שלמה מורג

שלמה מורג

לידה	17 ביולי 1926
פטירה	4 בספטמבר 1999 (בגיל 73)
ענף מדעי	בלשנות, מדעי היהדות
מקום מגורים	ישראל
פרסים והוקרה	חתן פרס ישראל למדעי היהדות לשנת תשכ"ו, חתן פרס ביאליק לחכמת ישראל לשנת 1989, זכה בפרס גאון לחקר יהדות צפון אפריקה, בפרס ירושלים לחקר מסורות יהדות המזרח ובפרס לייב יפה למדעי היהדות
תרומות עיקריות
חקר השפות השמיות, הקדיש חלק ניכר ממחקריו למסורות החיות של לשונות יהדות תימן

שלמה מורג (17 ביולי 1926 – 4 בספטמבר 1999) היה פרופסור בחוג ללשון עברית שבאוניברסיטה העברית וחתן פרס ישראל במדעי היהדות לשנת תשכ"ו. ייסד את מפעל מסורות הלשון של עדות ישראל באוניברסיטה העברית והיה מנהלו של מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח. היה חבר האקדמיה ללשון העברית, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים וחבר האקדמיה האמריקנית למדעי היהדות.

משפחתו

שלמה מורג בצעירותו

נולד בפתח תקווה, כאחד משני בניהם של משה אריה מירקין ושל שרה מירקין (מרגלית), שהיו מורים בשנות העשרים בבית הספר נצח ישראל, ובהמשך עברה המשפחה לרמת גן.

אביו כתב פירוש באחד עשר כרכים ל"מדרש רבה", ואמו הקימה מסגרות לילדים ולנשים עולות. אמו של שלמה מורג עסקה בפעילות ציבורית במגן דוד אדום ונבחרה לעמוד בראש סניף ויצו ברמת גן. היא פרשה מארגון ויצו על רקע מלחמתה בעד מתן זכות הצבעה לנשים למפלגות הכלליות, ולא לרשימת נשים מיוחדת. היא הצטרפה לארגון נשים ציוניות כלליות, ומשנת 1954 ישבה במועצה העירונית של רמת גן. את ספרו "העברית שבפי יהודי תימן" הקדיש מורג להוריו.

אחיו של שלמה מורג, אמוץ, היה כתב כלכלי בעיתונים "דבר" ו"אשמורת", ופרופסור לכלכלה באוניברסיטה העברית. אמוץ מורג כתב ספרי כלכלה אך גם סיפורים קצרים, אשר חלקם אוגדו לאחר מותו בספר דליקה בלילה, עם הקדמה מאת שלמה מורג.

שלמה מורג נפטר ב-4 בספטמבר 1999, והותיר אחריו את אשתו שושנה, ואת בנותיו רינת ואריאלה.

ביוגרפיה

שלמה מורג החל ללמוד באוניברסיטה העברית בשנת תש"ד. בשנת 1955 קיבל תואר דוקטור על עבודתו "ההגייה העברית אצל יהודי תימן", שכתב בהדרכת מוריו שלמה דב גויטיין, יעקב פולוצקי ונפתלי הרץ טור-סיני. מורים נוספים שהשפיעו עליו היו יוסף קלוזנר, דוד צבי בנעט וחנוך ילון.

בשנת 1960 הועלה מורג לדרגת מרצה באוניברסיטה העברית. הוא לימד בחוג ללשון עברית שבאוניברסיטה העברית, וממנה פרש לגמלאות בשנת 1994. שימש שנים רבות כמופקד הקתדרה על שם חיים נחמן ביאליק, ולימד גם באוניברסיטאות תל אביב ובר-אילן. הוא כיהן כנשיא "האגודה לשיקום משפחות נזקקות בירושלים" מיסודו של הבלשן יחזקאל קוטשר.

מחקריו של שלמה מורג עוסקים בחקר השפות השמיות, ומתמקדים בחקר העברית. הוא חקר את מסורות העברית השונות, מהעברית המקראית ועד העברית הישראלית. בחן את פניה השונות של תורת הלשון, והקדיש חלק ניכר ממחקריו למסורות החיות של לשונות יהדות תימן.

נימוקי ועדת השופטים להענקת פרס ישראל לשלמה מורג, 1965

שלמה מורג מקליט את הרבנים התימנים יוסף צדוק ויוסף עמר, במסגרת מפעל מסורות הלשון

פרס ישראל הוענק לו עבור ספרו "העברית שבפי יהודי תימן", שיצא לאור בשנת תשכ"ג. בזמנו, הוא היה האדם הצעיר ביותר שקיבל את הפרס החשוב. בעבור ספרו "ארמית במסורת תימן: לשון התלמוד הבבלי" הוענק לו פרס ביאליק.

