מועצה אזורית רמת הנגב

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מועצה אזורית רמת הנגב
RamatHanegev.svg
Ramat Han006.jpg
בניין המועצה האזורית
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הדרום
מעמד מוניציפלי מועצה אזורית
מספר יישובים במועצה 15
    - דירוג מועצות אזוריות לפי מס. יישובים 29
ראש המועצה ערן דורון
תאריך ייסוד 1954
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף ינואר 2024 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 8,702 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה ארצי 189
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎2.3% בשנה
  - צפיפות אוכלוסייה 2.13 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ארצי 247
תחום שיפוט[2] 4,088,420 דונם
    - דירוג ארצי 1
31°00′16″N 34°46′13″E / 31.00441°N 34.770368°E / 31.00441; 34.770368
[הקטנת המפה]Israel Map - Ramat Negev Regional Council.svg
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[3]
6 מתוך 10
    - דירוג ארצי 98
מדד ג'יני
לשנת 2019[2]
0.3946
    - דירוג ארצי 149
לאום ודת[2]
יהודים: 86.9%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 6.6%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0.1%דרוזים: 0%אחרים: 6.4%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
אוכלוסייה לפי גיל[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 9.2%
גילאי 5 - 9 10.9%
גילאי 10 - 14 9.8%
גילאי 15 - 19 12.7%
גילאי 20 - 29 13.5%
גילאי 30 - 44 21.5%
גילאי 45 - 59 13.0%
גילאי 60 - 64 2.9%
גילאי 65 ומעלה 6.6%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 8
–  יסודיים 4
–  על-יסודיים 4
תלמידים 2,041
 –  יסודי 1,345
 –  על-יסודי 696
מספר כיתות 92
ממוצע תלמידים לכיתה 25.6
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021)
פרופיל מועצה אזורית רמת הנגב נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
rng.org.il
מישורי לס ברמת הנגב (בין רתמים לצאלים)
מרכז השיטור הקהילתי ליד בניין המועצה האזורית

מועצה אזורית רמת הנגב היא מועצה אזורית בנגב שבמדינת ישראל. זוהי המועצה בעלת השטח הגדול ביותר, כ-4 מיליון דונם.

סמל המועצה הישן (לפני המיתוג)

גבולות ושטח המועצה האזורית

הנגב מורכב משישה אזורי משנה. אחד האזורים הוא רמת הנגב. המועצה גובלת במזרח במועצה אזורית הערבה התיכונה, בדרום במועצה אזורית חבל אילות, במערב בגבול ישראל-מצרים ובצפון במועצה אזורית בני שמעון ובמועצה אזורית אשכול. בשטח הנתון מתקיימות ארבע מועצות: מועצה אזורית רמת הנגב, מועצה אזורית נווה מדבר (של תושבי הפזורה הבדואית בנגב), מועצה מקומית מצפה רמון ומועצה מקומית ירוחם.

נתוני המועצה

מועצה אזורית רמת הנגב היא המועצה הגדולה ביותר בשטחה בישראל, היא משתרעת על 4.3 מיליון דונם, שהם למעלה מ-22% משטח מדינת ישראל. אוכלוסיית המועצה כוללת 5,000 תושבים המתגוררים ב-20 יישובים מוכרים, בהם קיבוצים, מושבים, יישובים קהילתיים, מוסדות לימוד וטיפול ומחנות צבא. בנוסף נמצאים בשטח המועצה האזורית 23 חוות בודדים. אזור רמת הנגב מצטיין בנקודות משיכה לתיירים: הערים העתיקות עבדת, שבטה, ניצנה וחלוצה, המכתשים, הנוף המדברי וההררי, דרכים ושבילים אשר הוכנו במיוחד למטיילים וכן 23 התיישבויות בודדים אגרו-תיירותיות שקמו בתחומה של המועצה. כל אלה נותנים יתרון גדול לאזור מבחינה תיירותית.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף ינואר 2024 (אומדן), מתגוררים במועצה אזורית רמת הנגב 8,702 תושבים (מקום 189 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎2.3%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 90.2%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 9,251 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).[4]

היסטוריה

ראשיתה של ההתיישבות היהודית באזור רמת הנגב הייתה בשנת 1943 בהקמת רביבים, אחת משלושת המצפים שהיו תחנות ניסוי חקלאיות בהן נלמדו התנאים האקלימיים והחקלאים של הסביבה כדי לייעל את שיטות עיבוד האדמה ולהגדיל את תוצרתה. בנובמבר 1947 עלה על הקרקע קיבוץ משאבי שדה שנקרא בתחילה "חלוצה" ושכן עד אחרי מלחמת העצמאות במרחק כ-11 קילומטר מצפון מזרח לרביבים[5]. משאבי שדה ורביבים נותרו לבדם באזור בשנות ה-50, ונאבקו יחד להנחת צינור מים שיאפשר את הרחבת ההתיישבות באזור[6]. דרומית לשני קיבוצים אלו קמה שדה בוקר בראשית שנות ה-50.

בשנת 1953 הוחל בהקמת היאחזויות נח"ל באזור חולות חלוצה ובדרך אליה. תחילה הוקמה גבעת רחל ובהמשך הוקמו אשלים, בארותיים והיאחזויות נח"ל נוספות. בגלל התנגדות הקרן הקיימת, שלא ראתה סיכוי להתיישבות אזרחית במקום, הם לא אוזרחו ובסופו של דבר ננטשו.

