לווייתן (שדה גז)

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שדה הגז לווייתן
מדינה ישראל
יבשתי/ימי ימי
מפעיל נובל אנרג'י
שותפים נובל אנרג'י (39.66%)
דלק קידוחים (45.33%)
רציו (15%)
תאריך הגילוי 2010
תחילת הפיתוח 2017
תחילת ההפקה 2019
תשתית הולכת הגז צינור באורך 130 ק"מ
עתודות גז 622.4 מיליארד מטר מעוקב

(‎21.97 TCF)

עתודות גז מוכחות 540 מיליארד מטר מעוקב
(למפת מזרח הים התיכון רגילה)

לווייתן הוא מאגר גז טבעי שאותר במרחק של כ-120 קילומטר מערבית לחיפה, בתחום המים הכלכליים של מדינת ישראל בים התיכון. לוויתן הוא, על-פי הגדרת משרד האנרגיה, מאגר הגז הטבעי האסטרטגי של מדינת ישראל, והוא צפוי להתחיל לספק גז טבעי למשק הישראלי ולייצוא עד לסוף שנת 2019.[1]

המאגר התגלה בדצמבר 2010. העתודות הסבירות (ברמת ביטחון של 50%) של המאגר, הוערכו ביולי 2014 בכ-622.4 מיליארד מטר מעוקב (‎21.97 TCF). העתודות המוכחות (ברמת ביטחון של 90%) של המאגר הוערכו באותה השנה בכ-540 מיליארד מטר מעוקב.[2] בפברואר 2017 הודיעו השותפות במאגר על החלטת השקעה סופית לפיתוח המאגר לתפוקה של BCM‏ 12 לשנה, כך שעד סוף 2019 תחל הזרמת גז מהמאגר.

ההחלטה למקם את אסדת הטיפול 10 קילומטרים ממערב לחוף דור[3] הובילה למאבק אזרחי להרחקת אסדת לווייתן אל מעל מאגר הגז 120 קילומטר מהחוף בטענה שכך תקטן הסכנה לזיהום אוויר וזיהום מים חמורים והשלכותיהם בשגרה על בריאות האוכלוסיה[4] ולפגיעה בלתי הפיכה בסביבה החופית של ישראל, כולל הוצאה מכלל פעולה של מתקני ההתפלה האסטרטגיים הפרוסים לאורך החופים כתוצאה מזיהום נפט, בחירום, בהינתן אפר"ן.

שותפים

הבעלות על זכויות הפעילות בשדה מתחלקת בין הגופים הבאים: חברת נובל אנרג'י (39.66%), השותפות דלק קידוחים (45.33%), והשותפות רציו (15%).[5]

דלק קידוחים נמצאת בשליטת קבוצת דלק (במישרין ובעקיפין) שבשליטת יצחק תשובה.

גילוי ופיתוח

השדה התגלה בדצמבר 2010[6] והוא אחד משדות הגז הגדולים ביותר במימי הים התיכון, ושדה הגז הגדול ביותר בעולם שהתגלה במים עמוקים בעשור הראשון של המאה ה-21. הקידוח הוא בעומק של 1,700 מטר.

ההערכה הראשונית לכמות הגז הטבעי במאגר הייתה כ-453 מיליארד מטר מעוקב (‎16 TCF).[7] הערכות באשר לגודל המאגר המשיכו לגדול ככל שבוצעו קידוחים נוספים. העתודות הסבירות (ברמת ביטחון של 50%) של המאגר, הוערכו ביולי 2014 בגודל של 622.4 מיליארד מטר מעוקב (‎21.97 TCF). העתודות המוכחות (ברמת ביטחון של 90%) של המאגר הוערכו באותה שנה בגודל של 540 מיליארד מטר מעוקב.[2]

