האוניברסיטה האמריקאית בביירות
 | |
 | |
| אוניברסיטה פרטית | |
|---|---|
| מוטו | That they may have life and have it more abundantly |
| קמפוס | עירוני, כ-250 דונם |
| בעלי תפקידים | |
| סגל | 653[1] |
| סטודנטים | |
| כלל הסטודנטים | 7,943 |
| סטודנטים לתואר ראשון | 6,342 |
| מיקום | |
| מיקום | ביירות, לבנון |
| aub.edu.lb | |
|
(למפת ביירות רגילה)   האוניברסיטה האמריקאית בביירות | |
האוניברסיטה האמריקנית בביירות (בערבית: الجامعة الأميركية في بيروت) היא אוניברסיטה פרטית גדולה בביירות, בירת לבנון.
האוניברסיטה נוסדה בשנת 1866 על ידי מיסיונרים אמריקאים, בהם הכמרים ויליאם מקלור תומסון ודניאל בליס (אנ'), אביו של הארכאולוג פרדריק בליס[2]. האוניברסיטה כונתה בתחילה בשם "הקולג' הסורי הפרוטסטנטי" (Syrian Protestant College). בשנת 1922, אחרי כינונה של לבנון הגדולה, שונה שמה ל"האוניברסיטה האמריקנית בביירות".
האוניברסיטה הייתה בין האוניברסיטאות הפרטיות הראשונות בארצות ערב. כאשר הוקם ארגון האומות המאוחדות בשנת 1945, היו בין מייסדיו 19 מבוגרי האוניברסיטה האמריקנית בביירות, נציגי מדינות ערביות שונות. דבר זה הפך את האוניברסיטה באותו זמן לאוניברסיטה בת מספר הבוגרים הרב ביותר מאז ומעולם ש-19 מבוגריה שרתו בו-זמנית באו"ם.
מספר הסטונדטים באוניברסיטה האמריקאית בביירות אינו גדול: נכון לשנת 2006 למדו בה 7,289 סטודנטים. היא נחשבת כאחת היוקרתיות בלבנון, ובין בוגריה רבים העוסקים בתחומי הממשל, התקשורת, הרפואה והכלכלה במדינה. מספר ראשי ממשלות לבנוניים הם בין בוגרי האוניברסיטה, ביניהם סאיב סלאם, סלים אל-חוס, פואד סניורה, וראש הממשלה הנוכחי נג'יב מיקאתי. בין הפוליטיקאים הנוספים מבין בוגרי האוניברסיטה נמצאת גם הפוליטיקאית הפלסטינית חנאן עשראווי.
היסטוריה
בשנת 1862 פנו מיסיונרים אמריקנים בסוריה לחברם ד"ר דניאל בליס בהצעה להפסיק את עבודת המיסיונריות האוונגלית בה עסק בסוריה (אז חלק מן האימפריה העות'מאנית) כדי ליסד מכללה להשכלה גבוהה עם תוכנית לימודים אמריקנית, אשר תנוהל באופן עצמאי מן המיסיון, ואשר תכלול תוכנית ללימודי רפואה. בליס, דוגמת מיסיונרים אחרים שפעלו אותה עת במזרח התיכון, זיהה את הצורך במוסד להשכלה גבוהה בעל אופי חילוני אשר יהווה קרקע פורייה לטיפוח רעיונות של זהות לאומית ועצמאות בקרב חוגים ליברליים.
בקיץ 1862 שב בליס לארצות הברית במטרה לגייס כספים להקמת המכללה. עד לחודש אוגוסט 1864 הוא הצליח לגייס 100,000 דולר מתורמים אמריקנים ובריטים. אולם, עקב גל אינפלציה בתקופת מלחמת האזרחים האמריקנית, פחת ערך הכסף והוא נאלץ לגייס כספים נוספים באנגליה. לאחר שאסף 4,000 ליש"ט, הוא שב לביירות בחודש מרץ 1866.
ב-24 באפריל 1863, בעוד בליס מגייס כספים, העניקה מדינת ניו יורק רישיון לפתיחת המכללה הפרוטסטנטית הסורית. המכללה פתחה שעריה בביירות ב-3 בדצמבר 1866. תוכנית הלימודים נמשכה 4 שנים, הכיתה הראשונה סיימה את לימודיה בשנת 1871 ומנתה 6 בוגרים, כולם נוצרים ילידי לבנון (2 מרוניטים, 1 יווני אורתודוקסי, 1 פרוטסטנטי ו-2 קתולים)[3]. ב-7 בדצמבר 1871 הונחה אבן הפינה לבניין הראשון של המכללה בקמפוס שבראס ביירות. בטקס זה ניסח נשיא המכללה, דניאל בליס, את העקרון המנחה של המכללה:
מכללה זו מיועדת לכל בני האדם על סוגיהם ומעמדם, ללא יחס לצבע עור, לאום, גזע או דת. כל אדם, לבן, שחור, או צהוב, נוצרי, יהודי, מוסלמי, או חילוני, יכול להצטרף ולהנות מכל היתרונות שמציע מוסד זה לשלוש, ארבע או שמונה שנים; ולסיים לימודיו כשהוא מאמין בא-ל אחד, או באלילים רבים, או שאינו מאמין. אולם יהא זה בלתי אפשרי למישהו להיוותר עימנו לאורך זמן מבלי שידע מהי האמת שלנו ומהן סיבותנו לאמונה זו.
