה את התפתחות החיבור והתפצלותו לשני חיבורים – החל במאה השלישית לספירת הנוצרים ועד לתקופה הבתר-תלמודית (כנראה לא יאוחר מן המאה השביעית לספירת הנוצרים), שבה התגבש נוסח החיבור.[1]

במאמרים אחרים ניסה קיסטר להראות את אופן התפצלותם של טקסטים קדומים לשני ענפי מסורה שונים מאוד בניסוחם זה מזה (רצנזיות), כגון הביאורים העבריים (סכוליה) למגילת תענית,[2] וכן נוסחאות מקבילות ושונות זו מזו של ברית דמשק שבשני כתבי-היד של חיבור זה שנשמרו בגניזת קהיר.[3]

מסורות אגדה וגלגוליהן

אחד מתחומי מחקריו של קיסטר הוא מסורות אגדה וגלגוליהן. תופעה של מסורות הפושטות צורה ולובשות צורה רווחת ביותר באבות דר' נתן והיא בעלת חשיבות מכרעת בספרות חז"ל בכללה. סגנונן של מסורות כאלו השתנה, ולעיתים קרובות נשארו במסורת בסגנונה האחרון רק שרידים בודדים לשכבות קודמות. קיסטר הרבה לחקור תופעה זו. כבר מאמרו הראשון עסק בגלגול של מסורת מספרות בית שני ועד ימי הביניים.[4] מאמרים אחרים שלו מוקדשים לגלגולי מסורות, החלפה של מסורת במסורת, ניסוח חדש של מסורת ושינויים קלים שיוצרים שינויים מהותיים במסורת ולעיתים קרובות יוצרים גם מסורת שונה לבלי הכר.[5] קיסטר הקדיש מאמר ארוך לשירים ארמיים מסוף העת העתיקה ויחסם לספרות המדרש ולמסורות קדומות, מאז ימי בית שני ועד לאסלאם.[6] ברבים ממחקריו מראה קיסטר שמסורות המוכרות ממקורות מאוחרים בלבד התהוו כבר בתקופה מוקדמת ביותר, לעיתים זמן רב לפני חורבן בית שני.[7]

ספרות בית שני

אחד ממוקדי המחקר של קיסטר הוא ספרות בית שני, ובמיוחד כתבי קומראן, הספרים החיצוניים וספר בן סירא. הוא פרסם מחקרים פרטניים על מגילות וקטעי מגילות מקומראן. מאמר ארוך הוקדש למגילת 'מקצת מעשי התורה' (איגרת הלכתית חשובה שקטעים ממנה שרדו בקומראן), שנידונה מהיבטים שונים (הלכה, השתייכות כתתית, לשונה ואופיה, והלוח הייחודי הכלול בה).[8] במאמרים אחרים נידונה האפשרות לשחזר פשרים (פירושים אסכטולוגיים של פסוקי נבואה) שלא הגיעו לידינו לפי רמיזות מקראיות במגילות קומראן ובספרים חיצוניים,[9] וכן נידונו היבטים הכרוכים במקרא ובפרשנותו בספרות בית שני, ובעיקר בקומראן.[10] מאמרים נוספים עוסקים ברעיונות תאולוגיים בספרות קומראן ויחסם לספרות בית שני, לספרות הנוצרית הקדומה ולספרות חז"ל.[11] מן התרומה לחקר הספרות החיצונית אפשר להזכיר את הצעתו לראות במקומות שונים בספר היובלים צירוף ועיבוד של מקורות שונים[12] (כיוון זה פותח והורחב בידי פרופ' מיכאל סיגל).[13] קיסטר כתב הרבה על ההיבטים השונים של ספר בן-סירא: נוסח, לקסיקוגרפיה, פרשנות, יחס למקרא ופירושו, אמונות ודעות. ספר זה הוא אחד האתגרים הפילולוגיים הקשים בגלל מצב הנוסח שלו (בעדי הנוסח העבריים ובתרגומים הקדומים ליוונית ולסורית). קיסטר העמיד את הטקסט של פסוקים רבים בספר, והעלה ערכים מילוניים חדשים רבים, פירושי מקרא ורעיונות דתיים המתועדים לעיתים במקורות אחרים ולעיתים מתועדים רק בספר זה.[14]

