פנחס יורמן
 | |
| פנחס יורמן עם דוד בן-גוריון | |
| לידה | 1922 |
|---|---|
| פטירה | 2015 (בגיל 93 בערך) |
פנחס יוּרמן (Pinchas Jurman; 1922 – 2015) היה עיתונאי ישראלי, שכיהן כדובר מפלגת רפ"י ובתפקידים שונים במערך ההסברה הישראלי.
ביוגרפיה
פנחס יורמן נולד ב-1922 בצ'כוסלובקיה. בשנת 1939 עלה לארץ ישראל והיה חניך עליית הנוער. ב-1947 התגייס לפלמ"ח ושירת במלחמת העצמאות בפלוגת המטה של הגדוד הרביעי של חטיבת הראל, והיה בחיל המצב בסדום הנצורה. השתחרר באביב 1949. מ-1956 ועד לשחרורו משירות המילואים שירת ככתב צבאי בדובר צה"ל. במשך שנים עבד בעיתונים שונים, בהם שבועון המשמרת הצעירה של מפא"י "אשמורת", יומון ההסתדרות "דבר" והשבועון "דבר השבוע", ופרסם מאמרים וכתבות ברוב עיתוני הארץ.
בראשית שנות ה-60 כיהן כעוזר לענייני עיתונות של סגן שר הביטחון שמעון פרס. לאחר הפילוג במפא"י והקמת רשימת פועלי ישראל (רפ"י) כיהן כדובר המפלגה מ-1966 ועד איחודה עם מפא"י ואחדות העבודה ליצירת מפלגת העבודה בסוף 1967, אז פסל אותו מזכ"ל רפ"י, פרס, מהשתתפות כנציג רפ"י בוועדת העיתונות של המפלגה המאוחדת, על רקע התנגדותו של יורמן (לצד אברהם וולפנזון וחברים נוספים ברפ"י) לתנודות הרבות שחלו בעמדתו של פרס ביחס לאיחוד בחודשים שקדמו לו, אשר נבעו משאיפותיו הפוליטיות.[1]
מאוגוסט 1968 כיהן כדובר שירותי ההסברה במשרד ראש הממשלה, שעליהם היה מופקד השר ישראל גלילי,[2] ובאוקטובר 1970 התמנה לעוזר לענייני עיתונות במשרד ראש הממשלה.[3] בהמשך שנות ה-70 כיהן כמנהל המחלקה לסקרים ולמעקב של מרכז ההסברה (Israel information Center).
פנחס יורמן התגורר בתל אביב והיה נשוי לאסתר (1924–2011) עד מותה.[4] נפטר בשנת 2015, בגיל 93. על מצבת קברו בבית העלמין מנוחה נכונה בבאר שבע נחרט הכיתוב: "לוחם פלמ"ח, עיתונאי, איש ספר", לצד תבליט של סמל הפלמ"ח.[5]
ספריו
- סחרחרת עתונאית..., רמת גן: מסדה, 1976.[6] (לקט רשימות על כלי התקשורת הבינלאומיים והישראליים בכללם. התוכן: עתונות; טלוויזיה; יחסי צבור; פסק זמן)
- סיפורה של אקו"ם, תל אביב: התאחדות הוצאות ספרים בישראל, תשל"ז 1977.
- 32 דקות ראשונות, רמת גן: מסדה, 1978.[7] (תיאור מעמד הכרזת המדינה) (ראה אור באותה שנה בתרגום לאנגלית) (נדפס שוב בקובץ "ההכרזה על הקמת מדינת ישראל" בעריכת יעל חבר, לצד המאמר "ההכרזה ויישומה" מאת עמנואל גוטמן, ירושלים: משרד החינוך, התרבות והספורט – מרכז ההסברה – שירות הפרסומים, תשנ"ט 1999)
- בין שתי מלחמות: 1973–1976, תל אביב: עם עובד – תרבות וחינוך (ספרית מן המוקד): בשיתוף עם מרכז ההסברה, תשמ"ג 1982.
- מדינה בשידור חי: כלי התקשורת בישראל 1976–1986, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 1987.
