חולות חלוצה
חולות חלוצה הוא שטח של חולות נודדים בדרום מערב מדינת ישראל. שטח החולות ממוקם דרום מזרחית לרצועת עזה ומזרחית לגבול ישראל-מצרים. שטח החולות כמעט שאינו מיושב, ומשמש בעיקר כשטח אש של צה"ל.
גבולות
גבולות השטח הגאוגרפי של חולות חלוצה הוא רצועת עזה והיישובים היישובים כרם שלום וגבולות בצפון, כביש 211 בדרום באמצע פתחת ניצנה, גבול ישראל מצרים במערב וכביש 222 במזרח. שטח האזור מצוין כ-1090 קמ"ר, באתר המשרד להגנת הסביבה[1].
גאוגרפיה
שטח חולות חלוצה מאופין גיאולגית באדמה נודדת האופיינית לאזור הנגב, בעיקר אדמת לס. השטח הוא בגובה פני הים ויש בו מאגר מי תהום מלוחים המכיל כמות מים כפולה מזו של הכנרת אך הוא מנוצל רק על ידי ישובי חבל שלום לצורכי חקלאות.
התיישבות
בחולות חלוצה ממוקמים מספר יישובים, ביניהם יישובי חבל שלום בצפון ובמיוחד בני נצרים, ונווה, שהוקמו בדרום חבל שלום לאחר ביצוע תוכנית ההתנתקות מרצועת עזה בשנת 2005, ויישובי צפון פיתחת ניצנה.
שטח חולות חלוצה הוכרז בעבר כשמורת טבע על מנת למנוע בנייה שתפגע בשטחי הטבע שבהם נמצאים בעלי חיים וצמחים מוגנים. בשנים האחרונות נעשה שימוש זה באתר בתור שמורת טבע, על מנת למנוע ממפוני גוש קטיף להקים גוש יישובים רחב, ובג"ץ התיר בשטח זה הקמה של שלושה יישובים בלבד, במקום חמישה שתוכננו.
בעבר קמו יוזמות שונות באזור החולות אך הם לא בוצעו. בין היוזמות היו: הקמת כפר אולימפי, שטחי ראלי, מתחם למרוצי סוסים של המועצה להסדר ההימורים בספורט, התיישבות אזרחים ישראלים שגרים ביש"ע וכמו כן עלתה אפשרות שהאזור ישמש כחלק ממדינה פלסטינית עתידית, במסגרת חילופי שטחים, ותיתן מענה לצפיפות האוכלוסין ברצועת עזה. הצעה כזו נכללה, לדוגמה, ביוזמת ז'נבה, וגם אהוד ברק תמך ברעיון זה בהיותו ראש הממשלה, בשנת 2000. באותה תקופה התקיימו מספר הפגנות של תושבי מועצה אזורית אשכול שהתנגדו להצעה.
ראו גם
לקריאה נוספת
- תמר נוי, ענת מרחב ודניאל ציפר, חולות חלוצה: סקר פרהיסטורי, הוצאת מוזיאון ישראל, 1971
קישורים חיצוניים
- צבי גילת, חולות חלוצה: באמצע שומקום, 3 בינואר 2001, מדור טיולים בארץ, ynet
- טיול בחולות חלוצה ונחל לבן
הערות שוליים
- ^ חולות חלוצה - עגור, אתר המשרד להגנת הסביבה