טקסטים יהודיים והספרות הנוצרית הקדומה

(1) האוונגליונים ומימרות אותו האיש. קיסטר ממשיך ומפתח קו מחקרי הרואה במסורות על אותו האיש שבאוונגליונים מסורות יהודיות שאפשר לפענחן מבחינה תרבותית ומבחינה לשונית מתוך השוואה לספרות היהודית, במקרים רבים לספרות חז"ל. מחקריו מצביעים על כך שההלכה היהודית ומדרשי הלכה המתועדים בספרות חז"ל עומדים ברקע כמה ממימרותיו של אותו האיש. השוואת המימרות שבאוונגליונים אל החומר בספרות חז"ל מלמדת לדעתו על המעתק התרבותי המשמעותי בין המסורות על אותו האיש לבין צורתן ותוכנן בהקשר הנוצרי, באוונגליונים. למשל, טיעונים מדרשיים לכך שפיקוח נפש דוחה שבת הורחבו מאוד במסורות שבפי אותו האיש, ואולם הטיעון המדרשי-הלכתי לא הובן נכונה באוונגליונים.[15] עוד הוא מראה שהשוואות למטבעות לשון בספרות חז"ל מאפשרות להבין טוב יותר את המימרות היווניות או מילים שאולות (כגון 'הושענא' osanna, כקריאת קילוס לאדם).[16]

(2) איגרות פאולוס הגיעו לידינו בלשון שבה נכתבו, ביוונית. קיסטר מנסה להראות שפאולוס שואל מבנים תאולוגיים יהודיים, ולעיתים אפילו את לשונם של המקורות היהודיים, אבל בהקשרה של התאולוגיה הפאולינית האמירות היהודיות הופכות לאמירות כריסטולוגיות (כלומר שבמרכזן עומדת הגאולה באמצעות אותו האיש, כריסטוס), ושבבסיסם של כמה טיעונים של פאולוס עומדת חשיבה דו-לשונית (יוונית ועברית).[17]

(3) בכמה מאמרים קיסטר מראה שגם בתקופות מאוחרות יותר ממשיכה הספרות הנוצרית קווים שהתהוו במסורת היהודית של ימי בית שני.[18] השוואת הטקסטים בברית החדשה לספרות חז"ל מאירה באור חדש טקסטים בברית החדשה ומבארת אותם ואת הקשרם המקורי (במסורת) והמשני (באוונגליונים), ומצד שני היא מאפשרת לתארך טקסטים ומסורות שנמסרו בספרות חז"ל לתאריך מוקדם בהרבה מתאריך עריכתם של החיבורים. המאמרים הכרוכים בספרות הנוצרית הקדומה זורים אף הם אור גם על הכתבים הנוצריים וגם על הטקסטים היהודיים המקבילים.

בשנת 2018 הוא פרסם תרגום לעברית של יצירות שנכתבו במאה ה-4 על ידי אפרהט.

לקסיקוגרפיה

נוסף על הדיונים הלקסיקליים בספר בן-סירא ובשירים הארמיים, קיסטר חידש חידושים לקסיקוגרפיים רבים בלשון המקרא, בספרות בית שני ובספרות התלמודית.[19] הדיון הלקסיקוגרפי כרוך בהעמדת הטקסט (וכן עריכתו והתפתחותו) מצד אחד ובהבהרת משמעותו הרחבה יותר מצד שני. גם כאן מקורות קדומים מתבארים לעיתים קרובות לאור מקורות אחרים, ומצד אחר הם עוזרים להקדים את הופעתן הראשונות של מילים במאות שנים.