- מאיר פעיל ופנחס יורמן, מבחן התנועה הציונית – 1931–1948: מרות ההנהגה המדינית מול הפורשים, תל אביב: צ'ריקובר מוציאים לאור, תשס"ג. (מחקר היסטורי המגולל את תולדות העימות בין התנועה הציונית והיישוב העברי המאורגן לבין ארגוני הפורשים, אצ"ל ולח"י)
- מדינה בטירונות; עריכה: שרית רוס, תל אביב: גוונים, תשס"ח 2007.[8] (אירועים ואישים בתקופת הממשלה הזמנית, ערב הקמת המדינה) (פרקים מהספר נדפסו שוב בספרו "שנים ראשונות: מהווי המדינה בראשית צעדיה" בעריכת רות חריף, ירושלים: מרכז ההסברה – משרד ראש הממשלה, תשס"ט 2009)
- The First 32 Minutes; translationL Allen Kerew and Michael Wade, Ramat Gan: Massada, 1978. (אנגלית: 32 דקות ראשונות)
בעריכתו
- פנחס יורמן (עורך), משה דין: דיוקן, רמת גן: מסדה, 1968.[9] (אלבום תצלומים בצירוף מובאות מדברי דיין ודברי לוואי מאת העורך) (הופיע גם באנגלית (1968) ובפורטוגזית (1969))
- Moshe Dayan: A portrait; edited by Pinchas Jurman, Givatayim: Massada Press, 1968. (אנגלית: משה דין: דיוקן)
- Moshe Dayan: retrato; editado por Pinjas Jurman, Givatayim: Massada Press, 1969. (פורטוגזית: משה דין: דיוקן)
קישורים חיצוניים
- פנחס יורמן באתר WorldCat Identitis
- רשימת הפרסומים של פנחס יורמן, בקטלוג הספרייה הלאומית
- פנחס יורמן, באתר הפלמ"ח
מפרי עטו:
- מבצע "תנופה", דבר, ("דבר השבוע"), 9 בנובמבר 1956
- 32 דקות של ייסוד המדינה, דבר, עמ' 5 (אחרון), 3 במאי 1968, המשך, המשך
- חרב הפיפיות של יחסי ציבור, דבר, 28 ביוני 1968
- עתונאים עד מוות, דבר, 25 בדצמבר 1970, המשך
- עתונות: חמש פעמים בהלם, מעריב, 17 באפריל 1987 (פרק מספרו "מדינה בשידור חי", 1987)
- מלחמת ההתשה 1969–1970, מרכז ההסברה; שירות הפרסומים, תשמ"ח 1988, באתר "גולדה מאיר"
הערות שוליים
- ^ יאיר קוטלר, הנבחרת הלאומית, כרך א, תל אביב: ירדן, 1988, עמ' 137.
- ^ פנחס יורמן - דובר שירותי ההסברה, דבר, 23 ביולי 1968.
- ^ פ. יורמן עוזר לעתונות במשרד ראש-הממשלה, דבר, 12 באוקטובר 1970; יורמן - עוזר לעניני עתונות במשרד ראש הממשלה, מעריב, 12 באוקטובר 1970.
- ^ הקבר של אסתר זינגר יורמן בבית הקברות גבעת השלושה, באתר BillionGraves; אסתר יורמן: מודעת אבל באתר "אבלים".
- ^ הקבר של פנחס יורמן בבית הקברות מנוחה נכונה בבאר שבע, באתר BillionGraves.
- ^ ביקורת: אברהם וולפנזון, ספר חדש: החברה והתקשורת, דבר, 19 בינואר 1977.
- ^ ביקורת: חיים איזק, קריאות ביניים: מחיקה, דבר, 4 במאי 1978; ותגובת יורמן, ותגובתו של איזק: מכתבים למערכת: תקלות וזוטות, דבר, 9 במאי 1978.
- ^ מדינה בטירונות באתר גוונים הוצאה לאור; מדינה בטירונות במרכז מידע פלמ"ח.
- ^ ביקורת: ישראל נוימן, "דיוקן משה דיין", דבר, 24 במאי 1968.
25546457פנחס יורמן