געתון (קיבוץ)

געתון

קיבוץ געתון בראשיתו קיבוץ געתון בראשיתו
מדינה
מחוז	הצפון
מועצה אזורית	מטה אשר
גובה ממוצע	‎343 מטר
תאריך ייסוד	1948
תנועה מיישבת	התנועה הקיבוצית
סוג יישוב	קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023
- אוכלוסייה	740 תושבים
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎2.1% בשנה
(למפת הגליל המערבי מוגדלת)   געתון (למפת הגליל המערבי רגילה)   געתון (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום געתון (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום געתון 33°00′23″N 35°12′53″E
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021	7 מתוך 10
http://www.gaaton.org.il

גַּעְתּוֹן הוא קיבוץ מזרם הקיבוץ הארצי בגליל המערבי, ממזרח לעיר נהריה וממערב לעיר מעלות-תרשיחא.

היסטוריה

הקיבוץ הוקם בשנת 1948 על ידי חברי גרעין העלייה "אחד במאי" מהונגריה. גרעין "שדה", שהתהווה מלהבות צעיר מירושלים, רחובות וחולון, היה ההשלמה הראשונה של קיבוץ געתון ב-1953. כמו כן קלט הקיבוץ עולים מאמריקה הלטינית.

שמו ניתן לו על שם היישוב "געתון" הנזכר בתלמוד עם היישובים שאכלסו עולי בבל בגבול הצפוני, ונשתמר כנראה בשם ח'רבת גיעת'ון הסמוכה. בסמוך, לחורבת געתון, גבעה טבעית שטוחה כ-2 ק"מ ממערב לקיבוץ ובה שרידי מחנה ואמת מים מהתקופה ההלניסטית, שרידי ח'אן ומרתפים חצובים מן התקופה הערבית. את השם קיבל גם הנחל העובר סמוך לקיבוץ, נחל געתון, החוצה את העיר נהריה לרוחבּה. השדרה המרכזית של העיר נקראת "שדרות הגעתון" ובקצה שלה נשפך הנחל לים התיכון.

חברת הכנסת לשעבר יעל רון בן משה נולדה בגעתון והיא חיה בו.

בקיבוץ "כפר מחול" ובית הספר למחול בו פועלת להקת המחול הקיבוצית, שנוסדה על ידי חברת הקיבוץ יהודית ארנון, ומנוהלת אמנותית על ידי חבר ובן הקיבוץ רמי באר.

ילדי הקיבוץ מתחנכים בבית חינוך אופק שבקיבוץ עברון.

בקיבוץ געתון פועלת תנועת הנוער השומר הצעיר.

חדר האוכל של הקיבוץ

לאחר הפרטת ענף המזון וסגירתו של חדר האוכל ניתנה לו הזדמנות שנייה והוא הוסב לאולם מחול, אחר שרמי באר, הכוראוגרף ומנהל להקת המחול הקיבוצית, החליט להמשיך ולפתח את כפר המחול שפועל בקיבוץ מאז 1970. את ההסבה ביצע המתכנן המקורי של חדר האוכל – האדריכל מנחם באר.

• 
  חדר האוכל בגעתון, 1942
• 
  בניין חדר האוכל בתכנון מנחם באר
• 
  חזית צריף עם ציורים שיצר חבר הקיבוץ שמואל כץ

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא געתון בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של געתון
• געתון באתר הרשות לפיתוח הגליל
• געתון, במרכז המידע לנגב ולגליל של תנועת אור
• מיכאל יעקובסון: סקירה על אדריכלות חדר האוכל בגעתון שהוסב לאולמות מחול, אתר 'חלון אחורי', 14 במאי 2016
• געתון (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא קיבוצים. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

38464152געתון (קיבוץ)