הכותל הקטן
הכותל הקטן הוא קטע קטן מקיר התמך המערבי של הר הבית מתקופת בית שני, שגלוי ואינו מכוסה במבנים. הוא מצוי 175 מטרים צפונית לרחבת הכותל המערבי, ובצמוד לשער הברזל. הכותל הקטן נמצא קרוב לאמצע הכותל המערבי.
הכותל הקטן וסביבתו
הכותל הקטן נמוך במידה ניכרת מהכותל המערבי, מאחר שמרבית גובהו מכוסה בעפר. רק שתי שורות מגובהו החשוף הן מבנייה הרודיאנית (בכותל המערבי ישנן 12 שורות).
בנוסף לחשיבות הכותל הקטן בשל קרבתו למקום המקדש, הוא סמוך לשער הברזל שדרכו מתאפשרת למתפללים הצצה אל תוך הר הבית. רחבת הכותל הקטן היא סמטה צרה ברוחב של כ-4 מטר הפונה צפונה מרחוב שער הברזל ומובילה לבתי מגורים פרטיים, ובעבר שימשה כמעבר לרחוב שער המשגיח. תנועת האנשים העוברת בה דלילה ופחותה בהרבה מאשר הייתה בכותל המערבי, שהיה מעבר ראשי לעבר שער האשפות.
רחבת הכותל הקטן מורכבת משתי חצרות קטנות, שביניהן בנוי מבנה קטן וסתום הצמוד לכותל עצמו ושימש בעבר כשירותים לתושבי החצר המוסלמים. המסורת מספרת כי במקומו של המבנה התגלה אליהו הנביא לאחד מרבני ירושלים לפני מספר דורות (ועל פי גרסה אחרת במקום זה התגלתה השכינה לרבי אברהם הלוי ברוכים, תלמידו של האר"י), ויהודי ירושלים נהגו להתפלל במקום זה. בין הרבנים המפורסמים שהתפללו בכותל הקטן ידועים הרדב"ז, רבי שמואל סלנט ומהרי"ל דיסקין. תושבי החצר הערביים שהתנגדו לכך בנו במקום מבנה שירותים במטרה למנוע מיהודים מלהתפלל במקום[1].
דעה אחרת כתב חוקר ירושלים אהרן ביר והיא שחוקרי הארץ בדורות שקדמו לדורנו לא הכירו כלל את הכותל הקטן, ואף טענו שאין עוד קטע חשוף מלבד רחבת התפילה הגדולה[2].
חברי ארגון ברית החשמונאים קיימו את טקס ההשבעה שלהם בכותל הקטן[3] .
בדומה לכותל "הגדול", מתפללים רבים נוהגים להטמין פתקים עם בקשות בין אבני הכותל הקטן.
מנהג נפוץ לערוך במקום טקס ברית מילה, זאת עקב הגבלת עריכת ברית מילה ברחבת הכותל המערבי.
בריבונות ישראל
בשנת 1972, כשחפירות מנהרות הכותל הגיעו אל מתחת לרחבה הקטנה של הכותל הקטן, התעורר חשש ליציבות הבתים הסמוכים לכותל הקטן. קבלנים מטעם מדינת ישראל התבקשו להציב תומכות לבתים, ובמהלך העבודות, ב-11 בפברואר, ניקבו הפועלים באבני הכותל הקטן ארבעה חורים בני 25X35 ס"מ כל אחד. בציבור היהודי התחולל רעש גדול בעקבות חילול אבני הכותל המקודשות, ושברי האבנים נאספו במיוחד בידי רב הכותל, הרב מאיר יהודה גץ למשמרת. גם אנשי הווקף המוסלמי מחו על חילול המקום, והקבלן נאלץ לבנות תומכות שלא יישענו על גבי הכותל עצמו.
במהלך השנים היו חיכוכים רבים בין מתפללים בכותל הקטן לבין תושבי החצר המוסלמים. בשנות ה-80 הפקיעה מדינת ישראל דירה בחצר שהייתה שייכת למשפחת שיהאבי, ובה התגורר בן המשפחה שהיה חבר ארגון טרור. בשנת 1988 ניסו תלמידי ישיבת עטרת כהנים לאכלס את הדירה, אך הם פונו בידי המשטרה. בטקס שהתקיים במקום בשנת 1999 בהשתתפות אישי ציבור רבים הצהיר השר לביטחון פנים אביגדור קהלני כי במקום תפתח תחנת משטרה, אך הדבר לא בוצע, ובשנת 2006 הורה שר הביטחון עמיר פרץ להשיב את הדירה למשפחת שיהאבי.
בשנת 1986 העמיד משרד הדתות לרשות עטרת כהנים מחסן סמוך לכותל הקטן, שם נשמרו ספסלים וכיסאות למתפללים[4], אך בעקבות עימות שפרץ במקום בין המתפללים ואנשי הוואקף הפקיעה המשטרה את המפתח והמקום נותר נטוש ונעול.