במהלך 2012–2013 התנהל משא ומתן עם חברת וודסייד האוסטרלית על כניסתה כשותפה במאגר. העסקה בוטלה בשנת 2014, עקב מחלוקת על סדרי העדיפויות בפיתוח המאגר. וודסייד מתמחה בפיתוח מתקני הנזלה ובמכירת גז נוזלי ללקוחות בסין וביפן, ואולם תוכנית הפיתוח של השדה הייתה להקמת מתקני הנזלה רק בשלב השני, כשבשלב הראשון המאגר יפותח רק עבור השוק המקומי.[8][9]

ב-23 בדצמבר 2014 הודיע הממונה על ההגבלים העסקיים, דייוויד גילה, על נסיגתו מההסכם שגיבש עם השותפות בקידוח לוויתן על פיו שקל להמליץ לבית הדין להגבלים עסקיים להעניק לשותפות פטור מהסדר כובל. בעקבות זאת גיבשה ממשלת ישראל את מתווה הגז, שנועד, בין השאר, להביא פיתוח מהיר של שדה לווייתן.[10]

בפברואר 2017 הודיעו השותפות במאגר על החלטת השקעה סופית לפיתוח המאגר לתפוקה של 12 BCM לשנה, כך שעד סוף 2019 תחל הזרמת גז מהמאגר.[11]

השותפות מפתחת את המאגר החלה בהקמת אסדת הטיפול שתוצב כעשרה ק"מ מערבית לחופי ישראל, מול חוף נחשולים/דור. בראשית שנת 2019 הוצבו בים רגלי אסדת הטיפול וחלקה התפעולי של האסדה צפוי להגיע ברבעון השלישי של שנת 2019, לקראת הנחתו על רגלי האסדה וההכנות להפקת הגז ואספקתו. אסדת הטיפול מיועדת לבצע הפרדה של הגז מנוזלים שנשאבו יחד עם הגז מבטן האדמה (קונדנסט ומי תוצר) לצורך אספקתו לצרכנים.[12]

בדצמבר 2018 נדחתה על ידי המשרד להגנת הסביבה בקשת חברת נובל אנרג'י להיתר פליטה באסדה שבה יהיו 8,852 רכיבי ציוד. החברה הגישה בקשה מחודשת לקבלת היתר פליטה והיא נבחנת על ידי המשרד להגנת הסביבה כדי שהזרמת הגז מהאסדה תתבצע במועד המתוכנן.[13][14]

צרכנים

בחודש יוני 2014 נחתם מזכר הבנות בין השותפות המחזיקות בלווייתן לבין חברת בריטיש גז לייצוא 7 BCM בשנה על פני 15 שנה, למתקי הנזלת גז של החברה בטרמינל ייצוא הגז "אידקו" הממוקם בצפון מצרים. מתקן הנזלה משמש לשם הנזלת גז להובלה באוניות, לשם ייצוא גז למדינות מרוחקות, ולא לשם הספקת גז טבעי למצרים. מתקנים אלה הושבתו מפעילות עקב מחסור בגז במשק המצרי. בסך הכל במסגרת חוזה זה אמורים להימכר 105 BCM, שהם כ-20% מתוך העתודות המוכחות של לווייתן, כך שזהו החוזה הגדול ביותר של גז במשק הישראלי (החוזה השני בגודלו הוא של מאגר תמר מול חברת החשמל לישראל בהיקף של 82.5 BCM). חוזה זה נחשב למשמעותי ביותר עבור השותפות שמחזיקות בלווייתן משום שהוא נחשב ל"עסקת עוגן" שתאפשר להן להשיג מימון בנקאי שדרוש להן למימון פיתוח המאגר.[15]

בחודש ספטמבר 2014 נחתם הסכם הבנות עם ממשלת ירדן לרכישת 45 BCM כ-8.5% ממאגר לווייתן לתקופה של 15 שנה, במחיר של 7.5 דולר ליחידת גז (מיליון BTU). ההסכם נחתם בתיווך אמריקאי שלצורך העסקה תקים חברה בבעלות מלאה של נובל אנרג'י אשר תרכוש את הגז מישראל ותמכור אותו במחיר הנקוב לירדן. זאת לאור ההעדפה הירדנית שלא לקיים עסקה ישירות מול ישראל.[16]