הבניין הראשי של המכללה והבניין הראשון של בית הספר לרפואה נפתחו לפעילות הוראה בשנת 1873 ובחודש מרץ 1874 החל מצלצל הפעמון מראש מגדל הפעמונים שמעל הבניין הראשי. ב-8 בנובמבר 1991 ניזוק הבניין הראשי באורח קשה בהתפוצצות, עד שלא הייתה ברירה אלא להורסו. הבניין נבנה מחדש ונחנך באביב 1999.
מאז שנותיה הראשונות נמצאת האוניברסיטה האמריקנית בביירות בהתפתחות ובגידול מתמידים. בשנת 1867 פתח שעריו בית הספר לרפואה של האוניברסיטה. בשנת 1871 החלו הלימודים בבית הספר לרוקחות ובמכינה. המכינה הפכה למוסד לימודים עצמאי מן האוניברסיטה בשנת 1960 ונקראת "המכללה הבינלאומית". בשנת 1900 נפתח בית הספר למסחר, אשר הפך ברבות השנים לחלק מן הפקולטה למדעי האמנות והמדע. בשנת 1905 נפתח בית החולים האוניברסיטאי (היום "המרכז הרפואי של האוניברסיטה האמריקנית בביירות") וכן בית ספר לאחיות. בשנת 1910 נפתח בית ספר לרפואת שיניים, אשר פעל משך כשלושים שנה עד לסגירתו. בשנות ה-50 המוקדמות נפתחו מספר תוכניות לימוד חדשות: נוסד בית הספר לחקלאות אשר הפך בשנת 1979 לפקולטה לחקלאות ולמדעי המזון; בשנת 1951 נוסד בית הספר להנדסה, אשר הפך בשנת 1966 לפקולטה להנדסה ולארכיטקטורה; בית הספר למדעי הבריאות נוסד בשנת 1954 והפך לפקולטה בשנת 1978.
ב-18 בנובמבר 1920 שינה חבר הנאמנים של אוניברסיטת מדינת ניו יורק את שם המוסד ומאותה עת הוא נקרא בשם: "האוניברסיטה האמריקנית בביירות", תחת שמו הקודם: "המכללה הפרוטסטנטית הסורית". זאת, בעקבות היווסדה של לבנון הגדולה בחודש אוגוסט 1920. בשנת 1924 נפתחו כל תוכניות הלימודים באוניברסיטה לבני שני המינים וכבר בשנת 1926 אדמה אבוחדיד סיימה לימודי רפואה עם קבלת התואר. בהמשך היא חזרה לאוניברסיטה וכיהנה בה בתפקיד פרופסור לרפואה.
לאורך כל שנות קיומה, להוציא תקופה קצרה בעת מלחמת האזרחים בלבנון, התגוררו נשיאי האוניברסיטה בבית נשיא האוניברסיטה ("בית מרקנד") בשטח הקמפוס, אשר בנייתו הושלמה בשנת 1879.
האוניברסיטה האמריקנית בביירות הייתה לאורך עשרות שנים האוניברסיטה החילונית הבולטת במזרח התיכון, ולאורך כחמישים שנים, עד להיווסדה של האוניברסיטה העברית בירושלים, משכה אליה רבים מבני היישוב בארץ ישראל[4]. הם הורשו להמשיל ללמוד באוניברסיטה גם לאחר שלבנון קיבלה עצמאות ב-1946[5], רק בינואר 1948 הם התבקשו לעזוב[6].
החל משנת 1948 ועד לתחילת שנות השישים שימשה האוניברסיטה כמוסד הבולט להשכלה גבוהה בקרב הפלסטינים[1](הקישור אינו פעיל).
ב-18 בינואר 1984 נרצח נשיא האוניברסיטה פרופסור מלקולם קר. חמוש המתין לו מחוץ לחדרו וירה בו. ארגון ג'יהאד איסלאמי (קודמו של חזבאללה) נטל אחריות לרצח. מאוחר יותר האשימה משפחת קר את איראן במעורבות, והציגה מסמכים בנדון.
האוניברסיטה הממסד האמריקאי והציונות
החשוב במוסדות הסעד והחינוך האמריקאים שבארצות ערב בהם טופחה במשך שנים הרוח האנטי-ציונית היה האוניברסיטה האמריקאית בביירות. הלאומיות הערבית חבה הרבה לאותם אמריקאים רבים שאת הכשרתם בענייני המזרח התיכון קיבלו באוניברסיטה עת שימשו בסגל ההוראה ובשובם לארצות הברית השתלבו כמומחים לאזור במגזר האנרגיה, מחלקת המדינה ובשירות החוץ ובד בבד עם קידום מטרות הלאומנות ערבית חתרו תחת כל אהדה אמריקאית לציונות ולבית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל[7].