המועצה הוקמה ביוני 1954, והיא כללה בראשיתה 4 יישובים: רביבים, משאבי שדה, שדה בוקר וכפר ירוחם[7]. ראש המועצה הראשון היה יוחנן זריז, שהיה ממפקדי הפלמ"ח. הוא כיהן עד 1956. ככלל, בעשורים הראשונים במועצה זו, קדנציות נמשכו שנתיים - פחות או יותר. בתקופת כהונתו של זריז, המועצה העסיקה את זריז בחצי משרה והעסיקה בנוסף אליו גם עובדת משרדית בודדת, במשרה מלאה. למועצה לא היה בניין משלה. גם לא חדר משלה. זריז, שהיה גם רכז היישוב משאבי שדה, בחצי משרה, החזיק משרד אחד עבור שתי המשרות וכול רכוש המועצה היה ארונית ושולחן עבודה, שהיו בפינה של משרד מזכירות משאבי שדה וג'יפ שחנה בחוץ. אחד המיזמים העיקריים של זריז היה רכישת אמבולנס בודד עבור המועצה.

אחרי זריז כיהן יהודה דרור (צ'ובינסקי), שכונה "צ'ובה"[8]. יהודה דרור כיהן בשתי קדנציות לא רצופות. בין שתי הקדנציות של צ'ובה כיהן עודד ברזלי, בן אותו קיבוץ. בתקופה מאוחרת יותר, עודד ברזילי שימש במשך עשרים שנה כמהנדס המועצה[9]. בין 1964 לבין 1969 כיהן בתפקיד חגי אבריאל, גם הוא היה איש הפלמ"ח.

בינתיים, למועצה כבר היו מבני קבע. הם היו בבאר שבע. בכהונתו של יעקב יוגב הם עברו לתוך שטח המועצה.

התעוררות מחודשת להתיישבות ברמת הנגב החלה בראשית שנות ה-70[10] וקיבלה תאוצה בימי ממשלת הליכוד לאחר הסכמי קמפ דייוויד וההחלטה על מסירת סיני למצרים. באתר קראוונים שהוקם בצומת משאבים עברו בזה אחר זה הגרעינים שהקימו את אשלים (עברו לנקודת הקבע בתחילת 1979), טללים (עברו לנקודת הקבע בתחילת 1980) ורתמים (עברו לנקודת הקבע ב-1983). בהמשך קמו עזוז (1985), ניצני סיני (1986), וכמהין (ב-1988).

שמואל ריפמן כיהן כראש המועצה משנת 1991 עד לפטירתו בינואר 2017, ריפמן היה הראשון שכיהן כמה קדנציות רצופות, בין השאר בגלל שבקדנציה הראשונה שלו בוטל ההסכם בין היישובים, שלא איפשר זאת. (ריפמן היה נשוי לטליה, בתו של יהודה דרור). בתקופתו קמה באר מילכה (ב-2006). ריפמן הגדיל וסידר את המועצה.

שלב נוסף בהתיישבות במקום החל בשנות ה-2000, עת החלה תנועת אור לכוון גרעיני התיישבות של חילונים ודתיים לנגב. במסגרת זאת קמו ברמת הנגב מרחב עם ובאר מילכה, חודשה ההתיישבות ברתמים והוקם היישוב שיזף. מ-2017 ראש המועצה הוא ערן דורון.

רשימת ראשי המועצה

ראש המועצה זמן הכהונתו יישוב מגוריו
יוחנן זריז 19541956 משאבי שדה
יהודה דרור 19571959 רביבים
עודד ברזילי 19601962 רביבים
יהודה דרור (בשנית) 19631964 רביבים
חגי אבריאל 19641969 משאבי שדה
יהושע לבבי 19701971 רביבים[11]
יעקב כהן 1972 - 1975 משאבי שדה[12]
רפי בכרך 19761977[13][14] שדה בוקר
יעקב יוגב 19781982 רביבים
משה חקלאי 19831987[15] משאבי שדה[16]
רפי בכרך (בשנית) 19881990 שדה בוקר
שמואל ריפמן 1991 עד לפטירתו בינואר 2017 רביבים
ערן דורון מ-2017 מדרשת בן-גוריון

ערים תאומות

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף ינואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2021
  3. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  4. ^ פרופיל מועצה אזורית רמת הנגב באתר הלמ"ס
  5. ^ שתי נקודות, חלוצה ואופקים, הוקמו בנגב, הצופה, 20 בנובמבר 1947
  6. ^ ש. קפלן, משאבי שדה ורביבים נאבקים על הנגב, על המשמר, 10 ביולי 1953
  7. ^ פ. יורמן, ממלכתו של יוחנן זריז, דבר, 2 בספטמבר 1955
  8. ^ דף הנצחה באתר קיבוץ רביבים
  9. ^ ביטאון המועצה, 2011
  10. ^ יוקם מושב חדש באזור הר הנגב, דבר, 11 באוגוסט 1972
  11. ^ מודעת אבל על יהושע לבבי
  12. ^ דורש פיקוח על כביש משאבי שדה-רביבים, דבר, יום רביעי, יולי 17, 1974; עמוד 5
  13. ^ צבי אילן, אטד יאחז ברמת הנגב, דבר, 30 בינואר 1977
  14. ^ ריאיון עם רפי בכרך ומרעיו
  15. ^ אמיר רוזנבליט, דאגת חקלאי הנגב, דבר, 25 בדצמבר 1983
    דאגה ביישובי רמת הנגב בשל שני מנשי מיקוש, אמיר רוזנבליט, דבר, יום רביעי, אפריל 06, 1983; עמוד 3
  16. ^ שדה שבנגב, משולם עד, דבר, יום שישי, מאי 09, 1980; עמוד 17
  17. ^ Fellows, David (26 באוגוסט 2018). "It's Official: Ramat HaNegev, Israel Is Boulder's New Sister City". Boulder Jewish News (באנגלית). {{cite news}}: (עזרה)


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0