שיקולי איכות האוויר

הפחתה עתידית של זיהום האוויר

על-פי נתוני המשרד להגנת הסביבה, הגז הטבעי הוא דלק המאובנים הנקי ביותר, והשימוש בו לייצור אנרגיה מביא לרמת פליטות נמוכה בסדרי גודל מאשר בפחם או במזוט וסולר.[17]

ממשלת ישראל קבעה כי חיבור מאגר לווייתן למשק הישראלי יאפשר לסגור עד לשנת 2022 מחצית מכוח הייצור של תחנת הכוח בחדרה ולהחליפה ביחידות שיונעו בגז טבעי. בהמשך להחלטה זאת הודיע משרד האנרגיה כי עד לשנת 2030 תופסק לחלוטין עבודתן של תחנות הכוח הפחמיות אורות רבין בחדרה ורוטנברג באשקלון, והן ימשיכו להוות גיבוי בלבד.[18] להערכת המשרד להגנת הסביבה ייצור חשמל מפחם גובה בכל שנה את חייהם של 234 ישראלים והנזק הכלכלי שנגרם למשק כתוצאה מהתחלואה נאמד ב-3.6 מיליארד שקל.[19] השותפות בפרויקט מציגות נתונים לפיהם האסדה תפחית את זיהום האוויר בכלל ישראל, בין היתר באזור חוף הכרמל, זכרון יעקב, חדרה והסביבה, כתוצאה מהסבת יחידות ייצור חשמל באמצעות פחם ומזוט באתר אורות רבין לייצור חשמל מגז טבעי נקי וזול יותר. החברה להגנת הטבע, אדם טבע ודין ורשות הטבע והגנים הודיעו על תמיכתם במיקום האסדה כ-10 ק"מ מהחוף.[20][21] מצה"ל, שאחראי לאבטח את האסדה, נמסר כי שיקולי ביטחון תומכים בקירוב האסדה לחוף.[22] ביולי 2018 התבטא מנכ"ל דלק קידוחים, יוסי אבו, בנושא בניית אסדת הגז ואמר "עברנו את נקודת האל חזור".[23]

על פי השותפות במאגר, אסדת לווייתן נבנית בהתאם לסטנדרטים הגבוהים המקובלים בעולם המערבי, תוך שימוש בטכנולוגית מיטביות במטרה להביא לשמירה המקסימלית על הסביבה. על האסדה נבנית מערכת סגורה להפחתת פליטות שמטרתה להביא לכך שהפליטות לאוויר במהלך פעילותה יהיו במינימום האפשרי, ולא יגרמו להשפעה על איכות האוויר ביבשה. המערכת תוכננה כך שרדיוס ההשפעה של האסדה על איכות האוויר יהיה מאות מטרים בלבד, וגם בו יעמדו הפליטות בתקנים.[14] אסדת לווייתן מתוכננת כמערכת סגורה– כלומר הפרדת הנוזלים מהגז על האסדה תעשה באמצעות מערכות שמטרתן לדחוס גזים בלחץ נמוך ותאפשר לנצלם לשימוש חוזר כמקור אנרגיה במחממים שעל האסדה. בהודעה שפרסם משרד האנרגיה: "במצבים בלתי שגרתיים (כגון תקלה או בדיקות תקופתיות) ינותבו הגזים לשריפה בלפיד, כפי שנהוג בעולם כולו, ולא יגיעו לחוף. אסדת לוויתן תהיה מחויבת לעבוד אך ורק על-פי חוק אוויר נקי ולקבל היתר פליטה התואם את החוק מהמשרד להגנת הסביבה."[14][24]