קמפוס האוניברסיטה
האוניברסיטה פועלת בקמפוס ששטחו כ-290 דונם על גבעה המשקיפה על הים התיכון ממערב והנמצאת לאורך רחוב בליס מעברה האחר. רחוב בליס, השופע מסעדות, פופולרי מאוד בקרב תלמידי האוניברסיטה. הכניסה לקמפוס האוניברסיטה אפשרית מארבעה שערים גדולים ושער קטן נוסף. בין המבנים הבולטים במתחם הקמפוס נמצאים: שער הכניסה הראשי, הבניין המרכזי, הבניין המערבי, כר הדשא האליפטי ובניין הכנסים (שהיה כנסייה במקורו). לאוניברסיטה חוות מחקר המופעלת על ידי הפקולטה לחקלאות ולמדעי המזון בשטח של כ-1,000 דונם. החווה נמצאת בעמק בקאע.
פקולטות ובתי ספר
- הפקולטה לחקלאות ולמדעי המזון
- הפקולטה לאמנות ולמדעים
- הפקולטה להנדסה ולארכיטקטורה
- הפקולטה למדעי הבריאות (אורכב 27.08.2008 בארכיון Wayback Machine)
- הפקולטה לרפואה
- בית הספר לעסקים ע"ש סולימאן ס. אוליאן
- בית הספר לסיעוד
בוגרי האוניברסיטה
רבים מבין הבכירים בתחומי ממשל, מדע, כלכלה, עסקים ורפואה בלבנון, מאז היווסדה של המדינה, באים מקרב בוגרי האוניברסיטה האמריקנית. בהווה נמנים עם בוגרי האוניברסיטה, ראש ממשלת לבנון סאיב סלאם, דובר הפרלמנט עדיל אוסריאן, המנהיג הדרוזי וליד ג'ונבלאט ורבים אחרים. 19 מבין בוגרי האוניברסיטה נמנו על חותמי מגילת האומות המאוחדות בשנת 1945, כנציגיהן של מדינות ערביות שונות. על בוגרי האוניברסיטה נמנית אף זהה חדיד, אחת האדריכליות הבולטות בתחילת המאה ה-21.
ד"ר חלים אבו רחמה אשר מונה לשר הבריאות בירדן בימי המלך חוסיין, הוא בוגר הפקולטה לרפואה באוניברסיטה זו בשנת 1912.
ד"ר יעקוב סעיד אבו גוש שירת בירדן כשר הבריאות, שר התשתיות, שר לאיכות הסביבה ושגריר ירדן בעומאןבתקופת המלך חוסיין[8].
ד"ר זאהי איברהים חדאד (1895 - 1964) היה נשיא הסתדרות הרופאים הערביים בארץ ישראל, נשיא הליגה הערבית למלחמה בשחפת.
ד"ר אברהם חיים גרין אשר עסק במלחמה בטיפוס הבהרות באזור צפת[9].
רופא הילדים הישראלי פרופ' ישראל הימן סיים לימודי רפואה במוסד זה בשנת 1944. ד"ר שמעון בטיש שכיהן כמנכ"ל משרד הבריאות (1953-1960), אף הוא בוגר אוניברסיטה זו.
קישורים חיצוניים
- האוניברסיטה האמריקאית בביירות, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל המזרח התיכון | ||
אתר האינטרנט הרשמי של האוניברסיטה האמריקאית בביירות
האוניברסיטה האמריקאית בביירות, ברשת החברתית אקס (טוויטר)- מכתבים קצרים ממסע ארוך, דואר היום, 26 בדצמבר 1935
הערות שוליים
- ^ Factbook 2009-2010
- ^ אתר הקרן לחקירת ארץ ישראל
- ^ נסים לוי, יעל לוי, "רופאיה של ארץ-ישראל 1799-1948", הוצאת איתי בחור, זכרון-יעקב, מרץ 2012, מהדורה שנייה, עמוד 48
- ^ מודעה של האוניברסיטה משנת 1941 בעיתון הארץ, המודיע על חידוש הלימודים לאחר סיים המערכה בסוריה ובלבנון במלחמת העולם השנייה - האוניברסיטה האמריקנית בביירות, הארץ, 7 באוגוסט 1941
- ^ היורשו סטודנטים יהודים להמשיך לימודם בבירות, הארץ, 22 במאי 1946
- ^ גורשו הסטודנטים היהודים מהלבנון בירות , הארץ, 6 בינואר 1948
- ^ אליהו אילת, יומן סן פרנסיסקו, הוצאת דביר, 1971, עמ' 27-28
- ^ "רופאיה של ארץ-ישראל 1948-1799", נסים לוי, יעל לוי, הוצאת איתי בחור, מרץ 2012, מהדורה שנייה, ערך: אבו גוש, יעקוב סעיד, עמוד 79
- ^ דוד תדהר (עורך), "אברהם חיים גרין", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ב (1947), עמ' 969
האוניברסיטה האמריקאית בביירות34133332Q469482