בסוף שנות ה-90 ובראשית המאה ה-21 התרחשו עימותים רבים בין מתפללים יהודים ותושבי החצר על רקע השלכת פסולת בחצר ופינויה, וכתוצאה נחסם המעבר הצר לתנועה בשעת תנועת מתפללים ערה, ועל רקע סדרי התפילה במקום. בשנים האחרונות נשמר הסדר במקום ומתפללים יהודים פוקדים את הכותל הקטן לאורך כל השנה, ובעיקר בשבתות ובמועדי ישראל. במקום מתקיימות תפילות וכן ביקורים מסודרים בידי ארגונים שונים, בהם ארגון משמר המקדש. תלמידי ישיבת עטרת כהנים מתפללים בכל שבת תפילת מנחה במקום. כמו כן תלמידי ישיבת הכותל מתפללים במקום תפילת מנחה בשאר ימות השבוע וכמו כן מתקיימת כל מוצאי שבת תפילת ערבית על ידי קהילת "אדרת אליהו".
בשנים האחרונות נוסדה העמותה למען הכותל הקטן, שמקיימת תפילות ואירועים רבים במקום ונלחמת על קדושת המקום.
בשל רגישותו הרבה של המקום והמתח הרב השורר בו בין המבקרים היהודים והשכנים המוסלמים, לא מאפשרת משטרת ישראל כל שינוי של הסטטוס-קוו במקום. ציוד כגון ארון קודש, סידורים, עמוד לחזן וכו', מוכנס לשם רק בעת התפילות מחשש שיחוללו אם ישארו שם בלי שמירה.
למרות ניסיונות חוזרים ונשנים של גופים שונים, בהם סגן שר הדתות אלי בן דהן, לא הכריזה המדינה על המקום כעל מקום קדוש לפי חוק השמירה על המקומות הקדושים, והמקום נמצא בפיקוח משטרתי ולא תחת פיקוחו של רב הכותל. עם זאת, לטענת עו"ד ד"ר שמואל ברקוביץ, הכותל הקטן מהווה למעשה חלק מהכותל המערבי שהוכרז כמקום קדוש. בנוסף הזכיר ברקוביץ את קביעת בג"ץ, לפיה קדושתו של מקום אינה תלויה בהגדרתו בתקנות[5].
גלריית תמונות
-
הכניסה לכותל הקטן (בצד שמאל) לצד "שער הברזל" של הר הבית -
מצד ימין מבנה השירותים הסתום והכניסה -
מצד שמאל התומכות שנבנו, (התומכות פורקו בכסלו תשע"א) ומעליהן חלונות הבית המיועד לתחנת משטרה -
אבני הכותל הקטן שמקורן בתקופה המוסלמית ולא בתקופת הבית השני
לקריאה נוספת
- אהרן ביר ירושלם לדור ודור משרד החינוך והתרבות תשמ"ב
- הכותל הנעלם נדב שרגאי. הוצאת בית אל, תשע"ו.
קישורים חיצוניים
- העמותה למען הכותל הקטן, באתר גיידסטאר ישראל
- הכותל הקטן באתר עיריית ירושלים.
- הכותל הקטן באתר הקרן למורשת הכותל.
- לא כתלא קטניה באתר שופר.
שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
פרמטרי חובה [ 4 ] חסרים נדב שרגאי, שופר קורא בכותל הקטן, באתר הארץ- חזקי עזרא, אורלב: 'הכותל הקטן' הפך להפקר, באתר ערוץ 7, 20 ביולי 2010
- אחרי 40 שנה החילים חוזרים אל הכותל
- רויטל שנור, הכותל בידינו?, באתר בשבע - ערוץ 7
- פרוטוקול ישיבת ועדת החינוך של הכנסת, בעניין הכותל הקטן
- יואל יעקבי, האח הקטן של הכותל, באתר בשבע - ערוץ 7, 29 בדצמבר 2011
הערות שוליים
- ^ הכותל הקטן הוא המשכו של הכותל המערבי "הגדול" וממוקם כמעט מול מקום קודש הקודשים
- ^ * אהרן ביר ירושלים לדור ודור משרד החינוך והתרבות תשמ"ז עמ' 54
- ^ הר המריבה נדב שרגאי, כתר הוצאה לאור, ירושלים 1995, עמוד 93
- ^ הר המריבה – המאבק על הר הבית, יהודים ומוסלמים, דת ופוליטיקה, כתר, 1995. מסת"ב 9650705155. עמוד 202
- ^ בני טוקר, "הכותל הקטן הוא חלק מהכותל המערבי", באתר ערוץ 7, 26 ביוני 2014
שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] הכותל הקטן23365538