מטמורפוזות של פורמולות ופראזות

קו בולט במחקריו של קיסטר הוא בחינת התפתחותן ושינוייהן של פורמולות ופראזות במהלך מאות שנים. אפשר לעקוב אחר חייהן של נוסחאות קללה מן המאה ה-7 לפני הספירה ועד לשלהי העת העתיקה (ובמידה מסוימת גם עד ימי הביניים).[20] מעקב אחר הנוסחה 'כדת משה ויהודאי' ונוסחאות מקבילות החל משטר נישואים אדומי ועד שטרות כתובה ארץ-ישראליים משלהי העת העתיקה ומימי הביניים מלמדת על ההקשר האידאולוגי שבו נוצרו הנוסחאות היהודיות, ועל שינויים בתפקודן ובהקשרן בימי בית שני ובתקופת המשנה והתלמוד.[21] גם מבירורים ממין זה עולה שפורמולה מאוחרת יסודה לעיתים בשכבות קדומות מאוד, והיא עשויה ללמד לא פחות מן הפורמולה המתועדת בזמן קדום יותר.

הליטורגיה היהודית

אחד הענפים הקשורים לנושא הקודם הוא מחקר ראשית תפילות הקבע היהודיות (לפי נוסחי מנהג בבל ומנהג ארץ-ישראל) לאור טקסטים נוצריים שמקורותיהם יהודיים מחד גיסא ולאור מגילות מדבר יהודה והספרים החיצוניים מאידך גיסא. קיסטר הצביע על טקסטים העשויים ללמד על מקורן של ברכות וסוגות תפילה עוד בימי הבית.[22] כמו כן העלה שנוסחאות המתועדות רק בימי הביניים או בעדויות נחותות נהגו בזמן קדום בהרבה, במאה הראשונה והשנייה לספירה. נראה אפוא שכבר אז היה מגוון גדול מאוד של נוסחי ברכה שהם העומדים ביסוד כמה נוסחים במנהגי התפילה המאוחרים.[23] בדיקת הפורמולות הליטורגיות מעלה ששינויים קטנים יחסית משקפים שינויים והדגשים תוכניים ואידאולוגיים.[24]

מבחר כתבים

ספרים מדעיים:

  • עיונים באבות דר' נתן: נוסח, עריכה ופרשנות. ירושלים, יד יצחק בן-צבי והאוניברסיטה העברית בירושלים, תשנ"ח.

עריכה:

ספר שירה

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ עיונים באבות דר' נתן: נוסח, עריכה ופרשנות, ירושלים (יד בן-צבי והאוניברסיטה העברית בירושלים) תשנ"ח (עיבוד קל של עבודת הדוקטור). ראו גם: "אבות דר' נתן מהדורת ש"ז שכטר: אקדמות מילין", דפוס צילום של מהדורת שכטר לאבות דר' נתן, ניו-יורק וירושלים תשנ"ז (אבות דר' נתן מהדורת ש"ז שכטר עם ציונים למקבילות בין הנסחים ולתוספות במהדורת שכטר בתוספת "אקדמות מילין" מאת מנחם קיסטר), עמ' 41-7
  2. ^ 'על הסכוליה למגילת תענית', תרביץ עד (תשס"ה), עמ' 451–477.
  3. ^ 'לחקר התהוות המהדורות הקדומות של ברית דמשק', באר שבע יח (תשס"ה), עמ' 209–223.
  4. ^ '"לוי שהוא אור": לגלגולו של מדרש קדום על אבני החושן', תרביץ מה (תשל"ו), עמ' 327–330.
  5. ^ 'מסורות אגדה וגלגוליהן', תרביץ ס (תשנ"א), עמ' 224-179
  6. ^ 'שירת בני מערבא: היבטים בעולמה של שירה עלומה', תרביץ עו (תשס"ז), עמ' 105–184.
  7. ^ למשל: 'אחור וקדם: אגדות ודרכי מדרש בספרות החיצונית ובספרות חז"ל', בתוך: היגיון ליונה: היבטים חדשים בחקר ספרות המדרש, האגדה והפיוט: קובץ מחקרים לכבודו של פרופ' יונה פרנקל במלאת לו שבעים וחמש שנים, ירושלים (מאגנס), עמ' 231–259.
  8. ^ 'עיונים במגילת מקצת מעשי התורה ועולמה: הלכה, תאולוגיה, לשון ולוח', תרביץ סח (תשנ"ט), עמ' 371-317.
  9. ^ ‘Biblical Phrases and Hidden Pesharim’, The Dead Sea Scrolls: Forty Years of Research (ed. D. Dimant and U. Rappaport), Jerusalem and Leiden (Brill) 1992, pp. 27-39
  10. ^ ‘Observations on Aspects of Exegesis, Tradition and Theology in Midrash, Pseudepigrapha and Other Jewish Writings’, Tracing the Thread: Studies in the Vitality of Jewish Pseudepigrapha (ed. J.C. Reeves), Atlanta Georgia (Scholars Press) 1994, pp. 1-34; ‘A Common Heritage: Biblical Interpretation at Qumran and its Implications’, Biblical Perspectives: Early Use and Interpretation of the Bible in the Light of the Dead Sea Scrolls: Proceedings of the First International Symposium of the Orion Center, 12-14 May 1996 (ed. M.E. Stone and E. Glicker Chazon), Leiden (Brill) 1998, pp. 101-111
  11. ^ למשל: "Physical and Metaphysical Measurements Ordained by God in the Literature of the Second Temple Period", Reworking the Bible: Apocryphal and Related Texts at Qumran, Leiden (Brill) 2005, pp. 153-176; ‘Tohu wa-Bohu, Primordial Elements and Creatio ex Nihilo’, Jewish Studies Quarterly 14 (2007), pp. 229-256; מגילות קומראן: מבואות ומחקרים, עמ' 477–528.
  12. ^ ‘Some Aspects of Qumranic Halakha’, The Madrid Qumran Congress: Proceedings of the International Congress on the Dead Sea Scrolls, Madrid 18-21 March 1991, (ed. J. Trebolle Barrera and Luis Vegas Montaner), Madrid and Leiden (Brill) 1992, pp. 571-589; 'על שני מטבעות לשון בספר היובלים' תרביץ ע (תשס"א), עמ' 300-289; 'סינקלוס ובעיית המקורות בפרק ג של ספר היובלים (בשולי מאמרו של מ' סיגל)', מגילות א (תשס"ג), עמ' 133-127
  13. ^ מ' סיגל, ספר היובלים: שכתוב המקרא, עריכה, אמונות ודעות, ירושלים (מאגנס) תשס"ח.
  14. ^ למשל: 'לפירושו של ספר בן-סירא', תרביץ נט (תש"ן), עמ' 378-303 (ושם הפניה למאמרים קודמים); ‘Some Notes on Biblical Expressions and Allusions and the Lexicography of Ben Sira’, Sirach, Scrolls and Sages: Proceedings of a Second Symposium on the Hebrew of the Dead Sea Scrolls, Ben Sira, and the Mishnah, Held at Leiden University, 15-17 December 1997 (ed. T. Muraoka and J.F. Elwolde), Leiden (Brill) 1999, pp. 160-187
