ישיבת בני עקיבא נתיב מאיר
סמל ישיבת בני עקיבא נתיב מאיר | |
"בית בינה", אחת מפנימיות הישיבה | |
ישיבה | |
---|---|
השתייכות | מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא |
תקופת הפעילות | ה'תשי"ג (1953) – הווה |
מייסדים | הרב אריה בינה |
שכבות לימוד | ז'-י"ב |
בעלי תפקידים | |
ראש הישיבה | הרב דעואל (דולי) בסוק |
תלמידים | |
כ-410 | |
מיקום | |
מיקום | הפסגה 7, בית וגן, ירושלים |
קואורדינטות | 31°46′12.69″N 35°10′57.82″E / 31.7701917°N 35.1827278°E |
אתר האינטרנט הרשמי של ישיבת בני עקיבא נתיב מאיר |
ישיבת בני עקיבא נתיב מאיר היא ישיבה תיכונית בירושלים. נקראת גם תיכון עירוני ד' ע"ש לואיס ואטה שיף של עיריית ירושלים. משתייכת למרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא.
תולדות הישיבה
הישיבה הוקמה בז' באדר תשי"ג (22 בפברואר 1953) על ידי הרב אריה בינה, שלימד קודם לכן בישיבת כפר הרוא"ה, יחד עם הרב גולדברג[1] (שחזר אחר כך לארצות הברית). את הקמתה יזם הרב משה צבי נריה, והיא נקראה על שם הרב מאיר בר-אילן. בעת הקמתה הייתה הישיבה השנייה של תנועת בני עקיבא. הישיבה שכנה תחילה בשכונת אבו טור, במבנה שהוקם במאה ה-19 ובו שכן בית החולים לעיניים "סנט ג'ון" (כיום משמש המבנה את מלון הר ציון). בגרעין הראשון של התלמידים שמנה כמה עשרות נכללו חמישה עשר תלמידים מישיבת בני עקיבא כפר הרואה. מיקום הישיבה, בסמוך לקו הגבול עם ירדן ("הקו העירוני"), ויריות תכופות של חיילי הלגיון הירדני הביאו ללחץ של הורי התלמידים שבעקבותיו עברה הישיבה לאחר כשנה לרחוב הפסגה בשכונת בית וגן, שם היא שוכנת עד היום.
הרב בינה עמד בראשות הישיבה עד שנת 1986. הנהגתו החינוכית התאפיינה בהקפדה על התנהגות מכובדת של התלמידים ברוח תנועת המוסר ועל דרישות גבוהות בתחום התורני ובתחום הלימודים הכלליים. סגל הר"מים היה ברובו המכריע בוגר ישיבות חרדיות, וחרדי בהשקפותיו. הישיבה נחשבה לספינת הדגל של הישיבות התיכוניות, ועל רקע זה העמידה רף קבלה גבוה ומתח לימודי נוקשה במקצועות הקודש והחול.
לאחר פרישת הרב בינה החליף אותו הרב זאב קופלוביץ' בתפקיד ראש הישיבה. בשנת 1993 התלוננו תלמידים שהרב קופלוביץ' ביצע בהם עבירות צניעות. הפרשה דווחה לראש ישיבת מרכז הרב הרב אברהם שפירא ולרבנים נוספים וקופלוביץ' נדרש לעזוב את תפקידו. הוא הודיע על פרישה בנימוק של מחלת לב, אולם נותר לגור סמוך לישיבה[2]. משלא נמצא לו מחליף נותר גם בתפקידו כראש ישיבה. הוא חזר למעשיו ובשנת 1997 דווח על כך למי שנתמנה באותה תקופה ליושב ראש מרכז ישיבות בני עקיבא, הרב חיים דרוקמן, שהדיח אותו שוב מתפקידו[3]. בסופו של דבר פורסמה הפרשה תוך ביקורת על אי הדיווח למשטרה. קופלוביץ' הורשע בעסקת טיעון ונגזרו עליו 3 וחצי שנות מאסר. בשנים שלאחר חשיפת הפרשה פחת באופן משמעותי שיעור ההרשמה לישיבה ויוקרתה נפגעה.
לאחר פרישתו של קופלוביץ' מונו במקומו באופן זמני הרב אליהו גרוסברג, ותיק הר"מים, ואחר כך הרב יצחק דור, ראש ישיבת חורב. לאחר מכן שימש הרב מאיר טויבר, בוגר הישיבה שהיה גם ר"מ וסגן ראש הישיבה, כראש הישיבה במשך כעשרים שנה. לקראת שנת הלימודים תש"ף מונה הרב דעואל (דולי) בסוק לראשות הישיבה.
הישיבה כיום
לאורך השנים הגיעו תלמידי הישיבה ממקומות מגוונים בישראל. גם ב-2018, כאשר יש בישיבה חטיבת ביניים שתלמידיה תושבי ירושלים בלבד, עדיין מהווים הירושלמים פחות ממחצית תלמידי הישיבה.
חלק מתלמידי הישיבה לומדים דף יומי, עמוד יומי, רמב"ם יומי ומשנה יומית. ניתנת אפשרות להיבחן על דפים אלו ולזכות בסט גמרא או שולחן ערוך.