תהליכי בניית האסדה ותכנונה בוצעו על סמך הנחיות עקרוניות שהציג המשרד להגנת הסביבה לשותפות לווייתן, במטרה להביא לכך שעם הפעלתה היא תעמוד בתנאים שהגדיר המשרד. שורה של מודלים שבחנו את היקפי הפליטה הצפויים מאסדת לווייתן במהלך פעילות העלו שלא צפויה השפעה על איכות האוויר ביבשה.[25] מודלים אלה נעשו בין היתר על ידי המשרד להגנת הסביבה.[26] למסקנה זהה הגיע גם פרופ' דוד ברודאי מהיחידה להנדסת הסביבה מים וחקלאות בטכניון.[14] מומחה לאפידימיולוגיה סביבתית, פרופ' מיכה ברחנא, מי שכיהן בתפקיד רשם הסרטן במשרד הבריאות, קבע בחוות דעת שהכין לבקשת המועצה האזורית חוף כרמל כי לא צפויה השפעה על בריאות התושבים באזור כתוצאה מהפעלת האסדה.[27]


Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – המאבק להרחקת אסדת לווייתן

המאבק להרחקת אסדת לווייתן הוא מאבק להרחקת אסדת הטיפול בגז טבעי של מאגר לווייתן, הנבנית על המדף היבשתי, במרחק של 9.7 קילומטר מחוף דור אל פי באר הקידוח, בשדה לווייתן, מרחק של 130 קילומטר מהחוף, בשל היות האסדה בית זיקוק ענק על פני המים, ומכאן שבשגרה יפלטו חומרים מזהמים לאויר ולים על השלכותיהם על בריאות הציבור ובהינתן אפר"ן וזיהום נפט בעקבותיו, יפגעו שורה של מתקנים אסטרטגיים, כמתקני ההתפלה ותחנות הכוח הפרוסים לאורך החופים, מי התהום והמארג האקולוגי של כלל הסביבה החופית.