ספרו "העברית שבפי יהודי תימן"

ספר זה, אשר זיכה את מורג בפרס ישראל, הוא המשך המחקר שהחל בעבודת הדוקטורט שכתב. בספר מתאר מורג את ההגייה המסורתית של יהדות תימן בקריאת התנ"ך והמשנה.

למסורת התימנית יש מקום מיוחד בחקר מסורות הקריאה של העברית מכמה סיבות:

• זו המסורת היחידה שיש לה זיקה ברורה למסורת הבבלית, דוגמת השימוש בתנועה אחת, המקבילה במסורת הטברנית לשתי תנועות שונות: הפתח והסגול.
• המסורת התימנית היא המסורת היחידה שעושה הבחנה קבועה ויציבה בין מסורת לשון המקרא, שהיא טברנית בעיקרה (אך מושפעת מהמסורת הבבלית שנהגה בתימן בעבר), ובין מסורת לשון חז"ל, שהיא בבלית ביסודה (אך מושפעת ממסורת המקרא הטברנית).
• מסורת זו שומרת על הבחנות שאבדו במסורות הקריאה של עדות אחרות, דוגמת ההבחנה בין בג"ד כפ"ת דגושות ורפויות, כמו גם הגייתו של השווא הנע.

בספר מתאר מורג את המסורת התימנית מבחינה פונטית ופונולוגית, ועוסק בהשפעת הדיאלקטים התימניים השונים על מסורות הקריאה הנהוגות בקרב יהודים מאזורים שונים בתימן.

ספרו "ארמית במסורת תימן: לשון התלמוד הבבלי"

ספר זה זיכה את מורג בפרס ביאליק לחכמת ישראל, הוא מתאר את תורת ההגה ותורת הצורות של המסורת התימנית של ארמית התלמוד הבבלי. הספר מבוסס על מסורת הקריאה של קהילת צנעא בדפוסי התלמוד, שהוקלטה בעיקר במפעל מסורות הלשון של עדות ישראל. את הספר הקדיש מורג לגאולי תימן.

לטענת מורג, המסורת התימנית היא הטובה במסורות הארמית הבבלית:

• העברתה יציבה, והיא שמרה על קווי הייחוד בינה ובין מסורת הקריאה התימנית בארמית של תרגום אונקלוס ותרגום יונתן, הן במישור הפונולוגי והן במישור המורפולוגי.
• קיימת התאמה מרובה בינה ובין כתב יד חשוב של הספר "הלכות פסוקות", המשקף מסורת עתיקה ביחס לכתבי יד אחרים, ומנוקד בהתאם למסורת הבבלית. התאמה זו מעידה גם על היסודות הבבליים שבמסורת התימנית.

בספר מביא מורג ראיות הסותרות את הטענה כי לימוד התלמוד לא היה רווח בתימן, ומזכיר את כתבי היד התימניים של התלמוד הבבלי ואת ערכם בקביעת קווי הייחוד של המסורת התימנית.

ספר יובל לכבודו

• משה בר אשר (עורך), מחקרים בלשון העברית ובלשונות היהודים מוגשים לשלמה מורג, האוניברסיטה העברית בירושלים ומוסד ביאליק, ירושלים, תשנ"ו.

ספרים שכתב

• The vocalization systems of Arabic, Hebrew and Aramaic: their phonetic and phonemic principles, ’s-Gravenhage: Mouton, 1962.

• העברית שבפי יהודי תימן, ירושלים: הוצאת האקדמיה ללשון העברית, מחקרים ד, תשכ"ג.
• המסורת הטברנית של לשון המקרא: הומוגניות והטרוגניות, ירושלים: מכון שוקן למחקר היהדות ליד בית המדרש לרבנים באמריקה, תש"ל. ‬
• דברי מבוא לסדר מועד של המשנה: כתב יד בנוסח תימן עם פירוש הרמב"ם בערבית, חולון: מפעל חשיפת גנזי תימן בישראל, תשל"ו.
• ‫ארמית במסורת תימן: לשון התלמוד הבבלי: מבוא, תורת ההגה ותצורת-הפועל, ‫ירושלים: מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, תשמ"ח 1988.
• מחקרים בלשון המקרא, ירושלים: הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשנ"ה. ‬