  15. ^ 'תלישה בשבת והפולמוס הנוצרי יהודי', מחקרי ירושלים במחשבת ישראל ג (תשמ"ד), עמ' 366–349; ‘Law, Morality and Rhetoric in Some Sayings of Jesus’, Studies in Ancient Midrash (ed. J.L. Kugel), Harvard 2001, pp. 145-154
  16. ^ "Words and Formulae in the New Testament in the Light of Hebrew and Aramaic Sources", The Sermon on the Mount and its Jewish Setting (eds. S. Ruzer and H.-J. Becker), Paris 2005 (Cahiers de la Revue Biblique, 60), pp. 119-147; 'בעיות לקסיקוגראפיות: מוקדם ומאוחר', תרביץ סא (תשנ"ב), עמ' 59-45 (על 'הושענא').
  17. ^ למשל: ‘Romans 5:12-21 against the Background of Torah-Theology and Hebrew Usage’, Harvard Theological Review 100 (2007), pp. 391-424
  18. ^ למשל: '"נעשה אדם": הייחוד בין אחדות לריבוי', סוגיות במחקר התלמוד: קובץ הרצאות לזכר א"א אורבך, ירושלים (האקדמיה הלאומית למדעים) תשס"א, עמ' 65-28
  19. ^ למשל: 'בעיות לקסיקוגראפיות: מוקדם ומאוחר', תרביץ סא (תשנ"ב), עמ' 59-45; 'עוד פירור ללקסיקון התלמודי', מחקרי תלמוד ב (בעריכת מ' בר-אשר וד' רוזנטל), ירושלים תשנ"ג, עמ' 447-431; ‘Some Observations on Vocabulary and Style in the Dead Sea Scrolls’, Diggers at the Well: Proceedings of a Third International Symposium on the Hebrew of the Dead Sea Scrolls (ed. T. Muraoka and J.F. Elwolde), Leiden (Brill) 2000, 137-165; "רצף ושכחה באוצר המילים של העברית הקדומה", לשוננו לעם נו (תשס"ו), עמ' 15–22; "מילים וענייני לשון מצפוני מדבר יהודה", לשוננו סז (תשס"ה), עמ' 44-27; "עוללות לאוצר המילים והביטויים של הספרות התלמודית", ספר הזיכרון לתרצה ליפשיץ (בעריכת ב' ליפשיץ, מ' בר-אשר ואחרים), ירושלים (מוסד ביאליק) תשס"ה, עמ' 521–537.
  20. ^ ‘Some Blessing and Curse Formulae in the Bible, Northwest Semitic Inscriptions, Post-biblical Literature and Late Antiquity’, Hamlet on a Hill: Semitic and Greek Studies Presented to Prof, T. Muraoka (eds. W. Van Peursen and M. Baasten), Leuven (Peeters) 2003, pp. 313-332
  21. ^ '"כדת משה ויהודאי": תולדותיה של נוסחה משפטית-דתית', עטרה לחיים: מחקרים בספרות התלמודית והרבנית לכבוד פרופ' ח"ז דימיטרובסקי (בעריכת ד' בויארין, מ' הירשמן ואחרים), ירושלים תש"ס, עמ' 208-202
  22. ^ למשל: 'נוספות למאמר בשולי ספר בן סירא', לשוננו נג (תשמ"ט), עמ' \\\ (על הברכה 'אשר קידש ידיד מבטן'); “5Q13 and the Avodah: a Historical Survey and Its Significance”, Dead Sea Discoveries 8 (2001), pp. 136-148 (על תקדימים לעריכת 'סדר העבודה' הפייטני ליום הכיפורים); 'על מטבעות ריטואליים קדומים וגלגוליהם', כנישתא ד (תשס"ט), עמ' קלט–קנב.
  23. ^ 'קווים לנוסחאות בתפילות הקבע לאור ברכות בספר השביעי של הספר "תקנות השליחים"', תרביץ עז (תשס"ח), עמ' 203–238; 'נוסחי ברכה ותפילה לאור קטעים ליטורגיים ממדבר יהודה', תרביץ עז (תשס"ח), עמ' 331–355.
  24. ^ 'מצמיח קרן ישועה: עיונים בגווניו של מטבע ברכה ומזמור יהודי שנשתקע באבנגליון', מחקרי ירושלים במחשבת ישראל ד (תשמ"ה), עמ' 207-191; מגילות קומראן: מבואות ומחקרים, עמ' 309–319.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

35481664מנחם קיסטר

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=מנחם_קיסטר&oldid=2212553"