את המאבק מוליכה עמותת 'שומרי הבית' המאגדת אזרחים ומומחים בתחומים של הפקת אנרגיה, בריאות וסביבה[29][30] בשיתוף איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה שרון-כרמל[31], חברי כנסת, והארגונים לשמירת הסביבה והים צלול ומגמה ירוקה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. הפחתת זיהום אוויר מייצור חשמל, המשרד להגנת הסביבה
  2. 2.0 2.1 אורן פרוינד, רציו פרסמה תשקיף: תגייס 250 מיליון שקל למימון חלקה במאגר לווייתן, באתר כלכליסט, 15 בספטמבר 2014
  3. שאף היא תוצאה של מאבק ארגוני החברה האזרחית להרחקת מתקני הטיפול בתוצרי המאגר מן היבשה לים
  4. פלג, בר; רינת, צפריר (1 בספטמבר 2018). "אלפים הפגינו בת"א למען הרחקת אסדת הגז לווייתן מחוף הים". הארץ (בעברית). בדיקה אחרונה ב-26 בפברואר 2019. 
  5. לוויתן, פרויקט לוויתן
  6. "Noble Energy announces significant discovery at Leviathan offshore Israel". Offshore Energy Today. 30 בדצמבר 2010. בדיקה אחרונה ב-7 בפברואר 2016. 
  7. סיון איזסקו וליאור גוטמן, עכשיו זה רשמי: במאגר לווייתן יש 453 מיליארד מ"ק גז טבעי, באתר כלכליסט, 29 בדצמבר 2010
  8. עמירם ברקת, ‏בוטלה עסקת וודסייד-לוויתן בהיקף 2.71 מיליארד דולר, באתר גלובס, 21 במאי 2014
  9. ערן אזרן, אבי בר-אלי, בוטלה עסקת וודסייד-לווייתן; "מעדיפים לייצא גז בצנרת למדינות שכנות ולא למזרח", באתר TheMarker‏, 21 במאי 2014
  10. תומר גנון וליאור גוטמן, רשמית: גילה החליט לפרק את שותפות לווייתן, באתר כלכליסט, ‏23 בדצמבר 2014
  11. ערן אזרן, שבע שנים לאחר התגלית, פיתוח מאגר לווייתן יוצא לדרך: השותפות הודיעו על החלטת השקעה סופית, באתר TheMarker‏, 23 בפברואר 2017
  12. ערן אזרן, אסדת ההפקה של לווייתן בדרך לישראל, באתר TheMarker, ‏23 בדצמבר 2018
  13. קוריאל, אילנה (12 במאי 2018). "נדחתה בקשת נובל אנרג'י להיתר הפליטה באסדת לוויתן". Ynet (בעברית). בדיקה אחרונה ב-11 בינואר 2019. 
  14. 14.0 14.1 14.2 14.3 רעות רבי, אילן נסים, נובל אנרג'י, דוד ברודאי ויוני ספיר, אקולוגיה וסביבה - כתב עת למדע ומדיניות הסביבה, אקולוגיה וסביבה, ‏דצמבר 2018
  15. ערן אזרן, השותפות בלווייתן ימכרו 20% מהגז שבמאגר לבריטיש גז במצרים ב-30 מיליארד דולר, באתר TheMarker‏, 29 ביוני 2014
  16. הדי כהן ועמירם ברקת, ‏עסקת ענק: גז ביותר מ-15 מיליארד דולר מישראל לירדן, באתר גלובס, 3 בספטמבר 2014
  17. תחנות כוח פחמיות, המשרד להגנת הסביבה
  18. אילנה קוריאל, הממשלה החליטה: התחנות הפחמיות ייסגרו עד 2022, Ynet, ‏29 ביוני 2018
  19. עמירם ברקת, בכר: להפסיק ייצור החשמל בפחם; העידן הזה הסתיים, גלובס, ‏18 ליוני 2016 (בעברית)
  20. אסדות גז בים ולא ביבשה, רשות הטבע והגנים, ‏11 ביוני 2018
  21. אילנה קוריאל, החברה להגנת הטבע: בעד הקמת האסדה מול חוף דור, באתר ynet, 9 ביולי 2018
  22. מחאת חוף דור: צה"ל מתנגד להרחקת האסדה, באתר ישראל היום, 18 ביולי 2018
  23. סוניה גורודיסקי, ‏המאבק על האסדה מחריף; דלק"ד: "עברנו את נקודת האל חזור", באתר גלובס, 10 ביולי 2018
  24. שאלות ותשובות בנושא אסדות הגז הטבעי, משרד האנרגיה (בעברית)
  25. מירב ארלוזורובהמאבק חסר ההיגיון נגד אסדת הגז, באתר TheMarker‏, 27 בספטמבר 2018
  26. היתרי פליטה לאוויר, המשרד להגנת הסביבה
  27. מיכה ברחנא, חוות דעת, מועצת חוף הכרמל
  28. שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם זווית
  29. בין המומחים התומכים בהרחקת האסדה מהחוף: דוד ברודאי (זיהום אוויר)[28], ריק שטיינר (גז), עדי וולפסון (הנדסה כימית), איימי רוזנשטיין (סיכונים סביבתיים), אורי דיין (פיזור מזהמים), יוסי בר (מי תהום), אוריאל רובין (מנהל יחידה קרדיולוגית, המרכז הרפואי הלל יפה), עינת אהרונוב (מהתוכנית לגאולוגיה, נפט וגז), יועד צור (הנדסה כימית); כמו כן תומכים בכך: אבי גבאי, וחברת הכנסת יעל כהן-פארן.
  30. ארז רביב, ‏מי הזיז את האסדה שלי?, באתר דבר ראשון, 3 באוגוסט 2018
  31. מייצג 18 רשויות מקומיות