בנוסף למגמות הלימוד המקובלות, קיימת בישיבה מגמה ייחודית של רפואה, בהיקף 10 יחידות לימוד בשיתוף עם בית החולים שערי צדק[4]. בשנת תשע"ג נפתחה בישיבה תוכנית "אקדמיה בתיכון", המאפשרת לתלמידים להמיר חלק מבחינות הבגרות בקורסים אקדמיים באוניברסיטה הפתוחה. בעבר הייתה קיימת בישיבה מגמת תכנות מחשבים בשיתוף עם נס טכנולוגיות, במסגרתה קיבלו בוגרי המגמה תעודה של מיקרוסופט[5]. בשנת תשע"ה נפתחה בישיבה מגמת סייבר.
בשנת הלימודים ה'תשס"ט נפתחה בבנייני הישיבה חטיבת ביניים המשותפת לנתיב מאיר ולמוסדות מקור חיים[6]. בשנת הלימודים ה'תשע"א הוקם במקום מסלול תיכוני דומה, שבשנת תשע"ה התפצל והפך לישיבת שפע מקור חיים. ואילו נתיב מאיר נהפכה לתיכון שש שנתי עם כיתות ז'-יב'.
בישיבה ישנו גם מסלול נפרד (כיתות י-יב) לעולים מארצות הברית (YTA) בראשו עומד הרב דוד סמסון. אחת לשלושה מחזורים נוספת בישיבה כיתת חינוך מיוחד. בעבר הייתה בישיבה כיתה של עולים מאתיופיה.
בוגרים
במשך השנים הישיבה הוציאה מקרבה מספר רב של בוגרים שתפסו עמדות השפעה בחברה הישראלית, עובדה שהקנתה לישיבה מוניטין רב. בין הבוגרים:
- ראשי ישיבות הסדר, גבוהות ומכינות: הרבנים אליקים לבנון, אליהו בלומנצוייג, שבתי סבתו, רא"ם הכהן, יהושע ויצמן, יעקב מדן, צבי קוסטינר, שמעון גרשון רוזנברג (שג"ר), שבתי רפפורט, יובל שרלו, עמיאל שטרנברג, מרדכי שטרנברג, חיים גנץ, משה ליכטנשטיין, שמואל טל, חיים סבתו, דוד חי הכהן
- ראשי ישיבות תיכוניות: הרבנים מאיר טויבר, דב זינגר, שמואל לורנץ, משה צבי וקסלר, אהרון טרופ
- רבנים: הרבנים שלמה לוי, בני לאו, אמנון בזק, אלחנן סמט, חיים שטיינר, אלי בזק, יוסף קלנר, אורי שרקי, יצחק מנחם וינברג (האדמו"ר מטולנא), רפי פוירשטיין, יהודה ברנדס, אלישע אבינר, חיים אביהו שוורץ, דוד סתיו
- אנשי אקדמיה: יואל אליצור, משה הלברטל, מנחם בן ששון, מנחם לורברבוים, יאיר לורברבוים, אליאב שוחטמן
- בכירים במערכת הביטחון: יאיר נוה, אלעזר שטרן, ישי בר, רפי פרץ, שוקי שחרור (חמישתם בני מחזור אחד, שזכה לכינוי: "מחזור האלופים")[7], גרשון הכהן, יוסי היימן, יהודה פוקס, רוני אלשיך
- פוליטיקאים: גלעד ארדן, אברהם בורג, הרב יצחק לוי, דני נווה, נחום לנגנטל, אלי בן דהן, מתן כהנא
- עיתונאים: אבישי בן חיים, מיכאל טוכפלד, ירון קנר, צור ארליך, אורי אליצור, עמית סגל
- אמנים ויוצרים: יוסף סידר, אדמיאל קוסמן, נעם דמסקי, דוב אברמסון
- משפטנים: שי ניצן, אביעד הכהן, השופטים: אשר קולה, רם וינוגרד, משה דרורי, דוד האן, דניאל טפרברג
- דיינים: יצחק הדאיה, צבי בירנבאום, משה אמסלם, אריאל ינאי, שלמה שטסמן
- חתני פרס ישראל: דוד הראל, יוסי כץ, דוד בארי
קישורים חיצוניים
- אתר האינטרנט הרשמי של ישיבת בני עקיבא נתיב מאיר
- כרטיס ביקור באתר מרכז ישיבות בני-עקיבא בישראל
- כרטיס ביקור באתר סטנדר
- יהודה שלזינגר, ישיבת מנהלים, באתר ישראל היום, 30 באוקטובר 2015
הערות שוליים
- ^ א. יחיאלי, ישיבת בני עקיבא נתיב מאיר בירושלים, הצופה, 10 באוגוסט 1954
- ^ הותקף ע"י הרב הנערץ עליו - ומסרב לשתוק: "אל תחפו על רבנים", באתר www.maariv.co.il
- ^ "תעשו הכול כדי שתהיו העתיד האמיתי של העם", באתר ערוץ 7
- ^ חדש: מגמת רפואה בישיבת 'נתיב מאיר', באתר ערוץ 7, 19 בנובמבר 2006
- ^ נס בנתיב מאיר, באתר מרכז ישיבות בני עקיבא
- ^ אדם צחי, הישגיות חסידית, באתר "כיפה", ז´ אלול ה´תשס"ח
- ^ באתר הישיבה
32114530ישיבת בני עקיבא נתיב מאיר