ספרים שערך וההדיר

• מפעל מסורות הלשון של עדות ישראל: תיעוד ומחקר תשי"ז-תשנ"ד, ערכו שלמה מורג ויעל רשף, ירושלים: האוניברסיטה העברית, תשט"ו 1954.
• ספר דניאל: כתב-יד בבלי-תימני: יוצא לאור בלויית מבוא והערות, בידי שלמה מורג, ‫ירושלים: קריית ספר (1973). ‬ ‬
• מחקרי עדות וגניזה: (מוקדשים לפרופסור שלמה דב גויטיין בהגיעו לגבורות על ידי תלמידיו וחבריו), בעריכת שלמה מורג, יששכר בן-עמי בהשתתפות נועם סטילמן, ‫ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשמ"א.
• שי לחיים רבין: אסופת מחקרי לשון לכבודו במלאת לו שבעים וחמש, בעריכת משה גושן-גוטשטיין, שלמה מורג, שמחה קוגוט, ‫ירושלים: אקדמון, תשנ"א. ‬

ספרים שראו אור לאחר מותו

• מסורות הלשון העברית והלשון הארמית שבפי יהודי תימן, ערך יוסף טובי, תל אביב: אפיקים לתחיה רוחנית וחברתית, תשס"ב 2002. מסת"ב 965-7247-00-4.
• עיונים בעברית, בארמית ובלשונות היהודים, ערכו משה בר-אשר, יוחנן ברויאר ואהרן ממן, ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשס"ד 2003. מסת"ב 965-493-181-8.
• עיונים בעברית לדורותיה, ערכו משה בר-אשר, יוחנן ברויאר ואהרן ממן, ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשס"ד 2003. מסת"ב 965-493-182-6.
• תורת ההגה והצורות של העברית, פונטיקה ופונולוגיה: שיעורי יסוד, רשמה וכינסה על פי הרצאות שנשא מורג בשנת תשל"ב (1971/2) - עדה ירדני, ערכו אהרן ממן ואברהם בן-אמתי, ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשס"ט 2009. מסת"ב 978-965-493-352-0 (בכריכה רכה), מסת"ב 978-965-493-465-7 (בפורמט ספר אלקטרוני).

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא שלמה מורג בוויקישיתוף

• שלמה מורג באתר האקדמיה ללשון העברית
• דוד תדהר (עורך), "ד"ר שלמה מורג (מירקין)", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ט (1958), עמ' 3324
• תגובתו של שלמה מורג לשני מאמרים בכתב העת פעמים: למאמר מאת יצחק גלוסקא על הלשון העברית ששימשה את יהודי תימן (פעמים 64, קיץ תשנ"ה, עמ' 22–38), ולמאמר מאת מיכאל ריגלרעל משפחת בניה הסופר (פעמים 64, קיץ תשנ"ה, עמ' 54–67). התגובה פורסמה בפעמים 65, סתיו תשנ"ה, עמ' 104–108.
• רשימת המאמרים של שלמה מורג באתר רמב"י.

פרי עטו

• שלמה מורג, המורשת הלשונית העברית של קהילות ספרד - פרקים אחדים, פעמים 53, סתיו תשנ"ג, עמ' 4–17.
• שלמה מורג, מחלוקת מנחם ודונש ותהליך התחייה העברית בספרד, פעמים 56, קיץ תשנ"ג, עמ' 4–19.
• שלמה מורג, מצפונה של בבל עד סין במזרח ועד תימן בדרום - תחומי התפוצה של המסורת הבבלית בתקופת הזוהר שלה, פעמים 71, אביב תשנ"ז, עמ' 4–9.
• שלמה מורג, העברית כלשון עילית של תרבות - תהליכי גיבוש ומסירה בימי-הביניים בארצות הים התיכון, פעמים 23, תשמ"ה 1985, עמ' 9–21.
• שלמה מורג, עדה ולשונותיה: בין מסורת לבין חידוש, פעמים 68, קיץ תשנ"ו, עמ' 139–151.
• שלמה מורג, שלמה דב גויטיין - מפעלותיו בחקר יהדות תימן, פעמים 22, תשמ"ה 1985, עמ' 10–15.
• שלמה מורג, על ספרו של משה בר-אשר, מסורות ולשונות של יהודי צפון אפריקה, פעמים 77, סתיו תשנ"ט, עמ' 143–151.
• שלמה מורג, לשון ולשונות: אוצר המילים העברי של קהילות ישראל, פעמים 89, תשס"ב, עמ' 152–159.

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

24028939שלמה מורג